צלילה לעולמה המוזיקלי של ג’יין בירקין

|
עודכן לאחרונה:
|
צלילה לעולמה המוזיקלי של ג’יין בירקין

Jane, Merci d’être née, vous êtes un fragment de nos vies, votre voix résonne dans mon salon comme un moment suspendu qui est inatteignable pour la mort…

ג’יין, תודה על שנולדת, את חלק מחיינו, קולך מהדהד בסלון שלי כמו רגע מחוץ לזמן שהמוות לא יוכל לו…

(תגובה של מעריץ אחרי פטירתה של ג’יין)

מותה של ג’יין בירקין, ב-16 ליולי 2023, בגיל 76, הכה את מעריציה בצער עמוק. קשה הפרדה על אף נצחיות השירים. הלחנים חוזרים על עצמם בראשי, עקשניים. במהלך צפייה בסרטים תיעודיים והאזנה לראיונות, אני לומדת עוד ועוד על ג’יין-סרז’, על ג’יין-ג’יין. באר מים עמוקים.

הכתבה לא תהיה אלא טיפה בה למרות שתתמקד רק בעולמה המוזיקלי של האומנית שהייתה לא רק זמרת כי אם גם שחקנית, תסריטאית, במאית – סרטים ותיאטרון, סופרת – הוציאה אוטוביוגרפיה מבוססת על יומנה האינטימי בשני כרכים (1), משוררת, פעילה חברתית ופוליטית.

במשך יותר מחמישים שנה, כמעט שישים, הייתה ג’יין נוכחת בנוף האומנותי של צרפת כאייקונית אופנה (בייחוד בתחילה), כשחקנית וכמובן כזמרת. ואם הייתה המוזה הבלתי נשכחת של סרז’ גנסבור, ידעה להמציא עצמה מחדש לאחר מותו. תוך שהמשיכה לשיר את שיריו ולהנציח את זכרו ללא הפוגה, גילתה כישרונות מפתיעים, בולטים ורגישים משלה.

מהרגע שכף רגלה דרכה על אדמת צרפת, הרגישה חופשייה ומשוחררת. מזלה הטוב הפגיש אותה עם סרז’ ועם צרפת כולה. הצרפתים אימצו אותה אל חיקם והיא החזירה להם אהבה, על החיים ועל המוות. ג’יין נעשתה אייקון תרבותי, אוצר לאומי, אגדה צרפתית.

אני אוהבת אותך גם אני לא

מבריז’יט אל ג’יין, לידתו וגניזתו של שיר שערורייתי

שיר האהבה ×