ז’אן פול סארטר (Jean Paul Sartre 1905-1980) סימון דה בובואר (Simone de Beauvoir 1908-1986), שני האינטלקטואלים הצרפתיים המשפיעים ביותר של המאה ה-20, נפגשו בשנת 1929 בעת שהתכוננו לבחינות הכניסה לבית הספר היוקרתי למורים École Normale Supérieure.
סארטר זכה במקום הראשון ואילו דה בובואר זכתה במקום השני, אולם הייתה זו דווקא דה בובואר, אשר קבעה שיא בכך שהייתה לאדם הצעיר ביותר שאי פעם הצליח לעבור את הבחינה הקשה. כך החלה חברות שנמשכה למשך כל חייהם, חברות אשר עיצבה לא רק את הפילוסופיה של המאה ה-20 אלא גם את אזור סן ז’רמן (Saint Germain), אשר הפך לביתם הרוחני של הזוג.
לאחר שסיימו את לימודיהם ועבדו בתור מורים בערים שונות בצרפת חזרו השניים לפריז היכן שסארטר המשיך ללמד. שניהם גרו בחדרים קטנים בבתי מלון צנועים ברובע הלטיני ועסקו בכתיבה. הרומאן הראשון של סארטר “הבחילה” (La Nausée) פורסם ב 1938 ובו הוא תקף את החברה הבורגנית בצרפת והציג את הפילוסופיה של החירות האינדיבידואלית, איתה הפך למזוהה.
במהלך מלחמת העולם השנייה נפל סארטר בשבי וכשחזר לפריז בשנת 1941 וויתר לחלוטין על קריירת הלימוד והתמסר לכתיבה. דה בובואר התפרסמה בתור כותבת בשנת 1954 בעקבות ספרה “המנדרינים” (Les Mandarins), אשר זכה בפרס גונקור היוקרתי.
החל מסוף מלחמת העולם השנייה הפכו סארטר ובובואר ל”אצולת סן ז’רמן” וניתן היה למצוא אותם עובדים ומתווכחים בבתי הקפה של הרובע, מפגינים יחד עם התנועה הקומוניסטית בה תמכו ומשנים את צורת החשיבה של האנשים לגבי נישואים, החיים, סקס, אהבה, מלחמה ופמיניזם.
הפילוסופיה של בני הזוג אומצה בהתלהבות על ידי הדור הצעיר, אשר רצה לשים את זוועות העבר מאחוריו וראה בבובואר וסארטר מעין מודל חיקוי. וכך מה שהחל כדיון פילוסופי הפך לדרך חיים בוהמיינית שלמה כאשר צעירים פריזאיים החלו למרוד בהוריהם ולשבת שעות בבתי קפה תוך ויכוח על עקרונות האקסיזטנציאליזם.
הן סארטר והן בובואר עברו להתגורר במונפרנאס, כאשר כל אחד מהם גר בדירה המשקיפה על קצה אחר של בית הקברות המפורסם של הרובע. למרות שהם סיימו את הקשר הרומנטי בינהם, הקשר האינטלקטואלי והחברות בינהם החזיקו מעמד עד לסוף. הם כתבו, עבדו ובילו ביחד עד מותו של סארטר בשנת 1980. דה בובואר מתה 6 שנים מאוחר יותר ונקברה לצידו בבית הקברות של מונפרנאס.
מלון לואיזיאנה
התחילו את הטיול במטרו Saint Michel וצאו לכיוון רחוב Saint Andre des Arts, אשר מוביל לרחוב Buci. ברחוב de Seine פנו שמאלה ולכו למספר 56. שם תמצאו את מלון לואיזיאנה (Hotel Louisiane) שם גרו סארטר ובובואר במשך 3 שנים החל משנת 1943. מאוחר יותר כתבה דה בובואר “מעולם לא גרתי במקום, אשר כה הגשים את חלומותיי. הייתי שמחה להישאר כאן עד סוף חיי”.
בתי הקפה של סארטר ובובואר
חזרו על עקבותיכם לרחוב Buci ופנו ימינה בשדרות Saint Germain, עד שתגיעו לבית הקפה המפורסם Deux Magots, אשר הפך למעין “מפקדה” של התנועה האקזיסטנציאליסטית מאז שסרטאר החליט להפוך את בית הקפה ל”משרד” בו הוא עובד. כמו כן אתם מוזמנים להמשיך מעט על בולבר סן ז’רמן עד שתגיעו למספר 172 שם נמצא קפה דה פלור (Flore), אשר היה אהוב הן על סרטאר והן על בובואר.
במקום זה הם ישבו, אכלו, שתו והפכו אותו למגנט אינטלקטואלי, וככזה הוא הוא נחשב עד היום (אולי כבר לא בצדק). הסיבה הפרוזאית מדוע בובואר וסארטר אהבו את בית הקפה הזה הוא בגלל העובדה שהחימום בו תמיד עבד, מה שלא ניתן היה לומר על החדרים הקטנים בהם גרו בני הזוג במהלך שנות ה-40.
הבית בו התגורר סארטר עם אימו
לכו אל הקצה הצפוני בכיכר סן ז’רמן לרחוב Bonaparte 42 ושם תמצאו את הבית בו גר סארטר ביחד עם אמו במשך שנים רבות. הדירה הזאת הותקפה פעמיים על ידי אלו, אשר רצו להשתיק את דעותיו הפוליטיות של הפילוסוף אך דבר זה לא מנע ממנו להמשיך ולהפיץ את תורתו.
הבית בו נולדה סימון דה בובואר
חזרו לשדרת סן ז’רמן ופנו אל רחוב Rennes. אח”כ פנו שמאלה בשדרות Raspail לעבר שדרות מונפרנאס והגיעו למספר 103 שם נולדה סימון דה בובואר ושם עברה עליה ילדותה.
הדירה שרכשה סימון דה בובואר
המשיכו בשדרות Raspail ופנו ימינה לרחוב Schoelcher. לאחר הצלחת ספרה “המנדרינים” הצליחה דה בובואר לקנות כאן דירה במספר 11bis וכאן היא העבירה את 33 השנים האחרונות לחייה.
הקבר של סארטר ובובואר במונפרנאס
המשיכו דרומה ופנו ימינה ברחוב Froidevaux. הכנסו אל בית הקברות של מונפרנאס ובקצה הרחוב לכו צפונה עד שתגיעו אל קברם המשותף של סארטר ובובואר.
עוד שני בתי קפה חשובים של סארטר
צאו לתוך שדרת Edgar Quinet ולכו למספר 29. שם התגורר סארטר בשנותיו האחרונות. מכאן הלך כמעט כל יום לעבר דירתה של סימון דה בובואר ועצר מידי פעם לפעם ב Cafe de la La Liberté, אשר נמצא ברחוב Gaîté 1.
חצו את כיכר Delambre ופנו ימינה ברחוב Delambre. לכו לקפה Le Dome, אשר נמצא בשדרות Montparnasse 108, שם נהגו בובואר וסארטר לשבת בשנים הראשונות של הקשר שלהם. שבו לשתות קפה. סיימתם את המסלול.
