ההיסטוריה יכולה לתעתע לפעמים. קחו לדוגמא את מלחמת 100 השנים (שנמשכה בעצם 115 שנה). מה אנחנו זוכרים מהמלחמה הזאת? בעיקר תבוסות צרפתיות. החל מקרסי (1346) דרך פואטייה (1356) וכמובן, איך אפשר בלי, אז’ינקור (1415). אם מסתכלים על כל הקרבות הללו הרי נדמה כאילו מלכי צרפת היו “ילדי הכפות” של אנגליה במאות ה-14 וה-15. אולם אז עולה השאלה, אם זה המצב כיצד למרות התבוסות הללו המלחמה נמשכה יותר ממאה שנה וכיצד בסופו של דבר יצאה דווקא צרפת מנצחת מהמלחמה הזאת? אחת התשובות לשאלה הזאת נעוצה בלוחם אמיץ ממוצא ברטוני בשם ברטראן די גקלן והיום אספר את סיפור חייו המרתק.
די גקלן ממציא טקטיקת הגרילה
ברטראן די גקלן נולד לא רחוק מהעיר דינאן ככל הנראה בסביבות שנת 1320. בהיותו נצר לאחת ממשפחות האצולה הזוטרות של ברטאן החליט לפצוח בקריירה צבאית ומלחמת הירושה הברטונית (1341-1364) סיפקה לו לא מעט עבודה. די גקלן היה בצבאו של שארל דה בלואה, אשר נתמך על ידי מלך צרפת ונלחם נגד ז’אן דה מונפור שנתמך על ידי האנגלים. במלחמה הזאת הוא המציא את טקטיקת הגרילה, הרבה שזו הומצאה במלחמה לשחרור ספרד משלטון משפחת בונפרט כ 350 שנה אחר כך. ברטראן הבין שלאחר התבוסות של קרסי ופואטייה האנגלים חזקים מידי ולכן לא כדאי להתעמת איתם ישירות. במקום זאת הוא תקף את האנגלים בסדרה של קרבות קטנים בדיוק בזמן ובמקום שהתאים לו וכך זכה לנצחונות.
מלך צרפת החדש שארל ה-5 שם לב לקצין המצטיין ושלח אותו לקרב כנגד שארל ה-2 מנבארה בשנת 1364 לאחר שזה ניסה לכבוש את דוכסות בורגונדי. בקרב הזה הוכיח די גקלן שהוא יודע להילחם לא רק במלחמת גרילה אלא גם בקרבות “רגילים”, כאשר ניצח צבא גדול שהונהג על ידי כמה ממפקדי השדה החשובים ביותר של התקופה. אולם כמה חודשים אחר כך הגלגל התהפך ודי גקלן מצא את עצמו בצד המפסיד בקרב Auray ללא אחר מאשר אוליבייה דה קליסון, לוחם ברטוני מפורסם נוסף עליו אכתוב בעתיד. בקרב הזה בו נהרג שארל מבלואה וכתוצאה מכך הסתיימה מלחמת הירושה הברטונית, נפל די גקלן בשבי האנגלי. למזלו הטוב המלך שארל ה-5, אשר מאוד העריך אותו הסכים לפדות אותו במחיר של 100,000 מטבעות זהב ודי גקלן חזר למחנה הצרפתי.
כשהפגיונות בספרד נשלפים
מכיוון שמלחמת הירושה הברטונית הסתיימה מצא את עצמו ברטראן די גקלן מובטל אך לא לזמן רב. בחצי האי הספרדי שני אחים רבים על כתר ממלכת קסטיליה וכל אחד מהם מוכן לשלם לא מעט כסף על מנת שיעזרו ללו להיפטר מאויבו. ברטראן די גקלן בוחר בצד של רוזן אנריקה מטרסטמרה (Henry of Trastámara) בנו הבלתי חוקי של אלפונסו ה-11 מלך קסטיליה. לאחר קרב מאוד לא מוצלח מול הנסיך השחור, נפילה בשבי וחזרה מהשבי מתחיל המצב להשתנות. האנגלים סופגים אבדות רבות ובשנת 1369 מנצח ברטראן די גקלן את פדרו ה-1 מלך קסטיליה בקרב מונטיאל (Montiel).
פדרו נמלט לטירה שנמצאת לא רחוק ומציע לברטראן עסקה: עזרה בבריחה מהטירה בתמורה לסכום כסף משמעותי. אולם אז אנריקה מציע לו עסקה טובה עוד יותר: סכום עוד יותר גבוה אם הוא יוביל את פדרו היישר אל האוהל שלו. ברטראן, כמו ברטוני ממולח לקח את הכסף משניהם והוביל את פדרו היישר אל אוהלו של אנריקה. אחרי ההפתעה הראשונית של פדרו מתחיל בין שני האחים קרב סכינים. ואז, כמו בסרט הוליוודי טוב רגע לפני שפדרו מצליח לדקור את אנריקה מחליט ברטראן להתערב ומושך אותו בקרסולו מה שאיפשר לאנריקה “לטפס” על פדרו ולדקור אותו בחזהו. אנריקה הופך למלך קסטילייה ואילו ברטראן די גקלן חוזר לצרפת בתור אדם גיבור ועשיר מאוד (את רוב הכסף שאנריקה נתן לו נגנב מהיהודים שנאלצו לתת את כל רכושם על מנת לממן את התשלום).
גיבור בצרפת בוגד בברטאן
אם חשבתם שברטאן ינוח על זרי הדפנה ויהנה מהכבוד והכסף להם הוא זכה אז טעיתם. המלחמה עם האנגלים החלה שוב ושארל ה-5 ביקש מדי גקלן להפוך לקונטאבל של צבא צרפת (תפקיד המקביל לרמטכ”ל אצלנו). די גקלן החזיר למלך על הכבוד הגדול (עד אז הקונטאבל של צרפת היה אציל מהדרגים הגבוהים ביותר) ובשורה של קרבות ניצח את האנגלים ב 1370 וגרם למפקדם, הנסיך השחור, לעזוב את צרפת. הניצחונות הללו רק פתחו לו את התיאבון ובמהלך השנים הקרובות הצליח די גקלן לחסל את הצי האנגלי ואף לארגן פשיטות על ערי החוף של אנגליה. בין השנים 1370-1374 פיקד די גקלן על צבאות מלך צרפת, אשר פלשו לברטאן במטרה הן לסלק את האנגלים והן לספח את הדוכסות לצרפת.
די גקלן, בהיותו ברטוני, לא תמך בחיסול הדוכסות של ברטאן אך גם לא הביע התנגדות מוחלטת. כתוצאה מכך עד היום הוא נחשב בחבל ברטאן בתור ה”משת”פ של מלך צרפת”. כתוצאה מכך לאומנים ברטוניים הרסו את פסלו בעיר רן במהלך מלחמת העולם השנייה ואת פסלו בעיירת הולדתו ברונס (Broons) במהלך שנות השבעים. למרות זאת אם נחפש היטב נוכל למצוא בצרפת מספר “מזכרות” שנשארו אחרי מותו בשנת 1380.
מקומות בצרפת שקשורים לדי גקלן
העיר דינאן
אין ספק שדינאן היא העיר החשובה ביותר בכל הקשור לזכרו של די גקלן. תמצאו כאן פסל מרשים שלו על סוס ממש לא רחוק מהטירה. כמו כן, אם תרצו לראות את הלב שלו, תשמחו לדעת שהוא נמצא בכנסיית Saint Saveur שבעיר. מידע נוסף על שניהם ניתן לקרוא בכתבה דינאן (Dinan) – העיירה האהובה עלי בכל ברטאן.
המגדל של די גקלן ליד Grand-Fougeray
המגדל הזה הוא כל מה שנשאר מטירה הרבה יתר גדולה, אשר חלקה נבנה עוד במאה ה-12. הטירה הוחזקה על ידי האנגלים בשנת 1350 ובשנת 1354 די גקלן הצליח לכבוש אותה באמצעות תחבולה שקצת הזכירה את הסוס מטרויה. די גקלן ידע שהחיילים בטירה מחכים למשלוח של עצים אז הוא ו 30 מחייליו התחפשו לאיכרים ואת הנשק שלהם החביאו בין עצי ההסקה בעגלות שלהם. ברגע שהם הצליחו להיכנס פנימה הם הוציאו את הנשק, הרגו את השומרים ופתחו את השער על מנת לאפשר לשאר הצבא להיכנס לטירה.
הטירה עברה עם השנים כל מיני תהפוכות שבמהלכם רובה נהרס ונשאר רק מגדל אחד שקיבל את שמו של די גקלן. פעם בשנה ניתן להיכנס למגדל שם נמצא היום שובך יונים ולצפות בנוף הנשקף. ומה עושים בשאר השנה? ראשית יש כאן אגם ויער קטן וניתן לטייל בשקט ושמח ופשוט להנות. שנית במקום ישנה מסעדה לא רעה בכלל עליה אני ממליץ בחום.
לאתר המסעדה (שם גם כתוב איך להגיע)
בזיליקת סן דני (Saint Denis)
בגלל הישגיו של דו גקלן בשדה הקרב והניצחונות הרבים שלו על האנגלים הוא זכה לכבוד אדיר ונקבר לצד מלכי צרפת בבזיליקת סן דני. מומלץ בחום להגיע לקתדרלה הזאת לא רק בגלל קברו של דו גקלן כמובן, ואם תגיעו לשם נסו למצוא את קברו, לצלם אותו ובפעם שאיזה חבר אנגלופיל יצחק על הצרפתים שכל הזמן מפסידים במלחמות, פשוט תראו לו את התמונה.
