לה האל (Les Halles) מרכז הקניות הקולינארי של פריז מאת רן ורדי

לה האל שימש במשך כשמונה מאות שנה בתור השוק הסיטונאי של פריז. רן ורדי, מומחה לקולינאריה צרפתית מספר לנו את סיפורו ומסביר מדוע כדאי מאוד לטייל שם.
לה האל (Les Halles) מרכז הקניות הקולינארי של פריז מאת רן ורדי. מקור תמונה: ויקיפדיה.
ניווט מהיר בתוך הכתבה

מי שלא זכה לבקר בפריז של לפני חמישים שנה לא זכה לראות את שוק לה האל (Les Halles), אולם המיתוס והסיפורים עדיין פה כאילו הכל קרה בשנה שעברה.

ההיסטוריה של לה האל

בשנת 1183 מלך צרפת Philip Augustus בונה בפריז, על אדמה שחלקה הוחרם מיהודים, אולם שוק מקורה בו סוחרים בעיקר בטקסטיל וקורא לו Halles. בתוך מספר שנים השוק הזה הפך לשוק מגוון הכולל גם מזון ואשר נהיה לשוק הגדול ביותר בפריז, ולאורך השנים פריז מתרחבת והשוק שהיה ממוקם כשהוקם בקצה העיר מוצא עצמו ממוקם במרכזה. דגים, בשר וירקות תופסים מקום גדל והולך בשוק שהחל את דרכן כשוק טקסטיל ומוצרי מזון יבשים.

יותר ויותר דוכני אוכל הצטרפו לשוק ובמאה ה-15 הוא הפך לשוק האוכל המרכזי של פריז, ומחירי מוצרי המזון בעיר נקבעו לפי המחירים בלה-האל.

במאה ה-16 הוקמה בסמוך לשוק הקתדרלה הגותית המרשימה Saint-Eustache. במאה ה-18 נבנה בחלקו המערבי של השוק מבנה עגול ענק Halle aux Blés שנועד למסחר בתירס ודגנים. בהמשך המקום הפך לבורסה למסחר בגרעינים ודגנים מכל הסוגים. המבנה שופץ ושודרג בהמשך והפך לכשעצמו לאחד האייקונים של העיר פריז באותם ימים.

בשנת 1870 נערך שיפוץ משמעותי בשוק ונבנו Halles de Baltard על ידי הארכיטקט ההוסמני Victor Baltard בצורת 12 אולמות ענקיים בעיצוב 81 קשתות מתכת וזכוכית.

אחת התמונות העשויות אריחים צבעוניים ב Cochon a l'Oreille שמראה לנו איך נראה השוק הסיטונאי פעם.
אחת התמונות העשויות אריחים צבעוניים ב Cochon a l'Oreille שמראה לנו איך נראה השוק הסיטונאי פעם.

כל אולם ייוחד לקטגוריית חומר גלם כדגים (Pavillon de la Maree) או בעלי כנף (Pavillon de la Valle) וכן בשר, שרקוטרי וחלקי פנים, ירקות ופירות, לחם, גבינות וחמאה וכו. השוק עצמו גלש אל מחוץ לאולמות לעבר הרחובות הסמוכים וכיסה מתחם ענק במרכז העיר. חזון ההקמה היה של נפוליאון השלישי והברון הוסמאן. המתחם היה מקור פרנסה ללמעלה מחמשת אלפים איש, רבים מהם הגיעו מכל רחבי צרפת לנסות את מזלם בבירה.

טונות של סחורה חקלאית הגיעה מאזוריה השונים של צרפת לשוק מדי יום, המכירה בשוק החלה בכל יום בשעה אחת בלילה ונמשכה לאורך כל היום עד לשעה 20:00 לפנות ערב. האזור היה לשכונה החיה והתוססת ביותר בפריז, מוקף בעשרות מסעדות פועלים ובתי קפה הפועלים 24 שעות ביממה (La poule au Pot, Le Cafe Pierre, La Cloche des Halles, Le Chien qui Fume, Au Chou Vert, Au pied de cochon), חלקם הציעה מיטות ומעון לישון לסוחרים עייפים (חלק קטן מאד מהמסעדות והחנויות שסבבו את שוק לה-האל והאכילו את פועליו ומבקריו בימים ההם נותר על כנו ופועל עד לעצם היום הזה).

שוק Les halles היה מרכז הקניות הקולינרי של פריז לאורך 800 שנה!!

האנשים שעשו את השוק

הסופר אמיל זולא שהיה מוקסם מהשוק והגדיר אותו כ-Louvre of the people, כתב במאה ה-19 ספר שהגדיר את הכינוי העתידי שילווה לשנים את המקום כ"בטן של פריז" Le Ventre de Paris. הצייר היווני Nonda נהג לצייר במקום ציורים על בד קנבס באמצעות פחם ומכחול שנטבל בדם של פרות או במיצי טחול. הקצבים של השוק נהגו לתרום לו את חומרי הגלם.

מיצג אומנותי שנמצא בכנסיית סנט אוסטאש שמתאר את ה
מיצג אומנותי שנמצא בכנסיית סנט אוסטאש שמתאר את ה"טיפוסים" שעבדו בלה האל. צילום: צבי חזנוב

אז מי היו בעלי המקצוע של שוק ימים עברו:

  • הסבלים – אלו החזקים והמובילים של השוק נהגו לחבוש כובע רחב וכך ניתן היה לזהות אותם למרחוק, ולהעזר בשירותיהם, סופר כי החזק ביותר סוחב עד 250 קילו על גבו.
  • מובילי עגלות – הרוויחו כמה גרושים בשינוע עגלותיהם עמוסות סחורה במבוך המעברים של השוק הענק מנקודה לנקודה (ניתן לראות את העגלות בשתיים מהצילומים המצורפים)
  • המעמיסים – הרוויחו את לחמם בסידור פירמידות של פירות וירקות באולמות המכירה.
  • פקחי הביצים – במעמד מקביל לשוטרים ספרו, מדדו ובדקו את איכות הביצים הנמכרות בשוק.
  • השומרות – בתמורה לכמה מטבעות נשים אלו היו משגיחות על סחורה שכבר נמכרה ומאוחסנת זמנית במתחם שמירת סחורה במרכז השוק Le Carreu.
  • סוחרי ההארלקין – חברה שהסתובבו באולמות ואספו שאריות (בסיועם של נהגי מכוניות הזבל), הם היו מרתיחים את השאריות שאספו ומוכרים את הפסולת המבושלת להמונים קשי היום.

סופו של לה-האל

ברבות הימים ועם המודרניזציה והתפתחות איכות החיים המודרניים בעיר צפופה, הפך שוק לה-האל למטרד של צפיפות, ליכלוך ותנאי הגיינה ירודים, רעש וריחות, אולם הבעיה העיקרית שנוצרה היא בעיית עומסי תנועה שנבעו ממיקום שוק בסדר גודל שכזה במרכזה של העיר מודרנית שהיא מרכז תיירות עולמי.

הוחלט שאין זה יותר ראוי להפעיל שוק סיטונאי וקמעונאי ענק שכזה במרכז העיר, וכך בשנת 1969 עלו הדחפורים על שוק Les Halles והחריבו את כל מתחם השוק הענק, על כל מטען הזיכרונות וההיסטוריה שהוא שימר בין קירותיו.

מפליא אבל כל זה נעשה למורת רוחם של תושבי האזור עצמם, שמצאו עצמם במשך עשור עם חור ענק פעור באדמה עד להשלמת הבנייה במתחם. הפגנות מחאה המוניות של תושבים היו חלק מהחבילה ההיסטורית הזו.

במקום השוק נבנה במתחם קניון תת קרקעי ענק בכל קנה מידה בשם Forum des Halles. וכן נותרה שם תחנת מטרו העונה לשם Metro Les halles כחלק ממתחם רכבות מרובה קומות וקווי מטרו ו-RER הגדול ביותר בעיר Châtelet שבנייתו הושלמה בשנת 1977.

האתר כולו כוסה בגן מסודר שרבים מבלים בו לאורך ימות השנה, מרכיבים בעיצוב הגן הזה משמרים כמצבת זיכרון את ארכיטקטורת הקשתות של הארכיטקט Victor Baltard שבנה באמצעותה את השוק בגרסת המאה ה-19 שנשתמרה עד ליומו האחרון של השוק ההיסטורי.

מרכז פומפידו עטור הצנרת המזעזעת (לטעמי הכנראה ארכאי) הוקם על חורבות חלקו המערבי של השוק, ומציג כיום את התערוכות השוות של העיר. השוק עצמו הוגלה על ידי נשיא הרפובליקה הגנרל דה-גול למתחם מודרני ענק Rungis מדרום לעיר ובסמוך לשדה התעופה אורלי.

Rungis השוק הסיטונאי החדש

זה שוק שממש לא דומה למה שהיה בלה האל מכיוון שזהו שוק האוכל הבינלאומי הגדול והמרכזי של כל אירופה. מדובר במתחם עננננק בן לא מעט קילומטרים רבועים גודל, נפתח כל יום בשעה 02:00 ועובדים בו 16,000 איש, עוברים בו מדי יום 26,000 משאיות ורכבים המשנעים מזון, ברוכים הבאים לשוק האוכל הגדול ביותר בעולם, זו עיר של ממש!!

שוק Rungis נבנה צמוד לתחנת רכבת מרכזית ובצמוד לשדה התעופה אורלי, וכך הוא מאפשר שינוע בינלאומי מהיר של סחורות מכל העולם לרנז'יס ומרנז'יס לכל העולם בתוך שעות.

לנו שאיננו אנשי מקצוע בענף המזון אין כניסה למתחם הזה, רק לקניינים וספקים שעובדים שם מותרת הכניסה, לאנשים פרטיים חסומה האפשרות לקנות לא שם ולא באתר באינטרנט שלהם. אני יודע שיש סיורים קולינריים ייחודיים שמסיעים מבקרים עם מדריך לרנז'יס, כך שכנראה באופן הזה האפשרות לראות את המקום בעבודה קיימת, לא יכול להעיד ממקור ראשון, אני לא הייתי שם.

כששולים מהים דגים ופירות ים בנורמנדי הם עוברים דרך רנז'יס למסעדות ולחנויות בפריז או לכל מקום אחר, וכך גם עם בשרים, גבינות, יינות וכל מוצר מזון אחר.

אז מעבר לידע כללי מעניין, מה אפשר בכל זאת לקחת מהסיפור הזה? משהו מעניין שמלמד על תרבות קולינרית מהי – רנז'יס סגור בימי ראשון, כלומר סחורה טרייה לא מגיע למסעדות פריז בימי ראשון. ולכן מסעדה טובה ואיכותית בפריז (שעובדת בימי ראשון) לא תגיש בימי ראשון דגים ופירות ים, מוצר שטריותו קריטית. לתשומת לבכם.

המיתוס והזיכרון מהשוק הסיטונאי של פריז נשאר

האם נשאר משהו מהמבנים של שוק לה-האל המקורי?

רק אולם אחד מאולמות השוק המקוריים נשמר כפי שהיה ונקרא היום Pavillon Baltard, הוא הועתק בשלמותו לפרבר העיר Nogent-sur-Marne ונשמר שם כמונומנט לאומי, ומשמש כאולם קונצרטים (הופיעו שם ZZ Top, Bob Marley Iron Maiden, Thin Lizzy).

הקניון Forum des Halles שנבנה במקום שופץ והורחב בשנת 2010 ושופץ שוב לקראת 2018 והפך לקניון השני בכמות הביקורים שלו בעיר, 42 מיליון מבקרים בשנה. מבוך היסטרי של קומות, מעברים וחנויות, אישית אני הולך שם לאיבוד.

שוק Les halles נותר תחת סטטוס של מותג מיתי בתודעה הפריזאית, שנים רבות חלפו אבל זכרו לא פג, הוא עדיין נישא בפי כל, כולם יודעים לזכור ולומר שהוא היה שם, והיה חשוב ומרכזי, למרות שחלק ניכר ממי שאומר זאת כלל לא חי בתקופתו. קשה לחשוב על שוק אוכל שכך נשמר בתודעה ההיסטורית חמישים שנה לאחר סגירתו. מאידך קשה גם לחשוב על שוק אוכל ששמר על בכורה למשך 800 שנה!

רוצים להתגורר באיזור LES HALLES?

איזור לה האל הוא אחד המקומות המומלצים ללינה בפריז וזאת משלוש סיבות עיקריות:

  • המסורת הקולינארית של השוק חיה ופועלת בסביבתו בזכות חנויות האוכל, הבישול והמסעדות ברחובות Montmartre ומונטרגיי (Montorgueil). לכן אם תשכרו דירה באיזור תוכלו להנות מארוחות מלכים המורכבות מכל מוצרי המזון והאוכל המוכן שתיקנו שם. ועוד לא דיברנו על שלל המסעדות באיזור (דוגמת מסעדת Frenchie שנמצאת במרחק של כחמש דקות הליכה משם).
  • איזור לה האל נמצא במיקום מרכזי מאוד בפריז, ממש לא רחוק ממוזיאון הלובר, הפון נף ועוד אטרקציות בפריז. לכן הוא מעולה כבסיס לטיולים ברגל.
  • תחנת המטרו של לה האל היא אחת המרכזיות בפריז ועוברים שם לא מעט קווי מטרו ורכבת פרברים (RER). מכאן שמי שמתגורר בסביבה יכול להגיע לשם ברכבת ישירות משדות התעופה של פריז או לחלופין יוכל לנסוע בקלות ליורודיסני.

לה האל נמצא ברובע ה-1 של פריז אך גם חלקים מהרובע ה-2 קרובים אליו מאוד (במיוחד ברחובות שנמצאים מערבה משם). עוד רובע שנמצא לא רחוק הוא הרובע ה-3 אך במידה ותרצו להתגורר בו ולהנות מכל מה שלה-האל יכול להציע, תצטרכו לחפש מקום לינה בחלקו המערבי ליד רחוב Beaubourg.

אז אם החלטתם להתגורר באחד משלושת הרובעים הללו אתם מוזמנים לקרוא את אחת משתי הכתבות הבאות:

כמה מילים על רן ורדי

רן ורדי, חוקר קולינריה צרפתית, שמנהל את קבוצת הפסייבוק קולינריה צרפתית ואת בלוג האוכל Anton Chili. אם תרצו לקרוא עוד כתבה פרי עטו באתר הזה אתם מוזמנים להציץ במסלול הקולינארי שלו ברובע המארה.

Last Updated on 18/05/2020 by צבי חזנוב

שתף אותי בפייסבוק
צייץ אותי בטוויטר
שלח אותי באימייל
נעץ אותי בפינטרסט

הגענו לסוף הכתבה. אם בא לכם להמשיך לקרוא, הנה עוד כמה כתבות, שלדעתי, תאהבו:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

הפרנקופילים נמצאים לא רק באתר:

קבוצות פייסבוק העוסקות בצרפת (למקרה ותרצו להתייעץ עם פרנקופילים נוספים לגבי הטיול הבא שלכם):

עדכונים מהבלוג ועוד דברים טובים פעם בשבוע

הבטחה של פרנקופיל – מכיוון שאני לא נפוליאון אין לי שום כוונה להפגיז את תיבת הדוא”ל שלכם או להעביר את פרטי הדוא"ל לגורמים אחרים.

כבר הצטרפתם לקבוצת הפייסבוק
 פריז ואיל דה פראנס?

שם תוכלו לשאול שאלות לגבי פריז ומחוז איל דה פראנס, לקבל טיפים מהקהילה, לספר לנו חוויות מהטיול האחרון שלכם ועוד…

האתר משתמש בעוגיות (ולא רק מדלן) על מנת לספק לאורחיו חווית משתמש איכותית. ניתן לקרוא על כך עוד בדף העוסק בפרטיות ותנאי השימוש.