קטגוריה: מוזיקה צרפתית

כבר סופר ונכתב הרבה על הזמר הצרפתי שארל אזנבור שנפטר השבוע בגיל 94. גם אני רוצה להתייחס לכך ולספר דברים שלדעתי ידועים הרבה פחות. מותו

שארל אזנבור נפטר. ידיעה כזו מכניסה לי בוקס בבטן, כזה שמגיע בהפתעה. עבורי הוא גדול הזמרים הצרפתיים. המוזיקה שלו התנגנה אצלנו בסלון מאז שאני זוכר

סרז’ גינזבורג היה ללא ספק היוצר המוזיקלי המקורי ביותר והגאוני ביותר שידעה צרפת במהלך המאה ה-20. מילות שיריו חשובות לא פחות מהמנגינות הבלתי נשכחות שלהם

אני משוטט לפעמים בארכיון האישי שלי ודולה חומרים שלדעתי לא פג תוקפם. כמו הראיון שקיימתי לפני שנים עם הזמר הנודע ז’אק ברל ופורסם ב”מעריב”. להלן

ב-27 ליולי 2003, בחדר מלון בווילנה, הלם זמר הרוק ברטראן קנטה בבת זוגו השחקנית מארי טרנטיניאן וגרם למותה. שבע שנים לאחר מכן, התאבדה אשתו של

אהבות נכזבות מהוות מקור לא אכזב לשירים. פרידות עשויות לגרום סבל רב, העלול להגיע לידי מחשבות קיצוניות. ברוב השירים, שהכתבה תספר את סיפורם, חוו הנעזבים

טוהר הילדות, אושר גיל העשרה, אהבות ראשונות ותמימות, חוסר הדאגה מבלי לחשוב על המחר – שנות הילדות והנערות מהוות מקור לא אכזב להשראה. מי, שהתמזל

זהו סיפורם של שני להיטים צרפתיים שרב האנשים בכלל לא יודעים שהם צרפתיים… יש הרבה שירים צרפתיים שמוכרים בכל העולם, כמו למשל La Vie En

המוזיקאי אנדרה מנוקיאן גילה בפרק “אין לי חבר כמוך”, מתוך תכנית טלוויזיה החושפת את סודותיהם של שירים, את הסיפורים המפתיעים, המסתתרים מאחורי שירי ידידות מפורסמים

ג’וני אלידיי, כוכב הרוק הנערץ, “אלביס פרסלי הצרפתי”, נפטר מסרטן ריאות ב-6 לדצמבר, בלילה בין יום שלישי ליום רביעי, שנה זו, 2017, בגיל שבעים וארבע.

בתאריך ה 23.1.2018 יערך המופע “שאנסון פריז” בתל אביב. הקטע שלפניכם עוסק רק באחת מהשאנסוניירים שאת שיריהם ישירו במופע.  כרטיסים למופע ניתן לקנות כאן. ילדותה של

אני רוצה לספר על קשר רומנטי.הזוי שנרקם בפאריס בימים אלה בדיוק לפני 50 שנה. איך האשה הכי נחשקת, סמל מין בשיא הקריירה שלה, התחילה ביוזמתה

עשרים וחמש שנה מלאו למותו בטרם עת של המוזיקאי והפזמונאי מישל ברז’ה, שחולל מהפכה של ממש בתחום הזמר הצרפתי. לחניו ומילותיו, בפשטותם המתוחכמת, נכנסו ללב ונשארו

ליאו מרז’אן (Léo Marjane), הזמרת האגדתית שבלב פריז הכבושה שרה את “ביי מיר ביסטו שיין”, מרז’אן היפהפיה, בעלת הקול החם והמהפנט, 180 שירים וקריירה לאומית

“די היה לשמוע אותה פעם אחת כדי לחפוץ בה כבת לווייה, סמויה ונוכחת, לשעות היום ולשעות הערב”, כך כתב על דלידה המוזיקולוג, המשורר והשייט אנרי-ז’אק,

פטירתו של הזמר מישל דלפש (1946-2016) בינואר השנה הכתה בצער הרבה צרפתים, פרנקופונים ופרנקופילים, ורשומה זו מוקדשת לו. מישל דלפש מייצג את התרבות הפופולרית במיטבה,

לפני כך וכך חודשים מישהו תייג אותי בפייסבוק לפוסט שחיפש אומן לשיר שאנסונים בצרפתית לאירוע פרטי. כמו שלמדתי על בשרי לא פעם, הפייסבוק – עם

רבים זקפו אוזן – במיוחד אצלנו בארץ – כשהוכרז שמו של חתן פרס נובל לספרות האחרון. פטריק מי? ? מי הוא בכלל? ומה עם עמוס

ג’ורג’ מוסטקי שר באחד משיריו: כמה דומה, ועם זאת כמה השתנה… יוסי בנאי היה זה ששר את אותו שיר יפהפה בעברית. כמה דומה, ועם זאת,

היו הייתה פעם מזמן בימי הביניים ממלכה קסומה, ממלכת הטרובדורים – אוקסיטניה שמה. בדרומה של צרפת שכן ושיגשג הלב הפועם של תרבות השירה של צרפת

איטליה העניקה לצרפת לא מעט מתנות במהלך ההיסטוריה, אחת מהן היא איב מונטאן (1921-1991 Yves Montand), אשר נולד בטוסקנה בתור איבו ליבי. כשהיה בן שנתיים