כפי שניתן לקרוא בסדרת הכתבות שלי העוסקות בהיסטוריה של פריז, פריז כבר קיימת בצורה כזאת או אחרת מעל ל 2000 שנה. העיר צמחה לה מאיל דה לה סיטה והתפשטה לה על שתי גדות הסיין. כך החלו להיווצר אט אט שכונות שונות כגון הרובע הלטיני או המארה, כאשר לכל אחת מהן נוצר אופי מיוחד משלו.

בשנת 1795 הוחלט לחלק את פריז ל 12 רובעים שמוספרו ממערב למזרח כאשר הרובעים 1-9 היו בגדה הימנית ואילו הרובעים 10-12 היו בגדה השמאלית. בעקבות ההתרחבות המסיבית של פריז בתקופתו של נפוליון השלישי (1852-1870) וסיפוח לא מעט כפרים כגון פאסי (Passy), בלוויל (Belleville) והמונמארטר (Montmartre) לפריז, הוחלט להוסיף לפריז עוד 8 רובעים וככה נוצרה מפת הרובעים של פריז אותה אנחנו מכירים.

אנקדוטה משעשעת

מעטים יודעים שכשהחליטו להוסיף את הרובעים החדשים הוחלט שהרובע המערבי ליד יער בולון (מה שנקרא היום הרובע ה-16) יקרא הרובע ה-13. הדבר יצר שערוריה עצומה בקרב תושבי אותו רובע, אשר גרמה לשינוי המספור של הרובעים.

תשאלו בוודאי, מדוע כל כך הפריע להם להיקרא הרובע ה-13? האם בגלל שמספר זה נחשב לחסר מזל בעקבות יום שישי ה-13? ממש לא! התשובה מעניינת הרבה יותר -:)

אחת ממטבעות הלשון הכי פופולריות בתקופה שפריז הייתה מורכבת אך ורק מ 12 רובעים הייתה "להתחתן ברובע ה-13". הכוונה הייתה לשכב עם מישהי מבלי להתחתן איתה כי הרי הרובע ה-13 לא היה קיים…

תושבי השכונה המערבית של פריז היו כבר אז בורגנים עשירים למדי ומהוגנים והם לא הסכימו בשום מצב שבניהם ובנותיהם "יתחתנו ברובע ה-13". בשכונת סן מרסל (Saint Marcel) שנמצאת בדרומה של פריז, התגוררו בעיקר עניים מרודים. מכיוון שאו שלא היה אכפת להם או שאף אחד לא באמת שאל אותם, הוחלט לשנות את מספור הרובעים של פריז כך שהשכונה שלהם תהפוך לרובע ה-13 ואילו השכונות הבורגניות והעשירות יהפכו לרובע ה-16.

ככה קיבלנו את מספור הרובעים שנמצא איתנו עד היום.