בנה לי מסלול (חינם)

מוזיאון קרנוולה (Carnavalet) – מדוע זה המוזיאון האהוב עלי בפריז?

|
עודכן לאחרונה:
|
מוזיאון קרנוולה (Carnavalet) – מדוע זה המוזיאון האהוב עלי בפריז?

בכל פעם שמישהו מבקש ממני להמליץ על אטרקציות בפריז, המקום הראשון עליו אני ממליץ הוא לא מגדל אייפל או מוזיאון הלובר אלא דווקא מוזיאון שרבים לא שמעו עליו – מוזיאון קרנוולה (Carnvalet) לתולדות פריז. זהו המוזיאון האהוב עלי בעיר האורות ולו אני רוצה להקדיש את הפוסט הראשון בבלוג שלי.

למרות שההיסטוריה של פריז היא לרוב אלימה מאוד הרי שהמוזיאון שלה שוכן בארמון אינטימי ושקט, למרות היותו ממוקם בלב השוקק של המארה ברחוב חנויות הבוטיק Francs Bourgeois. את הארמון בנתה אלמנתו של שליח מלך פולין בצרפת במהלך המאה ה-16.

שמו של השליח היה Kernevenoy, אולם מכיוון שאף צרפתי לא יכל לבטא נכון את שמו התגלגל השם והפך לקרנבלה. במהלך המאה ה – 17 התגוררה כאן אחת הכותבות המוכשרות ביותר של צרפת, המרקיזה דה סבינייה ( 1626-1696 Marie de Rabutin-Chantal, marquise de Sévigné) וכאן כתבה את מכתביה המפורסמים לביתה הרוזנת דה גריניאן (Comtesse de Grignan).

במכתבים הללו היא תיארה בפרוטרוט את החיים ברובע המארה ובחצר המלך בוורסאי והם מהווים עד היום מקור היסטורי חשוב לכל מי שמתעניין  בהיסטוריה של צרפת בתקופת לואי ה-14.

הגן של אוטל קרנבלה. צילם: יואל תמנליס.
הגן של אוטל קרנבלה. צילם: יואל תמנליס.

ארמון הקרנבלה נקנה על ידי עיריית פריז בשנת 1866 על מנת לשכן בו פנינים ארכיטקטוניות שניצלו מההרס שנפוליאון השלישי והברון אוסמן כפו על פריז, במסגרת תוכניות הבנייה מחדש של עיר האורות. במהלך השנים גדל המוזיאון והתפשט לעבר ארמון פלטייה סן פארגו (Hotel Peletier Saint Fargeau) הצמוד אליו.

המוזיאון נראה ממבט ראשון די מיושן (אין בו שלטים אינטרקטיביים כמו שניתן למצוא בשאטו שאן סור מארן ונכון לפעם האחרונה בה ביקרתי גם אין בו מספיק חומר באנגלית), אולם הוא מאפשר לנו לטייל ברחבי כמה אלפי שנים של היסטוריה פריזאית ולמצוא שם לא רק את המלכים והרוזנים אלה גם את ה”אנשים הקטנים” שהפכו את פריז למה שהיא. וזו בעיניי הסיבה העיקרית מדוע זהו אחד המוזיאונים החשובים ביותר בפריז.

מה ניתן למצוא במוזיאון הקרנבלה?

הולדתה של פריז

תצוגת ההיסטוריה הצרפתית מתחילה בחדרים המוקדשים לתקופה הקדומה ביותר של פריז, התקופה הניאוליתית (סביבות שנת 10,000 לפני הספירה). מסתבר שפריז התחילה לא באיל דה לה סיטה אלא דווקא באזור ברסי (Bercy), שם נמצאו שרידים של כלי אבן שונים כגון סכינים, צלחות, כפות ואפילו מצקת.

אני די בטוח שאם יחפרו מספיק עמוק גם ימצאו סינר עשוי מעור של אייל, אשר שימש את המלצר הפריזאי הראשון (כל מי שנתקל במלצרים הפריזאיים שם לב לישירות, חוסר הגמישות ולקשיחות אותם ככל הנראה הביאו ישירות מתקופת האבן).

בהמשך ניתן לראות שרידים מלוטציה (Lutecia), כך נקראה פריז בתקופה של הגלים והרומאים (Lutetia פירושה ביצות, בדיוק כמו המילה מארה המתארת את הרובע בו שוכן המוזיאון). תוכלו למצוא שם בין השאר סכינים ושאר כלי ניתוח, אשר דומים מאוד לכלים שמשתמשים המנתחים של ימינו.

פסלו של לואי ה-14 בחצר אוטל קרנבלה (צולם בזמן השיפוצים במקום). צילם: צבי חזנוב
פסלו של לואי ה-14 בחצר אוטל קרנבלה (צולם בזמן השיפוצים במקום). צילם: צבי חזנוב

תקופת הרנסאנס והמהפכה הצרפתית

משם אנחנו עושים קפיצה בזמן אל תקופת הרנסאנס (אם תרצו להכיר את פריז של ימי הביניים תצטרכו לבקר במוזיאון קלוני – Cluny). שם תוכלו למצוא שילוב מאוד מעניין של פריטים באותו חדר. לדוגמא, פורטרט של מארי מלכת סקוטלנד (Mary Stuart 1542-1587), אשר הייתה מלכת צרפת במשך כשנה בהיותה אישתו של פרנסואה ה-2 (שלט בשנים 1559-1560) לצד תמונה של מסיבה בה שיכור ממשש אישה על רקע כנסיית נוטרה דאם.

בחדר הזה גם תוכלו להבין כיצד הצרפתים הפכו את עירם הפורחת למרחץ דמים. תמצאו כאן פורטרט של מלכת צרפת קתרין דה מדיצ’י (Catherine de Medicis 1519-1589), אשר תכננה את טבח ברתולומאו הקדוש במהלכו נרצחו אלפי פרוטסטנטים ברחובות פריז.

קתרין דה מדיצ'י יוצאת מארמונה בבוקר שלמחרת טבח ברתולומיאו הקדוש. מקור תמונה ויקיפדיה.
קתרין דה מדיצ’י יוצאת מארמונה בבוקר שלמחרת טבח ברתולומיאו הקדוש. מקור תמונה ויקיפדיה.

עיניה השחורות ומבטה הקשוח גורם לפורטרט שלה להיראות כאילו מדובר בפסל אבן ולא ציור שמן. אין ספק שמבט אחד שלה יגרום לכל אחד מכם להפוך לקתולי. וזה בדיוק מה שקרה לחתנה אנרי ה-4, אשר החליף את דתו כמה פעמים עד, אשר בסוף במאה ה-16 הפך סופית לקתולי והמציא את האמרה “פריז שווה מיסה”.

אנרי ה-4 מונצח בדרך די מוזרה במוזיאון הזה. אין לו חדר משלו אלא מסדרון בו ניתן למצוא שרידים מפסלו המקורי ששכן בגשר הפון נף ואשר נהרס על ידי המהפכנים בשנת 1792. מוזיאון הקרנבלה הצליח איכשהוא לשים את ידיו על מגף ענק, זרוע, יד ורגל של סוס, אשר הפכו למעין פאזל זיכרון.

ואכן, החלק המוקדש למהפכה הצרפתית הוא בעיני המקום המרתק ביותר במוזיאון וזאת מכיוון שהתקופה הסוערת הזאת מוצגת דרך עיניהם של אנשים רגילים. תוכלו למצוא שם שלטים שנישאו בזמן הפגנות, אשר ללא ספק נוצרו בבית על ידי המפגינים עצמם בגלל שגיאות הכתיב שניתן למצוא שם (לדוגמא באחד השלטים כתוב  Libeté במקום Liberté).

כך שמי מכם שלומד עכשיו צרפתית יכול להירגע. גם במאה ה-18 רוב הצרפתים כתבו עם שגיאות כתיב כך שהמורה לא יכול/ה לבוא אליכם בטענות.

הגנים של מוזיאון קרנוולה. צילם: יואל תמנליס.
הגנים של מוזיאון קרנוולה. ציל