דף הבית » תרבות צרפת » מוזיקה צרפתית » זמרים צרפתיים – ז’אן פרה (1930-2010)

זמרים צרפתיים - ז'אן פרה (1930-2010)

ז’אן פרה (Jean Ferrat) נולד בתור ז’אן טננבאום למשפחה יהודית שהגיעה לצרפת מרוסיה בשנת 1928. בשנות ה-50 של המאה ה-20 החל לפתח את סגנונו המוזיקלי היחודי אבל ההצלחה החלה להאיר לו פנים רק בשנת 1960 עם פרסום אלבומו Ma Mome. מאותה שנה הוציא ז’אן פרה מספר אלבומים, כאשר המפורסם שבהם היה Nuit et Brouillard משנת 1963, אשר זכה במספר פרסים. בדומה לאריק איינשטיין גם ז’אן פרה החליט להפסיק להופיע בשיא הקריירה המוזיקלית שלו (בשנת 1973) אך המשיך להקליט אלבומים במהלך שנות ה-80 וה-90. בהיותו קומוניסט מוצהר הוא ראה בעצמו “אומן מגויס” וחלק גדול מהשירים שכתב הכילו יותר מקורטוב תעמולה קומוניסטית, אשר עשתה לו לא מעט צרות עם הצנזורה (בעיקר בשנות ה-60). ז’אן פרה מת בשנת 2010 בגיל 79 לאחר מחלה ארוכה.

הגעתי לז’אן פרה ממש במקרה דרך דיסק אוסף של שאנסונים. הוא איננו מוכר לקהל הישראלי כמו ברסאנס, ברל או ברברה וחבל שכך. הקול החם, הלחנים הערבים לאוזן והמילים של חלק גדול משיריו הופכים אותו לשאנסונייר מהשורה הראשונה. למטה תמצאו מספר שירים שלו שאהבתי במיוחד. אתם יותר ממוזמנים להמשיך ולחפש ב Youtube, להחשף לעושר יצירתו ולגלות יוצר מיוחד שלא בטוח שכולכם הכרתם.

 

Ma Môme

נתחיל משיר שאין צרפתי ממנו כולל האקורדיון ששום שאנסון שמכבד את עצמו לא יכול בלעדיו. פרה מצליח להכניס את דעותיו הקומניסטיות בדלת האחורית באמצעות שיר אהבה מקסים לפועלת שעובדת במפעל בקרטיי (Creteuil) שכולו שיר הלל לחיים הפשוטים שחי הפורלטריאת של אותה תקופה.

Ma France

ונעבור משיר אהבה לאישה לשיר אהבה לצרפת (שגם היא הרי מתוארת תמיד בתור אישה). אולם בעוד השיר הקודם היה שיר אהבה טהור ללא שום ביקורת, הרי שלאחר הבית הראשון המתאר את קסמם של מחוזותיה השונים של צרפת, מתחיל הזמר לתאר גם את הדברים המעט פחות סימפטיים שהוא מצא בצרפת ובהיסטוריה שלה, דוגמת ילדים בני חמש שעבדו במכרות בזמן ויקטור הוגו.

Une femme honnête

בשיר הזה לוקח אותנו ז’אן פרה למחוזות מוזיקליים שונים לחלוטין. במקום שאנסון יש לנו מעין “פסטיש” (Pastiche) מתוחכם על מוזיקת הבארוק של המאה ה-18 (כולל צ’מבלו וכו’). זהו שיר פמיניסטי שתוקף בשנינות מושחזת את הציפיות מהאישה להיות צנועה ולא לנסות להגשים את חלומותיה המיניים. השיא מגיע לקראת הסוף כאשר נאמר “גם בזמן בגידה לאישה ישרה אסור להנות”.

Les petites filles modèles

ואם בשיר הקודם לוקח אותנו ז’אן פרה אל המאה ה-18 באמצעות מוזיקת בארוק, הרי שמבחינה מוזיקאלית אנחנו עוברים למוזיקה שמזכירה אופרות של רוסיני מהמאה ה-19. מה שמעניין שהמילים של השיר מתארות סיטואציה מודרנית לחלוטין על נשים שסוחרות בבורסה באמצעות המיניטל. למי שלא מכיר המיניטל הצפרתי הקדים את האינטרנט המוכר לנו ביותר מעשור והיה דומה יותר לטלטקסט של שנות ה-80. בעזרת המיניטל יכלו הצרפתים להתעדכן במזג האוויר, לעשות קניות מקוונות, עוד הרבה לפני שמישהו חשב על AMAZON וכמובן לצפות בפורנו טקסטואלי, שבאופן מפתיע הפך לשירות המצליח ביותר של אותה תקופה.

C’est beau la vie

ז’אן פרה כתב עוד לא מעט שירים נפלאים ואם אביא את כולם לכאן תהיה לנו כתבה ארוכה במיוחד. אז בואו נסיים עם שיר אחד אחרון לפני שתרוצו ל YOUTUBE כדי למצוא עוד שירים שלו. ואין דרך טובה יותר לסכם כתבה עם שיריו אלא באמצעות השיר האופטימי שלו “החיים יפים” שכולו שיר אהבה לדברים הקטנים שהופכים את החיים למאושרים מרוח שעוברת בשערה הבלונדיני של אהבותו ועד לצליל ג’ז ברחובות פריז…

עוד משהו שיכול לעניין אותך

אהבתם את הכתבה?

אני משקיע באתר אינסוף שעות בחודש (בכיף גדול) על מנת להביא לכם את הכתבות האיכותיות ביותר שיהפכו את תכנון הטיול שלכם לצרפת לקל ומהנה. רוצים לעזור לי לפתח את האתר ולהמשיך לספק תוכן איכותי ובחינם?

האמת שאין דבר פשוט מזה. אם במקרה אתם נוסעים לצרפת תוכלו לתמוך באתר על ידי הזמנת מלונות, דירות, כרטיסים למוזיאונים ואטרקציות בפריז או מחוצה לה, מופעים ומסעדות (או בקיצור כל מה שאתם צריכים בשביל הטיול שלכם).  ההזמנות הללו לא יעלו לכם שקל אחד נוסף (חלקן אפילו יחסכו לכם כסף) אבל לי הם יתנו עמלה קטנה שתאפשר לי להמשיך ולהשקיע באתר על מנת להפוך אותו לטוב עוד יותר.

ואם לא יוצא לכם לנסוע לצרפת בקרוב ובכל זאת בא לך לעזור אשמח אם תשתפו את הכתבה כדי שגם החברים שלכם יהנו.

המון תודה מראש.

צבי חזנוב (הפרנקופיל)

הרשמה לעלון שלי

הכתבות המעניינות ביותר, מידע על טיולים בצרפת, הרצאות, ערבי שאנסונים ועוד דברים שפרנקופילים אוהבים אצלך במייל פעם בשבוע.

הבטחה של פרנקופיל – מכיוון שאני לא נפוליון אין לי שום כוונה להפגיז את תיבת הדוא”ל שלך.

9 תגובות על “זמרים צרפתיים – ז’אן פרה (1930-2010)”

  1. תודה על הצלילים המקסימים (את המילים אני מבין)…אכן עונג שבת

  2. תודה צבי.
    ז’אן פרה לא שכח מעולם את שמו טננבאום ואת אביו שלא חזר מאושוויץ. ב-1942, כשאביו נרצח, ז’אן היה בן 12. בשיר הזה, “אף אחד לא מתרפא מילדותו”, הוא מדבר על הטראומה:
    http://www.dailymotion.com/video/x97nx8_jean-ferrat-nul-ne-guerit-de-son-en_music

    פרה מעולם לא רצה להוליד ילדים. הוא התייחס כאב אל בתה של אשתו הראשונה ואל אחייניתה של אשתו השנייה אך סרב להביא ילדים לעולם.

    ואי אפשר בהקשר זה לא להשמיע את “לילה וערפל” המיתולוגי:
    https://www.youtube.com/watch?v=S6qv2ZAjpSs&list=RDS6qv2ZAjpSs#t=0

    וכדי לסיים בדברים היותר הטובים של החיים, הינה שיר אהבה לוהט, “האהבה היא דובדבן”:
    https://www.youtube.com/watch?v=6KHuYEZFAgk

    ואי אפשר בלי השיר היותר ידוע שלו, “ההר”:
    https://www.youtube.com/watch?v=tkI5wGVjfX8

    אמר ועשה. ב-1974 עבר לגור בכפר מרהיב

    Antraigues-sur-Volane

    שם בילה ארבעים שנות אושר אבסולוטי עם האישה של חייו, קולט, שהוציאה לאור ספר זכרונות אחרי מותו.

  3. https://www.youtube.com/watch?v=C5nWVId9vxY
    והינה דואט ששרים ז’אן פרה ואשתו הראשונה, קריסטין סבר, שהייתה זמרת גדולה אך משום סיבות שקשה להבינן לא הצליחה כפי שרצתה. אחת מהסיבות שאפשר להצביע עליהן היא שהתייחסו אליה כאל אשתו של פרה ולא כאל אמנית בזכות עצמה. הוא הצליח הרבה יותר ממנה. הם נפרדו, היא סבלה מהפרידה. חלתה במחלה קשה וונפטרה בגיל 50. פרה טיפל בה עד הסוף.
    https://fr.wikipedia.org/wiki/Christine_S%C3%A8vres

מה דעתכם על הכתבה?

האימייל לא יוצג באתר.