בקצרה
- טווח הזמן: מ-1494, פלישתו של שארל השמיני לאיטליה, ועד 1610 ורצח אנרי הרביעי.
- מתי זה הגיע לפריז: בתקופת שארל השמיני ולואי ה-12 אפשר היה לפגוש רנסנס בעיקר בעמק הלואר. לפריז הוא הגיע במלוא עוצמתו רק עם פרנסואה הראשון (1515–1547).
- הבניין המרכזי: ארמון הלובר החדש, שאת בנייתו החל פרנסואה הראשון כשנה לפני מותו והמשיך בנו, אנרי השני.
- צו וילר-קוטרה (1539): הפך את הצרפתית לשפה הרשמית של הממלכה במקום הלטינית. אחת ההחלטות ארוכות הטווח בתולדות צרפת.
- מלחמות הדת: כארבעים שנה של מלחמות אזרחים בין הקתולים להוגנוטים, שפרצו אחרי מותו של אנרי השני בתאונת טורניר ב-1559.
- טבח ליל ברתולומיאוס הקדוש (אוגוסט 1572): האות ניתן בצלצול הפעמון בכנסיית סן ז’רמן ל’אוקסרואה שליד הלובר. אלפי פרוטסטנטים נטבחו ברחובות במשך ימים.
- “פריז שווה מיסה”: אנרי הרביעי המיר את דתו לקתוליות ב-1593, נכנס לעיר, וסיים את מלחמות הדת באדיקט של נאנט (1598).
- מה אנרי הרביעי השאיר: הפון נף, הגשר הראשון בפריז שנבנה בלי בתים עליו, וכן כיכר דופין ופלאס דה ווז’.
הרנסנס הגיע לצרפת רק בשנת 1494, כאשר פלש שארל השמיני (1483-1498), בנו של לואי ה-11, לאיטליה. בעקבות הפלישה, נשבה מלך צרפת בקסמי אמנות הרנסנס האיטלקית והביא עמו אמנים איטלקים, שהחלו לקשט את ארמונותיו.
אולם, בתקופתו ובתקופת יורשו, לואי ה-12 (1498-1515), ניתן היה לפגוש את אמנות הרנסנס בעיקר בעמק הלואר, בעוד שפריז נותרה עיר ימי-ביניימית באופייה. לפריז הגיע הרנסנס במלוא עוצמתו רק בתקופת שלטונו של פרנסואה הראשון (1515-1547). את סמלו, הסלמנדרה, ניתן למצוא בכמה מקומות נסתרים בעיר (נסו לאתר אותה בכיכר Leopold Achille שברובע המארה, או בסמטת Hirondelle ליד מזרקת סן מישל).
בפריז קיימים מספר ארמונות ובתים שנותרו מתקופה זו, כשהמפורסם שבהם הוא ארמון הלובר החדש, שאת בנייתו החל פרנסואה הראשון כשנה לפני מותו. בניית הארמון נמשכה על ידי בנו, אנרי השני (1547-1559), וכמעט כל מלכי צרפת והקיסרים שבאו אחריו הוסיפו לו אגפים משלהם.
דוגמה נוספת לאדריכלות רנסנסית בפריז היא “מזרקת התמימים” (Fontaine des Innocents), הנמצאת לא רחוק ממרכז פומפידו ומהווה מזכרת לבית קברות עתיק ששכן במקום עד שלהי המאה ה-18. מעבר למפעלי הבנייה, תקופתו של פרנסואה הראשון זכורה גם בזכות פריחה תרבותית של שירה ופרוזה. אם תרצו לטעום מעט מהעושר התרבותי הזה, נסו לקרוא את ספריו של פרנסואה רבלה (Rabelais) – ההנאה מובטחת.
לצד תנופת הבנייה, ידועה תקופתו של פרנסואה הראשון גם בזכות שתי מהפכות ששינו את צרפת לנצח. הראשונה הייתה “צו וילר-קוטרה” (Villers-Cotterêts) משנת 1539, שהפך את השפה הצרפתית לשפה הרשמית של הממלכה (במקום הלטינית, ששימשה עד אז בכל המסמכים הרשמיים).
המהפכה השנייה לא הייתה יזומה על ידי המלך, והיא הגיעה לצרפת מנסיכויות גרמניה, אך השפעתה על מאה השנים הבאות הייתה מכרעת. מדובר, כמובן, ברפורמציה הפרוטסטנטית, שהחלה על ידי מרטין לותר (1483-1546) וצברה פופולריות רבה