מי מאיתנו לא חלם על מכונת זמן שתאפשר לו לחזור לתקופות שונות בהיסטוריה ולראות ממקור ראשון את הבניינים שכבר אינם ואת הדמויות ההיסטוריות? ואין מקום, אשר “נזקק” למכונת זמן יותר מעיר האורות, אשר עברה שינויים עצומים במהלך המאה ה-19, עת נפוליאון השלישי והברון אוסמן (Haussman) שינו לעד את מראה העיר, הרסו לא מעט בניינים ורחובות והחליפו אותם בשדרות הפריזאיות המפורסמות.
לצערי, אף אחד עוד לא המציא מכונת זמן, אולם, לשמחתי, טכנולוגית משחקי המחשב מספקת לי תחליף לא רע. בשנת 2014 יצא משחק המחשב Assassin’s Creed Unity, המתרחש כולו בתקופת המהפכה הצרפתית ומאפשר לי לעשות לכם “טיול מודרך בפריז” על מנת שתוכלו לראות כיצד העיר נראתה פעם, מה נשאר, מה השתנה ומה נעלם לחלוטין. נשמע מעניין? כל שעליכם לעשות הוא לפנות מעט זמן, בשביל לצפות
בסרטונים שהכנתי, ולצאת איתי למסע בזמן בין האטרקציות של פריז של פעם.
טיול מודרך בפריז של המהפכה הצרפתית
המארה (Le Marais)
באופן מפתיע המארה של היום דומה לרובע המארה של המאה ה-18 ולדעתי הוא אף יפה יותר. הסיבה לכך שהמארה לא השתנה באופן מהותי במהלך הבנייה מחדש של פריז היא שהברון אוסמן העדיף להתרכז באיזורים אחרים של פריז, כגון איל דה לה סיטה והרובע הלטיני, ולא נשאר לו זמן לגעת ברובע הקסום הזה. אז מדוע, לדעתי המארה של היום יפה עוד יותר מזה של פעם?
מכיוון שבמהלך המאה ה-18, התקופה בה מתרחש המשחק, הלך הרובע והתנוון עד, אשר הפך לשכונת עוני בסוף המאה ה-19 ואף היה מועמד להריסה במאה ה-20. בזכות אנדרה מאלרו הרובע ניצל ושופץ והיום הארמונות יפים מאי פעם והרחובות שוקקי חיים. ואם כבר מדברים על המארה, אז איך ניתן לשכוח את פלאס דה ווז’, הכיכר המקסימה שבנה אנרי ה-4 בראשית המאה ה-17? וכאן אנחנו מגיעים לסרטון הראשון שלנו, אז הרשו לי להזמין אתכם לסיור וירטואלי בכיכר המקסימה הזאת, וכפי שתראו, לא הרבה השתנה שם…
ככה כיכר ווז’ נראתה פעם
עד כה דיברנו על הרחובות הקסומים במארה אבל איך נראו הארמונות מבפנים? היום ניתן להיכנס לכמה מהם ולראות (נסו למשל את הקרנבלה או אוטל דה סוביז) אולם רובם הגדול סגורים לקהל הרחב. אחד מהם הוא אוטל דה סולי אשר משכן בתוכו את המשרד למונומנטים היסטוריים. לכן, אם תרצו לדעת כיצד נראה הארמון הזה מבפנים עליכם לחכות לימי המורשת (Journees de Patrimoine) או להסתכל בסרטון הבא:
ככה נראה אוטל דה סולי פעם
רוצים לטייל להמשיך ולטייל במארה? אתם מוזמנים לנסות את מסלול הטיול הזה.
מצודת הבסטיליה (La Bastille)
ככה נראתה הבסטיליה
פון נף (Pont Neuf) ופלאס דופין (Place Dauphin)
במאה ה-18 עוד ניתן היה לקרוא לגשר שיצר אנרי ה-4 בתור “הגשר החדש” בעיקר מכיוון שעוד היו כמה גשרים מיושנים בפריז, אשר הכילו עליהם ביניינים. אולם, אם היינו מגיעים אל הגשר הזה באמצעות מכונת זמן היינו יכולים לזהות אותו ללא שום בעיה מכיוון שכל מה שהשתנה מאז המאה ה-18 הם החנויות הקטנות על הגשר שנסגרו ומשאבת ה”סמריטן” (Samaritaine), אשר כבר מזמן לא קיימת אבל הספיקה לתת את שמה לבניין הכלבו שנמצא על הגדה הימנית של הפון נף.
פלאס דופין, לעומת זאת, נראית קצת שונה בימינו מהכיכר המקורית. במהלך המאה ה-19 איבדה הכיכר את הצלע המזרחית שלה ואיתה את צורת המשולש שאיפיינה אותה. גם חלק גדול מהביניינים שנבנו במאה ה-17 כבר אינם איתנו. מצד שני, כפי שתראו בסרטון למטה, הכיכר של היום הרבה יותר רומנטית ושלווה ממה שהיא הייתה בזמן המהפכה הצרפתית…
ככה נראו הפון נף וכיכר דופין במאה ה-18
הקונסיירז’רי (Conciergerie)
הקונסיירז’רי הפך לבית כלא במהלך המאה ה-17 ובמשך כמה מאות שנים “התארחו” שם כמה מהפושעים המפורסמים ביותר בינהם ראוואיק (Ravaillac) רוצחו של המלך אנרי ה-4, המרקיזה דה ברינבילייה (Brinvilliers) שהרעילה את משפחתה והפושע קארטוש (Cartouche). בתקופת המהפכה הצרפתית כונתה הקונסיירז’רי “הפרוזדור למוות” מכיוון שכל מי שנכלא שם יצא רק לכיוון אחד, אל הגיליוטינה… ה”דיירת” המפורסמת ביותר של הקונסיירז’רי היא כמובן מארי אנטואנט שנאלצה להעביר את חודשי חייה האחרונים כאן.
היום כמובן כבר אין אסירים בקונסיירז’רי והוא הפך למוזיאון. מומלץ מאוד לבקר שם ולראות את בחדר בו התגוררה מארי אנטואנט ולעשות את המסלול שעשו הנידונים למוות מהתאים בהם התגוררו ועד לחצר, בה חיכתה להם העגלה שתוביל אותם אל הגיליוטינה. אז איך כל זה נראה במאה ה-18? אתם מוזמנים לצפות בסרטון הבא:
ככה נראתה הקונסייז’רי במאה ה-18
כנסיית הסן שאפל (Sainte Chapelle)
כנסיית הסן שאפל נפגעה קשות בזמן המהפכה הצרפתית וחלקים ממנה נהרסו. הכנסייה נבנתה מחדש במהלך המאה ה-19 תוך שימוש בתרשימים המקוריים על מנת שהשיפוץ יהיה כמה שיותר אותנטי. בסרטון שתראו למטה תוכלו להתרשם איך נראתה הכנסייה רגע לפני מסע ההרס של המהפכה הצרפתית.
כך נראתה הסן שאפל במאה ה-18
כנסיית הנוטרדאם (Notre Dame)
אחד מהמקומות שהשתנו מאוד במהלך ה 200 השנים האחרונות היא כנסיית הנוטרדאם והרחובות שסביבה. במהלך תקופת שלטונו של נפוליאון ה-3 עבר האיל דה לה סיטה (Île de la Cité) שינוי טוטאלי. כל הרחובות הצרים והסמטאות נהרסו ובמקומם נוצר בולבאר דה פאלה (Boulevard du Palais) ורחבה ענקית שמאפשרת לנו להנות מיופיה של הכנסיה.
גם נוטרדאם עצמה עברה שינויים עצומים במהלך המאה ה-19, כאשר וילה לה דוק בנה אותה מחדש וניסה להפוך אותה ליותר ימי ביינימית ממה שהיא הייתה קודם. האם מה שהוא יצר טוב יותר מהמקור? על כך הדעות חלוקות, אולם מה שבטוח הוא שהכנסייה שאנחנו רואים כיום שונה לחלוטין מזו שהייתה לפני השיפוץ המסיבי. רוצים לראות כיצד נוטרדאם נראתה פעם? צפו בסרטון הבא:
ככה נראתה הנוטרדאם במאה ה-18
איל סן לואי (Ile Saint Louis)
מאז שנבנתה בו שכונת היוקרה במהלך המאה ה-17 איל סן לואי נשאר דומה יחסית למקור, להוציא מספר ארמונות שנהרסו על מנת לפנות מקום לכמה מהגשרים שחוצים את האי. מה שהסרטון הבא יציג לכם בחלקו השני (בחלק הראשון אני עדיין “מטייל” באיל דה לה סיטה) הוא שניים מהבתים היפים ביותר באי אליהם לא ניתן להיכנס ביום יום: אוטל דה לוזון (Hotel de Lauzun) ואוטל לאמבר (Hotel de Lambert), אשר נקנה על ידי משפחת האצולה הקאטרית לפני כמה שנים וחלקו נהרס בעקבות שריפה שפרצה על גגו.
כך נראה איל סן לואי במאה ה-18
אוניברסיטת הסורבון (La Sorbonne)
אוניברסיטת הסורבון שבפריז נוצרה ברובע הלטיני עוד בימי הביניים (הרובע קיבל את שמו בזכות השפה הלטינית בה השתמשו הסטודנטים והמרצים, אשר עסקו בעיקר בלימודי קודש). המבנה הראשי של הסורבון נהרס ונבנה מחדש על ידי הקרדינל רישילייה (Richelieu), אשר במקביל להיותו ראש ממשלתו של מלך צרפת, היה גם הדיקאן של הסורבון. בסרטון הבא נציץ באותו בניין אליו לא ניתן להיכנס סתם כך, ועל הדרך נגלה מדוע אין יודע אבני מרצפה בפריז ואיך כל זה קשור לסטודנטים של הסורבון.
ככה נראתה הסורבון במאה ה-18
גני לוקסמבורג והארמון
בעוד שארמון לוקסמבורג נותר יחסית דומה למה שהיה כאשר נבנה במאה ה-17, הרי שגני לוקסמבורג עברו שינוי גדול מאוד במהלך המאה ה-19. כפי שתוכלו לראות בסרטון, עד המאה ה-19 גני לוקסמבורג היו מאוד “צרפתיים” באופיים (דהיינו מסודרים מאוד ובעלי צורות גיאומטריות ברורות) הרי שגני לוקסמבורג שאנחנו מכירים כיום מזכירים הרבה יותר בסגנונם את הגנים האנגליים, אשר היו מאוד פופולריים בעת שלטונו של נפוליאון השלישי (כפי שניתן לראות בפארק מונסו, בוט דה שומון ואחרים).
ודרך אגב, אם אתם מתעניינים בהיסטוריה של גני לוקסמבורג אתם יותר ממוזמנים לקרוא את הפוסט הזה. בסרטון הבא תזכו לראות את הגנים המקוריים ובאותה הזדמנות גם לבקר מעט בארמון, אשר משמש כיום את הסנאט ולכן לא ניתן לבקר בו מחוץ לימי המורשת.
כך נראו ארמון לוקסמבורג וגני לוקסמבורג במאה ה-18
סן ז’רמן דה פרה (Saint-Germain-des-Prés)
מי לא מכיר את בולבאר סן ז’רמן דה פרה על שלל בתי הקפה המפורסמים שלו בהם נהגו לשבת סארטר, דה בובואר ואחרים? האם תופתעו לדעת שכל הבולבאר הזה, אשר נראה כאילו תמיד היה שם, הוא תוצר של נפוליאון ה-3 והברון אוסמן? בסרטון למטה נגלה ביחד כיצד נראתה פריז לפני שהבולבאר הזה נוצר, איך נראה מנזר סן ז’רמן שרק כנסיתו שרדה עד לתקופתנו והיכן נמצאה כיכר פירסטנברג המקסימה.
ככה נראה סן ז’רמן דה פרה במאה ה-18
ארמון האינווליד (Hotel des Invalides)
כפי שתוכלו לראות בסרטון למטה, אם הייתם חוזרים למאה ה-18 הייתם יכולים בהחלט לזהות את ארמון האינווליד, אותו בנה לואי ה-14 ב 1670 על מנת לשכן בו את פצועי מלחמותיו. מה שככל הנראה לא הייתם מזהים זה את הסביבה בו נמצא המבנה, מכיון שבאותה תקופה הארמון היה מוקף בשדות, חוות וכפרים קטנים. וכמובן שגם על גשר אלכסנדר השלישי לא היה מה לדבר…
ככה נראה אוטל דז אינווליד במאה ה-18
כיכר הקונקורד (Place de la Concorde)
כיכר הקונקורד היא כיכר שהחליפה לא מעט שמות בזמן קיומה. היא החלה בתור כיכר לואי ה-15 ואילו בזמן המהפכה הצרפתית, בה מתרחש המשחק, הכיכר הפכה ל”כיכר המהפכה”. בכיכר הזאת הוצבה הגיליוטינה המפורסמת שהתיזה את ראשם של לואי ה-16, מארי אנטואנט, מדאם דו בארי ורבים אחרים. נוכל לראות אותה בפעולה בסרטון הבא (וסליחה על הצעקות של הפריזאים שתשמעו ברקע. ככה זה כשהצרפתים מתעצבנים)…
כך ניראתה כיכר הקונקורד במאה ה-18
מוזיאון הלובר (Louvre) וגני הטווילרי (Tuilleries)
אין טיול מודרך בפריז לא ביקור במוזיאון הלובר, נכון? אם היינו מבקרים בלובר במהלך המאה ה-18 היינו מגלים מצד אחד ארמון אחד שמעולם לא הכרנו ומצד שני לא הינו מוצאים חלקים מהלובר שאנחנו מכירים. הארמון הלא מוכר עליו אני מדבר הוא ארמון הטיולרי, אשר נשרף על ידי אנשי הקומונה בשנת 1871 . לעומת זאת אם היינו מסתכלים צפונה לא היינו רואים את האגף הצפוני של הלובר, מכיוון שהוא נבנה על ידי נפוליאון ה-3 ובמקומו היינו רואים שלל בתים שכבר לא קיימים היום. הא, וכמובן שעל הפירמידה בחצר הלובר לא היה אז מה לדבר…
כך נראו הלובר והטיולרי במאה ה-18
כיכר וונדום (Place Vendome)
האם אתם יכולים לדמיין את כיכר וונדום ללא העמוד המפורסם שלה? אם לא, אז אתם מוזמנים לצפות בסרט למטה ולגלות איך הכיכר נראתה כמה שנים לפני שנאפוליון בונפרטה הקים שם את העמוד המפורסם שלו לאחר קרב אוסטרליץ. ואם כל זה אינו מספיק אתם מוזמנים להציץ פנימה ולראות את הבניין שישכן בתוכו מאוחר יותר את מלון ריץ המפורסם.
ככה נראתה כיכר וונדום במאה ה-18
פאלה רויאל (Palais Royal)
הפאלה רויאל שיחק תפקיד חשוב בעת המהפכה הצרפתית. כאן התגורר הדוכס מאורליאן שתמך במהפכה הצרפתית ואף הצביע בעד הוצאתו להורג של לואי ה-16 (כל זה לא עזר לו וגם הוא איבד את ראשו כמה חודשים מאוחר יותר). מכאן שאם היינו חוזרים בזמן למאה ה-18 היינו מגלים מקום תוסס במיוחד, מעין עיר בתוך עיר, בו ניתן למצוא הכל החל מהימורים וזונות וכלה בשיניים תותבות. בסרטון הבא אנחנו נטעם מעט ממה שלפאלה רויאל היה להציע במאה ה-18 ונוכל באותה הזדמנות לבקר בארמון עצמו, דבר שלרוב איננו אפשרי.
כך נראה הפאלה רויאל במאה ה-18
לה האל (Les Halles)
והגענו אל התחנה האחרונה בטיול המודרך בפריז של המאה ה-18. לה האל, השוק הסיטונאי של פריז איננו קיים עוד מכיוון שהוא הועבר במהלך המאה ה-20 אל רונז’י (Rungis). יחד איתו נעלמו להם דוכני הירקות, הטיפוסים הצבעוניים שמכרו שם את כל סוגי הירקות, פירות, הבשר והגבינות הצרפתיות. אנחנו נשארנו לנו עם רחוב מונטרגיי על שלל האטרקציות הקולינריות שלו ועם קניון מכוער אחד בבנייה שהחליף קניון מכוער אחר שנהרס לפני כמה שנים.
מתכננים טיול לפריז של ימינו?
מקווה מאוד שנהנתם מהמסע בזמן. אם החלטתם לטייל בפריז של ימינו, הרשו לי להמליץ לכם על הדף פריז למטייל. שם תמצאו מדריך שמכיל את כל המידע שאתם זקוקים לו לצורך תכנון טיול בפריז (טיסות, מלונות, מידע על אטרקציות ומונומנטים, מסלולי טיול ועוד). בקיצור, כל מה שצריך על מנת לתכנן טיול מושלם לעיר האורות :).
