מישל ברז'ה – הכול למען המוזיקה
מאת ד"ר אורנה ליברמן

מישל ברגר

עשרים וחמש שנה מלאו למותו בטרם עת של המוזיקאי והפזמונאי מישל ברז'ה, שחולל מהפכה של ממש בתחום הזמר הצרפתי. לחניו ומילותיו, בפשטותם המתוחכמת, נכנסו ללב ונשארו בו עד היום. 2 באוגוסט 1992 הוא תאריך שיישאר חרות לעד בזכרונו של דור שלם בצרפת. ביום זה, נפטר בפתאומיות, מהתקף לב, בגיל 44, מישל ברז'ה. כל צרפת התאבלה על המוזיקאי, אחד מחמשת הגדולים ביותר שלה, יש אומרים. קברו במונמארטר הוא מקום עלייה לרגל. שדרה בפארק מונסו, שלידו גר מישל זמן רב, קרוייה על שמו.

מישל ברז'ה נפטר בשיא תהילתו. היו לו עוד תכניות רבות, אמנותיות ואישיות. בסתר לבו מישל ידע שלא ימות בשיבה טובה, שסופו קרוב. חייו היו מאושרים מאוד ורצופי הצלחות מסחררות אך גם משובצים בסבל נטישה תהומי ובאיבוד קרובים טרגי.

ילדותו של מישל ברז'ה

מישל ברז'ה נולד ב-28 בנובמבר 1947, תחת השם הרשמי מישל-ז'אן אמבורז'ה (היגוי צרפתי של המבורגר), בניי-סור-סן למשפחה בורגנית, משכילה ואמידה. הוריו היו שניהם יהודים שהמירו דתם לפרוטסטנטיות. אביו, ז'אן אמבורז'ה, היה פרופסור לרפואה, נפרולוג בעל שם עולמי, שביצע, ב-1952, יחד עם עמית, את השתלת הכלייה הראשונה בצרפת. שלוש שנים לאחר מכן פיתח כלייה מלאכותית. לזכותו נזקפים הישגים רבים נוספים. במשך חייו פרסם גם ספרים רבים בתחום הרפואה והפילוסופיה והיה חבר באקדמייה הצרפתית. אמו של מישל, אנט האס, הייתה פסנתרנית מבריקה, פעילה וידועה שביצעה בקונצרטים שנתנה יצירות של מוצרט, שופן ומנדלסון. מישל היה הצעיר בין שלושה ילדים: אחיו הבכור של מישל, ברנאר, נולד ב-1940 ואחותו פרנקה ב-1945.

מישל, ברנאר ופרנקה גדלים בדירה פריזאית מרווחת ונוחה, בבולבאר דה קורסל, בקרבת פלאס דה טרן, ברובע ה-17. בסלון ניצבים שני פסנתרים יפהפים. ההורים מארחים מדענים בעלי שם ואנשי רוח ידועים כגון ברנאנוס, אנרי טרוייה, אנדרי מורואה. למרות חינוך פרוטסטנטי קפדני, החיים נדמים לסיפור אגדה.

כשמלאו למישל חמש, התרחש אירוע דרמטי ששבר את רצף החיים הטובים. אביו עמד לעבור ניתוח ריאות ודרש להיות ער ולפקח על הניתוח בעצמו. בסופו של המבצע טען האב שהוא לוקה באמנזיה ואינו מזהה לא את אשתו ולא את שלושת ילדיו. ייתכן שלא הייתה זו אלא התחזות. פרופסור אמבורז'ה לא איבד את יכולותיו האינטלקטואליות והמשיך בחיים מבריקים ופעילים עד שנפטר בגיל 82. אך למשפחתו התכחש, התגרש מאנט ונשא לאישה את מזכירתו הצעירה. מישל סבל מאוד מנטישת אביו. האם אנט ניסתה בכל כוחה להמשיך לקיים חיי משפחה חמים למרות הזעזוע הברוטלי ואף הצליחה בכך שנים רבות. מישל מנגן בפסנתר ובקלרינט ומגלה את ריי צ'ארלס. בזמנו הפנוי הוא מחבר שירים עם חברים מבית הספר התיכון קארנו ברובע ה-17.

כוכב נולד

חברת התקליטים פאתה מרקוני מחפשת כשרונות צעירים וחדשים. מישל וחבריו ניגשים לתחרות. מישל זוכה, מוציא כמה תקליטים תחת השם שבחר, מישל ברז'ה, ורוכש פרסום מה. מישל רק בן 15. הופעתו הנקייה של ילד טוב לא מאפשרת לו בינתיים הצלחה מרקיעת שחקים אך מנהלי פאתה מרקוני מזהים את כישוריו הבולטים וממנים אותו למנהל אמנותי בחברה. הצלחתו הראשונה היא השיר שכתב לזמרת המטאורית פטריסיה, "ברגע של עצבות", (בתרגום מילולי: "כאשר אנחנו אומללים"),  Quand on est malheureux, ב-1967:

https://www.youtube.com/watch?v=RmmiXwQrBfE

בד בבד עם עבודתו כמנהל אמנותי, סיים מישל ברז'ה את תזת המאסטר שלו בחוג לפילוסופיה על האסתטיקה של מוזיקת הפופ שבה השווה בין שני האלבומים האחרונים של ג'ימי הנדריקס.

מישל ברז'ה, ורוניק סנסון

ב-1966 פגש מישל את הזמרת ורוניק סנסון, צעירה יפה ובלונדינית, מוכשרת בטירוף, עוד אגדת זמר צרפתית בתחילת דרכה. זאת הייתה אהבה ממבט ראשון, אמנותית ואישית. ורוניק המהפכנית, עם הקצב המודרני הלא צפוי, עם סיפור חייה דרך מילות השירים, לא יכלה שלא להקסים את מישל. זה הביא אותה לאודישן בפאתה מרקוני ומנהלי החברה בכו בדמעות שליש כששמעו אותה, מכה במרץ בפסנתר ומסלסלת בטרמולו הייחודי שלה שכמוהו עוד לא נשמע. מישל וורוניק שייכים לאותו עולם, לאותו קצב. מישל מצא את הנפש התאומה שלו. ורוניק היא גרסתו הנשית. הזוג המאושר בוחר דירה ומשתכן בה ביחד.

ב-1971 הוציא מישל את יצירתו הבוגרת הראשונה, אלבום אינסטרומנטלי בשם "פאזל", תערובת של פופ, רוק, תזמורת סימפונית וקונצ'רטו לפסנתר. הציבור לא הבין את המסר והאלבום היווה כישלון מסחרי ונעלם מהשוק. אך הצלחות מסחררות באות אחריו. באותה שנה התמנה מישל למנהל אמנותי בחברת WEA Filipacchi Music והפיק את אלבומה הראשון של ורוניק סנסון, "מאוהבת" (Amoureuse).

https://youtu.be/7R7jKiOMCqo

השיר האפונימי, יחד עם "לא זקוקה לאף אחד" (Besoin de personne), מספרים את סיפור אהבתם של מישל וורוניק.

https://youtu.be/QAIyQbHTaME

ההצלחה מסחררת, גם מצד הביקורת וגם מצד הקהל, אך באמצע הקלטת האלבום השני נעלמה המוזיקאית במפתיע. ורוניק נתקלה במעלית בניין חברת התקליטים בגיטריסט-זמר האמריקאי סטפן סטילס והשניים התאהבו ממבט ראשון. ורוניק חזרה לדירה שבה גרה עם מישל, שעדיין לא רוהטה, והשאירה לו פתק: "יורדת לקנות סיגריות". כך, כן, ממש כמו בבדיחה אך כאן זה היה על באמת. אמרה ולא חזרה. המשיכה הייתה חזקה מדי, לדבריה, והיא הרגישה שאם לא תממש אותה, תמות, תדעך. מישל נותר המום, יושב על הרצפה בדירה הריקה, בוהה במשך ימים שלמים. מישל חווה, למרבית האירוניה של הגורל, נטישה נוספת. כשם שאביו נטש אותו, בלי מילים, כך גם זו שראה בה את אהבת חייו נטשה אותו לפתע פתאום בלי שום מילת הסבר. מישל התגבר על המשבר בעזרת המוזיקה. בסוף 1972 יצא האלבום השני שהפיק לוורוניק, "מעברו השני של חלומי", בעוד הכוכבת נמצאה בארה"ב.

ורוניק סנסון וסטפן סטילס התחתנו ב-1973 ובנם קריסטופר נולד שנה לאחר מכן. מישל נתן הוראה מפורשת לנוגעים בדבר כדי שכל פגישה חזותית בינו לבין ורוניק תימנע. אך הדיאלוג ביניהם נמשך גם נמשך באופן פורה ויצירתי באמצעות השירים. מישל שאל "האם תהיי שם" (Seras-tu là), בשנת 1975:

https://www.youtube.com/watch?v=C6nPYaYEqXU

וורוניק ענתה "אהיה שם" (Je serais là) בשנת 1976:

https://www.youtube.com/watch?v=NUOCpbUnLuM

שירה הנודע של ורוניק, "המקולל" (Le maudit) משנת 1974, אינו אלא הצהרת אהבה למישל. המקולל הוא בעצם היא, המקוללת, שפונה אל עצמה בגוף שני יחיד.

https://youtu.be/2Bh7fz30dcE

היא יודעת שגרמה למישל העדין סבל אך הכאב שהיא כואבת היא עצמה מכפר על חטאה. בשיר "מחשבות מרות" (Mortelles pensées) משנת 1989, שבו היא מכה על חטא, שילמה סופית את חובה. ואכן גיהנום הסמים והאלימות אליו גרר אותה בן זוגה באותו זמן סטפן סטילס, שממנו נפרדה ב-1979, לא משאיר מקום לספק.

https://youtu.be/4XBD73cRUmg

באותה שנה, 1973, הוציא מישל ברז'ה את האלבום "לב שבור", שאפשר לו לאחות את הפצעים. המוזיקה מנחמת ומרפאת. זהו האלבום הראשון שלו שבו הוא שר. תוך שנתיים יישא לאישה זמרת בלונדינית אחרת, פרנס גל.

פרנסואז ארדי

אך עוד לפני הפגישה הגורלית עם פרנס שתשנה את חייו, יישם מישל את כשרונו הבולט להקים לתחייה קריירות גוועות של זמרים מפורסמים שנקלעו לתקופה חלולה. הלהיטים המסעירים שיכתוב להם מישל יחזירו אותם לקדמת הבמה. כך יקרה עם ג'וני האלידיי וכך קרה עם פרנסואז ארדי.

פרנסואז התרשמה מאוד משני האלבומים של סנסון שפתחו לדעתה תקופה חדשה בתולדות הזמר הצרפתי. היא התקשרה למישל וביקשה ממנו לסייע לה לשנות את תדמית הזמרת למתבגרים שדבקה בה. אחרי זמן הקלטה לא קל מבחינת התקשורת האמנותית בין מישל לפרנסואז, יצא האלבום "הודעה אישית" (Message personnel) משנת 1973, ששירו האפונימי היווה הצלחה מסחררת ואבן ציון חשובה בקריירה של הזמרת.

https://youtu.be/FqVLT8vgZYw

מישל ברז'ה, פרנס גל

לאחר תקופת הצלחה, פרנס גל נמצאת בשפל ומחפשת כיוון חדש לקריירה שלה. כששמעה ברדיו את קולו של מישל, ידעה שממנו תבוא הישועה. מישל היה פחות נלהב מאמנותה אך היה מעוניין באהבתה. בסופו של דבר כבשה אותו לא רק כאהובה אלא גם כזמרת. שני התחומים עלו בקנה אחד כשמישל כתב את השיר "הצהרה" (בתרגום מילולי: "הצהרתי"Ma déclaration) משנת 1974, שלא היה אלא הצהרת אהבה של הבחור הביישן לבלונדינית היפה, דרך מילותיו של שיר. כך קל יותר. מישל כתב למעשה את השיר לעצמו אך נעתר לבקשתה של פרנס שרצתה לשיר אותו היא. האלבום האפונימי זכה להצלחה מסחררת והשיר "הצהרה" נעשה להיט.

https://youtu.be/7fz2Jufbm3M

זאת ששברה את לבם של ז'וליאן קלר וקלוד פרנסואה אמרה "כן" למישל ברז'ה. טקס חתונה צנוע התקיים ב-22 ליוני 1975 והזוג עבר לגור בבית גדול בשוליה היפים של פריז. ב-1978 נולדה בתם פולין, ב-1981 נולד בנם רפאל.

אלבום רדף אלבום, הצלחה רדפה הצלחה. כעשרים מיליון תקליטים נמכרו. מישל היה הפיגמליון ופרנס, שהפליאה להשתמש בסווינג, הייתה המוזה. מתוך כמאתיים השירים שחיבר מישל, כארבעים הפכו ללהיטים, ביניהם:

שמע את המוזיקה (Écoute la musique) משנת 1974:

https://youtu.be/_H0Juro0JOo

כמה מילות אהבה (Quelques mots d’amour) משנת 1980:

https://youtu.be/dra7Blmylyc

הגרופי של הפסנתרן (La groupie du pianiste) משנת 1980:

https://youtu.be/RnV1HauwkxY

הוא ניגן בפסנתר בעמידה (Il jouait du piano debout) משנת 1980:

https://youtu.be/N6yobV8KiQY

עמוד! (בתרגום מילולי: "אל תיכנע!"Résiste) משנת 1981:

https://youtu.be/SPBVplEp7xE

סזאן מצייר (Cézanne peint) משנת 1984:

https://youtu.be/cB8kQm-CmHY

אלה, יש לה (Ella, elle l’a) משנת 1987:

https://youtu.be/lgHGU8gqz9U

סטרמניה

אלבומים נוספים רואים אור ואז הגה מישל רעיון יוצא דופן, קומדיה מוזיקלית, אופרת רוק, בסגנון אמריקאי. אם האמריקאים יכולים, אז למה לא אנחנו. מישל גייס לעזרתו את לוק פלמונדון, כותב שיריה של דיאן דיפרן. האלבום "סטרמניה" יצא ב-1978 ושנה לאחר מכן עלה על הקרשים המופע, בפריז ובמונטריאול. ושוב הצלחות מסחררות.

דמויות המחזמר, המיליארדר שהיה רוצה להיות אמן, המלצרית המבזבזת חייה מתחת לאדמה כמו אוטומט, החבורה הפאנקית המפילה חיתתה על העיר, הבחורה המאוהבת בזיגי הגיי, כל אלה נשארו צרובות בזיכרון.

https://youtu.be/8uyieiCzPBM

שנת 1980

בשנה זו הוציא מישל ברז'ה שני אלבומים, לו ולפרנס, אך הדובדבן שבקצפת הוא שיתוף הפעולה שלו עם אלטון ג'ון שהוליד את השיר "לתת כדי לתת" (Donner pour donner).

https://www.youtube.com/watch?v=tn76EFtQlhk

זוהי גם השנה שבה מתגבר מישל על ביישנותו, עולה על הבמה ונותן בפעם הראשונה קונצרט. מה-30 ליוני עד ה-5 ליולי, בתיאטרון השאנז אליזה, מישל, מאחורי הפסנתר, והקהל לפניהם, נסחפים ומתלהבים.

מוזיקה לסרטים, בימוי קליפים, נסיעות לסין ולברזיל, פעילות הומניטרית באפריקה, מחזמר נוסף, כתיבת תסריט, מישל ברז'ה לא שקט על שמריו. במישור האישי, עלו יחסיו עם אשתו על שרטון ומישל פתח ברומן עם בלונדינית יפהפיה, דוגמנית-מגישת טלוויזיה-זמרת, צעירה גרמניה בשם ביאטריס גרים, צאצאית של האחים גרים. הוא הקליט אתה אלבום בניו יורק והזוג שכר דירה משותפת בסנטה מוניקה. אך התכניות נקטעו באחת.

ב-1992, בזמן משחק טניס ברמטואל, שם בילתה המשפחה, מישל, פרנס ושני הילדים, באחוזתה, את הקיץ, מישל קיבל התקף לב ונפטר, מותיר את משפחתו, חבריו ומעריציו המומים וכואבים. בשיר המצמרר "גן העדן הלבן" (Le paradis blanc), שכתב שנתיים לפני מותו, כמו בישר את מה שיקרה בקרוב.

https://www.youtube.com/watch?v=7NIHXpFWt0E

דרמות

כשמלאו לבתם של פרנס ומישל, פולין, ארבע שנים, היא אובחנה כחולת פיברוזיס ריאתי. ההורים החליטו לשמור את מחלתה בסוד כדי לאפשר לה לחיות ילדות רגילה, ככל האפשר. אחיו האהוב של מישל, ברנאר, אדריכל וצייר, היה חולה בטרשת נפוצה. מישל חי בחרדה מתמדת מפני מותם של אחיו ובתו. ברנאר נפטר ב-1982, עשר שנים לפני מישל, בגיל 42. פולין נפטרה חמש שנים לאחר פטירת אביה, בגיל 19, וקבורה לידו במונמארטר.

ב-1986 איבדו חייהם שני חברים טובים של מישל. הזמר דניאל באלאבואן נהרג בתאונת מסוק בראלי פריז-דקר. ההומוריסטן קוליש נהרג בתאונת אופנוע. שתי האבידות גרמו משבר גדול למישל.

החיים נמשכים

אחרי תהפוכות לא מעטות, ביניהן התמכרות לאלכוהול, מצאה ורוניק סנסון גמילה, שלווה ויצירה באחוזתה שליד פריז בחברת בן זוג שאינו שייך לשואו ביזנס. בנה קריסטופר, מוזיקאי מצליח, חי בארה"ב. בנם של מישל ופרנס, רפאל, עושה חיל כמהנדס קול, מפיק ומוזיקאי.

פרנס גל שיקמה את חייה ופצחה בזוגיות שנמשכה יותר מעשרים שנה, עד יום מותה, עם מהנדס הקול, המפיק והמוזיקאי אתיופי-אמריקאי, ברוק דוויט. ב-2015 הפיקה יחד אתו מחזמר, שרץ בצרפת, בבלגיה ובשוויץ במשך שנה שלמה. המחזמר, המבוסס על שיריו של מישל ברז'ה ונקרא Résiste, אפשר לזמרים צעירים ומוכשרים שנבחרו בקפידה לשיר את השירים האהובים והמוכרים.

https://www.youtube.com/watch?v=O6mN6rgSziU

בשנת 2018 מתה פרנס גל כתוצאה מזיהום בעודה נאבקת במחלת הסרטן ממנה סבלה שנים רבות (היא החלימה מסרטן השד בעבר אך המחלה חזרה). פרנס גל נקברה בבית הקברות של מונמארטר ליד מישל ברז'ה ובתם פולין.

https://www.youtube.com/watch?v=uzpmfQYXCSY

אחוזת הקבר המשפחתית במונמארטר

שיריו של מישל ברז'ה נשארו פופולריים ואהובים וזוכים לביצועים רבים ושונים של זמרי הדור שלאחריו. גם בקרב הקהל הצעיר יותר, שלא היה עד להצלחתו המטאורית של האמן הרב פנים, שלא הכיר את זוגיותו המיתולוגית עם פרנס, יש לו מעריצים רבים שנחשפו אליו דרך הוריהם. הלחנים המלנכוליים או הקצביים, המביעים רגשות אוניברסליים במילים פשוטות, עומדים במבחן הזמן. המוזיקה של מישל ברז'ה עוברת מדור אל דור.

כמה מילים על ד"ר אורנה ליברמן

אורנה ליברמן, בעלת דוקטורט בספרות צרפתית, היא חוקרת תנ”ך, ספרות ותרבות, המתגוררת בצרפת. אתם מוזמנים לבקר בבלוג שלה, לשון המקרא – אור חדש על שפה עתיקה, המוקדש בעיקרו לביאור התנ"ך דרך שפתו.

ד"ר אורנה ליברמן חקרה ומצאה שכל מילה ומילה בעברית מביעה גם את ההפך שלה: לכל מילה יש תאומה מנוגדת. רוע הוא גם רעות, נעווה הוא גם נאווה, שר הוא גם רש. פרטים והסברים על תופעת כפילות השפה ומשמעויותיה בבלוג, הכולל גם לא מעט רשומות על תרבות צרפת ותרבויות אחרות. כך מאחד הבלוג את שתי אהבותיה הגדולות של אורנה, העברית והצרפתית.

התרבות הצרפתית תופסת מקום נכבד בחייה וכתבותיה הרבות והמגוונות באתר "פרנקופילים אנונימיים" ממחישות את קשת הנושאים בהם היא מתעניינת ואותם היא חוקרת.

איזה ציון תתנו לכתבה?

ציון ממוצע 4.8 / 5. דירוג הכתבה: 12

אף אחד עוד לא דירג את הכתבה. רוצה להיות ראשונ/ה?

מצטער לראות שלא אהבת את הכתבה

אשמח מאוד לדעת מה לא אהבת בכתבה הזאת

איך אוכל לשפר את הכתבה?

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותכם
שיתוף בפייסבוק
שיתוף בווטסאפ
שיתוף באימייל
שיתוף בטלגרם

הודעה חשובה לסיום...

פרנקופילים יקרים שלי, אם במקרה אתם באמצע תכנון טיול לצרפת ובא לכם לפרגן, כל מה שצריך לעשות זה להזמין את מקומות הלינה שלכם והכרטיסים לאטרקציות השונות והמופעים דרך הקישורים באתר.

מבטיח לכם שההזמנות הללו לא יעלו לכם יורו אחד נוסף אך כל הזמנה כזאת תספק עמלה קטנה שתעזור להחזיק את האתר באוויר.

הקישורים למלונות ולכרטיסים פזורים בכל האתר (בהתאם לרלוונטיות שלהם), אולם על מנת להקל עליכם ריכזתי את כולם בשני הדפים הללו:

המון תודה מראש והמשך קריאה מהנה באתר!

צבי חזנוב

הרצאות על תרבות צרפת שיכולות לעניין אתכם

כבר ביקרתם בקבוצות הפייסבוק שלי?

תמצאו שם לא רק אותי אלא גם פרנקופילים כמוכם שישמחו לענות לכל שאלה שלכם

כתבות מומלצות

הרשמה
להודיע על

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

13 תגובות
הכי ישן
הכי חדש תגובות שקיבלו הכי הרבה אינטרקציה
תגובות בתוך הטקסט
הצג את כל התגובות
ofra
4 years ago

כמה תהפוכות… לפחות שברונות הלב הולידו שירים שנשארו כמזכרת.

נורית ניצן
4 years ago

בזכות הכתבה המרתקת הזו זכיתי להכיר את מישל ברז׳ה ולהנות מיצירותיו. תודה אורנה

אנונימי
4 years ago

תודה מעומק הלב! גרתי בפונטנבלו בתקופת סטרמניה והפכתי מעריצה בשעה שאיש ממכרי מחוץ לצרפת לא שמע על מישל ברז׳ה.
אהיה בפריז ב-7-12 באוקטובר. מישהו יודע אם יש ארועים/מופעי מחווה למישח ברזה׳, בתקופה זו?

בדיוק חשבתי על כך שרוב הישראלים לא מכירים את מישל ברז'ה בעוד בצרפת אין אף אחד שלא מכיר אותו. נדמה לי שהוא אף פעם לא בא להופעות בישראל. ורוניק סנסון באה כמה פעמים להופיע בישראל.

אכן עצוב מאוד, צבי. פרנס גל נפטרה הבוקר בגיל שבעים.

אנונימי
4 years ago

פ נ ט ס ט י ק

דני
2 years ago

תודה רבה על המאמר המעניין והמרתק; לא הכרתי אותו בכלל. את פרנס גל כן.

לסיכום: אני מודה שלמקרא תהפוכות חייו חשתי מועקה בחזי.

Gina Steinberg
1 year ago

תודה תודה על המאמר והשירים על הכל נהניתי מאוד מאחלת לך בריאות איתנה נחת ואהבה!

יורם פרידמן
5 months ago

מדהים, כל הכבוד.
תמשיכו!!

ביום הולדתו של מישל ברז'ה 2021 פרסמנו את הכתבה שוב וקיבלנו כמה תגובות מרגשות שאני מעתיקה אותן כאן:

רוני כץ:
וואוו!!! איזו כתבה מצויינת
זו כתבה שהייתה ראויה להופיע ב Salut les copains
אורנה ליברמן יקרה…
זרקת אותי באחת לתקופה היפה והראשונית בחיי-כל ילדותי שם…
עם פרנס גל, קלו-קלו, פראנסואז הרדי, ורוניק סנסון ו…הדואט המושלם של גל ואלטון ג׳ון
תודה ענקית
רצה לעשות מרתון שבת עם פרנס גל

אורנה ליברמן:
תודה רבה רבה, רוני יקרה. ריגשת אותי במחמאותייך. אלפי תודות. בשבילנו, שחווינו את מישל וחבורתו
ממקור ראשון, המטען האמוציונלי אכן מפעים…

רוני כץ:
זו את שריגשת אותי, אורנה׳לה
עשית לי את השבת
וכרגיל את צודקת…כשזה חלק מהתרבות שגדלת עליה- זה בנימי נשמתך

כאות תודה,
אני מבקשת להקדיש לך את השיר שאני הכי הכי אוהבת של פרנס גל
הקליפ הרישמי של השיר.
והמילים של השיר….אילו מילים!!!

אורנה ליברמן:
תודה רבה, רוני מדהימה. את השיר הזה של פרנס גל אני גם מאוד מאוד אוהבת. שיר מרגש על תגובה למוות פתאומי של חבר ומצמרר לחשוב שמישל ברז'ה הלך בעקבות חברו בלבואן ונפטר בגיל צעיר, אם כי לא מתאונה. תודה רבה על ההקדשה. ברז'ה ידע במילים פשוטות להגיד את נימי הלב.

רוני כץ:
באהבה
זוכרת היטב את נסיבות כתיבתו של השיר…
מייד התקשר לי עם הכתבה המרתקת שלך
אבי ז״ל נפטר בשנת 1987 בהיותו בן 55…הרגשתי שמישל כתב את השיר עבורי בטיימינג מושלם באותה השנה

Judith Aflalo Tiano:
אורנה, תודה רבה על המתנה. החזרת אותי לתקופה שמוזיקה הייתה חלק גדול מחיי, הכישרון של פרנס גל, פרנסואז ארדי, מישל ברז'ה וכל הפלייליסט שצירפת בדיוק מירבי, ימים תמימים שרכילות על חיי הזוהר של האמנים הייתה פותחת מהדורות חדשות וכותרות ראשיות….. העולם השתנה. מישל ברז'ה ופרנס גל התגוררו בבניין תמים ברובע ה17, היו עושים קניות כמו אנשים רגילים ולא כמו כוכבים, עצוב ממש על הטרגיות של חייהם. אנחנו נמשיך להאזין למוזיקה. תודה

צבי חזנוב (הפרנקופיל)
בואו נשמור על קשר

הכתבות המעניינות ביותר, מידע על טיולים בצרפת, הרצאות, ערבי שאנסונים ועוד דברים שפרנקופילים אוהבים אצלך במייל פעם (או מקסימום פעמיים) בשבוע.