פריז למתקדמים – 5 סיבות לחזור לעיר האורות

לפני לא מעט זמן יצרתי כתבה בשם פריז למתחילים שמהווה מעין מדריך לכל אלו שמגיעים בפעם הראשונה לפריז ולא יודעים מהיכן להתחיל. מאז אותה פעם רציתי ליצור גם מעין מדריך פריז למתקדמים אך לא ידעתי כל כך איך לעשות זאת. הסיבה לכך פשוטה: כשיוצרים מדריך פריז למתחילים גבולות הגזרה מאוד ברורים: מתרכזים באטרקציות המרכזיות של עיר האורות ובמידה ונשאר עוד זמן אז מכניסים כמה אטרקציות, כגון ארמון וורסאי, שנמצאות מחוץ לפריז. אבל מה להכניס במדריך של פריז למתקדמים?

הרי במובן מסויים, כל הבלוג הזה הוא מדריך למתקדמים מכיוון שהוא נוצר על ידי פרנקופיל מתקדם בעל ותק של יותר מ-20 ביקורים בפריז ומכיל לא מעט חומר, לעיתים על גבול האזוטרי, שרק מכורים לפריז ידעו להעריך.

ואז הגיע אלי רעיון, לשאול את קהילת הפרנקופילים בפייסבוק, מה גורם לכל אחד מהם לחזור לפריז פעם אחר פעם.

התוצאה הייתה יותר מ-120 תגובות שמספקות לא מעט סיבות מצויינות מדוע כדאי לחזור פעם אחר פעם ומדוע העיר הזאת פשוט לא נגמרת. אז אספתי את התגובות שהכי אהבתי, אותן ניתן למצוא למטה, ומהן הוצאתי כמה טיפים שמתאימים לאנשים שרוצים לעשות טיול “פריז למתקדמים”.

המארה – הרובע שאחראי להתמכרות שלי לפריז

אנחנו נתחיל את הפרק הזה של “פריז למתקדמים” במקום שגרם לי להתמכר לפריז בשנת 2005, זהו רובע המארה, האהוב על לא מעט פרנקופילים ובצדק רב.

כפי שיכולתם לקרוא בכתבה שלי רוחות הרפאים של פריז האהבה שלי לפריז החלה עוד במהלך ילדותי, אולם באותו זמן פריז הייתה רק עוד יעד אחד מיני רבים אליהם אפשר לטוס. ואכן מאז גיל 3 ועד גיל 28 טיילתי ברוב אירופה (גרמניה, אוסטריה, אנגליה, איטליה ועוד) וצברתי לא מעט חוויות.

בעקבות הפרנקופיליה שכבר אז קיננה בתוכי זכיתי בשנת 2002 במלגה של חודש לימוד של השפה הצרפתית באוניברסיטת בזאנסון (Besançon) ואחריה יצא לי לבלות כמה שבועות בפריז. האם בעקבות זאת התאהבתי בפריז ללא הכרה? בדיוק ההפך! בעקבות סדרה של שביתות שהיו שם שהפכו את צרפת לדי בלתי נסבלת, ירד מפלס הפרנקופיליה בדמי ובעודי עולה למטוס אמרתי שלצרפת אני יותר לא חוזר.

ואכן בשנים 2002-2005 באמת לא ביקרתי בצרפת כלל והתמקדתי בעיקר בגרמניה ובאוסטריה. ודווקא בוינה,בה זכיתי למלגה שאפשרה לי ללמוד חודשיים גרמנית, החלה האהבה שלי לפריז לפרוח מחדש. בכיתה שלי היה בחור צרפתי שהגיע לוינה בעקבות חברה שלו ומכיוון שהוא לא ידע אנגלית והמורה לא ידעה צרפתית לקחתי על עצמי את תפקיד המתורגמן. אז גרמנית לא ממש הצלחתי ללמוד שם (להוציא המשפט: “האם תואיל בטובך לקצץ מעט את הזקן שלי”) אבל החזרה לשפה הצרפתית הדליקה לי איזה געגוע לפריז.

בסיום לימודי הגרמנית שלי חזרתי לארץ, סיימתי את התואר השני והתחלתי לחפש עבודה. אחרי לא מעט ראיונות התקבלתי לעבוד בחברה קטנה בירושלים אולם מכיוון שזה קרה בדיוק לפני פסח הם ביקשו ממני להתחיל לעבוד אחרי החג. בגלל שלא ידעתי מתי אקבל חופש החלטתי שזו הזדמנות מצוינת לנסוע לחו”ל והתחלתי לחפש חבילת נופש במחיר סביר לחו”ל. במקרה (או שלא) מצאתי לי חבילה כזאת דווקא לפריז והגעתי לשם מיד אחרי ליל הסדר.

התגוררתי במלון החביב והלא יקר Relais du Marais שנמצא בחלקו הצפוני של המארה ליד כיכר הרפובליק, כך שלא משנה כמעט לאן הלכתי באותה חופשה עברתי דרך הרובע הקסום הזה. אני לא יודע מדוע, אבל איכשהו יצא שבכל הפעמים הקודמות שלי בפריז לא יצא לי לבלות שם יותר מידי כך שהמארה הצליח להדהים ולהפתיע אותו כאחד. וכך, ככל שטיילתי בו יותר כך גם התאהבתי בו ודרכו בפריז. החופשה הזאת הסתיימה לה מהר מידי וחזרתי לארץ עם תחושה של חוסר מיצוי והחלטה שבהזדמנות הקרובה אחזור שוב לפריז. ואכן חזרתי לשם מיד בחופשה הבאה שלי ב2006 ואח”כ ב 2007, 2008, 2009… טוב הבנתם את העיניין 🙂

בקיצור, אותה חופשה קצרה בשנת 2005 והביקור ברובע המארה גרמו לי להתמכרות עזה שרק הולכת ומחריפה עם השנים. התוצאה היא שמחופשה של פעם בשנה נאלצתי להעלות את המינון לפעמייים ובשנים האחרונות אני מרגיש שגם 3 ביקורים בני שבוע בפריז פשוט לא מספיקים לי. אז אם ביקרתם בפריז כבר פעם אחת ואתם מפחדים להתמכר אני ממליץ לכם בחום לנסות להימנע מהמארה. כל השאר מוזמנים לקרוא את ההמלצות הבאות.

כמה המלצות לפרנקופילים שרוצים לעשות טיול פריז למתקדמים במארה

• הקסם המרכזי של המארה הוא החיבור בין הישן לחדש ובין ההיסטוריה להווה. לכן לפני שאתם מבקרים שם אני ממליץ לקרוא על ההיסטוריה של פריז בין תקופת הרנסאנס למהפכה הצרפתית מכיוון שהתקופה הזאת מהווה את תור הזהב של המארה והיכרות איתה תשדרג את הטיול שלכם.
• אחרי שקראתם על ההיסטוריה של פריז הגיע הזמן להתחיל לגלות אותו באמצעות הרגליים. המסלול הבסיסי שעובר דרך רוב האטרקציות המרכזיות ברובע הוא המסלול הזה, אולם אני בטוח שכבר עשיתם אותו במסגרת טיול ה”פריז למתחילים” שלכם. בשביל טיול “פריז למתקדמים” יש לי את המסלול במארה הצפוני בעקבות מדאם דה סבינייה שיאפשר לכם להתחקות אחרי האושייה הספרותית המרתקת הזאת ולגלות חלקים מוכרים פחות ברובע המארה.
• ולבסוף, איך אפשר בלי קצת אוכל? אם אתם מעדת מיטבי הלסת וודאי תשמחו לנסות את מסלול הטיול הקולינארי במארה של אנטון צ’ילי ואילו אם רק רציתם לשבת ולאכול היטב אחרי או במהלך הטיול שלכם, אז הרשו לי להמליץ על מסעדת לה דסאנס.

הארכיטקטורה – קסם פריזאי שנמצא כל הזמן אתכם

בפריז מתקיים סוג של פרדוקס ארכיטקטוני לטעמי. מצד אחד חלק ניכר מהעיר נבנה מחדש על ידי הברון הוסמאן ונפוליון השלישי בין השנים 1852-1870 והתוצאה היא סגנון אחיד מאוד של שדרות רחבות ובנייני דירות בני 5 קומות. ואף על פי כן אף פעם לא משעמם לנו לטייל ברחובות פריז ואנחנו חוזרים אליה שוב ושוב. כיצד מיישבים את הפרדוקס הזה?

התשובה הראשונה לכך היא שגם בארכיטרטורה האוסמאנית שבנוייה על כללים מאוד קשיחים לכאורה (מספר הקומות בבניין, גובה הדירות, כמות המרפסות וכו’) ישנו לא מעט חופש יצירתי. וכך כל בניין כמעט מכיל איזשהו אלמנט יחודי, דוגמא דלת ראשית מגולפת, פסלים מקסימים על הקירות ואפילו מלאך ענקי…

התשובה השנייה היא שלמרות שנפוליון השלישי אכן הרס לא מעט מפריז הישנה הרי שנשארו עוד לא מעט בניינים מתקופות קודמות (במיוחד מהמאות ה-17 וה-18 אך גם מספר בניינים מתקופת הרנסאנס וימי הביניים) ועוד לא התחלנו לדבר על הבנייה המודרנית יותר (שחלק אוהבים וחלק, כמוני, לא כל כך). כתוצאה מכך כל טיול בכל רובע יעניק לכם שפע של פנינים ארכיטקטוניות החל ממונומנטים גדולים ומרשימים ועד פינות חמד קטנות ונסתרות. זו הסיבה מדוע כששואלים אותי על “פריז למתקדמים” אני עונה:

פשוט לכו לאן שהעיניים יובילו אותכם ותגלו אוצרות. אין באמת צורך במדריך, “רשימת מכולת של מונומנטים” או מפה.

המלצות לסיורים ברחובות פריז לפרנקופילים שכבר ראו כבר כמה דברים בעיר האורות

• אז אם כבר ראיתם את המונומנטים המרכזיים הרשו לי להציע לכם סיור רגלי בין הרובעים ה-9 וה-10. אתם תופתעו לגלות שדווקא באזורים הפחות מוכרים הללו תוכלו למצוא כמה פנינים ארכיטקטוניות קסומות במיוחד.
• והנה עוד כיכר מקסימה שיתכן מאוד שלא שמעתם עליה היא נמצאת בקצה השני של פריז ונקראת כיכר מונסורי. עליה כתבה רותי שמעוני האחת והיחידה ואם תקראו את הכתבה שלה או תלכו להרצאות שלה אני מבטיח שתתמכרו לפריז במהירות הבזק.
• גם פרנקופילים מתקדמים מוצאים את עצמם חוזרים פעם אחר פעם לכמה מקומות אהובים במיוחד, אז אין שום סיבה שגם אתם לא תעשו את אותו דבר. הכיכר האהובה עלי היא כיכר פירסנברג מכיוון שבעיני היא הכיכר הרומנטית ביותר בפריז וגם אם אתם מחפשים מקומות חדשים ומוכרים פחות, אני ממליץ להשאיר מעט זמן גם בשבילה.
• ולבסוף, אם אתם זוג אוהבים שמעוניינים לשלב ביזנס עם הפלז’ר, אז במהלך טיול פריז למתקדמים שלכם אני ממליץ בחום לבדוק את המקומות הרומנטיים הללו, כי מי יודע, אולי דווקא באחד מהם תבוא עליכם המוזה להציע נישואים…

הגנים של פריז – להתחבר לטבע של עיר האורות

טיול בפריז איננו יכול להיות שלם ללא ביקור בלפחות כמה מהגנים שלה. והאמת שגם אם במהלך הטיול הקודם שלכם בפריז ביקרתם בכמה מהגנים העיקריים כגון גני לוקסמבורג או הטיולרי, הרי שעדיין יש עוד עשרות גנים וגינות קסומים שמחכים לכם כדי שתגלו אותם.

מה יש בגנים הללו של פריז שגורם לפרנקופילים לחזור אליהם פעם אחר פעם? נתחיל מהצבעוניות הבלתי נגמרת במהלך האביב, הקיץ והסתיו, כאשר כל עונה מביאה לכם פריחה יחודית שצובעת את הפארק בצבעים שונים. שנית האסטטיקה המרשימה של הגנים הללו, תוצאה של כ-500 שנה של ניסיון באדריכלות נוף. כתוצאה מכך טיול בפארק איננו רק טיול בין עצים ופרחים אלא טיול בין פסלים, ארמונות קטנים (ביער בולון), מקדשים מיניאטוריים (בוט דה שומון) והריסות שנראות כאילו היו כאן כבר אלפי שנים כשבעצם הן כאן רק מהמאה ה-19 (פארק מונסו). ולבסוף, יש משהו בכניסה לפארק שמוציא לכל אחד את הילד שבנו ואיתו איזו שמחה בלתי מוסברת ואת זה גם פרנקופילים מתקדמים שמחים תמיד להרגיש.

אז בגלל כל אלה, טיול פריז למתקדמים איננו שלם ללא ביקור לפחות בכמה גנים (כולל כאלו שלא הכרתם) ויש לי כמה המלצות בנדון:

גנים מוכרים יותר ומוכרים פחות לפרנקופילים מתקדמים יותר ופחות

• ראשית הרשו לי להמליץ לכם על הכתבה הנהדרת של יואל תמנליס, אחד מגדולי הפרנקופילים שאני מכיר, שמרכזת בשבילכם את כל הגנים החשובים בעיר האורות.
• אחרי שביקרתם בכמה גנים גדולים הגיע הזמן לבקר בגינות הקטנות והמוכרות של פריז. אחת מהן היא סקוור מונתולון שמכילה גם גינה חמודה וגם סיפור מרתקת.
• אופציה אחרת, לאלו שמאסו ביערות ובגנים הגדולים היא דווקא ללכת ולבקר בגינה הקטנה ביותר של פריז.
• ולבסוף, כפי שאמרתי קודם, אפילו פרנקופילים מתקדמים חוזרים להם למקומות האהובים עליהם בעיר האורות ואין בזה שום דבר רע. אז הנה כמה הגנים האהובים עלי שאליהם תמיד כדאי לחזור: גני הטיולרי (בגלל ההיסטוריה המעניינת), גני לוקסמבורג (בגלל הארכיטקטורה) ופארק מונסו (בגלל הקרוסלה והוופל שאני כל כך אוהב).

האוכל של פריז ובתי הקפה – שפע קולינארי שמחזיר פרנקופילים לפריז פעם אחר פעם

התרבות של פריז: בין שאנסון למוזיאון

את הסיבה החשובה ביותר בעיני השארתי לסוף. בעיניי ה”תבלין הסודי” שהופך את פריז לכל כך מיוחדת ולכל כך נאהבת הוא התרבות הצרפתית.

הלובר” src=”https://www.francophilesanonymes.com/wp-content/uploads/2018/05/28871840_2164422670251519_5936731773395271680_o-min.jpg” alt=”בניין <a class=” data-wpil-keyword-link=”linked” />

במהלך 2000 שנות היסטוריה זכתה פריז לארח בתוכה כמה מגדולי הסופרים, פילוסופים, ציירים ומוזיקאים, אשר הושפעו ממנה ובתורם עיצבו את המראה של עיר האורות, את יופיה ואת אופיה. כבר דיברנו בסעיפים הקודמים על המבנים, הרחובות והגנים של פריז. אולם לצידם עומדים לא מעט מוזיאונים מוכרים יותר ומוכרים פחות, בהם תוכלו למצוא את המיטב של האומנות הצרפתית.

לצד המוזיאונים הללו מתקיימת בפריז תרבות עניפה של מוזיקה, אומנות רחוב ותיאטרון שיכולים להתאים כמעט לכל טעם ולצבוע את הטיול הבא שלכם לפריז בצבעים מיוחדים. ועוד לא הזכרתי את אין סוף הסרטים שנעשו בעיר האורות שכל אחד מהם מעלה את מפלס הפרנקופיליה בדם ועלול לשלוח אותכם לקנות כרטיסי טיסה ולארוז מזוודות מבלי שהתכוונתם לכך קודם.

לכן אין זה מפתיע שכל כך הרבה פרנקופילים חוזרים לעיר האורות שוב ושוב בגלל העושר התרבותי שלה ועכשיו נותר לכם רק לבחור באילו אופנים תרצו לחוות את העושר הזה.

פעילויות תרבותיות במסגרת טיול פריז למתקדמים

• ראשית כל הייתי ממליץ לעשות מעט “שיעורי בית” ועל מנת להיכנס לאווירה להקשיב לכמה שאנסונים או לקרוא על ההיסטוריה המרתקת של צרפת בכלל ועיר האורות בפרט.
• שנית הייתי ממליץ לבדוק מה הן התערוכות שמתקיימות בזמן שתהיו בפריז ולקנות כרטיסים מראש כדי להימנע מלעמוד בתור (זכרו: בטיול ישנו משאב אחד יותר חשוב מכסף והוא הזמן שלכם).
• ולבסוף, כנסו לדף מסלולי הטיול הפריזאיים שלי ובחרו לכם כמה מסלולים בעקבות אנשים מפורסמים שחיו בפריז. תוכלו לבחור במסלולים העוקבים אחרי סופרים מפורסמים כגון אמיל זולא וויקטור הוגו, אנשי אופנה כגון איב סן לורן וקוקו שאנל או אפילו אומנים ישראלים פרנקופילים כגון נעמי שמר ובני אמדורסקי.

מצעד הפרנקופילים גרסת שנת 2018

ולבסוף, אם כל הסיבות הללו לא הספיקו לכם כדי לתכנן את הטיול הבא שלכם לפריז אז הנה עוד כמה סיבות שנתנו אנשי קהילת הפרנקופילים האנונימיים, שישכנעו אותכם לחזור לפריז ובמהרה:

פריז לא פתחה לי את זרועותיה ,כאשר הגעתי לפריז בשנות הששים, מתלווה לבעלי בשליחות, כל הידע שלי בצרפתית הסתכם בציטוט של משל של לאפונטיין ,לאחר שהיה של כ-5 שנים למדתי להכיר את העיר המופלאה הזאת, בה אין רגע דל, ואני חוזרת אליה מדי כמה חדשים. לשואלים שלא מבינים את המשיכה הזאת לעיר שאינה מקום הולדתי, קשה להסביר, לא צריך להכין מסלולי טיול -לקום בבוקר להתחיל לשוטט לפקוח עינים, להנות מהיופי של הבתים הישנים ,לנסות ולנחש מי התגורר בהם, ישיבה בבית קפה שקולה לביקור בתיאטרון, והיופי הזה הבלתי נגמר, חלונות הראוה המסודרים בטוב טעם,לפעמים בשיטוטי אני מוצאית חנות שמוכרת רק סוג אחד של מוצר –רק גרביים , רק מקלות הליכה ומטריות,או רק עניבות .חנויות השוקולד, המאפיות(בולנז”רי) ויש בה בפריז את האור הזה המיוחד ,זה שהופך כל צילום ליצירת אמנות ,ובכל בקור אני רואה משהוא שלא ראיתי קודם, סימטה עתיקה, פסל שלא הבחנתי בו קודם ועל כן צאו לדרך לכו לאיבוד ברחבות פריז , וכן גם מוזיאון אחד או שניים ותערוכה עכשוית ולכל אחד תהיה הפריז שלו (נאוה רוטברד)

פריס בשבילי זה חמצן,תרתי משמע.מגיל 7 חשתי צרפתיה בכל מאודי,התאהבתי נואשות
בתמונות מפריס, בשאנסורים,במייק בראנט,רדפתי אחרי כל סרט צרפתי ו..התאהבתי כמעט רק בצרפתים.(גם התחתנתי עם אחד..).כשהגעתי לפריס,לראשונה בגיל 25 ,כאילו שבתי הביתה,לשיטוט ברחובות היפים,לבתי הקפה התוססים,לסיין המושלם,למוזיאונים,לבולנג’רי ולפטיסרי, ל….חיים היפים!
טיילתי המון בעולם אך לעד פריס תהיה מס’ 1 שלי.
והביקור הבא, יהיה מס’ 50 בעיר היפה ביותר (יפה פלדר ששון)

זו עיר שלא נגמרת. הפתעה מעבר לכל פינה, הפתעה בכל חצר, ארכיטקטורה מרהיבה ומעניינת, עיר תוססת שצבעיה משתנים בכל רגע מרגעי היממה, עיר שופעת טעמים, עיר שממתינה ומבקשת שיגלו את מראותיה וטעמיה, עיר שכל מבט שמפנים אליה הוא צילום נפלא של יופי עילאי… צריך עוד??? (רות פן)

הריח ומראה הרחובות.והעובדה שתמיד יש פינה חדשה לגלות. זה כמו לחזור למאהב ותיק- תמיד מרגש, מסעיר, מהנה ועושה חשק לבוא שוב… (רותם גלעד)

יש איזו שכינה ששורה על העיר. מהרגע שאני יוצאת מהמונית אני מרגישה אחרת. משהו באוויר ובתאורה, כאילו מפיק על בנה את הסט הכי מדוייק שהוא היה יכול כדי לגרום לדפיקות לב מואצות. תוסיף לזה את הצליל המהפנט של השפה ואת השיק שמלווה את הלוק של האנשים ותקבל תמהיל מושלם שאין דומה לו בשום מקום אחר בעולם.
ביקרתי בה לראשונה בגיל 12 והתאהבתי כמו שמתאהבים בכוכב טלוויזיה או משהו בסגנון. ואני ממשיכה לחזור אליה שוב ושוב כדי לנשום (מאיה רשף הופמן)

זו מחלה..עובר פרק זמן של חודש חודשיים מהביקור האחרון ואז אני מרגישה שאני חייבת לראות את הסיין..לעמוד בתור בלובר .. להרים את הראש לשמים ולהרגיש ממש ממש בת מזל שאני שוב בפריז! (נורית תמרי)

כמו חרק אל האור…
בפעם הראשונה ב-1974, להגיע לפריז הייתה משאת נפש. למדתי ב״אליאנס״ והמשיכה לשפה ולתרבות העמידה את צרפת בכלל ופריז בפרט בראש סדר העדיפויות. עם תרמיל על הגב, כרטיס אכסניות נוער ו 450 דולר בכיס ( אסור היה בזמנו להוציא מהארץ יותר מסכום זה) יצאתי לכבוש את אירופה…. העיר כבשה אותי, הסעירה אותי ביופיה, ריתקה אותי במוזאונים שלה. הרגשתי טלטלה ריגשית אדירה. הייתי דלפונית שהסתפקה בבגט אחד וחתיכת גבינה כאוכל לכל היום! אבל עד היום אני זוכרת את אותה החוויה שהסעירה אותי בשבועיים ששהיתי בה מתוך ארבעת החודשים בהם ״חרשתי״ את אירופה. כשחזרתי, אני זוכרת, בוקר בוקר התעוררתי ונדמה היה לי שאני מתעוררת באכסניה בפריז. ארבע שנים מאוחר יותר טיילתי עם אישי וכמובן, פריז הייתה היעד הראשון (אריאלה הרמלין).