השיר “הגבירה בחום” הוא אחד מהשאנסונים המפורסמים ביותר שנכתבו. הוא מוכר בארץ לא רק בזכות הביצוע המקורי של ברברה וז’ורז’ מוסטאקי אלא בזכות הביצוע העברי של יוסי בנאי ז”ל ואילנה רובינא (תבדל לחיים ארוכים). אולם מעטים יודעים את הסיפור כיצד נוצר השיר הזה. עד עכשיו…
ד”ר אביב אמית, בלשן וחוקר תרבות צרפת באוניברסיטת תל אביב, אשר בימים כתיקונם מעביר גם קורסים לקהל הרחב במוזיאונים ובקתדרות ברחבי הארץ, נאלץ, כמו כולנו להישאר בבית. לכן הוא החליט לנצל את הזמן הזה על מנת להקליט את הסרטון הבא שבו הוא מספר את סיפורו של השיר האהוב. אתם מוזמנים לצפות בסרטון שאורך כחמש דקות ואחר כך להקשיב הן לביצוע המקורי והן לביצוע הישראלי.
השאנסון שנכתב למרות מכשיר הטלוויזיה של ברברה
הן ז’ורז’ מוסטקי והן ברברה היו שני זמרים יהודים, אשר הכירו זה את זו בפריז של שנות השישים. מוסטקי, יליד אלכסנדריה, חייב את הצלחתו הראשונה לשיר מילורד (Milord) אותו כתב לאדית פיאף ואשר הזניק אותו לצמרת עולם המוזיקה הצרפתי.
אולם לאחר ההצלחה הזאת מגיע מוסטאקי למבוי סתום מבחינה יצירתית ומתקשה לכתוב שירים חדשים. בצר לו הוא פונה לברברה, אשר נקראה בידי רבים בתור “האישה הגדולה של השאנסון” (La grande dame de la chanson) והיא מציעה לו לבוא לבקר אצלה. מי יודע, אולי שם הוא יוכל למצוא את המוזה שאבדה?
ז’ורז’ מוסטאקי שמח על ההצעה והגיעה לדירתה המפוארת של ברברה ברובע ה-16. אולם שם נתקלו צמד הזמרים באתגר לא קטן לנסיונות שלהם ליצור שאנסון חדש. מכיוון שברברה הייתה כבר זמרת מפורסמת שהרוויחה לא מעט כסף היא יכלה להרשות לעצמה לקנות מכשיר טלוויזיה. לז’ורז’ מוסטקי לא היה מכשיר כזה בביתו והוא התיישב מול הקופסא ולא הפסיק לבהות בה.
ברברה מאוד לא אהבה את זה, היא הרי הזמינה אותו כדי שיכתוב שיר, והיא איימה לכבות את הטלויזיה. בתגובה לקח מוסטאקי גיטרה ושאל את ברברה על מה היא תרצה שהוא יכתוב את השיר שלו. “תכתוב שיר עלי”, הייתה תשובתה. “בסדר גמור”, אמר מוסטאקי, אכתוב שיר על הגברת הגדולה בחום (La grande dame brune).
ברברה לא כל כך אהבה שקוראים לה “גברת גדולה” אז במקום זאת הציע מוסטאקי לקרוא לה La longue dame, או בעברית “גברת ארוכה”. את זה ברברה אהבה יותר ומוסטאקי החל לכתוב את השיר. הסיטואציה הזאת גרמה לו להיזכר בשיר המפורסם Au Claire de la Lune בו הילד פיירו כתב כל הלילה שירים לאהובתו.
ואכן, פיירו, אשר בשיר המקורי כותב שירים לאהובתו קולומבין, “השאיל” למוסטאקי את עט הנוצה שלו והוא כותב הפעם שיר אהבה לגבירה בחום. בשיר מספר לנו מוסטאקי כיצד הגבירה בחום מגיעה אליו לאט לאט ואכן, בקליפ שנמצא למטה, תוכלו לראות כיצד ברברה קמה מהפסנתר, שהיה תמיד מזוהה איתה והולכת לעבר מוסטאקי, המנגן בגיטרה, עד שהם נפגשים בבית האחרון.
השיר שיצא בשנת 1967 באחד האלבומים של ברברה מאוד הצליח ועזר למוסטאקי להתניע מחדש את הקריירה שלו. בעקבות השיר הזה הגיעו עוד לא מעט שירים מפורסמים שכתב מוסטאקי ובהם “חירותי” (Ma liberté), אותו כתב לסרז’ רז’יאני.
כמה זמן אחר כך תורגם השיר לעברית בתור “את חירותי” וזכה לביצוע בלתי נשכח של חווה אלברשטיין.
אך בואו נחזור לשיר “הגבירה בחום”. בעקבות ההצלחה שלו הוא תורגם לעברית על ידי יעקוב שבתאי והושמע על ידי יוסי בנאי ואילנה רובינא. כפי שניתן לשמוע התרגום עוד יותר רומנטי מהמקור…
ודרך אגב, לפני כמה שנים חידש בנו של יוסי בנאי, יובל בנאי, את השיר עם טליה אליאב ואתם מוזמנים להאזין ולהחליט איזה ביצוע אתם אוהבים יותר.
רוצים לקרוא עוד כתבות על ברברה?
- אביטל ענבר, סיכם את חייה בכתבה הנהדרת ברברה – הזמרת בעלת דמות היגון.
- אם אהבתם את שירה של ברברה “גטניגן”, אתם מוזמנים לקרוא עליו בכתבה שלום עושים עם אויבים, מאת גאיה פולת.
- עוד כתבה שאומנם לא עוסקת בברברה באופן בלעדי אך יש בה פרק העוסק בשיר “קנטטה קטנה”, היא שאנסונים לידיד מאת ד”ר אורנה ליברמן.
