האינווליד (Les Invalides) – כש”בית החייל” הופך לארמון מפואר

האינווליד (Les Invalides) - כש"בית החייל" הופך לארמון מפואר
זמן קריאה משוער: 10 דקות

אחד המראות היפים ביותר של פריז, לפחות לטעמי, הוא זה שנשקף מגשר אלכסנדר השלישי, כאשר עומדים עם הגב לגדה הימנית (הרובע ה-8) ומסתכלים קדימה אל עבר הגדה השמאלית (הרובע ה-7). היכן שנגמר הגשר מתחילה שדרה ובסופה עומד ארמון ענק עם כיפה מוזהבת, כולו אומר הוד והדר.

ארמון האינווליד - מבט מגשר אלכסנדר השלישי. צילם: יואל תמנליס
ארמון האינווליד – מבט מגשר אלכסנדר השלישי. צילם: יואל תמנליס

לארמון הזה קוראים Les Invalides, או בעברית ארמון האינוולידים (או יותר נכון ארמון הנכים), שם קצת מוזר בשביל ארמון כה מפואר. כיצד הוא קיבל את השם הזה? מה יש בו היום? ומדוע מדובר באחת האטרקציות של פריז בהן ממש כדאי לבקר? על כל השאלות הללו ועוד אענה לכם היום.

אולם לפני כל זה, הרשו לי להזמין אותכם לסיור וירטואלי קצר בארמון האינווליד, אותו יצרתי באמצעות משחק המחשב Assasins’s Creed Unity. במהלך הסרטון תלמדו על ההיסטוריה של האינווליד, תצפו בכמה משכיות החמדה הכי יפות בו והכל בהדרכתי המלאה 🙂 .

סיימתם לראות את הסרטון? מצויין! אז שמאל ימין, קדימה צעד! אנחנו יוצאים לדרך…

ההיסטוריה של האינווליד

אם יש משהו שלואי ה-14 אהב, אולי יותר מנשים, אלו מלחמות ובניית ארמונות מפוארים. אולם למלחמות הייתה תופעת לוואי חברתית לא נעימה: חיילים פצועים. אותם כפויי טובה לא יכלו למות בשדות הקרב כמו חבריהם, אלא התעקשו לדדות חזרה לפריז.

למלך צרפת היה חוש אסתטי מפותח ולכן הוא לא ממש נהנה לראות אנשים קטועי גפיים, חסרי עיניים ומעוותים מבקשים נדבות על הפון נף. אולם, מעבר לזה, אנשים אלו הפכו פעמים רבות למטרד לא קטן מכיוון שחלקם עסק בקבצנות (במקרה הטוב) או בשוד מזויין (במקרה הפחות טוב).

אז איך פותרים את בעיית הנכים, אשר שטפו את רחובותיה של פריז בעקבות המלחמות של לואי ה-14 בארצות השפלה, אשר התרחשו במהלך שנות ה-60 של המאה ה-17? הולכים חזרה אל התחביב השני של מלך מצרפת, בניית ארמונות! וכך מתקבלת החלטה לבנות מעון לנכי המלחמה של צבאות צרפת על הגדה השמאלית של הסיין, שם היה שטח אדמה פנוי. למבנה הזה קראו Hôtel national des Invalides (בית הנכים הלאומי), ומכיוון שהשם היה קצת ארוך מידי, הרי שעם השנים הוא התקצר והפך ל Les Invalides המוכר לנו.

השר לובואה מצליח להערים על לואי ה-14

מדאם דה מנטנון, אישתו השנייה של לואי ה-14 אמרה פעם עליו:

כל מה שמעניין אותו היא גדולה, פאר וסימטריה

ואכן, אפילו מבנה פונקציונלי, כגון בניין שתפקידו לתת קורת גג לנכי הצבא הצרפתי, הפך לארמון מפואר. על תכנון הארמון הופקד האדריכל המפורסם ליברל ברואן (Libéral Bruant 1635-1697), אשר יצר לו חזית עצומה באורך 196 מטר ו 17 חצרות פנימיות.

לארמון האינוולידים נוספה גם כנסייה גדולה ע”ש לואי הקדוש (אחד מאבות אבותיו של לואי ה-14), בה התפללו החיילים. מאוחר יותר הפכה הכנסיה למשכן הבישוף של הצבא הצרפתי ולכן היא נקראת קתדרלת סן לואי (המילה קתדרלה באה מהמילה קתדרה שפירושה מקום מושבו של הבישוף).

הכיפה שתכנן מנסאר לכנסיית האינווליד. צילום: צבי חזנוב.
הכיפה שתכנן מנסאר לכנסיית האינווליד. צילום: צבי חזנוב.

לואי ה-14 לא כל כך אהב את הכנסייה הפשוטה יחסית וציווה על ז’ול הרדואן מנסאר (Jules Hardouin-Mansart 1646-1708), הארכיטקט הצרפתי המפורסם לבנות חלק נוסף לכנסיה, אשר יופרד מהכנסייה המקורית. החלק הזה מפואר בהרבה מהכנסייה בה התפללו החיילים ונקרא בפשטות le Dôme (הכיפה), על שם הכיפה המפוארת בגובה 107 מטר, אשר הפכה לכיפה הגבוהה ביותר בפריז.

באופן מפתיע אותם נכי מלחמה, שבשבילם הוקם המבנה המפואר הזה, לא ממש התלהבו מביתם החדש, למרות שקיבלו טיפול רפואי חינם ופנסיון מלא. הסיבה לכך היא שבמקום שרר משטר צבאי קשוח, אשר גרם להם להרגיש כאילו הם בבית כלא. כתוצאה מכך, כל מי שחרג, ולו בסנטימטר, מכללי ההתנהגות במוסד, עלול היה להיענש בשלילת קצבת היין שלו (לא דבר של מה בכך כשמדובר בצרפתים) או אפילו בשהות בבית הכלא.

ואם כל זה לא הספיק, הרי שהאוכל במקום היה פשוט נורא ואיום. עד כמה גרוע היה האוכל? בוא נאמר שיום אחד, תלונה של אחד מדיירי המקום על איכות המרק שהוגש לו, הציתה מרד אלים. המרקיז דה לובואה (1641-1691 François Michel Le Tellier de Louvois), אשר בתור שר המלחמה של לואי ה-14 היה אחראי על האינווליד, דיכא את המרד הזה באלימות רבה, והאדם שגרם למרד הוצא להורג בחצר הארמון באמצעות כיתת יורים. מאז לא היו יותר תלונות על איכות האוכל…

ואפרופו לובואה, מכיוון שהוא ניהל את המקום הוא רצה להפוך את האינווליד לאחוזת הקבר הפרטית שלו. לואי ה-14 לא יכל לסבול כזאת חוצפה ודאג לסלק את גופתו מהאינווליד, אחרי ששר המלחמה נקבר שם. גופתו של לובואה  הועברה אל מנזר הקפוצ’ינים, לא רחוק מכיכר ונדום,  אולם הוא הצליח בכל זאת להערים על מלך השמש ולהשאיר בארמון האינווליד את חותמו, ולו באופן מעט עקיף.

ארמון האינווליד. צולם ממגדל מונפרנאס על ידי יואל תמנליס.
ארמון האינווליד. צולם ממגדל מונפרנאס על ידי יואל תמנליס.

אם תיכנסו לחצר הכבוד של האינווליד, מהכניסה הראשית, ותסתכלו למעלה על עליית הגג החמישית מצד שמאל, תגלו חלון גדול. מעל החלון תראו זאב המסתכל לתוך החצר. זאב בצרפתית נקרא Loup (מבטאים את זה “לו”) והפועל “מסתכל” בצרפתית הוא Voit (מבטאים את זה כ”וואה”). אז אם ניקח את שני המילים הללו ונחבר ביחד מה נקבל? נכון מאוד לו-וואה (Loup Voit) או לובואה! הנה תמונה של החלון הזה, למקרה שתחפשו אותו בביקור הבא שלכם באינווליד:

החלון של לובואה. צילם: צבי חזנוב
החלון של לובואה. צילם: צבי חזנוב

ומה לגבי לואי ה-14? האם הוא דאג להפוך את האיווליד לאחד מהמקומות שנועדו להנציח את שמו? אם תבקרו בארמון האינווליד, תגלו בשער הכניסה הראשי לארמון, תבליט המתאר את מלך השמש לבוש במדי קיסר רומאי. אולם אם חשבתם שהתבליט נוצר על ידי מלך השמש, הרי שצפויה לכם הפתעה. התבליט הזה נוצר לא על ידי לואי ה-14 עצמו אלא על ידי נינו, לואי ה-15, אשר העריץ את אבי סבו.

אך אל דאגה, לואי ה-14 לא יכל להתאפק והשאיר מזכרת קטנה על השער בדמות שלט בלטינית עליו כתוב: “לואי הגדול ברוב פאר מלכותי ובזכות יכולתו לחזות את העתיד, הקים את המבנה הזה בשנת 1675”. אומנם שלט קטן אבל איזה אגו גדול 🙂

התבליט של לואי ה-14. צילם: צבי חזנוב
התבליט של לואי ה-14. צילם: צבי חזנוב

האינווליד הופך למקום מנוחתו האחרון של נפוליון

במהלך המאות ה-17 וה-18 היה קשור ארמון האינווליד באופן הדוק ללואי ה-14, אולם אז הגיעה המהפכה הצרפתית והמצב השתנה לחלוטין.  המהפכנים החליטו להשחית את התבליט של לואי ה-14 בשער האינווליד, אשר נוצר על ידי גיום קוסטו. כתוצאה מכך, התבליט שאנו רואים כיום נבנה על ידי פייר קרטלייה, על פי בקשת לואי ה-18, אשר בזמין את העבודה בשנת 1816.

מעטים יודעים שהאינווליד שיחק תפקיד חשוב מאוד בתחילת המהפכה הצרפתית. ביולי 1789 עלה המון אדם על האינווליד, מכיוון שקיוו למצוא במקום נשק. ואכן, נמצאו במקום כמה תותחים ורובים אותם לקחו המהפכנים היישר אל מבצר הבסטיליה. לולא הנשק הזה הבסטיליה ככל הנראה לא הייתה נכבשת וכל ההיסטוריה הצרפתית יכלה להיראות אחרת לחלוטין.

אחרי המהפכנים הגיע לשלטון נפוליון והוא החליט לשנות את יעוד הארמון הזה. בהיותו איש צבא הוא אהב מאוד את ארמון האינווליד והחליט להפוך אותו למאוזוליאום למפקדי הצבא הגדולים של צרפת (קצת דומה לפנתאון של פריז אבל צבאי).

הקבר של וובאן. צילם: צבי חזנוב
הקבר של וובאן. צילם: צבי חזנוב

זאת הסיבה שהוא ציווה להעביר את עצמותיהם של טורן (1611-1675 Henri de La Tour d’Auvergne vicomte de Turenne) ווובאן (Sébastien Le Prestre, marquis de Vauban 1633-1707), שניים מגדולי המצביאים של צרפת, אל קתדרלת סן לואי המפוארת. כמו כן הוא ציווה לשמור בכנסיה הצמודה לה, שם התפללו החיילים הפשוטים, את דגלי האויב אותם הצליח לקחת שלל במהלך המלחמות הרבות שלו.

האם כבר אז ביקש נפוליון להיקבר בקתדרלה של ארמון האינווליד? מצד אחד אין שום בקשה רשמית שלו לכך. מצד שני בצוואתו הוא כתב שהוא רוצה להיקבר על גדות הסיין, כך שהרמז היה בהחלט עבה…

כך או כך ב-15 בדצמבר 1840, לאחר מסע ארוך ומפרך מהאי סנט הלנה, הגיע ארונו של נפוליון לפריז. מסע ההלוויה הארוך החל משער הניצחון, עבר בשאנז אליזה וכיכר הקונקורד ולבסוף הגיע אל כנסיית סן לואי, שם הוצב ארונו של הקיסר לשעבר.

ויקטור הוגו תיאר כך את סיום מסע ההלוויה של נפוליון:

פתאום נשמע רעם התותחים משלושה מקומות שונים באופק…במרחק מה נשמעו הלמות התופים. ואז עת התקרבה כרכרת הקבורה של נפוליון אל הארמון, השמש,  אשר עד כה הסתתרה, יצאה לה מבין העננים. האפקט היה לא פחות ממדהים.

בהתחלה הוצב הארון של נפוליון בפינת הכנסייה, אולם זמן מה אחר כך החלו העבודות לצורך בניית מתחם קבר ראוי לקיסר. על מנת לעשות זאת, הרסו את רצפת השיש המפוארת ובנו קומה תחתונה, שם מוצב ארון מתים משיש, פרי יצירתו של הפסל המפורסם ויסונקטי (Louis Visconti 1791-1853). הקיסר עצמו קבור בתוך 6 ארונות, כל אחד עשוי מחומר אחר ולי הוא מזכיר קצת בובת מטריושקה רוסית (בארץ מכנים בובה כזאת “בבושקה”).

לגבי הקבר של נפוליון אמר אביו של ידידי איתי סלייה את המשפט השנון הבא:

כמובן שגם כאן ישנה נקודה יהודית קטנה. בחצר האינווליד, הוחזרו דרגותיו וחרבו של קפיטן אלפרד דרייפוס, לאחר שאלו נלקחו ממנו בשנת 1894 בטקס משפיל בבית הספר למלחמה (École militaire), אשר נמצא במרחק הליכה מהאינווליד. הטקס התבצע לאחר מאבק של כעשור על חפותו של דרייפוס ואשר עליו נדבר בקרוב בכתבה אחרת.

היום מהווה האינווליד אטרקציה תיירותית בזכות מוזיאון הצבא וכמובן בזכות קיברו של נפוליאון. כיצד ניתן לבקר שם ומה אסור לפספס? על כל זה נדבר בפרק הבא.

האינווליד – מידע למטייל (שעות פתיחה, כרטיסים, מה חייבים לראות וכו’)

אז אחרי שלמדנו על ההיסטוריה המרתקת של ארמון האינווליד הגיע הזמן ללכת ולבקר שם. בוא ונתחיל עם מעט מידע לוגיסטי חשוב ואחר כך נדבר על מה אסור לפספס שם.

כיצד מגיעים?

הדרך הקלה ביותר היא לקחת את קווי המטרו 8, 13 או RER C ולרדת בתחנת Les Invalides. לחלופין, אם לא אכפת לכם ללכת קצת ברגל, הייתי ממליץ לרדת בתחנת Champs Elysee Clemanceau (קו 1 או 13) ולעבור את גשר אלכסנדר השלישי היפהפה. אחרי שעמדתם על הגשר והסתכלתם מעט על הסיין ומגדל אייפל תוכלו להמשיך ברגע אל ארמון האינווליד.

שעות פתיחה

המוזיאונים והכנסיה פתוחים בקיץ כל יום בין השעות 1000-1800 ובחורף בין 1000-1700.

כרטיסים

הכניסה לקתדרלת סן לואי ולמוזיאונים עולה כסף (לעומת זאת, הכניסה לחצר האינווליד ולכנסייה של החיילים היא בחינם). כמו לכל האטרקציות בפריז, מומלץ גם כאן לקנות את הכרטיסים מראש ולחסוך לכם זמן של עמידה בתור לקופות. תוכלו לקנות כרטיסים בדף המונומנטים באתר.

מה אסור לפספס?

מוזיאון הצבא (Musée de l’Armée)

רוב האנשים שהכרתי באים לאינווליד כדי לבקר בקברו של נפוליאון וחלק מפספסים את מוזיאון הצבא או מקדישים לו זמן קצר בלבד וחבל. מדובר במוזיאון מרתק, הנחשב לאחד העשירים והגדולים מסוגו בעולם. הבסיס שלו נוצר כבר בשנת 1777, עת הועברו לכאן מודלים מדויקים להפליא של 43 מבצרים אותם תכנון וובאן, גדול מתכנני המבצרים בהיסטוריה של צרפת.

אחד מעשרות דגמים של ביצורים שניתן למצוא במוזיאון המלחמה. צילם: צבי חזנוב
אחד מעשרות דגמים של ביצורים שניתן למצוא במוזיאון המלחמה. צילם: צבי חזנוב

במידה ותרצו “לטעום” בחינם ממה שמחכה לכם שם אתם מוזמנים להסתכל על אוסף התותחים בכניסה לאינווליד ובחצר שלו. תוכלו למצוא שם לא מעט תותחים מימי לואי ה-14 ועד ימינו אנו ולקבל עליהם מידע. אחרי שתסיימו להביט בתותחים השונים תוכלו להיכנס למוזיאון עצמו (בתנאי שקניתם כרטיסים מראש. אם לא עליכם ללכת לקופות שנמצאות בחלק הדרום מערבי של המתחם).

המוזיאון מכסה את כל האספקטים של המלחמה ומספק לנו סקירה על התפתחות יכולת הלחימה של המין האנושי מהתקופה הפליאוליטית, עת נלחמנו עם חניתות ואבנים ועד לימים שבהם זרקנו פצצות אטום אחד על השני. במוזיאון הזה תגלו שגם כלי משחית יכולים להיות יפהפיים להפליא ותמצאו שם חרבות ושריונות, אשר יכלו להיות מוצגים גם במוזיאון הלובר בגלל יופיים.

חניתות ואקדחים מוצגים במלוא הדרם. צילום: צבי חזנוב
חניתות ואקדחים מוצגים במלוא הדרם. צילום: צבי חזנוב

בשנת 2008 נוסף למוזיאון מיצג המוקדש לגנרל שארל דה גול ואשר מתאר את הקריירה הצבאית שלו, החל ממלחמת העולם הראשונה ועד סיום מלחמת העולם השנייה. אולם לטעמי, החלקים המעניינים ביותר במוזיאון הם הסרטונים המשחזרים קרבות היסטוריים (באופן מפתיע רובם מתארים נצחונות צרפתיים). מדובר במיצגים אינטרקטיביים, המאפשרים לכם לקרוא על הקרבות השונים ולראותם משוחזרים על המפה הדיגיטלית (ניתן לצפות בהם באנגלית כך שגם אם אתם לא דוברי צרפתית תוכלו להנות מהם).

מוזיאון המלחמה - מבט מבפנים. צילם: עמירם צברי.
מוזיאון המלחמה – מבט מבפנים. צילם: עמירם צברי.

מכיוון שהצפייה בקרבות לוקחת זמן (גם אם לא תצפו בכל קרב וקרב) ומכיוון שיש לא מעט מה לראות במוזיאון הזה, הייתי ממליץ להקדיש לו לכל הפחות שעתיים ורצוי אף יותר.

קתדרלת סן לואי

בכנסייה המפוארת הזאת יושב הבישוף של הצבא הצרפתי ולכן היא זכתה, כאמור, לתואר קתדרלה. הייתי מציע להתחיל דווקא מהחלק החינמי של הכנסיה, אליו ניתן להיכנס מהחצר הגדולה של מתחם האינווליד.

דגלי האויב, אשר נתפסו על ידי הצבא הצרפתי בקרבות השונים. צילם: צבי חזנוב.
דגלי האויב, אשר נתפסו על ידי הצבא הצרפתי בקרבות השונים. צילם: צבי חזנוב.

הביטו למעלה ותוכלו לגלות שם דגלים של צבאות שונים, אותם הצליחו הצרפתים לנצח במהלך ההיסטוריה. כל זה גרם לי לחשוב שהמסורת של הפסדים משפילים ובריחה משדה הקרב איננה מסורת כה ותיקה של הצבא הצרפתי כפי שחלקנו מאמינים…

אם התמזל מזלכם יתכן ותזכו לשמוע בעת שהותכם שם את נגינת העוגב של הכנסייה. במקרה כזה תשמחו לדעת שמדובר בעוגב המקורי, אשר מעולם לא הוחלף, ושבשנת 1837 ניגנו עליו בפעם הראשונה את הרקוויאם של ברליוז. האקוסטיקה המצוינת והמסורת המוזיקלית הובילו לכך שבכנסייה הזאת מתקיימת כל שנה סדרה של קונצרטים ובהחלט שווה לבדוק ולהתעדכן לגבי מה ינוגן שם בעת שהותכם בפריז.

אחרי שסיימתם לבקר בחלק הזה של הכנסייה צאו החוצה ולכו ליציאה הדרומית של החצר הגדולה. תתקדמו מעט ותראו לפניכם את הכניסה המפוארת לחלקה השני של הכנסייה המכונה כנסיית הכיפה (Eglise de la Dôme), בזכות הכיפה המפוארת שתכנן ז’ול ארדואן מנסאר. כאמור, הכנסייה הזאת צמודה לכנסייה הקודמת בה ביקרנו אך היא מופרדת ממנה בחלון זכוכית ענקי.

הכיפה המרשימה של מנסאר. מבט מבפנים. צילם: צבי חזנוב.
הכיפה המרשימה של מנסאר. מבט מבפנים. צילם: צבי חזנוב.

האטרקציה המרכזית בכנסיה הזאת היא כמובן קברו של נפוליאון. אולם אחרי שסיימתם להתרשם מהמצבה העצומה של ויסקונטי אני ממליץ לכם להסתובב מעט בכנסיה ולהציץ בכמה קברים מאוד מעניינים. תמצאו שם את הקברים של שניים מאחיו של נפוליאון (ז’וזף וז’רום בונפארט) ואת הקבר של בנו, נפוליאון ה-2, אשר מת בגיל 21 בארמון שנברון משחפת.

קברו של נפוליאון ה-1. צילום: צבי חזנוב
קברו של נפוליאון ה-1. צילום: צבי חזנוב

מעבר לזה תמצאו גם כמה מצבות מאוד יפות של כמה מגדולי המצביאים הצרפתיים, דוגמת מרשאל טורן, גדול המצביאים של צרפת של המאה ה-17. אולם בעיני, המצבה היפה ביותר היא זו של מרשאל פוש, אשר ארונו נישא על גבי כתפיהם של חייליו.

הקבר של מרשאל פוש. צילום: צבי חזנוב
הקבר של מרשאל פוש. צילום: צבי חזנוב

הסתובבו לכם בכנסייה, קחו את הזמן ותהנו מהפאר שלה. כאשר תרגישו שמיצתם את כל מה שהכנסייה יכולה להעניק לכם, אתם מוזמנים לצאת החוצה. הטיול שלנו נגמר כאן, אולם אם יש לכם רצון לטייל עוד קצת הנה כמה רעיונות:

  • אם אתם מחפשים עוד מוזיאון לבקר בו, אני ממליץ בחום על מוזיאון רודן, אשר נמצא במרחק של כרבע שעה הליכה משם.
  • אם אתם במסע בעקבות האטרקציות אז כמובן שהצעד הטבעי הבא יהיה ללכת לעלות על מגדל אייפל, אשר נמצא במרחק של כעשרים דקות הליכה מהאינווליד.
  • אולם אם אתם מחפשים סיור רגלי מיוחד שמתחיל לא כל כך רחוק מכאן (גם כן במרחק של כ-20 דקות הליכה) ולחוות משהו אחר לגמרי, אני ממליץ לכם על מסלול טיול בעקבות ארכיטקטורת האר נובו של ז’ול לווירוט.

לילה באינווליד – מופע אור קולי מרהיב

אני בטוח שאחרי שקראתם את הכתבה אתם כבר מוכנים לצאת לדרך ולגלות את ארמון האינווליד. אולם הרשו לי לבקש עוד דקה מזמנכם ולהציע לכם אטרקציה נוספת.

מדובר במופע אור קולי מרהיב המתרחש בחצר הגדולה של ארמון האינווליד מאז שנת 2012 ונקרא La Nuit aux Invalides, או בעברית,  “לילה באינווליד”.

המופע הזה מתרחש בכל קיץ בחודשים יולי, אוגוסט ותחילת ספטמבר ובמהלכו ניתן ללמוד על ההיסטוריה של המבנה המפואר הזה באמצעות משחקי אורות אלקטרוניים, אשר “מלבישים” את האינווליד בכל מיני “תמונות” ומספרים את סיפורו. זאת היא ללא ספק דרך נהדרת לסיים יום מרתק ואם תרצו לקבל מידע נוסף על המופע ולרכוש כרטיסים תוכלו לעשות זאת באמצעות הקישור הזה.

רוצים לבקר בבתי קברות מעניינים בפריז?

האינווליד הוא אומנם לא בית קברות קלאסי אך, כפי שראיתם, קבורים שם לא מעט אנשים חשובים. אם אתם אוהבים לבקר בבתי קברות ולהנות מהיופי והסיפורים שניתן למצוא שם, אני ממליץ בחום על הכתבה בתי הקברות של פריז לו רק יכלו הקברים לדבר.

מוזמנים ליצור איתי קשר

מתכננים טיול לצרפת?
מוזמנים להיכנס ל"ארגז הכלים" שלי שמכיל שורה של אתרים אמינים להזמנות מלונות, כרטיסים, רכבים וכל דבר נוסף שתזדקקו לו לבניית טיול מושלם.
רוצים לא לפספס אף כתבה?
הרשמו לעלון שלי ותתחילו לקבל כתבות מרתקות כל שבוע לאימייל. כבונוס אשמח גם לתת לכם בחינם את ההרצאה שלי "טיול בפריז בעקבות מולייר".​
הפרנקופיל
בואו נשמור על קשר

הכתבות המעניינות ביותר, מידע על טיולים בצרפת, הרצאות, ערבי שאנסונים ועוד דברים שפרנקופילים אוהבים אצלך במייל פעם (או מקסימום פעמיים) בשבוע.

ואם זה לא שכנע אותכם…

מי שנרשם כעת יקבל את הרצאה שלי על טיול בפריז בעקבות מולייר בחינם!