שייט על הסיין: לגלות את פריז דרך הנהר

מרק הדלעת היה להפתעתי פשוט מצוין. מדוע להפתעתי? כי מניסיוני, טעמם של מרקי דלעת או בטטה נוטה להיות מאוד חד גוני ומשעמם. אולם כאן התיבול הפך את המרק הזה למעניין בהרבה.

פואה גרא שהוגש על הספינה. צילם: צבי חזנוב

הפואה גרא, לעומת זאת, היה מאכזב מאוד. הוא היה קר עד קפוא והלחם שהוגש איתו הרגיש כמו לחם תעשייתי. טעמו של הפואה גרא היה מעט מר ומאוד התאכזבתי שלא הוגשה איתו ריבה כלשהי, שתיתן מעט קונטרה לטעם שלו.

בעודנו אוכלים את המנות הראשונות, הופיע לו משום מקום צלם. תוך שתי שניות הוא הזיז אותנו מעט על מנת לביים את הסצנה ותוך מספר קליקים של מצלמה הוא נעלם. את התמונות מעבדים ומפתחים בזמן הנסיעה ומקבלים אותם כמזכרת בסוף.

כשחיכינו למנות העיקריות, פנינו להסתכל מבעד לחלונות הגדולים של הספינה שמהווים את אחד מהיתרונות הגדולים שלה. להבדיל מספינות התיירים הרגילות השטות על הסיין, כאן לא יושבים על ספסלים אלא ליד שולחן. מכאן שלכל אחד יש הזדמנות לראות את הנוף הפריזאי הקסום שנשקף מבעד לחלון.

אחד הדברים היפים ששמתי לב אליהם בעוד הספינה ממשיכה במסלול שלה על הסיין הוא כמה הצרפתים אוהבים לשבת על הגדה. הם יושבים בחבורות. הם יושבים בזוגות. הם מתנשקים והם אפילו משחקים “אבן נייר ומספריים” (בי נשבעתי שראיתי זוג כזה). פשוט נפלא! כנראה שהרומנטיקה עוד לא מתה לחלוטין אם זוג משחק “אבן נייר ומספריים” בעודו מסתכל על ספינות שטות להם על הסיין.

בעודנו מתרפקים על הרומנטיקה הפריזאית הגיעו המנות העיקריות.

הסטייק היה לא רע בכלל אם כי קשה לומר שלא אכלתי סטייקים טובים ממנו. לעומת זאת, פירה הבטטה היה פשוט נפלא. המרקם והטעם היו כל כך טובים שיתכן מאוד שזה היה פירה הבטטה הטוב ביותר שאי פעם אכלתי.

מנת הניוקי לעומת זאת היוותה לא פחות ממפח נפש. הם והרוטב הבלתי מזוהה שלהם היו חסרי טעם לגמרי. 

בעודנו אוכלים את המנות העיקריות נזכרתי בפתגם “פסנתר שמופיע במערכה הראשונה ינגן במערכה השלישית”. ואכן, זמן קצר אחר כך החלו הפסנתרן של הספינה יחד עם הכנר לנגן לנו מחרוזת של מנגינות משאנסונים מוכרים יותר ופחות. יש היאמרו שזה קיטש אבל אני באופן אישי נהנתי מאוד מהמוזיקה ומהאווירה.

ובעוד המנגינה נמשכת ורמת העליצות עולה, מגיעה הספינה לחלקו המערבי של המסלול מול האטרקציה העיקרית של הטיול: מגדל אייפל המנצנץ במלוא תפארתו. אין ספק שהשילוב של המיקום המרכזי של הספינה על הסיין והחלונות הגדולים יאפשר לכם לצלם תמונות נפלאות של המגדל, תמונות שלא יהיה קל לצלם במקומות אחרים.

ובעודנו מצלמים את מגדל אייפל במלוא המרץ, הונחו על השולחן שלנו המנות האחרונות.

שנינו הזמנו קרם עוגת קרם ערמונים. איך נאמר? העוגה של אנג’לינה זה לא. מצד שני זו היתה עוגה לא רעה כלל והיא הוותה סיום חביב מאוד להפלגה.

האם כדאי לקחת שייט על הסיין עם ארוחת ערב?

האמת שזו שאלה לא קלה והתשובה תלויה במי אתם ומה אתם מחפשים. לכן, במקום לענות, פשוט אכתוב למי שייט כזה יתאים ולמי פחות.

השייט יתאים לאנשים שמחפשים חוויה רומנטית ולא נרתעים ממעט קיטש. אין ספק שתמורת המחיר (השייט שלי עלה 130 יורו לאדם אך יש כפי שתראו בהמשך מחירים זולים יותר), בהחלט תקבלו חוויה יחודית.

מצד שני, השייט הזה לא יתאים לאנשים שמחפשים להוזיל את עלות הטיול שלהם. להם אציע לקחת את השייט הרגיל או לוותר על החוויה. כמו כן, פיינשמקרים בעינייני אוכל עלולים להתאכזב מכיוון שכפי שכתבתי איכות המנות איננה אחידה.