למרות שלא מעט פרנקופילים ביקרו באזור הגאר דו נור (Gare du Nord) שברובע העשירי (למשל כשהגיעו לפריז מלונדון באמצעות היורוסטאר), הרי שרובם בורחים מהאזור כמה שיותר מהר. ויש לכך סיבה טובה מכיוון שהאזור מסביב לתחנה הוא באמת לא נעים במיוחד, בגלל אוכלוסיית המהגרים המוסלמים שאוהבים להתרכז שם בדרך לפרברים הצפוניים של פריז, בהם הם מתגוררים.
האמת שעוד במאה ה-19 גרם האזור להלם ואכזבה בקרב מבקריו, כפי שניתן להתרשם מתגובתו של ג’ורג’ מור הבריטי שהגיע לפריז ב 1873 וכשיצא מהרכבת צעק “היכן הבולבארים? היכן השאנז אליזה??” אולם אל תתנו לסביבה הקרובה של תחנת הרכבת להרתיע אותכם. במרחק הליכה קצר מאוד תתחילו לגלות כמה מהאזורים הקסומים והלא מוכרים של פריז הן ברובע ה-10 והן ברובע ה-9 הצמוד לו.
אז בין אם הרגע הגעתם לפריז אחרי טיול בטירת שאנטיי ,שנמצאת חצי שעה נסיעה ברכבת מהגאר דו נור או הגעתם מלונדון (רחמנא ליצלן) אני מזמין אותכם לצאת איתי למסע שכולו קסם פריזאי אותנטי כי, כפי שאמר ד”ר סוס, כשיוצאים מגיעים למקומות נפלאים.
מפת הטיול ברובעים העשירי והתשיעי של פריז
הגאר דו נור – כי גם תחנת רכבת צריכה להיות יפהפיה
אנחנו מתחילים ביציאה מתחנת הרכבת ב Boulevard de Denain. לפני שנמשיך בואו נסתובב ונסתכל אחורה על החזית המפוארת שנבנתה על ידי האדריכל איטורף (Hittorff) ושבניתה נסתימה בשנת 1865. שימו לב ל-22 הפסלים שבחזית, כל אחד מהם מסמל עיר אחרת אליה ניתן להגיע ברכבות שיוצאות מהתחנה הזאת (לדוגמא לונדון, סן פטרסבורג אך גם קומפיין הקרובה יחסית לפריז).
לפני שנמשיך, אם במקרה נחת עליכם הרעב ומתחשק לכם אוכל צרפתי קלאסי במסעדה שכאילו יצאה מהבל אפוק, אתם מוזמנים לנסות את Terminus Nord שמשרתת את לקוחותיה מאז שנת 1925.
מסביב לכנסיית סן וינסנט דה פול
אחרי שסיימתם להתרשם מהגאר דו נור, לכו ב Boulevard de Denain עד שתגיעו ל Boulvard Magenta. חצו את הכביש ואחר כך לכו ימינו בבולבאר ופנו מיד שמאלה ל Rue de Belzunce. פתאום, בבת אחת משתנה האווירה ומבולבארים מפוייחים אתם מגיעים לאזור כמעט כפרי עם כמה מסעדות מקסימות.
אחרי שסיימתם להתרשם מהרחוב החמוד הזה פנו שמאלה לרחוב Fenelon ושם במספר 9 תגלו בניין עם חזית מרשימה עשויה מקרמיקה המציגה שורה של עמים, אשר תרמו לפיתוח אומנות הקרמיקה. תרדו לכם במדרגות ופנו שמאלה ושוב שמאלה ומולכם יפתח המראה הבא:
מדובר בכנסיית סן וינסן דה פול (Saint Vincenet de Paul), שנבנתה במאה ה-19 על ידי ידידנו איטורף (מספרים שהברון דה רוטשילד כל כך אהב את עיצוב הכנסייה הזאת, למרות היותו יהודי, שהוא זה שהזמין את איטורף לתכנן את תחנת הרכבת הצפונית (ה Gare du Nord).
אתם מוזמנים לעלות למעלה, לבקר בכנסייה ולהנות מהגן הקסום בדרך. לחלופין אתם מוזמנים פשוט לשבת לכם בכיכר על שם פרנץ ליסט שנמצאת בתחתית ולהנות מכל היופי הזה. דרך אגב, הכנסייה האלמונית הזאת הצליחה לככב בסרט האלמותי “זאזי במטרו” (Zazi dans le metro) של לואי מאל.
בתחילת הסרט אוספת מונית את זאזי ובני משפחתה, מתחילה לנסוע בפריז וכל כמה דקות מגיעה לכנסייה הזאת בזמן שנהג המונית מציג אותה פעם בתור כנסיית מדלן, פעם בתור ארמון האינווליד וכו’. לצערי לא מצאתי את הקטע הזה ביוטיוב אבל אם לא זכיתם עוד לראות את הקומדיה הסוריאליסטית הזאת הנה תקציר קטן:
כיכר מונת’ולון
אחרי שסיימתם להתרשם מהכנסיה ואולי אף ישבתם בגן הקטן שלה פנו אל rue d’Abeville. לאוהבי האר נובו (Art Nouveau) מצפה הפתעה בדמות שני בתים נפלאים (מספר 14 ומספר 16).
פנו שמאלה לעבר Faubourg Poissonnière, אשר נקרא על שם הדגים אותם היו מובילים ברחוב זה כל יום לעבר שוק Les Halles עד שזה עבר בשנות ה-70 ל – Rungis. המשיכו ברחוב הזה ותהנו מלא מעט בתים שנוצרו במאה ה-18, כאשר הרובע הזה נחשב לרובע יוקרתי בזכות האוויר הצח שנבע מהיותו ממוקם, באותה עת, מחוץ לגבולות העיר. המשיכו עד להצטלבות עם Rue Lafayette ופנו ימינה. המשיכו ברחוב הזה עד שתגיעו לכיכר מונת’ולון.
מדובר בגן קסום ולא מוכר שהפריזאים מאוד אוהבים. מעבר לכל היופי שתיחשפו לו (במיוחד באביב) ישנה לכיכר ולגן היסטוריה מרתקת עליה כתבה ד”ר אורנה ליברמן בעבר.
כנסיית נוטרה דאם דה לורט וכיכר סן ז’ורז’
המשיכו ברחוב Lafayette ופנו לרחוב Châteaudun עד שתגיעו לכנסיית Notre dame de Lorette.
הכנסייה הזאת, שנבנתה יחד עם רוב הבתים שמסביב במהלך המאה ה-19, היא בהחלט כנסייה חביבה אולם מה שיותר מעניין מבחינה היסטורית הוא ששמה הפך לשם נרדף לסוג מסויים של “נערות עובדות”, עליהם תוכלו לקרוא כאן. אחרי שסיימתם להתרשם מהכנסייה המשיכו ברחוב עם אותו שם עד שתגיעו לכיכר סן ז’ורז’ (Saint Georges), על שמה קרויה כל השכונה המקסימה שמסביבה.
את הכיכר סיימו לבנות בשנת 1826 ויש בה כמה אטרקציות קטנות. למשל המזרקה שלפניכם, אשר נקראת על שם גבארני (Gavarni), קריקטוריסט מפורסם מהמאה ה-19 שהתגורר כאן.
במספר 27 תמצאו את ביתו של תייר (Adolphe Thiers) הנשיא הראשון של הרפובליקה השלישית. הבית המקורי שהכיל גם ספריה מרשימה נשרף בזמן הקומונה, אולם אחרי שחזר עם גייסותיו לפריז הצליח תייר לבנות מחדש את ביתו שעד היום מספק משכן לספרייתו הגדולה, שגם היא ניצלה.
בצד השני שלי הכיכר עומד ביתה של הקורטיזנה המפורסמת המרקיזה דה פאיבה בו היא התגוררה לפני שעברה לוילה המפוארת אותה בנתה בשדרות השאנז אליזה. ולבסוף, אם תמשיכו מעט למעלה ברחוב ו תגלו עוד כיכר קטנטנה ומקסימה בשם כיכר גוסטאב תודוז (Gustave Toudouze) יחד עם מזרקת הוואלס שלה. ללא ספק מקום אידאלי לפיקניק קטן (את האוכל ניתן לקנות בחנויות האוכל של rue des Martyres) הסמוך.
מוזיאון החיים הרומנטיים
המשיכו ברחוב Notre dame de Lorette עד שתגיעו להצטלבות. קחו ימינה אל רחוב Chaptal והמשיכו עד למספר 16. שם תגלו את מוזיאון החיים הרומנטיים. מדובר במוזיאון קטן, חינמי ומומלץ מאוד שכולו מוקדש לצייר בן המאה ה-19 ארי שפר (Ari Scheffer) ולסופרת ז’ורז’ סאנד.
ולבסוף, במידה ושוב נהייתם רעבים ישנה מסעדה צרפתית קלאסית ולא רעה (אם כי מעט יקרה לטעמי) בשם l’Anexe שנמצאת ממש ממול. אכלתי שם סטייק טרטר ופרופיטרולים לא רעים בכלל…
זהו ידידי, כאן אני עוזב אותכם. מכאן את מוזמנים להמשיך ולהסתובב בשכונה או להעלות למונמרטר שנמצא ממש לא רחוק. בכל מקרה, מקווה מאוד שנהנתם.