ז'אן ד'ארק – מכשפה או קדושה? הרצאה מאת ד"ר אלון קליבנוב

ז'אן דארק היא אחד הסמלים המיתולוגיים של צרפת. ד"ר אלון קליבנוב לוקח אותנו למסע היסטורי בעקבות סיפורה המופלא ומנסה להבין יחד איתנו האם היא הייתה קדושה או מכשפה.
ז'אן ד'ארק - מכשפה או קדושה. הרצאה מאת ד"ר אלון קליבנוב
ניווט מהיר בתוך הכתבה

הקדמה קצרה

ז'אן ד'ארק היא דמות שמבלבלת לא מעט היסטוריונים מכיוון שקורות חייה מלאים במעשי ניסים שלא באמת ניתן להסביר באופן רציונלי. כל זה, בשילוב היותה סמל צרפתי שני רק אולי ל"מריאן", הופך את הדמות שלה למרתקת במיוחד.

ד"ר אלון קליבנוב היסטוריון צבאי ומומחה להיסטוריה של צרפת מספר לנו את סיפורה בהרצאה מרתקת בת כשעה וחצי אותה תוכלו לשמוע מיד. במידה ואתם מעדיפים דווקא לקרוא נוסף למטה סיכום של ההרצאה שמכיל את הפרטים החשובים שלה.

ומכאן רשות הדיבור לד"ר קליבנוב.

מלחמת מאה השנים

לפני שנתחיל לספר את סיפורה של ז'אן ד'ארק, חייבים לתת סקירה קצרה על מלחמת מאה השנים אשר במהלכה היא הופיעה על במת ההיסטוריה.

על מנת להבין את המלחמה הזאת יש צורך ללכת לשנת 1328. באותה שנה מת מלך צרפת שארל ה-4 (1294-1328) ללא יורש זכר והענף הראשי של שושלת בית קאפט הגיע לסיומו (אם תרצו לקרוא עוד על המאורעות שהובילו לכך, אתם מוזמנים לקרוא את כתבתה של ד"ר אורנה ליברמן פרשת מגדל נל: מעשי ניאוף בחצר המלכות).

שני המתחרים הראשיים על כתר צרפת היו פיליפ מולואה בן אחיו של פיליפ ה-4, אביו של שארל ה-4, המלך שזה עתה מת, ואדוארד השלישי מלך אנגליה, בנה של איזבל אחותו של שארל ה-4.

אילן היוחסין של סוף שושלת בית קאפה, אשר מסביר את הקרבה של כל אחד מהטוענים לכתר למלך שארל ה-4. מקור: ויקיפדיה.
אילן היוחסין של סוף שושלת בית קאפה, אשר מסביר את הקרבה של כל אחד מהטוענים לכתר למלך שארל ה-4. מקור: ויקיפדיה.

בסופו של דבר פיליפ רוזן ולואה נבחר להיות מלך צרפת בזכות החוק הסאלי, אשר מנע מנשים לרשת את כתר צרפת והפך למלך פיליפ ה-6 (1328-1350). אדוארד מלך אנגליה לא הסכים לקבל את רוע הגזרה ובשנת 1337 הכריז מלחמה על מלך צרפת. למרות שצרפת נחשבה באותו זמן למדינה החזקה ביותר באירופה, מלך אנגליה הצליח להכות אותה שוק על ירך בקרב קרסי (1346) ובקרב פואטייה (1356), אשר במהלכו נפל בשבי מלך צרפת ז'אן ה-2 (1350-1364).

מלך אנגליה ובנו אדוארד "הנסיך השחור" הצליחו לעשות זאת באמצעות השימוש בקשת הארוכה, אשר עשתה שמות בצבא מלך צרפת ובאמצעות טקטיקת מלחמה, אשר הצליחה להוציא את העוקץ מחיל הפרשים, עליו נשען הצבא הצרפתי. התוצאה של כל הנצחונות הללו הייתה כיבוש שטחים נרחבים בצרפת עד כי נדמה היה שמלך אנגליה עלול להגשים את תוכניתו ולהפוך למעין קיסר החולש על שטחי אנגליה וצרפת.

אולם בשנת 1377 הגלגל מתהפך. אדוארד הנסיך השחור מת מדיזינטריה ואביו, אדוארד השלישי, מת שנה מאוחר יותר. במקומם עולה לשלטון ריצ'ארד ה-2 (1378-1399) מלך חלש וצעיר מאוד. במקביל, מספר שנים קודם לכן עולה לשלטון בצרפת המלך שארל ה-5 (1364-1380) המכונה "החכם" ויחד עם שר צבאו ברטראן די גקלן הם מצליחים לסלק את האנגלים מרוב השטחים אותם הם כבשו.

וכך בשלהי המאה ה-14 נראה היה שהמלחמה בין אנגליה לצרפת הולכת להסתיים, אך הסתבר שהייתה זו רק המחצית הראשונה של המאבק…

מלחמת 100 השנים – סיבוב שני

בשנת 1380 מתים שארל ה-5 וברטראן די גקלן ועל כס צרפת עולה המלך שארל ה-6 (1380-1422). בשנת 1392 לוקה המלך בהתקף השיגעון הראשון שלו מיני רבים וממלכת צרפת נכנסת לעידן של חוסר יציבות שלטוני. בתוך הואקום השלטוני הזה נכנסים דוכס בורגונדי ודוכס אורליאן, אשר מתחרים זה בזה הן על אהבתה של המלכה והן על השליטה בפועל בממלכה.

בשנת 1407 מצליח דוכס בורגונדי "ז'אן חסר הפחד" לרצוח את דוכס אורליאן באחד מרחובות פריז (תוכלו לקרוא על כך בכתבה הרצח ברחוב ברבט שכמעט והרס את צרפת). אולם בשנת 1419 רוזן ארמניאק מצליח להחזיר לו כגמולו ולרצוח אותו על גשר מונטרה (פרבר של פריז). מכיוון שהרוזן, שהיה ראש סיעת אורליאן, בממלכה, נתמך על ידי מלך צרפת, הרי שבנו של דוכס בורגונדי שנרצח מחליט לעבור לצד האנגלי.

כתוצאה מכך וכתוצאה מקרב אז'ינקור, שהתרחש כ-4 שנים לפני רצח דוכס בורגונדי ובמהלכו מלך אנגליה הנרי ה-5 (1413-1422) מכה שוק על ירך את הצבא הצרפתי, מגיעה צרפת למצב הגרוע ביותר בו הייתה אי פעם. מלך אנגליה מצליח לשכנע את מלך צרפת המובס, אשר ממלכתו נקרעת על ידי מרידות אצילים, לתת לו את בתו קתרין. כמו כן הוחלט שהבן שיוולד מהשידוך הזה יהפוך למלך צרפת עם מותו של שארל ה-6.

בשנת 1421 נולד להנרי ה-5 ולאישתו קתרין מולואה בן זכר, אשר קיבל גם הוא את השם הנרי. זמן קצר אחר כך מתים בזה אחר זה הנרי ה-5 ושארל ה-6 והמלך החדש (הנרי ה-6) מוכרז בתור מלך צרפת. אומנם לשארל ה-6 ישנו בן זכר (שארל ה-7) אך מדובר באדם חלש וחסר אופי ונראה שהוא לא מוכן להילחם על ממלכתו. וכך מוצא הוא את עצמו שולט על חלק קטן משטחה של צרפת ואף מקבל את הכינוי "מלך בורז'" (Bourges), על שם העיר הקטנה בעמק הלואר שם הוא ישב.

ואז כשהכל נראה אבוד ונדמה שצרפת תהפוך לפרובינציה אנגלית, מופיעה על הבמה ז'אן ד'ארק!

סיפורה של ז'אן ד'ארק

ז'אן נולדה בשנת 1412 או 1413 בעיירה דומרמי (Domrémy) שבחבל לוריין לז'אק ד'ארק ואיזבל רומה. הסיבה שאיננו יודעים את שנת לידתה המדוייקת היא שמספר שנים אחרי שנולדה פולשים צבאות דוכס בורגונדי לכפר ושורפים את הכנסייה בה נמצא הספר בו נרשמו כל הלידות והמיתות.

הבית שבו נולדה ז'אן ד'ארק. צילם: Arnaud 25. מקור צילום: ויקיפדיה.
הבית שבו נולדה ז'אן ד'ארק. צילם: Arnaud 25. מקור צילום: ויקיפדיה.

את הקריירה שלה היא מתחילה כמו כל בת איכרים אחרת בעזרה במשק הבית ובשדה. אולם בשנת 1425, בעודה מהלכת בשדות הכפר, נגלים אליה סן מישל, סנט מרגריט וסנט קתרין, אשר קוראים לה לסלק את האנגלים ממולדתה ולהכתיר את מלך צרפת. החזיונות הללו חוזרים שוב ושוב וז'אן דארק בורחת אל עיר המחוז ווקולר (Vaucouleurs) על מנת למצוא בני ברית שיעזרו לה להגשים את מטרתה. שם, לאחר לא מעט מאמצים, היא מצליחה לשכנע את אחד המפקדים הצבאיים במקום להעניק לה ליווי חמוש עד לטירת שינון (Chinon) בה התגורר באותה עת שארל ה-7.

ז'אן ד'ארק מצליחה באמצעות שורה של מעשי ניסים לעבור דרך אדמותיו של דוכס בורגונדי ולהתחמק מצבאו וצבאות האנגלים ובסופו של דבר היא מגיעה אל טירת שינון. שארל השביעי מחליט לבחון את כוחותיה ומלביש את אחד מאנשי חצרו בלבוש מלכות, בעוד שהוא הולך לקצה החדר. כשז'אן ד'ארק נכנסת לאולם היא לא מתבלבלת, היא עוברת על פני המתחזה למלך, מגיעה לשארל ה-7 וכורעת ברך לפניו.

המלך ההמום מסכים להעניק לז'אן ד'ארק שריון, חרב וצבא שאותו היא מוליכה אל העיר הנצורה אורליאן (Orleans), אחת הערים הכי חשובות מבחינה אסטרטגית בעמק הלואר. היא פונה למפקד האנגלי, אשר צר על העיר ודורשת ממנו לעזוב את צרפת על מנת להציל את חייו שלו וחיי חייליו. לאחר שהמפקד משיב בזלזול לפנייתה, צבאה של ז'אן ד'ארק תוקף את האנגלים ובאורח נס, למרות שהיה קטן מהצבא האנגלי, הוא מצליח לנצח אותם ולהסיר את המצור. שם זוכה ז'אן ד'ארק בכינוי שילווה אותה מאז ועד היום: "הבתולה מאורליאן".

ז'אן ד'ארק בהכתרתו של שארל ה-7. ציור מאת אנגר (Ingres). מקור ציור: ויקיפדיה.
ז'אן ד'ארק בהכתרתו של שארל ה-7. ציור מאת אנגר (Ingres). מקור ציור: ויקיפדיה.

השלב הבא בתוכניותיה של ז'אן ד'ארק היה להכתיר את שארל ה-7 למלך בקתדרלת רנס (Reims), שם נהוג היה להכתיר את כל מלכי צרפת. במסע צבאי מרשים בו הצליחה בקלות רבה לכבוש את הערים אוקזר (Auxerre) וטרואה (Troyes) מידי האנגלים ודוכס בורגונדי, היא הגיעה לעיר רנס ב 16 ביולי 1429. שארל ה-7 הוכתר זמן קצר אחר כך וז'אן ד'ארק ומשפחתה קיבלו תואר אצולה כפרס על מעשיה.

נפילתה של ז'אן דארק

ההכתרה בריימס הייתה שיא הקריירה של ז'אן ד'ארק אך החל מנקודה זו הניסים הסתיימו. אחרי ההכתרה היא פנתה עם צבאה לפריז אולם שם בקרב ליד השער של סנט אונורה (הרובע ה-8 של היום) היא נפצעה. מאוחר יותר הסתבר שהיא חזתה את הפציעה הזאת, אשר התבררה כפציעה שטחית וקלה יחסית וסיפרה על כך לחבריה לפני שהדבר קרה. אולם היא גם חזתה שסופה הולך וקרב ולא נשאר לה עוד זמן רב לנסות ולגרש את האנגלים.

במאי 1430 שומעת ז'אן ד'ארק שהבורגונדים צרים על העיר קומפיין (Compiègne) והיא עולה עם צבאה אל העיר על מנת לעזור לתושביה להסיר את המצור, כפי שעשה קודם באורליאן. אולם בקרב שמתפתח, ידם של הבורגונדים הייתה על העליונה וצבאה של ז'אן ד'ארק נמלט פנימה אל בין חומות העיר. מכיוון שהיא הייתה בחלק האחורי של הכוח, היא לא מספיקה להיכנס אל העיר, לפני שהשער נסגר, והיא נתפסת על ידי הבורגונדים ב-23 במאי.

הבורגונדים שמבינים איזה אוצר נפל לידיהם מנהלים עם האנגלים מו"מ כספי על הסגרתה לידיהם ובסופו של דבר עושים זאת תמורת סכום נכבד של 10,000 לירות. האנגלים מעבירים אותה אל העיר רואהן (Rouen) שבנורמנדי, אשר תפקדה בפועל בתור הבירה של השטחים הצרפתיים שלהם, ומתחילים להתכונן למשפט ראווה בו תואשם בכפירה.

ומה לגבי שארל ה-7, אתם שואלים? הוא לא נקף אצבע כדי לנסות לשחרר אותה משבי הבורגונדים והרי שיכול היה לעשות זאת על ידי תשלום כופר גבוה יותר…

ז'אן ד'ארק נחקרת על ידי הקרדינל של וינצ'סטר. ציור משנת 1824 של היפוליט דה לה רוש. מקור תמונה: ויקיפדיה.
ז'אן ד'ארק נחקרת על ידי הקרדינל של וינצ'סטר. ציור משנת 1824 של היפוליט דה לה רוש. מקור תמונה: ויקיפדיה.

על המשפט הופקד הבישוף פייר קושון (Pierre Cauchon) , אשר אסף סביבו שורה של אנשי דת שתמכו באנגלים ובבורגונדים (חלק גדול מהם הגיע, דרך אגב, מהסורבון מכיוון שפריז הייתה כבושה בידי האנגלים באותה תקופה). למרות שז'אן ד'ארק הייתה אנאלפביתית, היא הצליחה להדהים את השופטים והחוקרים באמצעות התשובות שהיא נתנה לשאלותיהם, תשובות שרק מומחה בתאולוגיה יכל לתת.

מכיוון שז'אן ד'ארק לא נשברה ולא הפלילה את עצמה, נאלץ קושון לנקוט בתכסיס. הוא הבטיח לה שאם תחתום על הצהרה שבה היא מתנערת מכמה ממעשיה, ד'ארק חתמה על המסמך וכמה ימים אחר כך גילתה פתאום שבגדיה נעלמו מתאה ובמקומם ישנם מכנסיים וחולצה גבריים. מכיוון שהיה קר מאוד ומכיוון שלא רצתה שיראו אותה עירומה היא לבשה את הבגדים הללו ובכך הפרה את פרטי ההסכם עליו היא חתמה.

הוצאתה להורג של ז'אן דארק. ציור של הרמן שטילקה משנת 1843. מקור ציור: ויקיפדיה.
הוצאתה להורג של ז'אן דארק. ציור של הרמן שטילקה משנת 1843. מקור ציור: ויקיפדיה.

קושון ניצל זאת מיד והמשפט התחדש. ז'אן ד'ארק הורשעה בכפירה ונידונה להישרף בכיכר השוק של רואן. היא הוצאה להורג ב 30 במאי 1431 ומספרים שרגעים לפני שנשרפה ביקשה לנשק את הצלב. חייל אנגלי לקח מספר זרדים, יצר מהם צלב אותו הוא שם על חנית וקירב אותו אל שפתיה של ז'אן דארק. זמן קצר אחרי זה מתה ז'אן דארק וגופתה נשרפה פעמיים, לפני שנזרקה לנהר הסיין, על מנת שאף חלק ממנה לא יהפוך לפריט מקודש אצל תומכיה.

סיומה של מלחמת מאה השנים

הוצאתה להורג של ז'אן ד'ארק לא הצליחה לשנות את הדינמיקה של סילוק האנגלים מצרפת אלא רק לעכב זאת מעט. בשנים הבאות החלו האנגלים לאבד אט אט את השטחים שהם כבשו וזאת מכמה סיבות:

  • חוסר יציבות פנימית, אשר נוצרה כתוצאה מכך שמלכם הנרי ה-6 איבד את שפיותו (קיבל את מחלתו של שארל ה-6 בירושה באמצעות אמו שהייתה בתו של מלך צרפת).
  • שארל ה-7 הצליח להפריד בין הבורגונדים לבין האנגלים באמצעות חוזה ארס (Arras) שנחתם בשנת 1435 וגרם להם לאבד בן ברית חשוב.
  • זמן מה אחרי מותה של ז'אן ד'ארק נכנסה לחייו של מלך צרפת אישה חזקה נוספת ושמה אנייס סורל. אנייס, אשר הפכה למאהבת הרשמית הראשונה של מלך צרפת, עודדה את שארל ה-7 לנקוט במדיניות אגרסיבית יותר כנגד האנגלים ואף עזרה לו לממן חיל תותחנים שיהפוך לטוב ביותר באירופה.
  • זכרה של ז'אן ד'ארק והוצאתה האכזרית להורג הפיכו רוח קרב בקרב החיילים הצרפתים. רוח זאת עזרה להם לנצח בלא מעט קרבות כנגד האנגלים.

וכך, בעקבות שורה של מסעות מלחמה מוצלחים, מצליח שארל ה-7 בשנת 1453 לסלק את האנגלים כמעט מכל צרפת (להוציא קאלה) ובשנת 1473 נחתם חוזה פיקיני (Piquiny), אשר סיים באופן רשמי את מלחמת מאה השנים (אשר בפועל נמשכה 116 שנים).

ז'אן ד'ארק הופכת לקדושה ולסמל צרפתי

את המשפט, שנעשה בברכתו של האפיפיור קליקסטוס ה-3 (Calixtus III), ערכו תאולוגים שונים ובסופו של דבר הוכרזה ז'אן ד'ארק כזכאית וגזר דינה בוטל.

ביטול תוצאות המשפט ולחימתה של ז'אן ד'ארק כנגד האנגלים הפכו אותה לסמל צרפתי ובמהלך המאה ה-19 החלו ניסיונות להפוך אותה לקדושה של הכנסייה הקתולית. הניסיונות הללו נשאו פרי ובשנת 1920 האפיפיור בנדיקטוס ה-15 מכריז עליה כקדושה, אחרי שלא מעט ניסים נרשמו על שמה במהלך השנים הקודמות.

כתוצאה מכך פסליה של ז'אן ד'ארק "מציפים" היום את צרפת וניתן למצוא אותם בחלק גדול מאוד מהכנסיות שם.אולם  הפסל המפורסם ביותר שלה לא נמצא בכנסיה אלא דווקא ברחוב ריבולי  בפריז, לא רחוק ממוזיאון הלובר.

פסלה של ז'אן דארק בפריז. צילם: צבי חזנוב
פסלה של ז'אן דארק בפריז. צילם: צבי חזנוב

כפי שאתם רואים הפסל הזה מוזהב אך מעטים יודעים שמי שאחראי לכך היו לא פחות ולא יותר מאשר הגרמנים במהלך מלחמת העולם השנייה. כך הם קיוו להתחבב על תושבי העיר ולהכניס טריז בינם לבין האנגלים בעלי בריתם, נגדם נלחמה ז'אן ד'ארק. כפי שאתם יודעים זה לא כל כך הצליח.

וכך גם היום ז'אן ד'ארק ממשיכה להוות סמל שמצליח באופן נדיר לאחד את החברה הצרפתית השסועה בין ימין לשמאל. הסיבה לכך היא שהימין רואה בה מופת של פטריוטיות (ולכן הרבה מאוד הפגנות ימין מתרחשות ליד פסלה ברחוב ריבולי). לעומת זאת רואה בה השמאל הן סמל פמיניסטי והן סמל של אישה ממעמד חברתי נמוך, אשר הצליחה היכן שהמלך והאצולה נכשלו.

בימים של מצוקה ומתח ברחובות צרפת, הצליחה ז'אן דארק לאחד את אזרחי המדינה סביב דמותה, פלא נוסף! אולי נרשום גם אותו כנס שחוללה הקדושה?

כמה מילים על ד"ר אלון קליבנוב

אלון קליבנוב הוא הסטוריון, המרצה במקומות רבים ובתחומים שונים. הוא מתמחה בתרבות צרפת ובהיסטוריה שלה וכמו כן גם בהרצאות העוסקות במוזיקה קלאסית. ניתן ליצור איתו קשר בדף הפייסבוק שלו.

Last Updated on 08/08/2020 by צבי חזנוב

שתף אותי בפייסבוק
צייץ אותי בטוויטר
שלח אותי באימייל
נעץ אותי בפינטרסט

הגענו לסוף הכתבה. אם בא לכם להמשיך לקרוא, הנה עוד כמה כתבות, שלדעתי, תאהבו:

5 תגובות

  1. כמובן שאין לשכוח את סרטו האילם של קארל תיאודור דרייר "ייסורי ז'אן דארק" משנת 1928 עם השחקנית הצרפתיה פאלקונטי אשר קטנים ממנו הוכנסו לסרטו של גודאר "לחיות את חייה".

  2. כמובן שקטונתי מלהביע דעה, רק אציין שיש גם דעת מומחים הגורסת שז'אן דארק כלל לא הוצאה באמת להורג, והתיזה הזו נסמכת על שלל עדויות, מסמכים ותיעודים לנישואיה והמשך חייה ברחבי צרפת במשך עשרים שנה שלאחר מועד ההוצאה להורג המיוחס.
    הופקה תכנית טלוויזיה שלמה שהוקדשה רק לגרסה הזו ולחומרים עליהם היא נסמכת.

    1. מעניין מאוד. מודה שמעולם לא שמעתי על התזה הזאת. האם תוכל בבקשה לתת לי קישור לתוכנית?

  3. ישנם דעות שונות על מוצאה ותפקודה של ג׳אן ד’ארק והמרצה מביא את הסיפור הנלמד בבתי ספר תיכון אך לא מתייחס למחקרים רבים שחלק מהם טוען שהיא היית בת אצולה עקב יכולותיה לרכב על סוסים במיומנות. גם לגבי הניסים ישנן חילוקי דעות כמובן אך אין ספק שהיית אישה מיוחדת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

הפרנקופילים נמצאים לא רק באתר:

קבוצות פייסבוק העוסקות בצרפת (למקרה ותרצו להתייעץ עם פרנקופילים נוספים לגבי הטיול הבא שלכם):

עדכונים מהבלוג ועוד דברים טובים פעם בשבוע

הבטחה של פרנקופיל – מכיוון שאני לא נפוליאון אין לי שום כוונה להפגיז את תיבת הדוא”ל שלכם או להעביר את פרטי הדוא"ל לגורמים אחרים.

האתר משתמש בעוגיות (ולא רק מדלן) על מנת לספק לאורחיו חווית משתמש איכותית. ניתן לקרוא על כך עוד בדף העוסק בפרטיות ותנאי השימוש.