ז'אן פרה – בין אהדה ללוחמה מאת מתן דרזנר

ז'אן פרה. ציור מאת יואל חן. קישור לרישיון: https://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0/deed.en

כחובב מוסיקה צרפתית, לא שמעתי על ז'אן פרה (Jean Ferrat) עד לאחרונה. אך נמלאתי עדנה לכשהאזנתי לשיריו ההרואיים. כן, הוא ניחן באומץ, בשיריו הוא נוקב בשמות של אישים פוליטיים ואפשר להבחין בדעתו שמשתקפת בצורה מאופקת אך ברורה. קולו הערב מחזיר אותי לימים ההם, ימי התום. אני מאמין שהצרפתים, במקור, היו צנועים. קול הזמיר והכוונה שלו מביאים את רוח התקופה דאז.

פעם, לא היה רהב, לא היו יותר מדי מכוניות, הקידמה הייתה בחיתוליה. פרה, לדעתי, לא שר בשביל להפיג את השעמום. הוא יצר שירים והציג אותם בשביל לתרום לחברה, בשביל לבוא לידי ביטוי, בשביל ליהנות ולהסב הנאה לנו, שומעיו. אני מתרשם שהתהילה לא בהכרח קסמה לו, אלא היה לו חשוב להביע את ערכיו (קומוניזם, פמיניזם, עזרה לזולת, ענווה, אחווה), עליהם הוא ביסס את שיריו.

יריבו של הממסד

ז'אן פרה, זמר יוצר, נולד ב 1930 ליד פריס לאב יהודי, שהיגר מרוסיה ב 1905, ולאם צרפתיה. הוא היה בן הזקונים מתוך ארבעה אחים. בילדותו, הוריו הטמיעו בו את האהבה למוסיקה ושירה. הוא היה שומע שירים של שארל טרנה. כנער מתבגר, הוא ניזון מהמשוררים נאזים היקמט, גרסיה לורקה, לואי אראגון, בודלר ועוד.

במשך כעשור הוא היה פורט את הגיטרה שלו עד שהחלו להקשיב לו. בהסכמתו של המשורר אראגון, ב 1956 הוא הלחין וביצע את השיר 'העיניים של אלזה' (Les yeux d'Elsa).

https://youtu.be/7vMXF7S8WbY

אני שר מזה עשרים שנים, וזו הפעם הראשונה שאני יכול לשיר בטלוויזיה במשך שעה על מה שאני רוצה.

בצרפת שבשנות כהונתו של דה גול, הטלוויזיה והרדיו היו תחת בקרה. שיריו, שנשפטו שגויים מבחינה פוליטית או מוסרית, נאסרו לשידור. כך, ז'אן פרה נמנה על האמנים האסורים (לאו פרה, ז'ורז' ברסנס, ז'ק ברל וכו').

הרקע האישי וההתגייסות הפוליטית שלו עצבו את העיסוק הלוחמני שלו. כשז'אן פרה היה בן 10, אביו גורש לאושוויץ. לנגד עיניו, אביו נלקח על ידי הגסטפו כשטיילו ברחוב. באותו הרגע, עולמו חרב. מצולק מאותו אירוע, הוא כתב את השיר 'אף אחד לא מחלים מילדותו' (Nul ne guérit de son enfance). קרוב לוודאי, זה שיר נחמה.

ז'אן פרה קבל מחסה מלוחמים קומוניסטים. תקופה חשוכה זו נתנה לו השראה בשנת 63' לכתוב את השיר 'לילה וערפל' (Nuit et brouillard). הנהלת רשות השידור סרבה לשדר את השיר משום שמוזכרים בו קורבנות מחנות הנאצים בשעה שצרפת וגרמניה התפייסו.

אבי נעצר במהלך המלחמה. הוא היה יהודי, ענד כוכב צהוב. הוא נפרד מאתנו, הרי שהוא הוחזק בבתי ריכוז Pithiviers ו Drancy. משם, הוא המשיך ליעד, שטרם היה מוכר אז. אף אחד מאתנו לא שמע ממנו אך קווינו שהוא יחזור. כמובן, הוא מעולם לא חזר. הוא גורש לאושוויץ, וכמה ימים אחרי, הוא מת. ב1945, אחרי המלחמה, קבלנו על כך אישור מהממשלה.

בעת השחרור, הוא ותר על לימודיו, ועבד על מנת לתמוך במשפחתו ללא תעודה או נסיון. במקביל, הוא לקח שיעורי משחק והתנסה אף במוסיקה. בגיל 24, הוא החליט להפוך לזמר ושר בקברטים שונים בפריס. הוא היה שר שירי אהבה, פואמות, שירי מחאה. הוא חשש להיתפס כזמר בלדות. לקח לו עשור עד שהוא התפרסם. בתור זמר פוליטי, ז'אן פרה היה נאמן לאידאלים הקומוניסטים מבלי להיות חבר במפלגה הקומוניסטית הצרפתית.

האם אתה קומוניסט?
אני אוהד ותומך בקומוניסטים אך לא נלחם.
מדוע אינך הולך עד הסוף?
האם מפחיד אותך שיהיה לך כרטיס חבר?
אני חושב שניתן לקיים את המאבק תוך כדי שירה כמו גם ברמת המחוזית בה כבר יש לי תפקיד.

הוא שמר על מסתורין. הוא לא הגדיר את עצמו כקומוניסט וכו'. בכך, נתן לאחרים לגלות מיהו.

בעקבות השיר 'פוטיומקין' (Potemkine) שהוא הוציא בשנת 1965, על מרד המלחים באניית המלחמה הרוסית בשנת 1905, ז'אן פרה הואשם בכך שהוא מצדיק את הסובייטיזם.

https://youtu.be/LVeWq06ptbk

המאבק ממשיך

בגיל 37, ז'אן פרה ביקר בקובה. הוא הופיע שם כמה פעמים, גידל שפם. במאי 68', הוא תמך במעמד הפועלים. באותו אביב עקוב ממרד הוא קיבל השראה לכתוב את השיר 'צרפת שלי' (Ma France). היות והשיר לא מכבד את הממשלה, השיר נאסר לשידור. ז'אן פרה סרב להופיע בטלוויזיה בלי לשיר אותו.

רק מקץ שנתיים הוא חזר לבמה. בשיר, ניתן להבחין ברגשותיו המעורבים כלפי מולדתו. מצד אחד, מראות הטבע המלבבים של צרפת, ומנגד, המדיניות הנוקשה של מנהיגיה. אכן, צרפת מהווה דוגמה בשביל עמים אחרים, אך לעתים מקפחת את תושביה בין אם הם ילדים העובדים במכרות, הפועלים או אפילו ויקטור הוגו שהוגלה.

https://youtu.be/XAbbzXe8NwM

האם אתה מאמין בכוח?
אינני מאמין בכוח. אנו חיים בעולם שמשתמש בכוח ואלימות. אנו בעיצומה של אלימות. אמנם אנו משלימים איתה, אך לעתים, בשביל להצדיק אותה, היא מצופה ב'מגדנות'.

דברים אלו לא מצאו חן בעיני הנהלת רשות השידור. בעקבות כך, הופעותיו בתכניות מסויימות התבטלו. מאז, נמנע ממנו להופיע בטלוויזיה במשך כשלוש שנים. בשנות ה70', הוא עבר דירה לArdèche (מחוז בדרום-מזרח צרפת), בו יש לו בית. חייו הרחוקים ממהומת הבירה לא מנעו ממנו למתוח ביקורת על אחרים מהברנז'ה. בשנת1975, מאמר המערכת של ז'אן דורמסון – על מלחמת וייטנאם והנצחון של הקומוניסטים הוייטנאמים – הוציא את ז'אן פרה מהכלים.

בתגובה, הוא כתב את השיר Un Air de Liberté, מעין מנשר זועם שמנסה לדכא את צרפת הכובשת ומציג את פרה כשוחר שלום, שואף לחופש. לדעת דורמסון, שיר זה מכפיש, והוא הגיש תלונה. השיר הוסר מהתכנית ז'אן פרה 1976.

אינכם תראו את כל השירים, אחת חסרה. מר דורמסון, מנהל העיתון Le Figaro, מצא ששיר זה מכפיש, ועל כן, ההנהלה החליטה להסיר אותו.

גם שיר זה נאסר לשידור. כלעג לאיסור, ז'אן פרה כתב עליו את השיר: Quand On N'interdira Plus Mes Chansons (כשהשירים שלי לא ייאסרו עוד לפרסום).

פרה היה צנוע. וכשהוגש לו דיסק פלטינום, הוא החזיר אותו. הוא חשב בתמימות שהתור הארוך, שהשתרך לרכוש כרטיסים להופעתו, הוא עבור משחק האגרוף באולם הסמוך.

הוא היה עוקב אחרי האקטואליה, למשל כאשר מפלגתו של לה פן (Front National) עלתה במספר קולות, הוא התרגז. הוא לא היה מנותק אחרי שעזב את פריס. המעבר לארדש ממחיש עד כמה הוא היה זקוק לשלווה. הוא לא ייחס חשיבות רבה לכסף, שואו ביז. אף על פי כן, הוא לא נסוג לגמרי, הוא המשיך לכתוב על שולחן בית הקפה שבמרכז הישוב.

שירים מלאי רגש

משיריו עולה רגישות. לאחר שחברו נפטר, הוא כתב לכבודו את השיר 'אתה יכולת לחיות' (Tu aurais pu vivre).

https://youtu.be/kBqX458lwqU

כמו כן הוא הלחין את השיר האופטימי 'החיים יפים' (C'est beau la vie) עבור איזבל אוברה לאחר שעברה תאונת דרכים.

https://youtu.be/ECwyPQB4fgE

הוא הלחין יצירות של המשורר לואי אראגון. הידועה ביותר היא 'מה הייתי בלעדייך?' (?Que serais-je sans toi).

https://youtu.be/Tot3paoIw3k

במידה מה, הוא היה פמיניסט. למרות שהאשה הייתה מוצגת כחלשה, הוא העריך את פועלה ותרומתה לחברה, דרך השירים 'ילדתי' (Ma môme).

https://youtu.be/l30dY-93_GI

ו'האישה היא העתיד של הגבר'(La femme est l'avenir de l'homme).

https://youtu.be/V7eTE4hmhg4

 

ז'אן פרה, האדם, מת שנת 2010 בגיל 79 מסרטן ריאות, אולם זכרו ממשיך איתנו דרך שיריו והפסטיבל על שמו שמתרחש כל שנה החל מ-2011 ומביא לנו את שיריו היפים מושרים בקול חם ומבטא פריזאי מושלם.

כמה מלים על מתן דרזנר

מתן דרזנר הוא בן 33, מטפל בילדים, כותב סיפורים קצרים ושר בצרפתית. הוא בוגר ביה"ס אליאנס חיפה.

איזה ציון תתנו לכתבה?

ציון ממוצע 0 / 5. דירוג הכתבה: 0

אף אחד עוד לא דירג את הכתבה. רוצה להיות ראשונ/ה?

מצטער לראות שלא אהבת את הכתבה

אשמח מאוד לדעת מה לא אהבת בכתבה הזאת

איך אוכל לשפר את הכתבה?

שיתוף בפייסבוק
שיתוף בווטסאפ
שיתוף באימייל
שיתוף בטלגרם

הודעה חשובה לסיום...

פרנקופילים יקרים שלי, אם במקרה אתם באמצע תכנון טיול לצרפת ובא לכם לפרגן, כל מה שצריך לעשות זה להזמין את מקומות הלינה שלכם והכרטיסים לאטרקציות השונות והמופעים דרך הקישורים באתר.

מבטיח לכם שההזמנות הללו לא יעלו לכם יורו אחד נוסף אך כל הזמנה כזאת תספק עמלה קטנה שתעזור להחזיק את האתר באוויר.

הקישורים למלונות ולכרטיסים פזורים בכל האתר (בהתאם לרלוונטיות שלהם), אולם על מנת להקל עליכם ריכזתי את כולם בשני הדפים הללו:

המון תודה מראש והמשך קריאה מהנה באתר!

צבי חזנוב

הרצאות על תרבות צרפת שיכולות לעניין אתכם

כבר ביקרתם בקבוצות הפייסבוק שלי?

תמצאו שם לא רק אותי אלא גם פרנקופילים כמוכם שישמחו לענות לכל שאלה שלכם

הרשמה
להודיע על

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

29 תגובות
הכי ישן
הכי חדש תגובות שקיבלו הכי הרבה אינטרקציה
תגובות בתוך הטקסט
הצג את כל התגובות
אילנה שגיא
4 years ago

כל הכבוד על הכתבות המענינות עשית לי את השבת …נפלא

אביגדור טלמור
2 years ago
להגיב ל  אילנה שגיא

כבוגר אליאנס חיפה 1965 ופרנקופיל ותיק נהניתי מהכתבה המענינת אודות יוצר וזמר אהוב.יישר כח לעושים ולכותבים.

אילן
4 years ago

תודה על הצלילים המקסימים (את המילים אני מבין)…אכן עונג שבת

4 years ago

תודה צבי.
ז'אן פרה לא שכח מעולם את שמו טננבאום ואת אביו שלא חזר מאושוויץ. ב-1942, כשאביו נרצח, ז'אן היה בן 12. בשיר הזה, "אף אחד לא מתרפא מילדותו", הוא מדבר על הטראומה:
https://www.dailymotion.com/video/x97nx8_jean-ferrat-nul-ne-guerit-de-son-en_music

פרה מעולם לא רצה להוליד ילדים. הוא התייחס כאב אל בתה של אשתו הראשונה ואל אחייניתה של אשתו השנייה אך סרב להביא ילדים לעולם.

ואי אפשר בהקשר זה לא להשמיע את "לילה וערפל" המיתולוגי:
https://www.youtube.com/watch?v=S6qv2ZAjpSs&list=RDS6qv2ZAjpSs#t=0

וכדי לסיים בדברים היותר הטובים של החיים, הינה שיר אהבה לוהט, "האהבה היא דובדבן":
https://www.youtube.com/watch?v=6KHuYEZFAgk

ואי אפשר בלי השיר היותר ידוע שלו, "ההר":
https://www.youtube.com/watch?v=tkI5wGVjfX8

אמר ועשה. ב-1974 עבר לגור בכפר מרהיב

Antraigues-sur-Volane

שם בילה ארבעים שנות אושר אבסולוטי עם האישה של חייו, קולט, שהוציאה לאור ספר זכרונות אחרי מותו.

https://www.youtube.com/watch?v=pOn7Ntt1cXM

ועוד קטע מרגש מהלוויתו של פרה שבו שרים אלפי המלווים במקהלה את "ההר".

4 years ago

והינה טיול מרהיב בכפרו האהוב של הזמר.
https://www.youtube.com/watch?v=AzPA1Pbkhms

4 years ago

https://www.youtube.com/watch?v=C5nWVId9vxY
והינה דואט ששרים ז'אן פרה ואשתו הראשונה, קריסטין סבר, שהייתה זמרת גדולה אך משום סיבות שקשה להבינן לא הצליחה כפי שרצתה. אחת מהסיבות שאפשר להצביע עליהן היא שהתייחסו אליה כאל אשתו של פרה ולא כאל אמנית בזכות עצמה. הוא הצליח הרבה יותר ממנה. הם נפרדו, היא סבלה מהפרידה. חלתה במחלה קשה וונפטרה בגיל 50. פרה טיפל בה עד הסוף.
https://fr.wikipedia.org/wiki/Christine_S%C3%A8vres

שרון
2 years ago
להגיב ל  אורנה

נפלא ♥️

מתי שילה
2 years ago

תודה רבה על הכתבה המעניינת. לא הכרתי את פרה. בהחלט עושה חשק להשלמת ידע.

דומיניק
2 years ago

תודה רבה על הכתבה על Jean Ferrat. בילדותי בצרפת הוא היה אחד הזמרים האהובים עליי. אני מבקשת וחושב שעדיף שתכתבו את שמות האומנים או מקומות בצרפתית. אם משהו רוצה לחפש מידע נוסף או לשמוע ב you tube, ימצא יותר בקלות. תודה

שרון
2 years ago
להגיב ל  דומיניק

נפלא ♥️

יצחק
2 years ago
להגיב ל  שרון

Merci infiniment pour les chansons, la culture et l'histoire
תודה רבה עבור הניחוח הצרפתי וה- beau gosse ז׳אן פרה וגם תודה לטיול בכפרו.
שבת נפלאה

מרקו סרביה
2 years ago

צבי היקר
תודה רבה על הכתבה היפה הזאת.
בכישרון רב אתה מנגיש את התרבות הצרפתית לציבור הישראלי ומגלה לנו דברים נסתרים ונשכחים.
אני ידעתי תמיד בילדותי שהזמר פרה מפריע לממסד אבל תרבות המחאה בצרפת היא כל כך מושרשת שלפעמים אומן מחאה הפך לחלק מהזרם המרכזי.
בעצם, איסור הפרסום על חלק משיריו דווקא שירת את התדמית של Ferrat והעצים את הפופולריות שלו.
(אבל מדובר בתקופה שהמפלגה הקומוניסטית הצרפתית היתה מקבלת יותר 20% מהקולות בבחירות הכלליות…)
זמר נפלא.
נעים להיזכר ונעים לשמוע אותו בשלוות השבת.
בברכה
מרקו

פיני
2 years ago

ת זמר גדול ומעורר השראה,הן בשירים המרגשים והן בסיפור חייו.תודה רבה מתן וצבי על הכתבה המעניינת ועל השירים המקסימים.ותודה על התוספות המעשירות שלך אורנה

עדנה
2 years ago
להגיב ל  פיני

תודה למתן ולך, צבי, על הכתבה המעשירה. האתר שלך מתאפיין גם בתגובות אוהדים שמעשירות את הכתבות. תודה לכולכם. שבת שלום

י. נצר
2 years ago

זוכר את השירים שלו מתקופת שהותי "בשרבורג" בשנים 1968-1969. (בתקופת הטלוויזיה- שחור לבן- R.T.L)/
אהבתי

אנונימי
2 years ago

כתבה נפלאה ושמר נפלא. תודה!!!

רחלי
2 years ago

כתבה נפלאה וזמר נפלא

רונית
2 years ago

היי צבי, מחכה בסקרנות כל פעם מחדש למייל שלך.אוהבת את נדיבות ליבך, מחשבותייך וכמובן את התכנים הרלוונטים לפריס ובכלל. באפריל טיילנו וירטואלית בפריס ובאתר במקום להיות שם. בהחלט ניקח מלונות מהאתר שלך רק מה, הם יקרים לנו. האם תוכל להציע לזוג מבוגר אך צעיר ברוחו מקומות פשוטים יותר? תודה מרונית

אנונימי
2 years ago
להגיב ל  רונית

צבי שבת שלום
מצטרף לתגובות החמות על הכתבות ועל העושר שאתה מביא.
דרכך התחלתי ללמוד צרפתית. אני נוסע כל שנה למחוז אחר בצרפת ונהנה מהיידע שאתה מביא.
מתעתד ליסוע לטולוז בדצמבר.
תודה ונמשיך להתעדכן ולהחכים
יורם מדר

רחלי
2 years ago

כתבה מעולה. שאנסונר נפלא! תודה צבי.

עופר
2 years ago
להגיב ל  רחלי

תודה על המאמר המקיף והמעניין. בדיוק מה שחיפשתי בנסיוני ללמוד עוד ועוד על תרבות צרפת. בברכה.

אהוד רויטמן
2 years ago

יופי

כתבות מומלצות נוספות

29
0
אשמח מאוד לשמוע את דעתךx
צבי חזנוב (הפרנקופיל)
בואו נשמור על קשר

הכתבות המעניינות ביותר, מידע על טיולים בצרפת, הרצאות, ערבי שאנסונים ועוד דברים שפרנקופילים אוהבים אצלך במייל פעם (או מקסימום פעמיים) בשבוע.