איזור המארה נחלק לשני חלקים באמצעות רחוב סן אנטואן . חלקו הצפוני הוא המוכר יותר בזכות אתרים כגון כיכר ווז’ ומוזיאון הקרנבלה אולם, דווקא בחלקו הדרומי ניתן למצוא מספר מבנים, אשר קשורים להיסטוריה היותר “עסיסית” של פריז. המבנה הראשון עליו כתבתי בעבר הוא אוטל דה בווה בו זכתה האישה שלקחה את בתוליו של לואי ה-14 ואילו המבנה השני הוא אוטל דה סנס בו הסתיימה באופן טרגי פרשת האוהבים האחרונה של המלכה מרגו. היום נלך מרחק קצר מאוטל דה סנס אל אוטל דה ברנבילייה (Hotel de Brinvillier), אשר נמצא ברחוב שארל החמישי מספר 12. אל תתנו ליופיו והדרו להטעות אותכם מכיוון שבין כתליו נרקחו רציחות אפלות ונולדה השערורייה המפורסמת ביותר של תקופת לואי ה-14.
הבית נבנה בשנת 1620 על ידי אנטואן דה גובלן (צאצא של ז’אן גובלן ממציא שטיחי הקיר הקרואים על שמו) ואישתו מארי מדלן ד’אוברה המרקיזה דה ברנבילייה. מכיוון שבעלה לא הצליחה לעמוד בקצב המיני של אישתו חיי הנישואים שלהם התדרדרו והמרקיזה לקחה לה מאהבים רבים, כאשר האחרון שבהם היה קצין הפרשים גודן דה סן קרואה (Godin de st. Croix). כאשר אביה שמע על כך הוא גרם לכליאתו של הקצין בבסטיליה ושם הוא הכיר את אקזילי (Exili) כימאי איתו חלק את התא בתקופת מאסרו.
המרקיזה מרעילה את משפחתה
אקזילי, למד באיטליה את אומנות הרעלים ושירת שורה ארוכה של אישים מפורסמים ובהם אולימפיה מיידלקיני (Olimpia Maidalchini), המאהבת הכל יכולה של האפיפיור אינוקנטיוס ה-10 וכריסטינה מלכת שוודיה. לאחר ששניהם שוחררו מהכלא הם פתחו ביחד מעבדת רעלים סודית בסמטת מובר (Impasse Maubert) ולאחר שרקחו מספר סוגים של רעלים הם סיפרו על כך למרקיזה. החדשות הללו לא יכלו להגיע בזמן טוב יותר מכיוון שהמרקיזה זה עתה סיימה לבזבז את הנדוניה הנדיבה, אשר קיבלה מאביה וחיפשה דרך להשתלט על ההון המשפחתי, כדי להמנע מפשיטת רגל.
על מנת לבחון את אפקטיביות הרעלים החלה המרקיזה להתנדב בבית החולים המפורסם הוטל דיה (Hotel Dieu) ושם ניסתה את הרעלים על החולים הקשים ביותר מבלי לעורר חשד. לאחר שחשבה שמצאה את המינון הנכון היא ניסתה להרעיל את אביה אולם הדבר לא עלה בידיה בקלות והיא נזקקה ל 10 ניסונות עד שהצליחה בשנת 1666. עם שני אחיה זה כבר היה קל יותר והם מתו זמן קצר אחד אחרי השני. מעודדת מהצלחתה פנתה המרקיזה להרעיל את בעלה אולם להפתעתה הוא לא הראה שום סימני הרעלה למרות שהיא הלכה והגדילה את מינון הרעל במאכליו. הסיבה לכך הייתה ששותפה לפשע, הקצין סן קרואה, היה מסלק את המאכלים המורעלים מכיוון שלא היה מעוניין כלל להתחתן עם המרקיזה לאחר מותו של בעלה….
כל העסק התפוצץ, כאשר האביר דה סן קרואה מת (מסיבות טבעיות) בשנת 1672 והשאיר אחריו ערימה של מכתבים מפלילים, אשר הגיעו באורח פלא לשלטונות. המרקיזה ברחה מצרפת למנזר קרוב לליאז’ ושם הסתתרה עד אשר המשטרה הצרפתית מצאה אותה והחזירה אותה לפריז. ב 17 ביולי 1676 הובלה המרקיזה לכיכר גרב (היום כיכר העיריה) ומול קהל צופים עצום נערף ראשה וגופתה נשרפה (מעמדה הגבוה הציל אותה ממוות על המוקד). “סוף סוף כל זה מאחורנו. נראה לי שהפרשה הסתיימה” כתבה מאדם דה סבינייה לבתה, אולם למען האמת, הפרשה הגדולה באמת רק החלה.
ציד מכשפות
המשפט של המרקיזה גרם לאנשים להיזכר בשורה של מקרי מוות חשודים, אשר התרחשו בקרב אנשי חצרו של לואי ה-14 והחלו שמועות שגם הם הורעלו. המלך, אשר חשש שהוא הקורבן הבא מינה את מפקד המשטרה לה רייני (La Reynie) לשופט חוקר ונתן לו את מלוא הסמכות לעצור ולחקור כל אדם, אשר נחשד בהרעלה, כולל האצולה הגבוהה ביותר. בתוך זמן קצר החל בפריז ציד מכשפות ונשים רבות, אשר עסקו בגילוי עתידות, הפלות ומכירת חומרים מעוררי חשק מיני, נעצרו.
לאחר עינויים הן הודו שסיפקו ללא מעט נשים מהחברה הגבוהה לא רק את המקבילה של הויאגרה של המאה ה-17 אלא גם “אבקת ירושה”, דהיינו רעל על מנת להיפטר מקרובי משפחה מעיקים. ככל שהלכה החקירה והתקדמה כך נעצרו יותר ויותר נשים מהחברה הגבוהה והאש החלה להגיע אל צמרת החצר של לואי ה-14. לשיאה הגיעה החקירה בשנת 1681, כאשר הגיעו עדויות על כך שהמאהבת המלכותית, המרקיזה דה מונטספאן, השתתפה במיסות שחורות, עירבבה חומרים מעוררי חשק מיני במזונו של המלך והרעילה את המאהבת הצעירה שלו הדוכסית דה פונטנז’ (1661-1681).
רגע לפני שמפקד המשטרה נאלץ לעצור את המאהבת המלכותית לחקירה, החליט מלך צרפת לעצור את ציד המכשפות, על מנת להמנע מסקנדל, וצוות החקירה פוזר. במהלך השנים בהן התנהלה החקירה נעצרו 367 חשודים ומתוכם 36 הוצאו להורג באשמת הרעלה וכישוף (חלקם לפחות בפשעים שלא עשו לאחר עינויים קשים ומתו על לא עוול בכפם). כתוצאה מכך אין זה מפליא שעד היום הצרפתים מתייחסים לפרשה זאת בתור אחת התקופות האפלות של ההיסטוריה שלהם. ולכל הגברים הנשואים, הקוראים את הבלוג הזה, לימדו לקח ובדקו את כוס הקפה שלכם טוב טוב במידה והרגזתכם את נשותיכם…
Comments are closed.