ימי המורשת (Journées du Patrimoine) או ה”בתים מבפנים” של פריז

מי מכם לא מכיר את “בתים מבפנים”? מדובר במספר ימים בשנה בהם בתים פרטיים, או מבנים היסטוריים בהם שוכנים משרדי ממשלה, פותחים את שעריהם לקהל הרחב ומאפשר הצצה פנימה בין כותליהם. אולם אם חשבתם ש”בתים מבפנים” זו המצאה ישראלית, אתם טועים טעות גסה. את האירוע הזה המציאו הצרפתים בשנת 1984 ומאז הוא אומץ על ידי כל המדינות החברות באיחוד האירופאי.

בעיני “ימי המורשת” (או בצרפתית Journées du Patrimoine) הם תקופה מדהימה לשהות בה בצרפת ובמיוחד בפריז. במהלכם תוכלו להיכנס לארמונות, שבימים כתיקונם, תוכלו רק לנסות לדמיין את האוצרות שנמצאים מאחורי דלתותיהם. מטרת הכתבה היא לעזור לכם לתכנן את הביקור הבא שלכם בפריז כך שתוכלו למקסם את ההנאה שלכם מכל מה שימי המורשת הצרפתית יכולים לספק לכם.

מתי מתקיימים ימי המורשת בפריז?

בכל שנה התאריך משתנה מעט, אולם ימי המורשת מתקיימים באופן כמעט תמידי בסוף השבוע השלישי של חודש ספטמבר. לכן, אם מתכננים לטוס לפריז בסתיו, אני ממליץ לכם בחום, לקחת את הימים הללו בחשבון ולהיות בפריז בתקופה הזאת.

השנה (2022) ימי המורשת יתקיימו בתאריכים: 17-18 בספטמבר 2022.

מה הם המונומנטים הכי פופולאריים בהם ניתן לבקר במהלך ימי המורשת?

להפתעתי הרבה, כפי שתראו ברשימה הבאה:

• ארמון האינוולידים
• הקונסיירז’רי וכנסיית הסנט שאפל
• ארמון הסנאט (ארמון לוקסמבורג)
• הפנתיאון
• הוטל דה ויל (עיריית העל של פריז)
• ארמון האליזה (משכנו של נשיא צרפת)
• מוזיאון הגובלנים ברובע ה-13.
• ארמון בורבון (האסיפה הלאומית)
• שאטו דה ונסן
• שער הניצחון

כפי שאתם רואים חלק גדול מהמונומנטים הכי פופולריים של ימי המורשת, הם דווקא כאלו בהם ניתן לבקר בשאר השנה. האם הסיבה לכך היא שבימי המורשת הכניסה היא חינם? אינני יודע, אולם אם תשעו לעצתי, אני ממליץ לכם בחום לבקר בכל המונומנטים הללו בזמן אחר ולשמור לימי המורשת את המקומות בהם לא ניתן לבקר בשאר הימים.

היכן הייתי ממליץ לכם לבקר בזמן ימי המורשת?

אם תכנסו לקישור הזה תוכלו למצוא מאות(!) של ארמונות ומונומנטים בהם ניתן לבקר ואת כל זאת יש לעשות ביומיים! משימה בלתי אפשרית לכל הדעות וזאת מבלי שהזכרתי את התורים הבלתי נגמרים (אם חשבתם שאתם החכמים היחידים שקוראים את המדריך הזה, אתם טועים 🙂 ).

מכאן שיש צורך לעשות עבודת תכנון מפורטת על מנת לבחור בפינצטה את המונומנטים שהכי מתאימים לכם. כאשר אתם עושים זאת הייתי ממליץ לקחת שני קריטריונים חשובים בחשבון:

• תחומי העניין שלכם
• אורך התור שמצפה לכם (ככלל אצבע, ככל שהמקום מפורסם יותר כך התורים יהיו ארוכים יותר)

על מנת לנסות לעזור לכם לבחור את המונומנטים בהם תבקרו, יצרתי שתי רשימות של מקומות בהם ביקרתי בעבר או שאני מתכנן לבקר בעתיד. מוזמנים לקבל מהם השראה ומי יודע, אנחנו עוד עשויים להיפגש באחד התורים בימי המורשת הבאים. 🙂

מונומנטים מפורסמים הפתוחים בימי המורשת

אלו הם ה”סלבריטיז” של ימי המורשת בפריז ולכן התורים יהיו בהתאם (מסתובבים לא מעט סיפורי מורשת קרב פרנקופיליים על אנשים שעמדו חצי יום בתור לארמון האליזה רק כדי לראות היכן הנשיא אוכל את המקרון שלו). אם החלטתם לבקר במקומות הללו הצטיידו בנעליים נוחות, בקבוק מים והמון המון סבלנות.

ארמון האליזה (Palais de l’Élysée)

כתובת: 55 rue du Faubourg Saint-Honoré

אין ספק שזה המונומנט המפורסם ביותר בו ניתן לבקר בימי המורשת, ואני מודה באשמה, מעולם לא יצא לי עוד לבקר בו, בגלל חוסר הרצון שלי לעמוד בתור הענקי שמצפה לכל מי שירצה להגיע, אולם בשנים האחרונות אני מתחיל לשנות את דעתי ומאוד יתכן שאבקר שם בשנים הקרובות.

מדוע, אתם שואלים?

• ההיסטוריה המרתקת – תחשבו רק אילו סיפורים מרתקים יכולים לספר לנו הקירות שראו את מדאם דה פומפדור, נפוליאון ה-1 והשלישי ושורה ארוכה של נשיאים (אחד מהם מת בארמון האליזה בנסיבות מביכות משהו).
• ארכיטקטורה ועיצוב פנים – כפי שראיתם בוודאי בסרטון למעלה, מדובר בארמון מרהיב ואני מאוד אשמח להציץ פנימה ולהביא לכם כמה צילומים מהחדרים והגן המרשים.

בניין הסנאט (Palais du Luxemobourg)

כתובת: 15 Rue de Vaugirard

בארמון הזה יצא לי לסייר אבל רק באופן וירטואלי, כפי שאתם יכולים לראות בסרטון למעלה 🙂

כמובן שאין לי שום כוונה להסתפק בסיור הוירטואלי ובאחד הטיולים הקרובים שלי לפריז אני מתכוון לסייר בו. הסיבה לכך היא ההיסטוריה המרתקת של הארמון, שנבנה בשנת 1625 על פי הזמנתה של מאריה דה מדיצ’י, אלמנתו של המלך אנרי ה-4. מאותה שנה ועד ימינו הספיק הארמון לראות את ניאפופיה של בתו של העוצר פיליפ ה-2 מאורליאן, להפוך לבית כלא בתקופתה המהפכה הצרפתית ולבסוף, בתקופת נפוליאון ה-1, למשכן הסנאט.

כמו ארמון האליזה, גם הארמון הזה נחשב למאוד פופולרי ולכן עליכם להצטייד בהמון סבלנות (ונעליים נוחות).

בנק צרפת

כתובת: 31 rue Croix des petits champs

בעוד שבנק ישראל שוכן במבנה מכוער למדי בירושלים, הרי שצרפת החליטה למקם את הבנק הלאומי שלה, שנוצר על ידי נפוליאון בשנת 1800, בארמון שהיה שייך לדוכס מטולוז, בנו הלא חוקי של לואי ה-14.

מדובר באחד מהארמונות היפים ביותר בפריז וגלריית המראות שלו יכולה בהחלט לנצח את אחותה המפורסמת בורסאי. מעבר לכל זה, עם השנים, רכש הבנק מאות רבות של יצירות אומנות, שבחלקם תוכלו לצפות בזמן הביקור שלכם.

בקיצור, הדרך לפתרון השאלה “איפה הכסף” מעולם לא הייתה מעניינת ויפה יותר 🙂

פאלה רויאל (Palais Royal)

כתובת: 8 Rue de Montpensier

מי מאיתנו לא ביקר בגני הפאלה רויאל וטייל בין החנויות האלגנטיות שנמצאות בתוך שדרת העמודים, אותם בנה הדוכס מאורליאן (תוכלו לקרוא עליהם ועל הארמון בכתבה פאלה רויאל – מה באמת התרחש בין קירות הארמון ובגן הפסטורלי?). הבעיה היא שלארמון עצמו, שמשמש כיום בתור משכנו של משרד התרבות הצרפתי, לא ניתן להכנס בימים של תיקונם.

למזלנו יש לנו את ימי המורשת, על מנת שנוכל לטייל בין כותלי הארמון, שבנה לעצמו הקרדינאל רישלייה ושהפך למאורת פריצות, כאשר התגוררה בו משפחת אורליאן. כפי שתראו בסרטון למעלה, יש לא מעט מה לראות, אולם התורים בכניסה ארוכים בהתאם…

הסורבון (La Sorbonne)

כתובת: Place de la Sorbonne

אסיים את החלק הזה של הכתבה באוניברסיטת הסורבון. שנים ניסיתי להיכנס לכאן, כדי לראות את הכנסייה בה קבור רישלייה, אך השומרים בכניסה דרשו תעודת סטודנט צרפתי ובלעדיה לא נתנו להיכנס. אני יודע שישנם אנשים שהצליחו “להתפלח” פנימה אך אם תרצו לגלות את כל היופי הגלום בתוך המבנה המרשים הזה, ללא כל האי נעימות הכרוכה בכניסה לא חוקית, ימי המורשת זו הזדמנות מצויינת.

דרך אגב, אם תרצו להכיר טוב יותר את ההיסטוריה של הסורבון, אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה לה סורבון – כשהאוניברסיטה הופכת למקום של בורות וקיצוניות.

מונומנטים מפורסמים פחות אבל מסקרנים (לפחות בעיני)

במידה ולא תרצו לעמוד שעות בתור, אני ממליץ לכם ללכת למקומות הקטנים והפחות מפורסמים. העובדה שאין להם מערכת יחסי ציבור כפי שיש לארמון האליזה, לא הופכת אותם למעניינים פחות, לעיתים בדיוק להפך.

הנה כמה מקומות שבחרתי בשבילכם בפינצטה:

אוטל דה בווה (Hôtel de Beauvais)

כתובת: 68 Rue François Miron

יש לא מעט ארמונות מפוארים בפריז, אולם מעטים מאוד מהם יכולים להתחרות עם אוטל דה בווה בכל הקשור לסיפור בנייתם (אם אתם לא מכירים את הסיפור המופלא של הארמון הזה, אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה אוטל דה בווה (Hôtel de Beauvais) – אז מה מקבלים בצרפת על אונס קטין?).

כיום משמש הארמון בתור בית משפט ואפילו לחצר שלו לא נותנים להיכנס. לכן ימי המורשת הם הימים היחידים בהם תוכלו לבקר בארמון הזה ומומלץ מאוד לא לפספס את ההזדמנות.

ספרייתו של מזאראן (Mazarin) בבניין האקדמיה הצרפתי

כתובת: 23 Quai de Conti

בניין הקולז’ דה פראנס, שמכיל בתוכו את ספריית מזאראן, הוא אחד הבניינים המפורסמים והיפים של פריז (אם אינכם מכירים אותו אני ממליץ לכם לקרוא את הכתבה סיפורם של פון דז אר והקולז’ דה פראנס או זכות המבט הראשון על פריז).

בימים כתיקונם לא כל כך פשוט להיכנס לשם ולכן ימי המולדת מהווים הזדמנות מצויינת לעשות זאת. אם תעשו זאת תזכו לראות את הספריה המרשימה, על שלל ספריה העתיקים וכמובן גם את הכנסייה בה קבור מזאראן שכיפתה מעטרת את קו השמיים של פריז.

אוטל דה בריאן (Hôtel de Brienne)

כתובת: 14 rue Saint-Dominique

נסיים את הכתבה הזאת עם אוטל דה בריאן, ששוכן לו בלב הרובע ה-7 האריסטוקרטי. באופן מעט אירוני, הארמון בו שוכן משרד ההגנה הצרפתי, קשור דווקא ל 3 נשים. הראשונה היא מדאם דו פרי (Jeanne Agnès Berthelot de Pléneuf, marquise de Prie 1698-1727), שבנתה את הארמון הזה. כיום שמה איננו מוכר כל כך לקהל הרחב אולם במשך מספר שנים מועט היא הצליחה, בתור המאהבת של ראש הממשלה הדוכס מבורבון, לשלוט על כל חצר המלך (בזכותה לואי ה-15 הצעיר התחתן עם מאריה לשינסקה ולא עם נסיכה צרפתייה, וולטר התקבל לחצר המלך לזמן קצר ועוד). בסופו של דבר מדאם דו פרי לא הצליחה לשמור על כוחה הפוליטי והוגלתה בשנת 1726 לעיירה קורבפין (Courbépine), שם התאבדה מרוב שיעמום כעבור כשנה.

האישה הבאה, שהשאירה את חותמה על הארמון היא הנסיכה דה קונטי (Louise Élisabeth de Bourbon 1693-1775), אחותו של המאהב של מדאם דו פרי. אחרי שנים של נישואים לבעל מתעלל היא עברה לכאן ומאוחר יותר, הבליחה חזרה לרגע, כאשר נבחרה על ידי המלך לואי ה-15 להציג את מדאם דה פומפדור בחצר המלך (בתמורה המלך כיסה את חובותיה).

אחרי מותה של הנסיכה דה קונטי עבר הארמון כמה ידיים, עד אשר הגיע לידיה של מאריה לטיציה בונפרטה (Maria-Letizia Buonaparte 1750-1836), אמו של נפוליאון ה-1 קיסר צרפת. היא, בתורה, מכרה את הארמון למדינה ומאז 1817 שוכן במקום משרד ההגנה הצרפתי.

אין ספק שההיסטוריה המפוארת והפאר שניתן למצוא בפנים, בהחלט שווים את הזמן שיושקע בביקור שם.