מלכי צרפת מעולם לא נודעו בהיגיינה שלהם. לואי ה-14 התרחץ פעמים ספורות במהלך חייו, ואילו הנרי ה-4 זכה בלא מעט כיבושים רומנטיים בעודו, על פי עדות אחד ההיסטוריונים בני תקופתו, מדיף ניחוח של רגליים ושום. היוצא מן הכלל היה דווקא לואי ה-16, אשר נהג להתרחץ באופן קבוע, לצחצח שיניים ולרחוץ ידיים (התנהגות אשר נתפסה על ידי אנשי חצרו בתור סוג של סטייה נפשית). גם חלק ממלכות צרפת לא הדיפו תמיד ניחוחות של בשמים, אולם מלכה אחת הצליחה, ללא שום ספק, לשבור את שיאי הצחנה.
מארי ג’וזפין מסאבוי (1753-1806 Marie Joséphine de Savoie), בתו של ויקטור אמדאוס ה-3 מלך סארדינה, הגיעה לחצר מלך צרפת בשנת 1771, על מנת להתחתן עם אחי המלך לואי סטניסלס רוזן פרובאנס. על פי עדויות מהתקופה, מאריה הייתה גמדה, שחרחרה, מכוערת (הפורטרט עושה עמה חסד לא קטן) וזרה לחלוטין לכל מה שקשור להיגיינה.
וכך נאלץ לואי ה-15, הסבא של החתן, להתחנן בפני אביה שידרוש ממנה לצחצח שיניים ולשטוף את פניה מפעם לפעם. הדרישות לא עשו על הנסיכה רושם רב, והניחוח העז שהפיצה לכל עבר זיעזע לא מעט מאצילי חצר המלוכה הצרפתית, למרות שהם כבר היו אמורים להיות עמידים לריחות שכאלו.
אולם, מעבר לחוסר מוחלט בהיגיינה, למאריה ג’וזפינה היו גם כמה מנהגים מזעזעים במיוחד שבוודאי לא היטיבו עם הסטטוס החברתי שלה. המפורסם שבהם היה לתפוס ציפורים קטנות באמצעות רשת ובישולן בעודן בחיים בתוך מרק…
אין פלא שבעלה התרחק ממנה כל חייו והעדיף את חברתם של אוכל טוב וגברים. וכך, בשנת 1795, כאשר המהפכה הצרפתית ושחפת הפכו את בעלה למלך לואי ה-18 ואותה למלכה (לפחות בתואר), שני בני הזוג, אשר נאלצו לחלוק בית באנגליה, כבר גרו בשתי קומות נפרדות. מארי ג’וזפין מתה בשנת 1806 ולא זכתה להפוך למלכת צרפת בפועל, אולם לא נראה לי שמישהו הצטער על כך.
גם לאחיו של לואי ה-18, הרוזן מארטואה, לימים שארל ה-10, לא היה מזל רב בכל הקשור לחיי הנישואים שלו, מכיוון שהוא נאלץ להתחתן עם מארי תרז מסאבוי (Marie-Thérèse de Savoie 1756-1805) אחותה של מארי ג’וזפין, אשתו של אחיו. גם אשתו הייתה גמדה עם היגיינה אישית דומה לזו של אחותה, אולם לכל ה”יופי” הזה נוסף גם אף ארוך במיוחד.
להבדיל מבנו של לואי ה-14, אחד מאבות אבותיו, אשר דווקא חיבב אפים ארוכים, שארל תיעב את אשתו. למרות זאת הוא אזר אומץ על מנת לשכב איתה 4 פעמים, וכך הגיעו לעולם שני בנים ושתי בנות. כמו אחותה, גם מארי תרז מתה זמן רב לפני שבעלה הפך למלך צרפת, אולם להבדיל מהאחות, שזכתה לכל הפחות לתואר מלכת צרפת, הרי שהיא נאלצה להסתפק כל חייה בתואר הרוזנת מארטואה.
ונסיים עם שירו האלמותי של צביקה פיק, אשר לו היה הופך לשאנסון לפני כ 250 שנה מהלך ההיסטוריה הצרפתית היה יכול להיות שונה לחלוטין