מסלול טיול בפריז של ויקטור הוגו (בעקבות חייו וספריו הגדולים)

הפנתיאון - מקום קבורתו של ויקטור הוגו. מקור צילום ויקיפדיה.
זמן קריאה משוער: 5 דקות

ויקטור הוגו (1802-1885) היה הרבה יותר מסופר. הוא היה אחד מחלוצי הסגנון הרומנטי, משורר, פעיל חברתי, נדבן, פוליטיקאי וכמובן מאהב נלהב, שאת סיפור אהבתו בת חמישים השנה לז’ולייט דרואה ניתן לקרוא כאן.

ויקטור הוגו נולד בעיר בזאנסון בשנת 1802 וזכה לתהילה כבר בגיל 20, כאשר שיריו הראשונים העניקו לו משכורת מהמלך לואי ה-18 בכבודו ובעצמו. עוד לפני שהגיע לגיל 30 כבר הפך לאחד האנשים המפורסמים ביותר בצרפת בזכות המחזה “הרנני” (1830), אשר הפך למעין מניפסט של הזרם הרומנטי, ובזכות הרומאן “הגיבן מנוטרדאם” (1831).  ויקטור הוגו הצליח להשפיע לא רק על חיים של מיליוני קוראיו אלא גם על פניה של פריז עצמה בה התגורר, כאשר בזכות הרומאן הוא הצליח להציל את נוטרדאם מהרס. בעקבות הצלתה של הנוטרדאם נוצר עניין מחודש בארכיטקטורה גותית בצרפת, דבר שסייע לשמר כנסיות אחרות, אשר את חלקן נפגוש במהלך הסיור.

למרות הצלחתו הוא לא נח על זרי הדפנה והמשיך לכתוב ובמקביל לעסוק בפוליטיקה. הוגו התחיל את דרכו בתור מלוכני, אולם במהלך השנים הפך לרפובליקני נלהב התומך בזכויות אדם ובשיפור מצבם של העניים. העיסוק בפוליטיקה הפך אותו לאויבו של נפוליאון השלישי, אשר תפס את השלטון בצרפת בכח הזרוע בשלהי שנת 1851, והוא נאלץ לברוח מצרפת אל בלגיה ומשם אל איי התעלה ג’רזי (1852-1855) ואח”כ גרנזי (1855-1870). בשנת 1862 פרסם ויקטור הוגו את הרומאן המפורסם ביותר שלו “עלובי החיים”. לכאורה הגיבור הראשי של הרומאן הוא ז’אן וולז’אן, אשר נרדף על ידי עברו. אולם, בעיניי הגיבורה הראשית האמיתית של הרומאן הזה היא פריז, על שלל המונומנטים, הסמטאות והאנשים (האומללים ברובם) המאכלסים אותה בעודם פשוט מנסים לשרוד. ביום שהספר יצא הוא נחטף על ידי הקוראים, אשר פשטו על כל חנויות הספרים בפריז (מזל שאז לא היה חוק הספרים) ותוך יום אחד נגמרו כל העותקים והיה צורך להדפיס מהדורה חדשה.

ויקטור הוגו חזר לפריז בשנת 1870 בעקבות נפילת שלטונו של נפוליון השלישי. הוא נבחר לסנאט והמשיך במהלך שארית חייו להיות מגינם של העניים הן באמצעות פוליטיקה והן באמצעות הכתיבה. כאשר מת בשנת 1885 הפכה הלוויתו לאירוע הציבורי הגדול ביותר של פריז, כאשר קרוב לשני מיליון אנשים ליוו אותו בדרכו האחרונה משער הניצחון ועד לפנתיאון שם נקבר.

אז בין אם אתם במהלך טיול מאורגן בפריז או מטיילים לבדכם אני מקווה מאוד שתהנו מהמסלול הזה.

טיול בפריז של ויקטור הוגו – מפת המסלול

כיכר הבסטיליה

את הסיור נתחיל בכיכר הבסטיליה. שם התגורר גברוש מ”עלובי החיים” בתוך…פיל. מסתבר שויקטור הוגו לא המציא דבר. אכן במקום עמד פיל חלול עשוי מגבס, אשר נבנה בשנת 1813. מי שהורה על בנייתו היה נפוליאון (פילים היו חיה מאוד אופנתית במאה ה-19) ובמקור הוא היה אמור להיות עשוי מברונזה. במהלך השנים הלך הפיל ונרקב עד שהוא נהרס סופית בשנת 1846 ובמקומו הוקם עמוד יולי המפורסם, אשר נמצא בכיכר עד היום.

הפיל של כיכר הבסטיליה
הפיל של כיכר הבסטיליה

המאהבת הראשונה של ויקטור הוגו

מכיכר הבסטילייה לכו ברחוב Saint Antoine ותפנו שמאלה ברחוב Petit Musc. אם תמשיכו ברחוב עד לפינת רחוב Cerisaie תגיעו לבולנז’רי בה לפני קרוב ל 180שנה עבדה אחת המאהבות הראשונות של ויקטור הוגו. חזרו על עקבותיכם אל רחוב Saint Antoine, עברו את הכביש וכנסו אל Impasse Guéménée דרכו היה מתגנב ויקטור הוגו מביתו שבכיכר ווז’ אל המאפייה בה עבדה אהובתו.

Impasse Guéménée - מקור צילום ויקיפדיה
Impasse Guéménée – מקור צילום ויקיפדיה

הבית של ויקטור הוגו

כנסו אל כיכר ווז’ ולכו אל בית מספר 6 הלא הוא Hôtel de Rohan-Guéménée. בקומה השלישית של בניין זה התגורר ויקטור הוגו בין השנים 1832-1848 יחד עם אשתו וארבעת ילדיו.  כאן כתב את “הגיבן מנוטרדאם” וגם החל לכתוב את “עלובי החיים”, אשר יפורסם מאוחר יותר בעת הגלות שלו באי גרנזי בשנת 1862. המוזיאון, שהכניסה אליו היא בחינם, מכיל לא מעט פריטים מעניינים של הסופר ובין השאר שחזור של חדר השינה שלו והמיטה שבה הוא מת (הוא כמובן לא מת כאן אלא במקום אחר בפריז).

המיטה בה מת ויקטור הוגו - מקור צילום ויקיפדיה
המיטה בה מת ויקטור הוגו – מקור צילום ויקיפדיה

כנסיית הנוטרדאם

מכיכר ווז’ מצפה לנו הליכה מעט ארוכה אך מקסימה. צאו מהכיכר דרך אוטל דה סולי (לא בגלל שהוא קשור לויקטור הוגו אלא כי הוא פשוט יפהפה) ומשם צאו אל רחוב סן אנטואן, חצו את הכביש ופנו ימינה עד שתגיעו לרחוב פרנסואה מירון. המשיכו ברחוב הזה עד שתגיעו לרחוב Pont Louis Philipe. משם המשיכו עד שתגיעו אל אי סן לואי. חצו את האי עד שתגיעו אל איל דה לה סיטה ופנו ימינה ברחוב Cloître-Notre-Dame. שם ממש ליד הגשר עומד לו קפה Esmeralda על שם אהובתו של הגיבן מנוטרדאם. אם התעייפתם מההליכה זו הזדמנות טובה לשבת ולהתבונן על גשר סן לואי ואם יש לכם מזל, אז אולי יהיו שם גם נגנים שינעימו לכם את האווירה.

סיימתם לנוח ולשתות קפה? זה הזמן ללכת אל כנסיית הנוטרדאם ואם יש לכם זמן לעמוד בתור ומספיק אנרגיה, אני ממליץ בחום לטפס ולהגיע עד קרוב לפסגת הכנסיה. אומנם תרגישו כמו קווזימודו מ”הגיבן מנוטראדם” אבל איזה נוף יתגלה בפניכם…

עדכון: במרץ 2019 עלתה כנסיית הנוטרדאם באש. כתוצאה מכך נכון לעכשיו לא קיימת אופציה לביקור בכנסיה. לכן הייתי ממליץ לדלג על החלק הזה במסלול ולעבור לחלק הבא.

הנוף שנשקף מכנסיית נוטרדאם מרהיב עין וכמובן אסור לשכוח את הגרגויילים... מקור הצילום: ויקיפדיה
הנוף שנשקף מכנסיית נוטרדאם מרהיב עין וכמובן אסור לשכוח את הגרגויילים… מקור הצילום: ויקיפדיה

Laperouse המסעדה האהובה על ויקטור הוגו

אחרי שסיימתם לטפס על מגדלי כנסיית נוטרדאם חצו את הגשר לכיוון הרובע הלטיני ולכו ימינה לאורך הסיין. כאשר תגיעו אל quai des Grandes Augustines מספר 51 תראו את מסעדת Laperouse. המסעדה קרויה על שם הרוזן דה לפרוס (Jean-François de Galaup, comte de Lapérouse) אחד הימאים המפורסמים של לואי ה-16, אשר עכבותיו נעלמו בשנת 1788. ויקטור הוגו נהג לסעוד כאן ואם הפרוטה מצויה בכיסכם מומלץ לכם להתפנק ולאכול כאן ארוחת ערב (במידה ולא תרצו לאכול אתם מוזמנים לשבת בבר שנמצא בקומה התחתונה).

מסעדת לפרוס - התצלום באדיבות אתר המסעדה
מסעדת לפרוס – התצלום באדיבות אתר המסעדה

כנסיית סן ז’רמן דה פרה וסיום הטיול

אחרי שסיימתם לאכול ולשתות אתם מוזמנים ללכת ברחוב Dauphin ואח”כ פנו אל רחוב Buci ואחר שוב ימינה אל בולבאר סן ז’רמן. שם תוכלו להנות מיופיה של הכנסיה, אשר גם היא ניצלה מהרס כתוצאה משתדלנותו של ויקטור הוגו.

המשיכו בשדרות סן ז’רמן עד שתגיעו למוזיאון המכתבים וכתבי העט (Lettres et Manuscrits) שנמצא במספר 222. שם תוכלו למצוא מכתבים שויקטור הוגו כתב למאהבת שלו וגם לסופרים וסופרות אחרים דוגמת ז’ורז’ סאנד. כמו כן תוכלו למצוא שם גם כמה משיריו כתובים בכתב ידו ואין דרך טובה יותר לסיים את הטיול בעקבותיו של ויקטור הוגו.

רגע, נשאר לכם עוד קצת כח ברגליים?

אם כן, אתם ראויים לבונוס. חזרו בשדרות סן ז’רמן עד שתגיעו לצומת בו הבולבאר נפגש עם בולבאר סן מישל. פנו ימינה ועלו בשדרות סן מישל עד אשר תגיעו לרחוב Soufflot שיהיה משמאלכם. פנו שמאלה ולכו עד שתגיעו אל הפנתיאון. כאן נקבר ויקטור הוגו בשנת 1885 ובכך החל המנהג של הצרפתים לקבור שם את גדולי האומה (למען האמת המנהג הזה החל במהלך המהפכה הצרפתית, אבל זה כבר סיפור לפוסט אחר).

מידע פרקטי בנוגע לפנתיאון (במידה ותרצו לבקר בו)

כתובת:  Place du Panthéon

מטרו:Cardinal-Lemoine, Maubert-Mutualité

סוג מוזיאון: בתשלום

קישורים :  קניית כרטיס | אתר המונומנט

ימים ושעות פתיחה: כל יום בין 1000-1800 ובין אפריל לספטמבר המקום פתוח עד 1830.

כמה מילים על האטרקציה: מקום חובה לחובבי ההיסטוריה הצרפתית מכיוון שכאן קבורים כל גדולי האומה הצרפתית (ויקטור הוגו, אמיל זולא ועוד). מומלץ לבקר כאן אם אתם עושים את מסלול הטיול בפריז בעקבות המינגווי ואם אתם כבר שם אל תפספסו את כנסיית Saint Étienne du Mont המקסימה.

וועוד דבר מתוק אחד לסיום

אם אתם אוהבים שוקולדים ושאר מיני מתוקים אזי תשמחו לדעת שאומנם אין פטיסרי ויקטור הוגו אבל יש שוקולוטרי בשם הוגו וויקטור, עלי תוכלו לקרוא בכתבה הזאת.

מוזמנים ליצור איתי קשר

מתכננים טיול לצרפת?
מוזמנים להיכנס ל"ארגז הכלים" שלי שמכיל שורה של אתרים אמינים להזמנות מלונות, כרטיסים, רכבים וכל דבר נוסף שתזדקקו לו לבניית טיול מושלם.
רוצים לא לפספס אף כתבה?
הרשמו לעלון שלי ותתחילו לקבל כתבות מרתקות כל שבוע לאימייל. כבונוס אשמח גם לתת לכם בחינם את ההרצאה שלי "טיול בפריז בעקבות מולייר".​
הפרנקופיל
בואו נשמור על קשר

הכתבות המעניינות ביותר, מידע על טיולים בצרפת, הרצאות, ערבי שאנסונים ועוד דברים שפרנקופילים אוהבים אצלך במייל פעם (או מקסימום פעמיים) בשבוע.

ואם זה לא שכנע אותכם…

מי שנרשם כעת יקבל את הרצאה שלי על טיול בפריז בעקבות מולייר בחינם!