המטרו של פריז – קווים (לדמותו), כרטיסים וכל מה שרציתם לדעת

המטרו הוא כלי התחבורה המהיר, היעיל והמקסים ביותר (לטעמי) בפריז. יש משהו קסום בעובדה שנכנסים לעומק האדמה ומגיחים לאחר מספר דקות במקום שונה לחלוטין (שלא לדבר על האקוסטיקה הנפלאה, שהופכת כבמטה קסם מנגינה של נגן רחוב לסימפוניה).

המטרה בכתבה הזאת היא לספק לכם את כל המידע על המטרו של פריז ועל רכבת הפרברים (RER). הכתבה כוללת מידע על קניית כרטיסים, מפת המטרו ומידע על כל אחד מהקווים ולאן הוא יכול להביא אתכם.

אבל קודם, קצת היסטוריה גבירותיי ורבותיי…

ההיסטוריה של המטרו בפריז

מי שמעוניין להגיע ל”תכל’ס” מוזמן לדלג על החלק הזה ולגלול למטה כדי להגיע לחלק הבא.

כבר בשנת 1852 הייתה לפריז רכבת עירונית, אשר נסעה מסביב לעיר ולכן כונתה “החגורה הקטנה” (La petite ceinture). בתחילה הסיעה רכבת זו בעלי חיים אל בתי המטבחיים שבעיר, אולם בהמשך החלו לנסוע בה גם בני אדם והיא המשיכה להיות פעילה עד שנות ה-30 של המאה ה-20. למי שמעוניין לראות את שרידי פסי הרכבת ניתן עוד למצוא אותם בגני בוט שומון (Butte Chaumont), מונסורי (Montsouris) וברובע ה – 12.

במהלך המאה ה-19 התקיימו בעצלתיים דיונים על הקמת רשת רכבות עירונית, אשר תחבר את תחנות הרכבת הגדולות עם מרכז העיר ובמהלכן הועלו רעיונות הנדסיים מאוד מקוריים’ כגון קרונות אשר יצופו על נהר תת קרקעי מתחת לפריז (כמו בלונה פארק) או פסי רכבת, אשר יורכבו מעל גגות פריז ויחסכו לתושבי העיר את הרעש וזיהום האוויר של הרכבות (רעיון אשר מומש בסופו של דבר דווקא בבנגקוק).

המקור לשם מטרו

הוויכוחים המשיכו עד לשלהי המאה ה-19 והסתיימו רק בזכות התערוכה הגדולה של שנת 1900, אשר עמדה באופק וחייבה מערכת להסעת המונים. וכך, בשנת 1897, החליטה עיריית פריז לקבל את הצעתו של צרפתי בעל השם המצחיק פולז’נס ביאנבנו (Fulgence Bienvenue) להקים רכבת תחתית, אשר תופעל באמצעות חשמל ולא באמצעות קיטור.

על מנת למנוע מלחמת עולם בין חברות הרכבות של צרפת על הזכות לבנות את המטרו, הוחלט לתת את התפקיד לארכיאולוג בלגי בשם אדואר אמפן (Edouard Empain), אשר הקים בשנת 1898 את חברת הרכבות של המטרופוליס של פריז, המוכרת בשמה המקוצר – מטרו.

העבודות נעשו במהירות מדהימה, כמעט ללא תאונות (להוציא מכתש שנוצר ליד ארמון האליזה כתוצאה מקריסה של מנהרה) ותוך כשנתיים היה הקו הראשון מוכן לשימוש. ב-19 ביולי בשעה 13:00 נפתח קו מספר 1, אשר לקח נוסעים מהתערוכה בשער מאיו (Port Maillot) לעבר המשחקים האולימפיים שנערכו ביער ונסן והמטרו הפך לסיפור הצלחה מיומו הראשון.

כתוצאה מכך, מהר מאוד נאלצו להרחיב את הרכבת מ-3 קרונות ל 8 על מנת להתמודד עם זרם הנוסעים הגובר ונפתחו קווים נוספים, אשר דרשו פיתוחים הנדסיים נועזים (לדוגמא מנהרה שעוברת מתחת לסיין, אשר היוותה חלק מקו 4 וגבתה את חייהם של 5 פועלים).

גימאר יוצר את הכניסות המפורסמות של המטרו

בזמן שנחפרה המנהרה הראשונה, נערכה תחרות לצורך בחירת עיצוב הכניסה למטרו. מי שזכה בסופו של דבר בתחרות היה הקטור גימאר (Hector Guimard), אשר כלל לא השתתף בה (למזלו, מנכ”ל המטרו היה מעריץ גדול שלו). העיצוב, אשר כלל מסגרת ממתכת ירוקה וזכוכית, היה מאוד מהפכני ולשעתו ועורר ויכוחים עזים.

חלק מהאנשים ראו במסגרת הברזל הירוק בצורת ענפי עצים בג’ונגל, משהו פראי ואף אירוטי מדי ואילו אחרים טענו שהעיצוב מורבידי ומסגרת המברזל מזכירה להם עצמות אדם… וכך בשנת 1904 פורסם בעיתון “לה פיגארו” מאמר, אשר דרש להיפטר מהעיצוב של גימאר ולחזור לעיצובים קלאסיים יותר.

מאמר זה הביא לביטול חוזהו של גימאר ותחנת המטרו של האופרה, אשר נפתחה זמן מה אחר כך, כבר הכילה כניסה קלאסית יותר, המורכבת מעמודי אבן. היום ניתן למצוא את הכניסות של גימאר במספר מצומצם של תחנות מטרו, כגון זו של פורט דופן (Porte Dauphine) או לובר ריבולי (Louvre Rivoli) ומומלץ מאוד להגיע אליהן על מנת להנות מעיצוב האר נובו יוצא הדופן.

הקטסטרופה הגדולה ביותר בימי המטרו של פריז

​דבר אחד שמהנדסי המטרו של פריז לא לקחו בחשבון כאשר תיכננו את הרכבת התחתית, הוא האופי המפורסם של הפריזאים והדבר הוביל לקטסטרופה הקשה ביותר בהיסטוריה של המטרו. הכל החל בעשירי לאוגוסט 1903, כאשר כבל חשמל שהתנתק מתחת לקרון בתחנת ברבס רוששואר (Barbès – Rochechouart) גרם לשריפה באחד הקרונות.

למזלם של הנוסעים, השריפה כובתה ומכיוון שהתחנה נמצאת מעל האדמה, אף אחד לא נפגע. בזמן שהרכבת נגררה למוסך בתחנת Nation עלו הנוסעים, אשר נאלצו לרדת מהרכבת על הרכבת הבאה, אשר נסעה בעקבותיה. אולם אז, ליד תחנת המטרו של Menilmontant, פרצה האש שוב והנוסעים התבקשו להתפנות במהירות ולעלות מעל האדמה בתחנת Couronne.

באותו רגע פרצה מהומה, כאשר הנוסעים דרשו לדעת האם יקבלו החזר על דמי הנסיעה ולאחר שנענו בשלילה על ידי נהג הקטר, הם סרבו לצאת מהקרונות. התיקו בין נהג הקטר לנוסעים נשבר רק כאשר ענן העשן השחור הגיע אל הרכבת והנוסעים החלו לברוח מהרכבת. אולם, באופן טראגי, החשמל בתחנת המטרו, אשר הפעיל את התאורה, נותק פתאום, על מנת למנוע מהשריפה להתפשט, וכל 84 הנוסעים, אשר לא הצליחו למצוא את היציאה, נחנקו בחשיכה למוות.

הלקח הטכני מהתאונה נלמד, קרונות העץ הוחלפו ומערכת החשמל של התאורה הופרדה ממערכת החשמל המפעילה את מנועי הרכבת וחלק מהקווים כבר נוסעים באופן אוטומטי ללא נהג. רק דבר אחד לא השתנה מאז שנת 1903 – הפריזאים היו ונשארו מהירי חימה ווכחנים.

כרטיסים למטרו של פריז – אילו כרטיסים יש והיכן קונים אותם?

ישנם מספר סוגים של כרטיסים איתם ניתן לנסוע במטרו והם מתאימים גם לכל תחבורה ציבורית אחרת בפריז. תוכלו למצוא עליהם מידע בכתבה תחבורה בפריז.

מפת המטרו של פריז

האמת שאפליקציית המפות של גוגל עושה עבודה נהדרת בכל הקשור להגעה מתחנת מטרו אחת לאחרת אבל אם אתם רוצים לראות את מפת המטרו של פריז תוכלו למצוא אותה למטה:

ודרך אגב, אם אינכם אוהבים לעבוד עם גוגל מפס אתם מוזמנים להגיע לאתר הזה ולקבל מפה אינטרקטיבית ופשוטה להפעלה שתאפשר לכם לראות את המסלול הנוח ביותר מנקודה אחת לשנייה במפה.

נגישות במטרו

למרות שעיריית פריז וחברת הרכבות משקיעות בשנים האחרונות משאבים על מנת להנגיש את תחנות המטרו לקראת האולימפיאדה הרי שעדיין לא בכל התחנות ישנן מעליות או לפחות מדרגות נעות.

לכן לצערי המטרו לא מתאים לאנשים שמתקשים בהליכה או עלייה במדרגות. לטובת אלו אני ממליץ על האוטובוסים שלא מצריכים שום עליה במדרגות (האוטובוס נוטה הצידה ועוזר לאנשים לעלות ויש לו כמובן רמפה בשביל כסאות גלגלים). למידע נוסף על נושא הנגישות אני ממליץ לקרוא את הכתבה טיול בפריז ללא מוגבלות.

קווי המטרו של פריז

נכון להיום ישנם בפריז 14 קווי מטרו ו-300 תחנות שמכסים שטח של 10 קמ”ר. לכל קו צבע משלו, וכמובן – קצוות משלו. הקווים מכסים את כל החלקים המרכזיים של פריז, כולל ערי פרברים סמוכות (אבל לא את הנסיעה לשדות התעופה, לדיסנילנד או ורסאי – עבור נסיעות אלה צריך כרטיס אחר).

• על מנת להגיע מנקודה לנקודה בעיר יש צורך ב-2 החלפות לכל היותר.
• כל עוד לא יצאתם ממנהרות המטרו, מדובר בנסיעה בודדת, גם החלפתם מטרו מספר פעמים (כל עוד זה נעשה בטווח של שעה) – כלומר התשלום הוא על כרטיס יחיד.
• בשעות הלילה, תדירות הרכבות נמוכה יותר, ועומדת על כ-15-20 דקות.
• קווי המטרו פועלים בכל יום מהשעה 5:00 עד 1:00.
• בלילה שבין שבת לראשון, המטרו פועל עד 2:00.

(תודה על המידע הנ”ל ליהודית מרמלשטיין, אחת ממדריכות הטיולים הטובות בפריז)

הנה מעט מידע על כל קו ועל מקומות מעניינים שנמצאים ממש לא רחוק משם.

קו 1 (La Defense – Chateau de Vincennes)

זהו הקו הראשון שנבנה, והוא מחבר את גבולה המזרחי של פריז עם גבולה המערבי (למען האמת, התחנות האחרונות שלו כבר נמצאות מחוץ לפריז). זהו קו אוטומטי לחלוטין ולכן הוא פעיל גם בזמן שביתה. כמו כן, העובדה שאין נהג פירושה שניתן לשבת בקרון הראשון, לראות את התפתלות המנהרה ולהרגיש כמו בלונה פארק (כיף גדול לילדים).

מקומות מעניינים אליהם ניתן להגיע באמצעות קו 1

• רובע לה דפאנס
•  שער הניצחון
• ארמון הלובר וגני הטיולרי
• פאלה רויאל
• האוטל דה וויל (עיריית הגג של פריז)
• המארה הדרומי, פלאס דה ווז’
• כיכר הבסטיליה
• יער ונסן

קו 2 (Porte Dauphine – Nation)

זהו עוד קו מערב-מזרח כמו קו מספר 1, אך הוא עובר דרך חלקה הצפוני של פריז ואז יורד דרומה עד שהוא מסתיים בתחנת Nation. כשנוסעים בקו הזה מרגישים שנוסעים יחד עם הפרולטריון (או אפילו הייתי אומר “עלובי החיים”) וזה בגלל שחלק גדול מהאוכלוסיה שמשתמשת בו מתגוררת ברובעים הצפוניים והעניים יותר של פריז. לפחות בקו הזה יש מזגן, אז גם זה משהו.

מקומות מעניינים אליהם ניתן להגיע באמצעות קו 2

• שער הניצחון
• פארק מונסו
• מולן רוז’ והמונמארטר
• פר לשז

קו 3 (Pont de Levallois – Gallieni)

זהו עוד קו שחוצה את פריז ממערב למזרח ומחבר את הפרבר Levallois עם תחנת האוטובוסים המרכזית Gallieni שנמצאת במזרח פריז.

מקומות מעניינים אליהם ניתן להגיע באמצעות קו 3

• תחנת הרכבת סן לזאר (Saint Lazare)
• גאלרי לאפייט ופרנטאן שתי חנויות הכלבו המפורסמות של פריז
• האופרה של פריז (Palais Garnier)
• רחוב מונטורגיי
• המארה הצפוני
• פר לשז

קו 3Bis

קו מטרו קצרצר שנוסע בצפון מזרח פריז. הוא לא עובר בשום מקום תיירותי ולכן לא ארחיב עליו.

קו 4 (Porte de Clignancourt – Mairie de Montrouge)

זהו הקו הצפון-דרום הראשון שנוצר בפריז והוא עובר דרך לב ליבה של פריז. מכיוון שהוא מחבר בין החלק הצפוני לדרומי של פריז חלקו עובר במנהרה מתחת לנהר הסיין.

מקומות מעניינים אליהם ניתן להגיע באמצעות קו 4

• שוק הפשפשים של פורט דה קליאנקור
• רחוב מונטורגיי ואזור לה האל
• איל דה לה סיטה הכולל את הקונסיירז’רי, הסן שאפל וכנסיית הנוטרדאם
• כנסיית סן ז’רמן וכנסיית סן סולפיס
• רובע מונפרנאס
• הקטקומבות של פריז

קו 5 (Bobigny / Pablo Picasso – Place d’Italie)

זהו קו שחוצה את חלקה המזרחי של פריז מצפון לדרום. זהו אחד הקווים הפחות מעניינים לטעמי, אך הוא יכול להיות שימושי למתגוררים ברובעים המזרחיים של פריז או אם צריך להגיע לשם.

מקומות מעניינים אליהם ניתן להגיע באמצעות קו 5

• כיכר הרפובליקה, ממנה ניתן להגיע במהירות לקנאל סן מרטן או למארה הצפוני
• תחנת Oberkampf, שנמצאת ליד אחד מאזורי הבילוי החביבים על צעירי פריז בזכות הברים והמועדנים שיש שם
• כיכר הבסטיליה על שלל המסעדות שבסביבה והקרבה למארה הדרומי
• Place d’Italie בה ניתן למצוא קניון גדול ואת רובע הצ’יינה טאון לא רחוק משם

קו 6 ( Charles de Gaulle / Étoile – Nation)

הקו הזה זכור ללא מעט מאיתנו בזכות העובדה שהוא עובר בגשר ביר חאקים (Bir Hakeim) מעל הסיין ומספק לנו תמונה יפהפייה של מגדל אייפל. אולם מעבר לזה זהו קו מערב-מזרח חשוב מאוד שעובר בלא מעט תחנות חשובות בגדה השמאלית.

מקומות מעניינים אליהם ניתן להגיע באמצעות קו 6

• שער הניצחון
• מגדל אייפל
• רובע מונפרנאס
• הקטקומבות של פריז
• Place d’Italie בה ניתן למצוא קניון גדול ואת רובע הצ’יינה טאון לא רחוק משם

קו 7 ( La Courneuve / 8 Mai 1945 – Villejuif – Louis Aragon / Mairie d’Ivry)

זהו אחד הקווים הארוכים ביותר במטרו של פריז, והוא חוצה את העיר מצפון לדרום. ייתכן מאוד שבשנים הקרובות הוא יתארך עוד יותר לכיוון הפרברים, אך אין זה משפיע על התייר הממוצע.

מקומות מעניינים אליהם ניתן להגיע באמצעות קו 7

• האופרה של פריז (Palais Garnier)
• פאלה רויאל ומוזיאון הלובר
• פון נף
• איל סן לואי
• הרובע הלטיני
• Place d’Italie בה ניתן למצוא קניון גדול ואת רובע הצ’יינה טאון לא רחוק משם

קו 7Bis

זהו הקו השני הכי קצר במטרו של פריז והוא עובר ברובע ה-19. המקום המעניין היחידי אליו ניתן להגיע עם הקו הזה הוא פארק בוט שומון.

קו 8 ( Balard – Créteil)

הקו הזה מחבר את דרום מערב פריז יחד עם החלק הדרום מזרחי שלה, ועובר בחלקו הגדול בגדה הימנית של פריז. זהו אחד הקווים הכי פופולריים ואני מאמין שתסעו בו לא מעט.

מקומות מעניינים אליהם ניתן להגיע באמצעות קו 8

• מגדל אייפל
• ארמון האינוולידים
• כיכר הקונקורד
• כיכר המדלן
• האופרה של פריז (Palais Garnier)
• כיכר הרפובליקה, ממנה ניתן להגיע במהירות לקנאל סן מרטן או למארה הצפוני
• החלק המזרחי של המארה
• כיכר הבסטיליה
• יער ונסן

קו 9 ( Pont de Sèvres – Mairie de Montreuil)

הקו הזה מחבר בין הפרבר היוקרתי Sèvres שבמערב, לפרבר היוקרתי פחות של מונטריי במזרח העיר. המטרו עובר ברובע ה-16 והרובע ה-8 שנחשבים יוקרתיים ונוסע ברובו בגדה הימנית. אולי בגלל זה זהו אחד הקווים הממוזגים היחידים בפריז (יחד עם קווים 2 ו-14)?

מקומות מעניינים אליהם ניתן להגיע באמצעות קו 9

• מגדל אייפל
•  שער הניצחון
• בתי הכלבו הגדולים גאלרי לאפייט ופרנטאן
• כיכר הרפובליקה ממנה ניתן להגיע במהירות לקנאל סן מרטן או למארה הצפוני
• תחנת Oberkampf שנמצאת ליד אחד מאזורי הבילוי החביבים על צעירי פריז בזכות הברים והמועדנים שיש שם

קו 10 ( Boulogne / Pont de Saint-Cloud – Gare d’Austerlitz)

זהו אחד הקווים עם הכי פחות נוסעים בפריז והוא עובר כולו מתחת לגדה השמאלית ומחבר בין יער בולון במערב לתחנת הרכבת אוסטרליץ שבמזרח.

מקומות מעניינים אליהם ניתן להגיע באמצעות קו 10

• יער בולון
• רובע סן ז’רמן
• הרובע הלטיני

קו 11 ( Châtelet – Mairie des Lilas)

זהו קו המטרו הקצר ביותר בפריז והוא עובר מכיכר ה-Châtelet במרכז פריז צפונה עד Mairie des Lilas.

מקומות מעניינים אליהם ניתן להגיע באמצעות קו 11

• האוטל דה וויל (עיריית הגג של פריז)
• מרכז פומפידו
• כיכר הרפובליקה ממנה ניתן להגיע במהירות לקנאל סן מרטן או למארה הצפוני

קו 12 (Front Populaire – Mairie d’Issy)

זהו קו שנע מצפון לדרום, מתחיל בפרבר Aubervilliers שליד סן דני בצפון ומסתיים בעיריית Issy בדרום. בדרך הוא עובר בכמה מקומות מעניינים מאוד.

מקומות מעניינים אליהם ניתן להגיע באמצעות קו 12

• מולן רוז’ והמונמארטר
• כיכר המדלן
•  כיכר הקונקורד
• רובע מונפרנאס

קו 13 (Saint-Denis / Université – Châtillon / Montrouge)

זהו הקו הארוך ביותר בפריז, והוא חוצה את העיר מצפון לדרום. שימו לב שהקו מתפצל לקראת סופו (בחלק הצפוני), כאשר חלק אחד ממנו יביא אותכם לעיירה Asniers ואילו החלק השני יביא אותכם ל-Saint Denis.

מקומות מעניינים אליהם ניתן להגיע באמצעות קו 13

• בזיליקת סן דני
• שאנז אליזה
• רובע מונפרנאס

קו 14 (Saint Lazare  – Olympiades)

זהו ללא ספק הקו המתקדם ביותר של המטרו הפריזאי, והראשון שבו נסעה רכבת ללא נהג (בעקבות הניסוי הזה הוחלט להפוך גם את קו 1 לאוטומטי לחלוטין). הקו עצמו נוסע מצפון מערב פריז לדרום מזרח העיר ויש בו מזגן (רלוונטי מאוד לקיץ בפריז שיכול להיות חם). בעתיד הקו הזה אמור לחבר את שדה התעופה אורלי (Orly) למרכז פריז.

מקומות מעניינים אליהם ניתן להגיע באמצעות קו 14

• כיכר המדלן
• מוזיאון הלובר

קווי ה-RER

ה-RER הם רכבות הפרברים, שמחברות את פרבריה הרבים של פריז אל מרכזה. רוב התחנות בקווים הללו לא יעניינו אותכם, אולם חלקם משחקים תפקיד חשוב בהסעת התייר הישראלי ולכן החלטתי להקדיש להם פרק קצר.

RER A

זהו קו שנע ממזרח למערב. מתחיל ב-Marne la Vallée–Chessy ומסתיים בעיירה המקסימה Saint Germain en Laye, בה ניתן למצוא ארמון ששירת את מלכי צרפתי. בתור תיירים הקו הזה יהיה אחראי על הסעתכם ליורודיסני ובחזרה לפריז.

שימו לב: כשאתם נוסעים ליורודיסני, עליכם לקחת את הפיצול A4, אחרת תגיעו למקום אחר לגמרי.

אניני הטעם וחובבי ההיסטוריה, לעומת זאת, ישתמשו בקו הזה על מנת להגיע לשאטו שאן סור מארן המקסים (יש לרדת בתחנת Noisiel ולקחת אוטובוס 220 לכיוון הארמון).

RER B

זהו הקו שיביא אתכם משארל דה גול לפריז ובחזרה. חוץ מזה הוא גם יכול להביא אותכם למקומות הבאים:

• Gare du Nord (משם אפשר לקחת כמה וכמה קווי מטרו שיביאו אותכם לכל קצוות פריז).
• כנסיית הנוטרדאם
• גני לוקסמבורג
• רובע מונפרנאס (יש לרדת בתחנת Port Royal)
• הקטקומבות של פריז

RER C

הקו החשוב הזה יביא אותכם לארמון ורסאי ויעבור דרך בולבאר סן מישל, מוזיאון אורסי, ומגדל אייפל.

שימו לב: על מנת להגיע לארמון ורסאי, עליכם לקחת את קו C5. אני פעם אחת לא שמתי לב ועליתי על ענף אחר של הקו, ולקח לי יותר משעה לחזור לפריז על מנת לקחת את הקו הנכון לוורסאי.

טיפים כלליים לשימוש במטרו

בחודשי הקיץ יש אכיפה מוגברת במטרו, בגלל העומס של התיירים. מבחינת הצרפתים, לא נעים להודות, זו הזדמנות פז לנצל את העובדה שמדובר בתיירים, שלא תמיד יודעים מה לעשות, ולתת להם קנסות להעשרת הקופה הציבורית.

כשאתם קונים כרטיס נביגו, השם שלכם חייב להיות על הכרטיס, וחובה שתהיה תמונה, אחרת תקבלו קנס של 35 אירו.

אם קניתם כרטיס לאזור מסוים, ואתם יוצאים מהאזור, אתם משלמים קנס. כלומר, אם אתם רוצים לנסוע לאצטדיון, אתם צריכים כרטיס של אזור 1-3. אם אתם לא יוצאים מפריז עצמה, בדרך כלל אזור 1-2 מספיק.

כרטיס חופשי יומי (מוביליס) צריך גם לכלול את השם שלכם ואת התאריך, אחרת גם זה עלול להיגמר בקנס. אם הוא חלק מהנביגו איזי, אין צורך.

אם הכרטיס עבר בצורה תקינה והשער נפתח, סימן שהכרטיס תקין. הפקחים יכולים לראות באיזו שעה עבר הכרטיס, ובאיזו תחנה. אם מישהו מנסה לומר לכם שהכרטיס לא עובד, תבקשו לראות איפה זה כתוב כשהוא מכניס את המכשיר למכונה. מסתובבים שם נוכלים, לכן אם אתם בטוחים שהכרטיס תקין, ומאיימים עליכם במשטרה, תגידו לו שאין בעיה, ושיזמין משטרה. בדרך כלל נוכלים יתקפלו ויעזבו את המקום. אם אתם רוצים להזמין משטרה, חייגו 112, זה מספר החירום הארצי. אפשר גם לחייג 17 למשטרה בלבד.