מסע מוזיקלי בעקבות הזמרות הצרפתיות הגדולות של שנות השישים

עבר זמן מה מאז ערב השאנסונים האחרון שעשינו בזום (תוכלו להנות ממנו בכתבה כשבוריס ויאן, שארל אזנבור וחברים נוספים נפגשים בזמן הקורונה). אז בעקבות לא מעט בקשות חזרה “נבחרת הזום” שלנו לערב שאנסונים נוסף שכולו מוקדש לזמרות צרפתיות איקוניות. אז מי משתתף בסרטון הוידאו הזה?

• מרים אדרי הבעלים של לחוות את פריז כמו פריזאים.
• סבין יעקובוביץ’ מרצה לתרבות צרפת
• אוליבייה דלשאנל, אשר עובד באחת מחברות התקליטים הגדולות בצרפת.
• ו…הפתעה! אבל בשביל זה תצטרכו לראות את הסרטון 🙂

כמו תמיד אתם מוזמנים לצפות בוידאו ולהנות. אחר כך תוכלו להקשיב לשירים המלאים של הזמרות עליהן דיברנו ולקרוא עליהן מעט.

אז קחו לכם כוס יין, תפתחו את הרמקולים ובואו נצא לדרך!

הערה קטנה לפני שנתחיל: בכתבה הזאת מופיעות כתוביות מכיוון שחלק מהאנשים בה התראיינו בצרפתית. הכתוביות נכתבו על ידי מי שעברית איננה שפת אימו ולכן תמצאו שם שגיאות. אנחנו מודעים לכך אך הגענו למסקנה שזה עדיף על ביטול הכתוביות בכלל, מכיוון שבלעדיהם אנשים שאינם פרנקופונים (דוברי צרפתית) לא יבינו חלק מהסיפורים בוידאו וחבל.

לין רנו (Line Renaud)

לין רנו (נולדה בשנת 1928) זכתה לקריירה אומנותית ארוכה ובינלאומית ובין השאר הופיעה עם איב מונטאן וכיכבה בקברטים גדולים בצרפת כגון המולן רוז’ ובארה”ב. השיר שאותו שמעתם Sexe בוצע על ידה בקזינו דה פארי (Casino de Paris) וזכה להצלחה גדולה.

ודרך אגב, האם אני היחידי שחושב שהצלילים הראשונים של השיר הזה מזכירים באופן מחשיד את הפסקול של הסרט “בשירות הוד מלכותה” בסדרת סרטי ג’יימס בונד?

ז’אן מורו (Jeanne Moreau 1928-2017)

אנחנו ממשיכים לשנת 1962 אל הזמרת והשחקנים ז’אן מורו. השיר שנשמע Le Tourbillon (מערבולות החיים) נלקח מהסרט המפורסם ז’יל וז’ים של פרנסואה טרופו:

מאוחר יותר ונסה פראדי שרה את השיר הזה יחד ז’אן מורו בטקס הפתיחה של פסטיבל קאן ותוכלו לשמוע אותו כאן:

ודרך אגב, אם תרצו לקרוא עוד על ז’אן מורו וללמוד על חייה ויצירתה, אתם מוזמנים להיכנס לכתבה הנהדרת של ד”ר אורנה ליברמן במערבולת חייה של ז’אן מורו.

בריז’יט בארדו

בריזי’ט בארדו (נולדה בשנת 1934) היא ללא ספק הזמרת והשחקנית המפורסמת ביותר של צרפת בשנות ה-50 וה-60 בזכות יופיה והפיכתה לאייקון של האישה המשוחררת. השיר Moi je joue מסמל את זה בדיוק מכיוון שכאן האישה משחקת בגבר ולא ההפך.

מארי לאפורה (1939-2019 Marie Laforet)

עוד זמרת ושחקנית נהדרת שהתפרסמה בשנות השישים. השיר שבחרנו להשמיע כאן נכתב בשנת 1966 ועוסק בשני סוגים של נשים: מארי הרכה ומארי הכועסת והוא מבטא את השינוי שחל במעמד האישה בשנות השישים. מה שמעניין בשיר הזה הם לא רק המילים אלא גם העובדה שמדובר בלחן של להקת הרולינג סטונז מה שמייצר לנו פיוז’ן צרפתי אנגלי נהדר. בשיר הזה מארי לאפורה אומרת שלמרות שהיא אישה עדינה ומפנקת הרי שברגע אחד היא יכולה להפוך למארי הכועסת.

ז’אקלין טאייב (נולדה ב 1949)

השיר הבא הוא פנינה מוכרת פחות משנות השישים (לפחות לקהל הישראלי). השיר נקרא “שבע בבוקר” והוא הושר בפעם הראשונה בשנת 1967 על ידי זמרת צעירה בת 18 ומהווה שילוב מרתק בין צרפתית לאנגלית, שירה צרפתית ורוק אמריקאי.

ז’אקלין טאייב זכתה להצלחה כבר מילדותה כשניצחה בתחרות של כשרונות צעירים. היא גדלה על השאנסוניירים הגדולים אך גם על מוזיקת הג’ז ומאוחר יותר הרוקנרול שהגיעו מארה”ב ואת ההשפעה הזאת ניתן לשמוע היטב בשיריה. למרות הצלחתה הרבה היא לא ויתרה על לימודים אקדמיים והלכה ללמוד בסורבון ומשם מגיע השיר הג’זי  “הפקולטה למדעי הרוח” (La Fac de Lettres) שמספר על חיי הסטודנטים שם. כפי שאפשר להבין מהשיר השעמום של לימודי התרבות האנגלית בסורבון גרם לז’קלין לעזוב את הסורבון בעקבות מרד הסטודנטים של 1968:

מה שמעניין אצל ז’אקלין טאייב הוא שהיא לא רק שרה אלא גם הלחינה וחלק משיריה הפכו ללהיטים גדולים. דוגמא לכך הוא השיר דנה דוסון (Dana Dawson) “מוכנה ללכת אחריך” (Ready to Follow You).

עוד זמרת אמריקאית ששרה דווקא בצרפתית לה הלחינה ז’אקלין טאייב שירים היא ג’ין מנסון (Jeane Manson) אותה היא פגשה ב”לה מדראג” (La Madrague) היכן שהתגוררה גם בריז’יט בארדו. ז’אקלין טאייב שרה את השיר ליד הבריכה וג’ין מנסון התלהבה ממנו וביקשה את השיר ממנה. הנה התוצאה:

למרות ההצלחה עם הזמרות האמריקאיות אין ספק ששיתוף הפעולה המפורסם ביותר של ז’אקלין טאייב היה עם מישל פוגן (Michel Fugain) אחד מגדולי זמרי הפופ הצרפתיים של שנות השישים והשבעים. השיר הראשון שהיא כתבה לו נקרא Les Sud Americains (הדרום אמריקאיים).

https://youtu.be/hEKiIwdlf0Q

וזה עוד לא הכל, ז’אקלין טאייב זכתה להלחין אלבום שלם ללא פחות ולא יותר מאשר איב מונטאן האגדי. מדובר במחזמר שנקרא “תקליט השלום” ועוסק בפירוק הנשק הגרעיני ובו מגלם איב מונטאן את נשיאי צרפת, ארצות הברית וברה”מ. הנה קטע ממנו:

ולבסוף, מה שמדהים הוא שז’אקלין טאייב לא קופאת על השמרים ולא נחה לרגע וממש לאחרונה היא הוציאה דואט עם זמר צרפתי צעיר שכינויו הוא Cutting Edge: