הקונסיירז'רי - הארמון של ראש לשכת המלך שהפך לפרוזדור למוות
זמן קריאה משוער: 10 דקות

ארמון הקונסיירז’רי (Conciergerie), אשר נמצא באיל דה לה סיטה וצופה אל הסיין, הוא אחד המבנים הקודרים ביותר של עיר האורות. רובנו מכירים אותו בתור בית הכלא בו התגוררה מארי אנטואנט במהלך השבועות האחרונים לחייה, אולם לקונסיירז’רי ישנה היסטוריה ארוכה בהרבה. מדובר הרי בשריד מארמון המלך, אשר יסודותיו נטועים עוד בימי לוטציה.

בכתבה הזאת נצא למסע בין יותר מאלפיים שנה בזמן ובמהלכו נלמד לא רק על הקונסיירז’רי אלא גם על הארמון בו התגוררו מלכי צרפת עד המאה ה-14. נגלה מתי הפך הארמון לבית כלא נודע לשמצה ונספר את סיפורם של כמה מהאסירים המפורסמים ביותר שם. ולבסוף, לא נשכח לספק לכם הצצה למונומנט ההיסטורי החשוב הזה יחד עם כל המידע הפרקטי הדרוש לצורך ביקור במקום (דרכי הגעה, קניית כרטיסים וכו’).

אולם לפני שנתחיל את המסע שלנו בזמן אתם מוזמנים לצפות בסרטון הבא, אשר יראה לכם כיצד הקונסיירז’י והסביבה הקרובה נראו בשנת 1789, כמה שנים לפני שמארי אנטואנט נכנסה לשם. הסרטון נעשה באמצעות משחק המחשב Assasin’s Creed Unity והוא מצויין בתור מתאבן שיספק לכם מעט רקע היסטורי ויכניס אותכם לאווירה הנכונה 🙂

כולי תקווה שאהבתם את הסרטון, וכעת הגיע הזמן ללכת כאלפיים שנה אחורה בזמן על מנת להתחיל את המסע ההיסטורי שלנו בין קירותיו הקודרים של הקונסיירז’רי.

ההיסטוריה של ארמון הקונסיירז’רי

יוליאנוס הכופר מוכרז כקיסר בלוטציה

עוד בימי לוטציה העליזים היה איל דה לה סיטה מרכז שלטוני בו התגורר השליט הרומאי של העיר (הגדה השמאלית הייתה אז המרכז המסחרי ואילו הגדה הימנית הייתה ריקה מתושבים). אחד מאותם שליטים היה יוליאנוס (או בשמו המלא פלביוס קלאודיוס יוליאנוס), אשר בשנת 361 הוכרז על ידי חייליו בתור אוגוסטוס (תואר המקביל לקיסר) ונודע בהיסטוריה בתור הקיסר “יוליאנוס הכופר”.

אותו יוליאנוס היה דמות היסטורית מרתקת, אשר בין שלל תוכניותיו היה לבנות את בית המקדש השלישי בירושלים על מנת לעזור ליהדות להוות משקל נגד לנצרות, אותה הוא שנא (זאת הסיבה שהוא קיבל את הכינוי הכופר). הקיסר יוליאנוס אהב מאוד את לוטציה, בין השאר בזכות היינות המשובחים שהיו שם, והוא בעצם השליט הגדול הראשון, אשר הופך את הארמון באיל דה לה סיטה לא רק למרכז הניהול של לוטציה אלא של האמפרייה הרומית כולה.

אולם שלטונו של יוליאנוס נמשך כשנתיים ימים בלבד והוא נהרג בקרב עם הפרסים. בית המקדש השלישי לא נבנה והארמון באיל דה לה סיטה חוזר להיות “רק” ארמון המושל הרומאי המקומי. כל זאת משתנה בשלהי המאה החמישית, כאשר קלוביס, מנהיג הפרנקים, כובש את גליה והופך למלך צרפת הראשון.

הספינקס של המזרקה בכיכר השאטלה צופה אל הקונסיירז'רי. צילם: צבי חזנוב.
הספינקס של המזרקה בכיכר השאטלה צופה אל הקונסיירז’רי. צילם: צבי חזנוב.

קלוביס וממשיכיו מהשושלת המרובינגית הופכים את לוטציה לפריז ואילו ארמון המושל הופך להיות ארמון המלך. וכך החל מראשית המאה השישית ועד שלהי המאה השביעית מתגוררים המלכים המרובינגים בארמון הזה.

אולם בשנת 753 מודח המלך המרובינגי האחרון על ידי ראש הארמון שלו, אשר הופך למלך פפין ה-1. בנו של המלך פפין, קארל הגדול וצאצאיו בני השושלת הקרולינגית, העדיפו לשלוט בממלכתם מהעיר אקס לה שאפל (או בגרמנית אאכן) ובתקופת שלטונם ארמון המלך באיל דה לה סיטה איבד מחשיבותו.

עלייתו ונפילתו של ארמון דה לה סיטה

כל זאת משתנה שוב בשנת 987 כאשר לשטון עולה הוג קאפה (Hugh Capet 941-998), מייסד שושלת הקפטינגים ובעל התואר רוזן פריז. הוא מחליט להחזיר עטרה ליושנה והארמון באיל דה לה סיטה חוזר להיות מקום מושבו של מלך צרפת. על מנת שהמקום יהפוך לארמון היאה למלך, מחליט הוג לשפץ ולהרחיב אותו, תהליך אשר לוקח כ 300 שנה ובמהלכו נוספה לקומפלקס השלטוני קפלה יפהפייה, הלא היא הסנט שאפל.

שיאו של התהליך מגיע בשנת 1298, כאשר המלך פיליפ ה-4, המכונה היפה (1285-1314), מחליט להפוך את ארמון דה לה סיטה לארמון היפה ביותר בממלכה. התוצאה הייתה בהחלט מרהיבה וכללה לא רק את מגורי המלך אלא גם את אוצר הממלכה ובית המשפט הראשי. מהארמון הזה נשאר האולם הגדול (כיום חלק מבית המשפט באיל דה לה סיטה) ובו ניתן לבקר בחינם (יש רק צורך לעמוד בתור לבדיקות הבטחוניות בכניסה לבית המשפט).

התפקיד הנחשב ביותר בממלכה הצרפתית של ימי הביניים היה זה של הקונסיירז’ של המלך. להבדיל מהקונסיירז’ של הבניינים המשותפים של פריז, לא היה תפקידו לחלק דואר, לדאוג לניקיון ולבלוש באופן אובססיבי אחר הבאים ויוצאים. הקונסיירז’ המלכותי היה בעצם האיש, אשר בסמכותו היה להחליט מי יפגש עם המלך ומי לא. מכאן שאין זה מפתיע שארמונו של הקונסיירז’ (הלא הוא הקונסיירז’רי) היה צמוד לארמונו של המלך.

ארמון דה לה סיטה בימי הביניים. מתוך "ספר השעות" של הדוכס דה ברי. מקור תמונה: ויקיפדיה.
ארמון דה לה סיטה בימי הביניים. מתוך “ספר השעות” של הדוכס דה ברי. מקור תמונה: ויקיפדיה.

מלכי צרפת המשיכו להתגורר בארמון דה לה סיטה עד שנת 1357. כל זאת השתנה בעקבות המרד של ראש עיריית פריז אטיין מרסל (עליו ניתן לקרוא בכתבה על ההוטל דה ויל) כנגד הדופין שארל, אשר לעתיד יהפוך למלך שארל ה-5 (1364-1380). במהלך המרד פרצו אטיין מרסל ואנשיו אל ארמון המלך ורצחו לנגד עיניו שניים מיועציו.

המרד בסופו של דבר נכשל, אולם המלך הגיע למסקנה שארמון דה לה סיטה לא מסוגל לספק לו מספיק הגנה ולכן הוא החליט לעבור לארמון סן פול, אשר שנמצא ברובע המארה, ומאוחר יותר לארמון הלובר. כתוצאה מכך ארמון דה לה סיטה הפסיק לתפקד בתור ארמון מלכותי והפך למושב של הפרלמנט של פריז.

באותם שנים הפרלמנט של פריז לא היה מקום בו חוקקו חוקים, אכלו במזנון והתווכחו על פוליטיקה. בימי הביניים ועד שנים רבות אחר כך תפקד הפרלמנט בתור בית משפט בו נשפטו לרוב מבצעי הפשעים החמורים ביותר בפריז. לכן אין זה מפתיע שארמונו של הקונסיירז’, אשר התרוקן מיושביו, הפך בשנת 1391 לבית כלא (המוציא והמביא שלך המלך עבר עם אדונו אל ארמון הלובר).

מראוויאק ועד פרוספר מרימה – ה”אורחים” המפורסמים של הקונסיירז’רי

כפי שכתבתי בתחילת הכתבה, כולנו מכירים את האסירה המפורסמת ביותר של הקונסיירז’רי, הלא היא מארי אנטואנט, אולם בית הכלא של הקונסיירז’רי אירח לא מעט אסירים מפורסמים אחרים. הנה כמה דוגמאות של סלבריטיז שזכו לאירוח בקונסיירז’רי בסגנון “הכל כלול” (כולל עונש מוות) עוד לפני מלכת צרפת (לשעבר):

  • פרנסואה ראוויאק (François Ravaillac 1578-1610) – האיש, אשר רצח את המלך אנרי הרביעי (1589-1610) ובילה כאן את ימיו האחרונים לפני שהוצא להורג בצורה מזעזעת באכזריותה בכיכר גרב (Place de Grève).
  • המרקיזה דה ברנוויליה (Marie-Madeleine-Marguerite d’Aubray, Marquise de Brinvilliers 1630-1676), אשר הרעילה את רוב משפחתה על מנת לזכות בכספי הירושה (ניתן לקרוא עליה בכתבה העוסקת בפרשיית הרעלים).
  • השודד קרטוש (Louis Dominique Bourguignon dit “Cartouche” 1693-1721), אשר הטיל חיתתו על עשירי פריז, עד אשר נתפס והוצא להורג.
תמונה מעט קודרת של הקונסיירז'רי. צילם: צבי חזנוב
תמונה מעט קודרת של הקונסיירז’רי. צילם: צבי חזנוב

בתקופת הטרור (1792-1794) הפך הקונסיירז’רי לא רק לבית כלא אלא גם למושבו של בית הדין המהפכני, בו נידונו לא מעט אנשי אצולה ומהפכנים לשעבר בשיטת הסרט הנע. מכיוון שהסיכוי לצאת בחיים לאחר שהייה בקונסיירז’רי היה נמוך מאוד, הרי שמהר מאוד הוא קיבל את השם “הפרוזדור למוות”.

אחד מהיחידים, אשר איך שהוא הצליחו לצאת בחיים מהקונסיירז’רי באותה תקופה היה סר ויליאם קודרינגטון (Sir William Codrington), נתין אנגלי אשר אתרע מזלו להיות בפריז בשנת 1794. מהיומן שלו אנו יכולים ללמוד על תנאי המחיה במקום בזמן המהפכה הצרפתית:

אני ושכני לתא נאלצנו לחלוק שתי מיטות קטנטנות, אשר לא הותירו מקום לרגליים. סדינים קיבלתי רק אחרי כשלושה שבועות של מאסר. התקרה הייתה נמוכה מאוד והאוויר היה כה גרוע עד אשר אף אחד מאיתנו לא יכל לישון יותר משעה ביום.

במשך ארבעה חודשים התגוררתי במקום ה”נעים” הזה ובמהלך הזמן הזה רוב שכניי לתא עזבו אותי הישר אל הגיליוטינה…

ויליאם קודרינגטון היה כאמור בר מזל, הוא הצליח לשרוד, שלא כמו יותר מ 2,200 אסירים, אשר נסעו מכאן לכיכר הקונקורד (אשר נודעה אז בתור “כיכר המהפכה”) או לכיכר Nation לטובת דייט קצר אך כואב עם מדאם גיליוטין. הנה כמה מהאנשים המפורסמים יותר, אשר העבירו בקונסיירז’רי את ימיהם האחרונים:

  • אנדרה שנייה (André Chénier 1762-1794), משורר צרפתי מפורסם ותומך המהפכה, אשר הפך לאויבה ברגע שיצא כנגד הטרור. למזלו הרע הוא הוצא להורג בסך הכל 3 ימים לפני ששלטונו של רובספייר נפל.
  • שארלוט קורדיי (Marie-Anne Charlotte de Corday d’Armont 1768-1793), אשר רצחה את מארא (Marat), איש ארסי ואחד מגדולי המסיתים לאלימות בין השנים 1789-1793(ניתן לקרוא על שניהם עוד בכתבתו של ד”ר אפי זיו מות מארא).
  • מדאם רולאן (Marie-Jeanne ‘Manon’ Roland de la Platière 1754-1793), כמו אנדרה שנייה, גם היא תמכה במהפכנים עד תחילת שלטון הטרור. היא מוכרת לנו בין השאר בזכות משפטה האלמותי, אותו אמרה רגע לפני שראשה נערף – “חירות, כמה פשעים נעשים בשמך”).
  • מדאם דו בארי (Jeanne Bécu, Comtesse du Barry 1743-1793), המאהבת המלכותית האחרונה (היא הייתה המאהבת של לואי ה-15). היא עשתה את טעות חייה, כאשר חזרה לצרפת מאנגליה, אליה נמלטה עם פרוץ המהפכה הצרפתית, ומהר מאוד נעצרה בעוון בגידה.
  • ז’ורז’ דנטון (Georges Danton 1753-1794), ראש הוועד להצלת הכלל ואחד מהמפכנים הקיצוניים ביותר. כל זה לא עזר לו, כאשר הוא הסתכסך עם רובספייר ונשלח אחר כבוד אל הקונסיירז’רי ומשם לגיליוטינה.
  • וכמובן לא ניתן לדבר על הקונסיירז’רי ללא איזכורה של מארי אנטואנט (1755-1793), אשר הועברה לכאן ממבצר ה Temple. כאן היא נשפטה במשפט ראווה שתוצאותיו היו ידועות מראש ומכאן היא יצאה ב-16 באוקטובר לפגישה עם הגיליוטינה. כאן גם נכלאה מדאם אליזבת (1764-1794), אחותו של לואי ה-16 והיא הוצאה להורג זמן קצר אחרי גיסתה.

תקופת הטרור הסתיימה ביולי 1794 עם הוצאתו להורג של רובספייר, אשר גם הוא בילה כאן את יומו האחרון (עם כדור בלסת). אולם, אין זה אומר שהקונסיירז’רי חדל מלשמש בתור בית כלא. למען האמת, לקח לצרפת בדיוק 120 שנה על מנת להפוך את המקום למוזיאון ובמהלך הזמן הזה עוד לא מעט אנשים זכו שם לאירוח “הכל כלול” (לא כולל הגיליוטינה, ברוב המקרים).

אחד ה”אורחים” החשובים והמפתיעים ביותר בקונסיירז’רי היה הסופר פרוספר מרימה (Prosper Mérimée 1803-1870), אשר מוכר לנו בזכות האופרה “כרמן” של המלחין ז’ורז’ ביזה (Georges Bizet 1838-1875)המבוססת על הנובלה שלו.

בשנת 1852 אדון מרימה העליב פקיד בית משפט, במהלך משפטו של חברו הטוב, והושלח לקונסיירז’רי. לא עזרו לו העובדה שקיבל את אות לגיון הכבוד ושהיה חבר באקדמיה הצרפתית. הוא נידון לשבועיים ובילה אותם באחד מהתאים הלוהטים של בית הכלא (למזלו הרע הוא נכנס לכלא בחודש יולי). עצם העובדה שפרוספר מרימה החזיק באותה עת בתפקיד “המפקח על המונומנטים ההיסטוריים של צרפת” הוסיפה לא מעט אירוניה לסיטואציה.

אך אל דאגה, מאסרו של פרוספר מרימה לא היה כה גרוע, כפי שאתם עלולים לחשוב. הוא הורשה להכניס לתאו לא מעט ריהוט כולל כריות ואף שטיח פרסי. את מאסרו הוא הקדיש לקריאה, כתיבת חידון טריוויה ומפגש עם חברים שבאו לבקרו. בערבים הוא נהג לטייל ב”חצר הנשים” (Cour des femmes), אשר קיבלה את שמה מכך ששם האסירות היו עושות כביסה, ושם זכה להתיידד עם ארבעה חתולים (לטענתו הנימוסים שלהם היו כה מושלמים עד שניתן לחשוב שחתולים אלו מתגוררים בחצר המלך).

ביקור בקונסיירזרי

בתקופת נפוליון ה-3 (1852-1870), אשר בעצמו זכה “להתגורר” כאן עת ניסה למרוד במלך לואי פיליפ, עברו הקונסיירז’רי ופאלה דה לה סיטה שיפוץ מסיבי. כתוצאה מכך למרות שהמבנה נראה כשריד מימי הביניים, הרי שבפועל רובו נבנה במהלך המאה ה-19.

הקונסיירז’רי הפסיק לתפקד בתור בית כלא בשנת 1914 ומאז הפך לאחת האטרקציות החשובות של פריז. ניתן להיכנס אל הקונסיירז’רי דרך Boulevard de Palais, אולם לפני שתעשו זאת אני ממליץ לכם בחום רב לעצור לרגע ולהסתכל על השעון היפהפה, אשר נמצא ממש בתחילתו של הבולבאר.

השעון של הקונסיירז'רי. צילם: יואל תמנליס.
השעון של הקונסיירז’רי. צילם: יואל תמנליס.

את השעון הזה בנה המלך ז’אן ה-2 (1350-1364) והוא תפקד בתור השעון הציבורי הראשון בפריז. במהלך המאה ה-16 הוא עבר “מתיחת פנים” על ידי המלך אנרי ה-3 (1574-1589) ומאז שופץ מספר פעמים. אם תרצו להכיר אותו יותר לעומק תוכלו לקרוא עליו בכתבה  מגדל השעון העתיק בפריז.

השעון של הקונסיירז'רי. מבט מקרוב. צילם: יואל תמנליס.
השעון של הקונסיירז’רי. מבט מקרוב. צילם: יואל תמנליס.

לאחר שסיימתם להתפעל מהשעון אתם מוזמנים להיכנס לקונסיירז’רי עצמו ולהתחיל בסיור (את כל המידע על שעות הפתיחה, קניית כרטיסים וכו’ תוכלו למצוא בהמשך).

חדר המשמר

החדר הראשון אותו תראו, אחרי שעברתם את הקופה, הוא חדר המשמר.

חדר המשמר של הקונסיירז'רי. צילם: NonOmnisMoriar.
חדר המשמר של הקונסיירז’רי. צילם: NonOmnisMoriar.

מדובר באחד האולמות הגותיים העתיקים והמרשימים ביותר בפריז ושם חיו ועבדו אנשי המשמר של המלך. שימו לב לאח הענק במטבח של האולם., בימים עברו ניתן היה לצלות שם עגל שלם על שיפוד מסתובב.

מאוחר יותר הפך האולם לחלק מהכלא והותקנו בו תאי כליאה עבור האומללים שחיכו לכזר דינם. בחדר שמוקם קומה אחת מתחת לאולם שכן בית הדין המהפכני, משם התובע הכללי הידוע לשמצה פוקייה טינוויל (Antoine Quentin Fouquier de Tinville 1746-1795) שלח אלפי אנשים למותם לאחר משפט ראווה קצר.

בחדר המשמר תוכלו גם לראות את “רחוב דה פארי” (rue de Paris) הידוע לשמצה. מדובר במסדרון בו היה עובר התליין, אשר כינויו היה “מסייה דה פארי” ולכן הוא נקרא עד היום על שמו.

"רחוב פארי". צילום מתוך גלויה משנת 1936.
“רחוב פארי”. צילום מתוך גלויה משנת 1936.

אם תרצו לקרוא עוד על שושלת התליינים המפורסמת של פריז, אשר אחד מבניה ערף את ראשו של לואי ה-16, אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה סנסון הגיבור.

תא הכלא של מארי אנטואנט

אחרי שסיימתם לטייל באולם הגותי הענק, אתם מוזמנים לעלות לקומה השנייה. שם תמצאו מסדרון קודר ושורה ארוכה של תאים בהם התגוררו האסירים. בעלי האמצעים מבין האסירים הללו (כגון פרוספר מרימה עליו דיברנו קודם), זכו לתא מרוהט ואף לנייר וספרים, על מנת להקל עליהם להעביר את הזמן.

אסירים עניים יותר זכו בתמורה לתשלום צנוע לתא קטן עם מיטה ושולחן (לתאים מסוג זה קראו Pistoles, על שם המטבע באמצעותו שילמו על ה”זכות” להתגורר בתא הזה). אסירים חסרי כל נזרקו לתאים קטנים בהם פוזר מעט קש על הרצפה. התנאים בתאים הללו היו קשים מאוד ואסירים לא מעטים מתו ממחלות מהן נדבקו בזמן שהותם שם. תאים אלו נקראו Oubliettes מהפועל Oublier (לשכוח) מכיוון שהאסירים פשוט נשכחו שם עד מותם.

התא המפורסם ביותר בקונסיירז’רי הוא כמובן התא בו התגוררה מארי אנטואנט בחודשי חייה האחרונים. לואי ה-18 הפך את התא הזה למעין קאפלה לזכרה ובעודכם מגיעים אליו תוכלו לראות על הקיר לוחות זיכרון לכבוד כמה מהאנשים המפורסמים ביותר אשר בילו בקונסיירז’רי את ימיהם האחרונים.

התא של מארי אנטואנט. צילם: André Lage Freitas
התא של מארי אנטואנט. צילם: André Lage Freitas

החצר של הקונסיירז’רי

אחרי שסיימתם לבקר בתאים השונים תוכלו לרדת למטה לחצר. שם יכלו חלק מהאסירים לטייל ולנשום מעט אוויר צח. כמו כן כאן עמדה העגלה אשר הובילה את האסירים אל מקום הוצאתם להורג (בתחילה בכיכר המהפכה או הקונקורד, אחר כך בכיכר הבסטיליה ולבסוף בכיכר Nation).

אחרי שתסיימו להסתובב בחצר תוכלו לחזור אל חנות המתנות באולם המשמר ומשם לצאת החוצה, שמחים ומאושרים על כך שראשכם עדיין על כתפיכם.

מידע חשוב למטייל

כולי תקווה שהכתבה הזאת תגרום לכם לרצות לבקר במקום המעט קודר אך החשוב הזה. למטה תמצאו את כל המידע לו תזדקקו לצורך הביקור שם.

הכתובת של הקונסיירז’רי

הכניסה לקונסיירז’רי נמצאת בכתובת הזאת: 2 Boulevard du Palais. הדרך הקלה ביותר להגיע לשם היא באמצעות קו 4 של המטרו (יש לרדת בתחנה Cité אך אפשר גם לרדת ב Saint Michel וללכת מעט). במידה ותרצו להגיע למקום באוטובוס תוכלו לקחת את אחד מהקווים הבאים:

  • 21
  • 24
  • 27
  • 38
  • 81
  • 85
  • 96

שעות פתיחה

המקום פתוח כל יום החל משעה 09:00 בבוקר ועד 18:30.

קניית כרטיסים

על מנת לחסוך זמן עמידה בתור בקופות אני ממליץ בחום לקנות את הכרטיס מראש. את הכרטיסים ניתן לקנות בדף המונומנטים באתר. במידה והחלטתם לרכוש את כרטיס ה Museum Pass תוכלו להיכנס לקונסיירז’רי בחינם וללא תור.

מחפשים מידע נוסף על פריז?

הכתבה הזאת היא רק חלק קטן ממדריך פריז שלי הכולל מסלולי טיול, המלצות, מידע על אטרקציות ועוד. תוכלו למצוא אותו בכתבה פריז למטייל.

אהבתם את הכתבה על הקונסיירז’רי? הנה עוד שתי כתבות שקשורות באופן עקיף לנושא

מוזמנים ליצור איתי קשר

מתכננים טיול לצרפת?
מוזמנים להיכנס ל"ארגז הכלים" שלי שמכיל שורה של אתרים אמינים להזמנות מלונות, כרטיסים, רכבים וכל דבר נוסף שתזדקקו לו לבניית טיול מושלם.
רוצים לא לפספס אף כתבה?
הרשמו לעלון שלי ותתחילו לקבל כתבות מרתקות כל שבוע לאימייל. כבונוס אשמח גם לתת לכם בחינם את ההרצאה שלי "טיול בפריז בעקבות מולייר".​
הפרנקופיל
בואו נשמור על קשר

הכתבות המעניינות ביותר, מידע על טיולים בצרפת, הרצאות, ערבי שאנסונים ועוד דברים שפרנקופילים אוהבים אצלך במייל פעם (או מקסימום פעמיים) בשבוע.

ואם זה לא שכנע אותכם…

מי שנרשם כעת יקבל את הרצאה שלי על טיול בפריז בעקבות מולייר בחינם!