כל מי שמכיר את ההיסטוריה של הפסאז’ים של פריז יודע, שהפסאז’ הראשון הוא הפאלה רויאל ושניתן למצוא פסאז’ים כמעט אך ורק בגדה הימנית. זה נכון אבל חלקית. ישנו מעין פסאז’ גם בגדה השמאלית והוא ותיק אף יותר מהפסאז’ים שאנו מכירים. לפסאז’ הזה קוראים Cour du Commerce Saint-André והוא אחד המקומות האהובים של פריז ולא בכדי.
בכל פעם שאני נכנס ל- Cour du Commerce Saint-André, שנמצא בין בולבאר סן ז’רמן לבין רחוב Saint André des Arts, אני מרגיש כיצד לרגע חזרתי כמה מאות שנים בזמן. אבני הריצוף, שנעלמו מרחובות פריז אחרי מרד הסטונדטים של 1968, עדיין שם ויחד איתם גם בתים עתיקים וסמטאות, שחלקן נראות כאילו נלקחו מאיזה כפר עתיק. אין ספק שזוהי פסטורליה צרפתית בהתגלמותה!
היום אני רוצה לספר את סיפורו של המעין פסאז’ הזה ולגלות, יחד אתכם, אילו סודות מסתתרים מאחורי החזות הפסטורלית של המקום, שבו כמעט בכל בית התרחש איזשהו מאורע היסטורי.
סיפורו של Cour du Commerce Saint André
סיפורו של המקום מתחיל בשנות ה-30 של המאה ה-18. בימים אלו בולבאר סן ז’רמן עוד לא היה קיים (הוא יבנה על ידי נפוליאון השלישי והברון אוסמן בעוד יותר מ-120 שנה) ובמקומו היו אוסף של רחובות קטנים וסמטאות.
על מנת לקצר את הדרך בין הרחובות Saint-André לבין Fossés-Saint-Germain (כיום rue de l’Ancienne-Comédie) נוצר ביניהם מעין פסאז’. אולם, יש לציין שפסאז’ זה היה שונה מהפסאז’ים, שיבואו מאוחר יותר במהלך המאה ה-19, מכיוון שהיה תחת כיפת השמיים ואילו המאוחרים יותר היו מקורים.
בשנת 1776 החליטו להאריך את הפסאז’ הזה עד לרחוב École-de-Médecine (אז רחוב Cordeliers) וכעבור כ-15 שנה הוא חובר לחצר רואהן (Cour de Rohan), עליה נדבר מאוחר יותר. בשנת 1866 נבנה בולבאר סן ז’רמן והפסאז’ הזה איבד, בבת אחת, כ-40 מטרים מאורכו, ועל הדרך (תרתי משמע), קיבל את צורתו הסופית המוכרת לנו.
לשמחתנו רוב הבתים מהמאה ה-18 עדיין נמצאים כאן איתנו ובלא מעט מהם התרחשו מאורעות היסטוריים חשובים יותר וחשובים פחות. הנה הבתים אליהם מומלץ לשים לב:
מספר 4 – אחד המגדלים של חומת פיליפ אוגוסט
המלך פיליפ אוגוסט (שלט בין השנים 1180-1223) החליט לבנות בשלהי המאה ה-12 חומה במטרה להגן על פריז מפני האנגלים. את החומה הזאת בנה המלך, בין השאר, בכספי הכופר של יהודים, אותם השליך לבית הסוהר, והיא הקיפה את הרובעים 1-6 של ימינו.
מפת פריז משנת 1530, אשר מראה את תוואי החומה של פיליפ אוגוסט. מוצגת באדיבות VVVCFFrance על פי הרישיון CC BY-SA 4.0 ” class=”wp-image-57880″/>במספר 4 תוכלו למצוא שרידי מגדל של אותה חומה ואם אתם מעוניינים למצוא שרידים נוספים של חומתו של פיליפ אוגוסט, אתם מוזמנים להציץ במסלול הטיול במארה. שם תמצאו בחלקו הדרומי של הרובע, לא הרחק מ Jardins de Saint Pol, חלק שלם של החומה ששרד בשלמותו.
מספר 8 – בית הדפוס של מארה
כאן עמד, בתקופת המהפכה הצרפתית, בית הדפוס בו הודפס העיתון l’Ami du Peuple או בעברית “ידיד העם”.
הוגה העיתון והעורך הראשי שלו היה ז’אן פול מארה (Jean-Paul Marat 1743-1793), ללא ספק אחד הטיפוסים הנאלחים ביותר של התקופה. אם תשאלו אותי מדוע, הרי שכל מה שתצטרכו לעשות זה לקרוא את אותו עיתון ולגלות שרובו הגדול הוקדש לקריאה לטבח סיטונאי של כל מי שלא חושב כמו העורך הראשי (במיוחד האצילים ומפלגת הז’ירונדינים).
התוצאה של ההסתה הבלתי פוסקת הזאת היה הטבח הנוראי של ספטמבר 1792, עליו ניתן לקרוא בכתבה על סן ז’רמן דה פרה, ותקופת הטרור שבאה אחריו ובמהלכה הוצאו להורג אלפי אנשים.
בסופו של דבר, במעין צדק פואטי, מצא מארה את מותו באופן אלים, כאשר נדקר למוות על ידי שארלוט קורדה (Charlotte Corday) בזמן ששהה באמבטייה בביתו ברחוב l’École-de-Médecine מספר 20 (מרחק של מספר דקות הליכה מבית הדפוס). את הסכין, דרך אגב, קנתה הגברת בפאלה רויאל.
מספר 9 – המקום בו נבנתה הגיליוטינה הראשונה
אפרופו מארה והמהפכה הצרפתית, ממש לא הרחק מבית הדפוס שלו, נבנתה הגיליוטינה הראשונה באפריל 1792. רוב האנשים חושבים שהיה זה ד”ר ז’וזף אינגץ גיוטן (Joseph-Ignace Guillotin 1738-1814) שהמציא את הגיליוטינה אך אין זה נכון כלל.
למען האמת מכונה לעריפת ראשים כבר הייתה קיימת באיים הבריטיים עוד במאה ה-14, אולם היא לא זכתה לפופולריות רבה. מר גיוטן הכיר את ההיסטוריה של מכונות העריפה והציע בשנת 1789 להשתמש במכונה כזאת, על מנת להביא במהירות, וללא כאבים מיותרים, את מותו של הנידון למוות, או כפי שאמור באסיפה הלאומית “אני אפיל את ראשכם וכל מה שתרגישו זה משב רוח קל על צווארכם”.
ההצעה של גיוטן נתקלה בזלזול מטעם חברי האסיפה אולם בשנת 1792, עת החל להיווצר צורך בהוצאות להורג המוניות, הוחלט לנסות לבנות אב טיפוס של המכונה לעריפת ראשים ולבחון אותו. מי שתכנן את מכונת עריפת הראשים הזו היה רופא בשם אנטואן לואי (Antoine Louis 1723-1792) ואת המכונה עצמה בנה הנגר הגרמני טוביאס שמידט (Tobias Schmidt), שעד כה עסק בבניית פסנתרים.
בתחילה ניסו את המכונה על כבשים וב 17 באפריל ניסו אותה בהצלחה על גופות בני אדם, אותם קיבלו מהפקולטה לרפואה ששכנה לא הרחק משם. אחרי שקיבלו אישור FDA (סתם אני צוחק 🙂 ) ניסו את המכונה על אדם חי בפעם הראשונה ב 25 באפריל. האיש, ש”זכה” להיות האדם הראשון שהוצא להורג באמצעות מכונה לעריפת ראשים, היה גנב בשם ז’אק פלטייה והוא הוצא להורג בכיכר גרב (הכיכר שמול האוטל דה ויל), שם נהגו להוציא להורג במשך מאות רבות של שנים.
למכונה לעריפת ראשים קראו בתחילה דווקא לואיזון או לואיזט, על של ד”ר לואי שהמציא אותה, ומת כחודש אחרי שההמצאה שלו הפכה למבצעית. אולם עם השנים החלו לקרוא למכונה על שם ז’וזף גיוטן, שהביא את הרעיון לאסיפה הלאומית וככה, היא הפכה מ”לואיזון” לגיליוטינה.
גיוטן לא ממש אהב את העובדה שקראו למכונה על שמו והוא עוד יותר לא אהב את העובדה שהוא כמעט והפך ל”לקוח” של אותה מכונה (הוא נידון למוות בעת תקופת הטרור וניצל רק בזכות נפילתו של רובספייר זמן קצר לפני מועד הוצאתו להורג). אולם מחאותיו של גיוטן לא עזרו והשם גיליוטינה נשאר עד ימינו.
דרך אגב, לפני שנמשיך, אם נושא עריפת הראשים מעניין אתכם, הרשו לי להמליץ לכם לקרוא את הכתבה, סנסון הגיבור, העוסקת בשושלת התליינים הכי מפורסמת של פריז. כמו כן, אם תרצו לבקר במקום שבו התגוררו התליינים ושכיום הפך לגן מקסים, אני ממליץ לקרוא את כתבתה של ד”ר אורנה ליברמן, סקוור מונתולון – פינת חמד פריזאית עם סיפור מרתק.
חצר רואהן (Cour de Rohan)
את המקום הקסום הזה שמרתי לסוף, מכיוון שמדובר במקום פרטי ולכן לא תמיד ניתן להיכנס אליו. אם נכנסתם ל Cour du Commerce Saint-André מרחוב Saint-André des Arts והלכתם מעט קדימה, אתם תראו שער ממתכת לשמאלכם. במידה והשער פתוח, או שלמזלכם מישהו בדיוק פתח אותו, כנסו מיד פנימה.
תמצאו שם 3 חצרות קסומות שמחוברות אחת לשנייה, אחת יותר ציורית מהשנייה.
המקום נקרא חצר רואהן, אולם אין לו קשר למשפחת רואהן המפרוסמת ,שהביאה לנו בין השאר את ארמון דה סוביז שברובע המארה. מדובר בעיוות שם העיר רואהן (Rouen) שבחבל נורמנדי, שהארכיבישוף שלה היה הבעלים של ארמון מהמאה ה-14 שעמד פה בעבר.
כאשר תכנסו לחצרות הללו תגלו בתים שרובם מהמאה ה-17, באר ישנה, צמחים מטפסים, שיחי ורדים, שוקת, חלונות בכל מיני גדלים ומרפסות מקסימות. ואם כל זה לא הספיק לכם, בחצר השנייה תגלו בית קטן וסודי שבנה המלך אנרי ה-2 (שלט בין השנים 1547-1559) לכבוד המאהבת שלו דיאנה דה פואטייה.
אין ספק שמדובר בגן עדן לצלמים ומובטח לכם שכשתכנסו לשם תרגישו כאילו הגעתם לכפר קטן ועתיק, למרות שאתם נמצאים במרכז פריז. איזה מזל, שאלו שגרים במקום, הצליחו לשמור עליו מפני ניסיונותיה של העיריה להרוס את החצרות בשנת 1950, במטרה לבנות שם שורה של מבנים מודרניים…
כאשר תצאו מהחצר הזאת לרחוב Jardinet הרומנטי בפני עצמו, נסו לדמיין כיצד בוקעים מאחד הבתים צלילים של פסנתר. זהו קאמי סן סאנס (Camille Saint-Saëns 1835-1921) הצעיר שהתגורר כאן במהלך ילדותו ואשר החל לנגן כאן בגיל 3.
ונסיים בנימה אישית של רותי שמעוני שתרמה את הצילומים המקסימים שראיתם. לטענתה לא הייתה ולו פעם אחת בפריס , שלא טרחה להיכנס לאותן חצרות מדהימות ומפעימות. מראה החצרות הנעולות היום פשוט גורם לה צער רב מצד אחד, אך הבנה והזדהות עם דיירי המקום, שעומדים על זכותם להתגורר במקום שקט, בטוח, סגור, אינטימי ומלא אווירה שאינו פרוץ ופתוח לכל תייר…
כולי תקווה שיתמזל מזלכם וכשתבקרו באיזור יחליטו הדיירים לפתוח את השערים ולו לכמה שעות ותוכלו להנות מהיופי המדהים של המקום.
מידע למטייל
כולי תקווה שהכתבה הזאת גרמה לכם לרצות לבוא לבקר בפסאז’ הקסום הזה ובחצרות הצמודות אליו. במידה ותחליטו להכניס את המקום לתוכנית הביקור הבא שלכם בפריז הנה מעט מידע שימושי שיעזור לכם בביקורכם.
כיצד מגיעים?
הדרך הכי קלה ופשוטה להגיע למקום היא באמצעות המטרו. כל מה שעליכם לעשות זה לקחת קו 4 או 10, לרדת בתחנת Odéon, לחצות את הכביש ולהיכנס אליו.
האספקט הקולינארי
אם במקרה הגעתם רעבים יש לי בשורה טובה בשבילכם. הפסאז’ הקטן הזה מכיל שני מוסדות קולינאריים חשובים מאוד ועוד אחד, מוכר מעט פחות אך בהחלט שווה ביקור.
לה פרוקופ (Le Procope) – בית הקפה הראשון של פריז
אומנם הכתובת של לה פרוקופ היא 13 Rue de l’Ancienne Comédie אולם ניתן להיכנס אליו היישר מהפסאז’. מדובר בבית הקפה הראשון של פריז, אשר במאה ה-18 צבר לא מעט מוניטין, בזכות הפילוסופים הרבים שישבו בו, ושאת דיוקנאותיהם ניתן לראות בויטרינה שיוצאת לתוך הפסאז’.
מבחינה קולינארית תמצאו כאן מטבח צרפתי קלאסי, אך לא מלהיב במיוחד. אין מדובר במקום עם אוכל רע או שירות גרוע חס ושלום (אכלתי במקום פלטת פירות ים לא רעה בכלל בעבר), אולם בעיני המחירים במקום מעט גבוהים מידי, יחסית למה שתקבלו, וישנם מקומות אחרים בסביבה בהם ניתן לאכול היטב ובמחיר נמוך יותר.
בכל מקרה, במידה ותרצו להכיר טוב יותר את בית הקפה הזה וההיסטוריה שלו, אתם מוזמנים להיכנס לכתבה לה פרוקופ – בית הקפה הכי עתיק של פריז.
לה ז’קובין (La Jacobine)
בית הקפה הזה מפורסם הרבה פחות משני המוסדות הקולינאריים שאותם הזכרתי, אולם יש בו לא מעט קסם וגם האוכל לא רע. שלא יהיו אי הבנות, לא מדובר במסעדת גורמה, רחוק מכך, אך הקרפים במקום טעימים וגם השוקולה שו (Chocolat Chaud), על פי מקורות זרים, מצויין.
מעבר לזה, המקום בהחלט שווה ביקור, גם אם לא תאכלו שם, בזכות הציורים האירוטיים על הקיר, אשר מתארים בפרטי פרטים סצנות שובבות משלהי המאה ה-18.
כתובת: 59-61 Rue Saint-André des Arts (הכניסה היא מתוך הפסאז’).
ולבסוף, במידה ואף אחת מהמסעדות במקום לא מצאה חן בעיניכם (או שכולן תפוסות), הרשו לי להמליץ לכם לבקר בכתבה מסעדות מומלצות ברובע ה-6, שם ודאי תוכלו למצוא מסעדה או שתיים שיהיו לטעמכם.
סיימתם לבקר בפסאז’, לאן כדאי ללכת משם?
שתי האטרקציות שנמצאות ממש לא רחוק מכאן הן:
במידה וכבר ביקרתם בשני המקומות הנ”ל, אני ממליץ לכם להציץ בכתבה שעוסקת באטרקציות ברובע ה-6 ולמצוא עוד לא מעט אטרקציות שלא כל כך רחוקות משם ומסלולי טיול שעוברים בסביבה.
האם כדאי להתגורר באיזור?
אין ספק! מדובר באחד המקומות הכי מרכזיים בפריז עם לא מעט בתי קפה, מסעדות ואטרקציות. במידה והחלטתם להתגורר בקרבת הפסאז’ הנה כמה אופציות לא רעות:
- Hôtel Saint André des Arts – מלון ספרטני אך זול מאוד וממוקם ברחוב Saint André des Arts, מרחק הליכה קצר מהפסאז’.
- Hôtel Saint Pierre – עוד מלון זול וספרטני שנמצא לא רחוק מהפסאז’ ואהוב מאוד על ידידי יואל תמנליס.
- Odeon Hotel – מלון מפנק הרבה יותר מהשניים הקודמים שהזכרתי, אשר נמצא במרחק הליכה קצר מהפסאז’ ומתחנת המטרו Odeon.
- Grand Hôtel de L’Univers Saint-Germain – מלון בוטיקי עם עיצוב פנים פשוט נהדר ומחירים סבירים יחסית!
- Relais Christine – מלון סופר מפנק שמיועד למי שהמחיר לא מהווה בשבילו פקטור משמעותי.
במידה ואף אחד מהמלונות הללו איננו לטעמכם או שמה כולם תפוסים, אני ממליץ לכם להיכנס לכתבה מלונות מומלצים ברובע ה-6 בפריז ולמצוא עוד לא מעט מלונות מומלצים במגוון מחירים. אם במקרה אתם מחפשים דווקא דירות נופש, אל דאגה – חשבתי גם עליכם. כל מה שעליכם לעשות זה להיכנס לכתבה דירות מומלצות ברובע ה-6 ולמצוא לכם סטודיו רומנטי או דירה גדולה ומפנקת באיזור.
