מוזיאון הלובר הוא ללא ספק האטרקציה המרכזית ברובע ה-1 של פריז ואחד המונומנטים המפורסמים של העיר – והוא כמובן ביתה של המונה ליזה. אין בן אדם שנמצא בעיר האורות שיכול להתעלם מהמבנה הענקי והמפואר הזה, אשר מכיל יותר מ-38,000 יצירות אמנות. אבל מהו הסיפור של הארמון הזה, שאחראי לאותו “מסע בארט” שכל תייר שמבקר בפריז בפעם הראשונה חייב לעבור?
בכתבה הזאת תמצאו את כל המידע שתזדקקו לו לצורך ביקור במוזיאון, החל ממידע על שעות פתיחה וכרטיסים, דרך רשימה של יצירות אומנות שאסור להחמיץ, וכלה בסיבות לבקר במוזיאון (וסיבות לוותר על הביקור).
לפני שנתחיל, הרשו לי להמליץ לכם להקדיש פחות מעשר דקות מזמנכם, על מנת לקרוא על ההיסטוריה של הלובר. הידע שתרכשו כאן ישדרג לכם את הביקור, כי הוא יאפשר לכם להכיר את הסיפור המרתק של המוזיאון ואת הקונטקסט של לא מעט מהדברים שתראו.
אחרי שסיימתם עם זה, בואו נגיע היישר אל התכלס ונעזור לכם לתכנן את הטיול במוזיאון הלובר.
כרטיסים למוזיאון הלובר
- כרטיס ללובר עם כניסה מובטחת בתוך חצי שעה – מצוין למי שלא מעוניין לעמוד בתור.
- כרטיס לסיור מודרך בלובר – סיור מודרך ומקצועי של 3 שעות במוזיאון, עם מדריך מעולה.
- כרטיס משולב – כניסה למוזיאון הלובר ושיט על נהר הסיין.
- כרטיס לסיור במוזיאון בהדרכה עצמית – רוצים לחקור את המוזיאון בעצמכם? זה הכרטיס בשבילכם, שגם מבטיח דילוג על התורים. הכרטיס מעניק לכם אפשרות לגלות את יצירות האמנות באמצעות הדרכה קולית איכותית.
אפשרויות נוספות לכרטיסים ופעילויות הקשורות ללובר
כיצד מגיעים ללובר?
הדרך הפשוטה ביותר להגיע ללובר היא באמצעות מטרו קו 1 (ניתן לרדת בתחנות Louvre-Rivole או Palais Royal – Musée du Louvre). זהו קו אוטומטי וככזה הוא חסין שביתות, מה שנותן לו יתרון לא מועט. כמו כן, ניתן להגיע אליו באמצעות קו שמגיע לתחנת Palais Royal – Musée du Louvre. ניתן לקרוא על דרכי הגעה נוספות ללובר בכתבה תחבורה בפריז.
שעות פתיחה – מוזיאון הלובר
הלובר פתוח בימים שני, רביעי, חמישי, שבת וראשון, בשעות 9:00 עד 18:00.
ביום שישי, המוזיאון פתוח ב-9:00-21:45. המוזיאון סגור בימי שלישי.
איך מדלגים על תורים בלובר?
התורים של הלובר הם דבר כמעט מיתולוגי ובימים מסויימים (למשל כשהכניסה היא חינמית) הם יכולים לגרום לכם לבזבז זמן רב. אז איך בכל זאת ניתן לצמצם ככל הניתן את הזמן שתבזבזו בתור?
- אל תבואו בימים שהכניסה למוזיאון בחינם – זכרו שבטיול ישנו משאב שחשוב עוד יותר מכסף וזה הזמן, מכיוון שאת הכסף תרוויחו חזרה אך את הזמן לא תחזירו לעולם. לכן אל תתקמצנו ואם ברצונכם לבקר בלובר – קנו כרטיס.
- קנו את הכרטיס מראש – למטה תמצאו מספר אופציות מצוינות ולא יקרות, שבאמצעותן תוכלו לקנות כרטיסים מראש. את הכרטיסים יש לאסוף בחנויות המצוינות באתר ולא בקופות (כי אחרת תיאלצו לעמוד בתור ואז לא עשיתם בזה כלום). אופציה נוספת ומומלצת היא לקנות את כרטיס המוזיאונים של פריז. לא רק שלא צריך לאסוף אותו בקופות, אלא שהוא יאפשר לכם להיכנס ולצאת מהמוזיאון במשך מספר ימים, מה שיאפשר לכם להכיר את המוזיאון בניחותא ולהימנע מ”הרעלת אומנות”.
- לבוא בשעות הערב – בימי שישי, הלובר נסגר ב-21:45. מעבר לתחושה שאתם מטיילים בתוך “צופן דה וינצ’י”, תגלו שהחל משעה 18:00 או 19:00 בערב כמות האנשים בלובר יורדת פלאים, מה שהופך את הסיור לכיפי במיוחד וכמובן מקצר את התורים.
- קנו כרטיס כניסה מתוזמן – הכרטיס הזה מבטיח לכם כניסה תוך 30 דקות.
אילו יצירות אמנות כדאי לראות בלובר?
זאת שאלה ממש לא פשוטה, מכיוון שהלובר מכיל כמות עצומה של אוצרות אומנות. אך אל דאגה, יש לי פתרון בשבילכם!
פניתי לד”ר אפי זיו ושאלתי אותו על אילו יצירות אומנות אסור לוותר בשום אופן. את התשובה שלו ניתן למצוא בכתבה 10 יצירות חובה במוזיאון הלובר (ואף מילה על המונה ליזה).
מעבר לעניין היצירות עצמן, הלובר עצמו היה גם ארמון מגורים ולכן אגפים שלמים בו נראים ומרגישים כמו ארמון. קחו לדוגמא את האגף של הריהוט מהמאה ה-18 שכה אהוב על ידי הפרנקופיל רונן סאס. הציצו בסרטון הזה וראו את הפאר והיופי:
אני בהחלט מסכים עם קביעתו של ידידי שמדובר באגף חובה, אולם אם יש צורך לבחור באגף אחד בלבד, הרי שבעיני המרשים מכולם הוא האגף של נפוליאון ה-3. הציצו בסרטון הזה ושפטו בעצמכם:
מלונות ודירות נופש באיזור הלובר
ישנם שני יתרונות גדולים ללינה באיזור הלובר. היתרון הראשון הוא האפשרות להגיע ללובר במהירות קרוב מאוד מאוד לשעת הפתיחה שלו, ובכך לעקוף חלק מהתורים. היתרון השני הוא עצם מיקומו של הלובר ממש במרכז פריז, מה שמאפשר לכם להגיע ברגל ללא מעט מנקודות העניין והאטרקציות של עיר האורות.
היכן כדאי להתגורר כדי להיות קרוב ללובר? האופציה הכי הגיונית היא כמובן להתגורר ברובע ה-1, בסמוך לרחוב ריבולי או רחוב סנט אונורה שמקביל אל הלובר. אולם אם לא מצאתם שם דירה או מלון תוכלו לבדוק גם מקומות לינה ברובע ה-6 בכל הרחובות שנמצאים בין בולבאר סן ז’רמן לנהר הסיין.
תוכלו למצוא דירות נופש ומלונות באיזורים הנ”ל בקישורים הבאים:
האם כדאי לבקר בלובר? שתי דעות מנוגדות
בקרב הקהילה הפרנקופילית קיימות דעות חלוקות בנוגע האם חייבים לבקר בלובר. לפני שאומר את דעתי אני רוצה להביא לכם שתי דעות מנוגדות, זו של יואל תמנליס, שאוהב את הלובר, וזו של רוני כץ – שמתעבת אותו. אם לא הצלחתם להחליט, תקראו הלאה וכולי תקווה שאוכל לפתור לכם את הדילמה.
מוזיאון הלובר – למה אני כל כך מתלהב ממנו וממליץ עליו? יואל תמנליס
מוזיאון הלובר הוא “המוזיאון” בהא-הידיעה מבחינת אושרו והקיפו, ממש “חלון הראווה של העולם” – מעונם ההיסטורי של מלכי צרפת שהפך למוזיאון החשוב והגדול ביותר בעולם. כשאתם מבקרים בפריז אתם לא יכולים לבקש מעצמכם פטור מביקור במקום. זהו אתר חובה. להערכתי, רבים הסיכויים שבסוף הביקור תישארו בעיקר עם טעם של עוד.
מוצגות בו 5,000 שנות אמנות ממצרים העתיקה ועד אמצע המאה ה-19. המבחר העצום והנפלא של פרטי אמנות המוצגים במוזיאון נותן מענה מגוון לכל תחומי העניין האפשריים: ארכיאולוגיה, ציור, פיסול, חפצי נוי, רישומים והדפסים.
המשיכה אל המקום וההנאה הרבה מתחילות כבר מחוץ לאולמות התצוגה: המבנה המרשים והמהודר, שער הניצחון קרוסל, גני הטווילרי, החצר המרובעת, גשר האמנויות הצמוד, הפירמידה המודרנית שבכניסה, אולם הכניסה, כל אלה מהווים מבוא מרשים ומרתק לחוויה העתידית שבביקור.
מוקדי המשיכה העיקריים עבורי הם ציורי השמן בפורמט ענק, בעיקר מהמאה ה-19, המוצבים לרוב באולמות גדולים ויוצרים אווירה אמנותית-תרבותית שקשה לתאר אותה במילים. אוסף הציורים האיטלקי מרשים אותי במיוחד וכמובן שגם לצרפתי לא חסר. הציורים האלה וחלק מהפסלים המרהיבים שבאוספי המוזיאון גורמים לי להרגיש סוג של התרוממות רוח. בכל ביקור בלובר, והיו לי הרבה מאוד כאלה, אני מרגיש דחף לראות עוד ועוד. בסוף הביקור מתחשק לי לרוב לסור משם לכלבו הענק הקרוב “בזאר הוטל דה ויל” כדי לרכוש צבעי שמן, מכחולים ובדי קנבס.
למה כף רגלי לא תדרוך במוזיאון הלובר? – רוני כץ
אני חייבת הסבר לחברי הטוב יואל תמנליס שהעלה היום תמונה יפהפיה (כמו כל צילומיו) של מוזיאון הלובר בפריז… ואני הגבתי שם מתוך זעזוע אישי.
אז סיפור שהיה, כך היה: גדלתי את כל ילדותי בפריז. אני בת 9, חופש סוכות, שבוע ימים חופש מבית הספר, כל כך חיכיתי לחופש, לכייף. אמא תיכננה אחרת והחליטה שלמרות שאני צברית ישראלית, אני חייבת לספוג תרבות, שלא ייצא ממני לבנטינית גמורה.
אם כך…נוסעים ללובר! קל. מטרו קו 1 תחנת Palais Royal. מתחילים. מרשים, אין ספק…חדרים ענקיים, תקרות גבוהות, דממה…אם מישהו מצייץ, הד נוראי… מוצגים על מוצגים, חדרים על חדרים, מבוך מטורף. מונה ליזה. כמה מומיות. כמה מלכים. נכנסנו בבוקר יצאנו אחה״צ.
היידה, מחר גן השעשועים ביער בולון. אז זהו שלא! למחרת…עוד יום בלובר!!! מהבוקר עד אחה״צ! עם עצירות והסברים ליד כל מוצג – כמיטב יכולת הדיבור האינסופית של אמא שלי- מי שהכיר אותה, מבין.
אני גמורה. מקטרת בדרך חזרה במטרו… ואמא: ״ששששש, שקט! אנחנו במקום ציבורי, לא מדברים בקול!״. אבא חוזר בערב ואני שוטחת בפניו את סבלי – הוא מתרשם קלות, מעיר לאמא בעדינות: ״ילדה, רחמנות, סעו ליער בולון״. אמא מסננת: ״תרבות. חייבת תרבות!״.
למחרת, לאן?! נכון, עוד יום בלובר!!!! וגם למחרת!!! 4 ימים ברצף!!! ביום הרביעי, לקראת הצהריים, הבנתי שאם אני לא אציל את עצמי, ישועה לא תגיע. תוך כדי הליכה במסדרונות, אני בודקת עם העיניים…מפזרת פירורים דימיוניים כסימני דרך… מחכה לשעת כושר, שומטת את ידי בבת אחת מידה ושמה ספרינט של הלייף! לא מסתכלת לאחור… לא רואה בעיניים כלום מלבד את הפירורים הדימיוניים שפיזרתי בדרך עד היציאה מ״מחנה ריכוז״ התרבות הזה. אני בחוץ! יש לי כרטיס מטרו בכיס, הכנתי אותו מראש כבר מוקדם בבוקר. אממה…לא מצאתי את התחנה.
מסתובבת, מגיעה עד לצד השני של הלובר, ליד נהר הסיין… הלכתי לאיבוד. שואלת אנשים היכן התחנה שלי.
ידעתי שאני צריכה להחליף קו מטרו בדרך לתחנת Jasmin שליד הבית. לא מצאתי. ממשיכה לחפש. אמא בינתיים מזעיקה את אבא, אבא מזעיק אנשי ביטחון של השגרירות. לא לשכוח את השנה 1970, תקופת האמברגו, חטיפת מטוס אל על לאלג׳יריה, פיגוע והתרסקות מטוס סוויסאייר…
ילדה ישראלית מסתובבת לבד ברחובות פריז. בעיניים שלי היום, אם הייתי במקום אמא שלי, הייתי מתה במקום.
אנשי הביטחון הישראלים מצאו אותי. הביאו אותי חזרה ללובר לאמא שלי… ואני… נשארתי עם פוסט טראומה לכל החיים, אני ניצולת לובר, זוכרת ולא שוכחת…
לעולם לא עוד! הבנת, יואל?
ומה חושב הפרנקופיל?
אני נמצא איפשהו באמצע בין יואל לרוני. מצד אחד הלובר הוא אכן מוזיאון מעייף בטירוף ואם תוסיפו עליו את עומס התיירים והתורים אתם בהחלט יכולים לקבל ביקור מסויט (על הדרכים להתמודד עם העומס תוכלו לקרוא בפרקים הבאים בכתבה הזאת).
מצד שני בעיני הלובר הוא בהחלט מוזיאון חשוב ומומלץ לביקור אבל לאו דווקא בגלל המונה ליזה או יצירות מפורסמות אחרות. לכן אם תשאלו אותי, הרי שהייתי מוותר על המוזיאון הזה בטיול הראשון שאותו הייתי מקדיש לסיורים רגליים ברחובות ופחות למוזיאונים. לעומת זאת, אם כבר ביקרתם בעבר בפריז אז בהחלט שווה לבקר שם אבל לאכול את המוזיאון הזה בביסים קטנים בלבד (כמה חדרים בכל פעם ולא יותר).
