מופע שאנסונים בתור מתנת יום הולדת 90 מאת נעם אוקוטונס

נעם שר ומנגן לכבודו של סבק - צילום חן ליאופולד

לפני כך וכך חודשים מישהו תייג אותי בפייסבוק לפוסט שחיפש אומן לשיר שאנסונים בצרפתית לאירוע פרטי. כמו שלמדתי על בשרי לא פעם, הפייסבוק – עם כל הניג’וסים שיש בו, יכול להניב לא פעם הצעות מגניבות. באמת. מפליא אותי שאנשים סוגרים את החשבון שלהם ברשת החברתית כשיתכן ועסקת חייהם או נערת חלומותיהם עשויה להגיח לה שם פתאום, מבין להררי הדפים העסקיים. בכל מקרה, כבר למחרת פניתי לגברת שפירסמה את ההודעה. “כן תשמע זה מטורף”, אמרה לי. “הגיעו אלי עשרות אומנים עם הצעות שונות ומשונות. ההצעה שלך נשמעת לי דווקא, מבחינת הרפטוואר שציינת וגם מבחינת המחיר אבל…חייבת לשמוע אותך שר בצרפתית. “מממ”, חשבתי לעצמי בעצב קל כשנזכרתי שמעולם לא דאגתי לתעד את עצמי מפזם או מפזז בשפת אמי. נברתי בקבצים ישנים, שלפתי דיסקים צרובים של חזרות מלפני עשור – וכלום. לבסוף חזרתי אליה מתנצל והצעתי לשלוח לה קישורים לכמה חומרים מקוריים ביו-טיוב, שתתרשם. “לא צריך”, הודיעה בבטחון. “בוא תשיר לי בטלפון”. וככה מצאתי את עצמי מבצע לה משהו של ז’ק ברל משבש קצת על הדרך את המילים. ז’ק ברל אולי היה חונק אותי אבל הגברת נמסה שם בצד השני של הנייד. “התקבלת!” מילמלה לבסוף, בקול חנוק מדמעות. “בוא נסגור את הפרטים…”

נעם אוקוטונס בפעולה - צילום חן לאופולד
נעם אוקוטונס בפעולה – צילום חן לאופולד

סיפורו של סבק

אז ככה: אי שם לפני שנים רבות נער צעיר בשם סבק פרקט היגר מפולין לצרפת. הוא חי בה כמה שנים טובות (כולל מחבוא בתקופת מלחמת העולם השניה) ובשנת 1949 עלה לארץ ישראל. למרות הקשיים, תקופת נעוריו בפריז התאפיינה בריגושים תרבותיים רבים והוא התאהב בעיקר במוסיקה הצרפתית שהתנגנה אז: אדית פיאף, שארל טרנה, איב מונטאן ועוד. כשעזב לישראל והקים משפחה (את אשתו הכיר כבר כאן), המשיך להאזין לשאנסונים צרפתיים דרך תחנות הרדיו השונות, עוקב בשקיקה אחרי כל אומן חדש וכל יצירה מעניינת שהושמעה. ככה גילה גם את שארל אזנבור, ז’ק ברל, ברברה, ז’ורז’ מוסטאקי וג’ילבר בקו. לכבוד יום הולדתו ה-90, החליטה המשפחה להעניק לו את המתנה היפה ביותר שיכולה היתה להעלות בדעתה: מופע של שעה עם כל השאנסונים הגדולים שליוו את חייו מבוצעים בצרפתית, קרוב ככל האפשר למקור. ביום המיועד נפגשנו סבק ואני בכפר יונה, בסלון של בתו (היא הגברת שהזמינה אותי לבוא), מוקפים בני משפחה, ילדים ונכדים אוהבים. כששלפתי את הגיטרה ניסיתי לחשוב כאילו אני מנגן עכשיו למשפחה הקרובה שלי, המשפחה הצרפתית: ההורים והסבים והדודים. ראיתי את ילדותי שלי בפריז (עד גיל 5), וממש יכולתי לחוש את הריחות והצלילים והצבעים שמילאו את בית הוריי וזה עזר. תוך דקות סבק הצטרף אלי ושר בגרון ניחר את המילים כמעט של כל השירים, מתרגש וקורן מאושר. אחר כך ישבנו ודיברנו על צרפת והוא סיפר לי סיפורים מדהימים וחוויות שעבר והמשיך לשיר מלא שירים שלא הכרתי וכאלה שאפילו הצטערתי שלא כללתי במופע. עזבו אתכם מהכסף, איזה ערב מדהים שזה היה. שאלוהים יברך את הפייסבוק. ואת צרפת ואת סבק היקר כמובן.

רוצים להכיר עוד את המוזיקה של נועם? כנסו לדף האומן שלו. בימים אלו נועם עובד על אלבום חדש עם נגיעות שאנסוניריות. רוצים לעזור לאלבום לצאת? כנסו לקישור הבא.

  •  
  •  
  •  
  •  
  •