אחד המקומות בהן כדאי להתחיל לטייל בפריז, הוא האיל דה לה סיטה, המקום ממנו התפתחה העיר. האי בו מצויים בין היתר קתדרלת הנוטרדאם המפורסמת, כנסיית הסנט שאפל ושרידיו של הקונסיירז’רי (ראו מסלול מומלץ). אם תלכו בעקבות המסלול, מגשר הפון נף העתיק (Pont Neuf) על דרך רציף האורלוז’ (Quai de l’Horloge) מזרחה לאורך נהר הסיין, ותפנו ימינה ב Boulevard du Palais לעבר היכל הצדק (הפאלה דה ז’וסטיס) , סביר להניח שלא תפספסו את השעון הגדול והמרהיב בפינה מימינכם.
אל תתנו לשעון המצועצע בכחול זהוב להטעות אתכם, מדובר בשעון הציבורי הראשון של פריז ואחד השעונים המכאניים הראשונים בעולם. שעון השוכן מזה מאות שנים, בבסיסו המרובע של המגדל ומכיל מידע רב ומעניין המשתרע על פני תקופות שונות בימיה של צרפת.
מגדל השעון (Tour de l’Horloge), או הטור דה לורלוז’ נבנה בין השנים 1350-1353 ע”י המלך ז’אן השני (שכונה משום מה “הטוב”, למרות כשלונו המהדהד במלחמת מאת השנים) על אדמת הביצות, שעל גדות נהר הסיין. המגדל המלבני המאסיבי התנשא לגובה של 47 מטרים, עוביים של קירותיו הגיע למטר, והוא שימש כעמדת תצפית, בפינה הצפון-מזרחית של ארמון הסיטה (Palais de la Cité) שעל שרידיו ניצב כיום הקונסיירז’רי, משכנם לשעבר של מלכי צרפת החל משושלת קאפה במאה ה-10.
כעשרים שנה חולפות ובנו של ז’אן, שארל החמישי, מזמין מומחה גרמני לשעונים מלורן בשם הנרי דה ויק (Henry de Wyck), שעומל על השעון במשך שנתיים. בשנותיו הראשונות מנגנון השעון היה מצוייד בפעמון כסף שצלצל במרווחי זמן קבועים. ב-1418 הועתק השעון לצריח שבראש המגדל ובמקומו הותקנו מחוגים, שמטרתם הייתה לסייע לתושבי פריז, להכניס מעט סדר וארגון לחיי היום יום שלהם. רמת הדיוק של השעון מאותה תקופה לא ידועה, אבל סביר להניח שהשעון תוחזק וכוון על בסיס יומי, כדי לשקף נכון את השעה.
במרוצת השנים עובר השעון שיפוצים ושנויים רבים שהבולטים שבהם היו בשנות מלכותם של אנרי השני, השלישי, והרביעי. מדוע מוזכרים שלושת המלכים בנשימה אחת? משום שלכל אחד מהם יצוג מעניין משלו על השעון. בימים עברו נהגו בני מלוכה (ואפילו היום) להטביע את חותמם ולסמן את נכסיהם במונוגרמות שהיו מורכבות מעיטור המשלב את ראשי התיבות של שמם. על השעון, מתחת רגלי המלאכים, נמצאת מונוגרמה של האותיות H ו-C, המייצגת את אנרי השני משושלת ולואה (1519-1559) בשילוב שמה של אשתו קתרין דה מדיצ’י. אלא שלא במקרה, יבחינו חדי העין כי שתי האותיות החופפות H ו-C, יוצרות צורה שדומה יותר לשתי אותיות הפוכות של D. D נסתרת שלימים נודע כי הצביעה על דיאן דה פואטייה פילגשו האהובה של המלך אנרי השני.
אנרי השלישי (1551-1589), בנו של הקודם, הטביע את חותמו בצורה יותר נחרצת, וחלקים דקורטיביים לא מעטים מיוחסים לשלטונו. אנרי שלמשך תקופה קצרה כיהן כמלך פולין, עד שנקרא לשוב ולרשת את כס אחיו הנפטר, המלך שארל התשיעי, דאג לציין זאת גם בשעון. מתחת לכתר, ניתן לראות באופן ברור את שני סמלי המלוכה בהן הוכתר (הפולני באדום והצרפתי בכחול), ומתחת לגמלון אף הוסיף אנרי את הכתובת הלטינית.
“QUI DEDIT ANTE DUAS TRIPLICEM DABIT ILLE CORONAM”
ובתרגום חופשי: “מי שכבר הוכתר בשני כתרים, יוכתר בכתר שלישי”.
ניתן להניח שהמלך, שהיה מעורב עד צוואר במלחמות הדת העקובות מדם שבין הקתולים לפרוטסטנטים (ההוגנטים), רמז לכתר נוסף אליו ייחל (מלבד שתי אלה בהם החזיק), הכתר האחרון בו יוכתר בגן העדן לאחר מותו. מכל מקום, אנרי השלישי פונה לפסל הרנסאנס הנודע, ז’רמן פילון (Germain Pilon), שפיסל זה מכבר את דמויות הוריו: אנרי השני וקתרין דה מדיצ’י, ומבקש שיצור שתי דמויות בצידי השעון.
פילון מפסל בחימר צרוב, שתי נשים שגופן מצופה זהב ומלבושן כחול מלכותי, המהוות אלגוריה של חוק וצדק. הדמות המייצגת צדק נושאת בשני האטריבוטים הידועים מאזניים וחרב, בעוד השנייה המייצגת סמכות ושררה, נושאת את לוחות החוק. כדאי רק לציין, כי שעונו של פילון הוא השעון המוכר לנו כיום, שנותר על כנו משנת 1585.
מה שמוזר פה, הוא קיומה של מונוגרמה נוספת, מונוגרמה המשלבת את ראשי התיבות של אנרי הרביעי – H ואשתו הראשונה מרגרט דה ולואה – באות M. למרבה הפלא, המונוגרמה מופיעה על העיטור המקיף את אותם סמלי המלוכה של צרפת ופולין (שנקשרו דווקא לקודמו), ולסרוגין מתחת לקשת המסוככת על השעון.
עניין נוסף מעלה כתובת נוספת החקוקה מתחת לדמויות:
“MACHINA QUAE BIS SEX TAM JUSTE DIVIDIT HORAS, JUSTITIAM SERVARE MONET LEGESQUE TUERI”
שמשמעותה: “מנגנון זה מחלק את הזמן במדוייק לשתים עשרה שעות שוות, ומסייע לכם להגן על הצדק ולשמור על החוק.”
כמאה שנים מאוחר יותר, בתקופתו של “מלך השמש” לואי הארבעה עשר, הפלטה העגולה מתחת למחוגים התחלפה לצורת שמש. ובשנים שלאחר מכן, נוספו פרטים מרהיבים אחרים, שכדאי לתת עליהם את הדעת: ראשי איילים מוזהבים, דמויות גרוטסקיות, מלאכים מכונפים, ושתי דמויות נשיות חשופות התומכות בקשת. כמו סמלי מלוכה רבים, ניזוק השעון קשות במהפכה הצרפתית , ושוחזר ב-1849 ע”י יצרנית השעונים לפוט (lepaute), שושלת שענים ידועה, שיצרה בין היתר את השעונים בחזיתם של האקול מיליטר (בית הספר הצבאי) וארמון הלוכסמבורג.
נראה היה כי תהילתו של השעון אבדה לנצח, אלא שדרך נס נמצאו מסמכיו המקוריים של השעון בגנזך הספרייה הלאומית. מה שהוביל לעבודות שחזור נמרצות בשנת 2012 שהשיבו לשעון את ימי תפארתו. אחד השנויים הניכרים לעין, נמצא במחוגי השעון: קצהו של מחוג הדקות הוא חץ, בעוד קצהו של המחוג הקצר הוא הפלר דה ליס (השושן הצחור). גם עיטוריו של השעון עוצבו מחודש כמו צבעו המוזהב שנעור לחיים. אלא שהשינוי המהותי, היה למעשה, החזרה לרקע הכחול, המעוטר בשני דפוסים שונים של סמל הפלר דה ליס, סמלו המובהק של בית המלוכה הצרפתי.
לעוד אטרקציות בפריז.
