שירה צרפתית מתורגמת לעברית

כאן תמצאו כמה מהשירים הגדולים ביותר שנכתבו בצרפת ותורגמו ביד אומן לעברית.

שירה צרפתית מתורגמת לעברית
שירה צרפתית מתורגמת לעברית
זמן קריאה מוערך: 10 דקות

במהלך מאות השנים האחרונות סיפקה צרפת כמה מענקי השירה הלירית הגדולים ביותר. בדף הזה אשמח לספק לכם טעימה קטנה מהשירים של כמה מהמשוררים הגדולים ביותר של צרפת. לפני שנתחיל אני מעוניין להודות לדורי מנור שהסכים לנדב כמה מהתרגומים הנפלאים שלו לפרוייקט הזה. כמעט כל התרגומים של השירים שתקראו כאן הם שלו אלא אם נכתב אחרת.

פייר דה רונסאר (1524-1585)

פייר דה רונסאר
פייר דה רונסאר

סונטה כ"ד

כְּשֶׁיְּשִׁישָׁה תִּהְיִי, עִם עֶרֶב, מוּל הָאָח,
וּלְאוֹר הַנֵּר תֵּשְׁבִי, אוֹרֶגֶת וּפוֹרַעַת,
תָּשִׁירִי אֶת שִׁירַי, וְתִשְׁתָּאִי לָדַעַת:
“בַּעֲלוּמַי רוֹנְסָאר הִלֵּל אוֹתִי כָּל-כָּךְ.”

אֲפִלּוּ אֲמָתֵךְ הָעֲיֵפָה, שֶׁאַךְ
דָּבְקָה בָּהּ תַּרְדֵּמָה, תֵּעוֹר פִּתְאוֹם, נִרְתַּעַת
לְשֵׁמַע שֵׁם רוֹנְסָאר, וְתֵחָפֵז בְּלַהַט
לִקְשֹׁר לִשְׁמֵךְ כִּתְרֵי אַלְמָוֶת מְבֹרָךְ.

אֲנִי אֶשְׁכֹּן דּוּמָה. אֶהְיֶה לְצֵל עָקָר.
אָנוּחַ בֵּין צְלָלִים עוֹטֵי הֲדַס וִיקָר –
וְאַתְּ תִּהְיִי זְקֵנָה וּתְבַכִּי לַשָּׁוְא

אֶת חֹם אַהֲבָתִי שֶׁסֵּרוּבֵךְ עָכַר.
שִׁמְעִי לִי וַחֲיִי הַיּוֹם וְלֹא מָחָר:
אֶת וֶרֶד הַחַיִּים קִטְפִי
כְּבָר מֵעַכְשָׁו.

רוצים לקרוא על האישה שמוזכרת בשיר של רונסאר?

שמה היה אלן דה סורז'ר וסיפורה מופיע בכתבה על שאטו דה בריסאק.

ז'אן דה לה פונטן (1621-1695)

ז'אן דה לה פונטיין 1621-1695
ז'אן דה לה פונטיין 1621-1695

השועל והעורב

יָשַׁב עַל צַמֶּרֶת שֶׁל עֵץ מַר עוֹרֵב,
בְּפִיו חֲרִיצוֹן שֶׁל גְּבִינָה –
שָׁאַף מַר
שׁוּעָל
אֶת רֵיחָהּ הֶעָרֵב,
וְשָׂח לוֹ בְּרֹב עֶדְנָה:
“שָׁלוֹם, הֵי שָׁלוֹם שָׁם, עוֹרֵב אֲדוֹנִי!
בֵּין כָּל הָעוֹפוֹת אֵין כְּמוֹתְךָ חִנָּנִי!
וְאִם שִׁירָתְךָ, חֵי נַפְשִׁי, אֵין בָּהּ דֹּפִי
מַמָּשׁ כִּכְסוּתְךָ, שֶׁהִיא סֵמֶל הַיֹּפִי –
זָכִינוּ לְפֶנִיקְס בַּיַּעַר הַזֶּה!”
שָׁמַע הָעוֹרֵב וְהָיָה כְּהוֹזֶה,
כִּחְכַּח בִּגְרוֹנוֹ וּפָצַח בְּרִנָּה –
אַךְ עוֹד הוּא פּוֹצֵחַ, נָפְלָה הַגְּבִינָה…
מִהֵר הַשּׁוּעָל וּבָלַע אֶת הַנֵּתַח,
פָּנָה לָעוֹרֵב וְהִשְׁמִיעַ לוֹ כָּךְ:
“חַנְפָן לְעוֹלָם יִתְקַיֵּם לוֹ לָבֶטַח
עַל מִי שֶׁמּוּכָן לִהְיוֹת מְלֻחָךְ;
שָׁקוּל זֶה הַלֶּקַח לְנֵתַח מֻבְחָר.”
לָמַד מַר עוֹרֵב – אַךְ מְעַט בִּמְאֻחָר…

הצרצרה והנמלה

כָּל הַקַּיִץ שׁוֹרְרָה
צְרָצָרָה –
וְהִנֵּה הַסַּעַר שָׁב,
וְעִמּוֹ חֶרְפַּת רָעָב:
אַף לֹא פַּת אַחַת דַּלָּה
שֶׁל זְבוּבוֹן אוֹ שֶׁל תּוֹלָע!
הִיא תִּנְּתָה אֶת אֲסוֹנָהּ
אֵצֶל נְמָלָה שְׁכֵנָה,
וְשָׁטְחָה תְּחִנָּה נִרְגֶּשֶׁת
לְגַרְגֵּר, לְלֶחֶם צַר –
“עִם חֲלוֹף יְמֵי הַגֶּשֶׁם
אֲשַׁלֵּם לָךְ, חֵי צְרָצַר!”
אַךְ שְׁכֶנְתָּהּ, בְּשׁוּם פָּנִים
אֵין חֶלְקָהּ עִם נַדְבָנִים:
“מֶה עָשִׂית עַד בּוֹא הַחֹרֶף?”
הִקְשְׁתָה לָהּ קְשַׁת הָעֹרֶף.
“שַׁרְתִּי, שַׁרְתִּי, יוֹם וָלֵיל,
שִׁיר לְכָל עוֹבֵר וָשָׁב.”
“שַׁרְתְּ בַּקַּיִץ? מִי פִּלֵּל?
נוּ, אָז תִּרְקְדִי עַכְשָׁו!”

אַלְפוֹנְס דֶה לַמַרְטִין (1869 – 1790)

אלפונס דה למרטין
אלפונס דה למרטין

הפרפר

לְהִיוָלֵד עִם הָאָבִיב, לָמוּת עִם הַשׁוֹשַׁנִים,
לְרַחֵף עַל כַּנְפֵי הָרוּחַ, בְּמֶרְחַבֵי שָׁמַיִים טְהוֹרִים,
לַעֲמוֹד עַל קְצֵה פְּרָחִים אֲךְ בְּקוֹשִׁי פְּתוּחִים,
לְהִתְבַּשֵׂם מִבְּשָׂמִים, מֵהָאֲוִיר וּמִתְכוֹל הַשְׁחָקִים,
לְנַעֵר, בְּשַׁחַר עֲלוּמִים, אֵת הָאַבְקָה מְהַכְּנָפַיִים,
לְעוֹפֵף כְּמוֹ רוּחַ בְּמַעֲגָלִים נִצְחִיִים בַּשָׁמַיִים,
הִנֵּה יִיעוּדוֹ מָלֵא הָאוֹשֶׁר שֶׁל פַּרְפָּר סַסְגוֹנִי!
הוּא דוֹמֶה לַתְשׁוּקָה שֶׁלְעוֹלָם לֹא נִרְגַעַת,
וְהוּא לְלֹא סִיפּוּק, יָדוֹ בְּכָל דָבָר נוֹגַעַת,
חוֹזֵר סוֹף סוֹף לַשָׁמַיִם לָתוּר אֲחַר הַחוּשָׁנִי!

תרגם: ניסן אבדי

ויקטור הוגו (1802-1885)

ויקטור הוגו. מקור צילום: ויקיפדיה.
ויקטור הוגו. מקור צילום: ויקיפדיה.

מחר עם אור ראשון

מָחָר, בְּשָׁעָה שֶׁאוֹר רִאשׁוֹן יַעַלֶה עַל הַכְּפָר,
אֵצֵא לַדֶרֶךְ. רְאִי, אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתְּ מְחַכָּה לִי.
אֶחֱצֶה אֶת הַיַעַר, אֵלֵךְ לִי דֶרֶךְ הָהָר,
רָחוֹק מִמֵּךְ אֵינִי יָכוֹל, הַזְמַן הוּא לְרוֹעֵץ לִי.

אֵלֵךְ בַּדֶּרֶךְ וְעֵינַי נְתוּנוֹת אֶל הַמַחֲשָׁבוֹת,
מִבְּלִי לִרְאוֹת דָבָר סְבִיבִי, אוֹ לִשְׁמוֹעַ קוֹל,
לְבַד, אַלְמוֹנִי, שְׁפוּף גַב, עִם יָדַיִּים שְׁלוּבוֹת,
נֶעֱצָב אֶל לִבִּי וְיוֹמִי יִהְיֶה לִי קוֹדֵר כִּשְׁאוֹל .

לֹא אַשְׁגִיחַ לֹא בָּאוֹרְפָּז הַנוֹפֵל שֶׁל הָעֶרֶב,
וְלֹא בַּלוֹט הַיוֹרֵד עַל הַרְפְלֵר מְרָחוֹק,
וּכְשְׁאַגִיעַ, אָנִיחַ עַל קִבְרֵךְ בְּיָגוֹן צוֹרֵב
זֵר שֶׁל אַבְרָשׁ פּוֹרֵחַ וְאֶגֶד צִינִיוֹת יָרוֹק.

תרגם: ניסן אבדי

הוא היה אומר לה

הוּא הָיָה אוֹמֵר לָהּ: "אַתְּ רוֹאָה, לוּ רַק שְׁנֵינוּ יָכֹלְנוּ,
עִם נֶפֶשׁ חֲדוּרַת אֱמוּנָה, וְלֵב מָלֵא אוֹר, כְּשֶׁאָנוּ
שִׁכּוֹרִים מֵאֶקְסְטָזָה מְתוּקָה וּמֵעַצְבוּת,
לְהַתִּיר אֶלֶף קְשָׁרִים שֶׁהַחַיִּים קוֹשְׁרִים אוֹתָנוּ;
לוּ רַק יָכֹלְנוּ לִנְטֹשׁ אֶת פָּרִיס הַטְּרוּפָה וְהַנּוּגָה,
הָיִינוּ בּוֹרְחִים; הוֹלְכִים לְאָנְשֶׁהוּ, לֹא חָשׁוּב לְאָן,
רָחוֹק מֵהַשָּׁאוֹן הַמַּטְרִיד, מֵהַשִּׂנְאָה הַקַּנָּאִית,
מְחַפְּשִׂים פִּנָּה בָּהּ הָיוּ לָנוּ עֵצִים, הָיָה לָנוּ דֶּשֶׁא;
בַּיִת קָטָן עִם פְּרָחִים, עִם קְצָת פְּרָטִיּוּת,
קְצָת שֶׁקֶט, וְשָׁמַיִם בְּגוֹן הַתְּכֵלֶת,
שִׁירַת הַצִּפּוֹר מִלְּמַעְלָה מֵעַל הַגַּג, וּקְצָת צֵל,
אָז מָה, מָה בֶּאֱמֶת הָיִינוּ צְרִיכִים עוֹד?"

תרגם: ניסן אבדי

במידה ותרצו לקרוא עוד על ויקטור הוגו הנה שתי כתבות שיכולות לעניין אותכם:

ז'ורז' סאנד (1804-1876)

ז'ורז' סאנד. מקור צילום: ויקיפדיה.
ז'ורז' סאנד. מקור צילום: ויקיפדיה.

אל השחר

הַטֶבַע הוּא כָּל מַה שֶׁרוֹאִים,
כָּל מַה שֶׁרוֹצִים, כָּל מַה שֶׁאוֹהֲבִים.
כָּל מַה שֶׁיוֹדְעִים, כָּל מַה שֶׁמַאֲמִינִים,
כָּל מַה שֶׁמַרְגִישִׁים עַל עַצְמָם.

הוּא יָפֶה בְּעֵינֵי מִי שֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ,
הוּא טוֹב לְמִי שֶׁאוֹהֵב אוֹתוֹ,
הוּא צוֹדֵק אִם מַאֲמִינִים בּוֹ
וּמְכַבְּדִים אוֹתוֹ בְּשֶׁל עַצְמוֹ.

הַבֵּט בַּשָּׁמַיִם, הֵם רוֹאִים אוֹתְךָ,
חַבֵּק אֶת הָאֲדָמָה, הִיא אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ.
הָאֶמֶת הִיא מַה שֶׁמַאֲמִינִים בּוֹ
וּבַטֶבַע הִיא אַתָּה בְּעַצְמְךָ.

תרגם: ניסן אבדי

זֶ'רַאר דה נֶרְוָאל (1855 – 1808)

שביל בגני לוקסמבורג

הִיא טִיְּלָה לָהּ, הָעַלְמָה הַצְּעִירָה
קְלִילָה וּמְלֵאָה חַיּוּת כְּצִפּוֹר
בְּיָדָהּ פֶּרַח זוֹהֵר כַּלְּבָנָה מְאִירָה,
וּבְפִיהָ פִּזְמוֹן זֶה עַתָּה יָצָא לָאוֹר.

הִיא אוּלַי הַנֶּפֶשׁ הַיְּחִידָה בְּתֵבֵל
שֶׁלִּבָּהּ נַעֲנָה לְלִבִּי, כָּמֵהַּ לִדְרוֹר,
בְּשָׁעָה שֶׁהוֹפִיעָה בְּלֵילִי הָאָפֵל
וּבְמַבָּט שֶׁל רֶגַע הֵצִיפָה אוֹתוֹ בָּאוֹר!

אַךְ אֲבוֹי, נְעוּרַי הִסְתַּיְּמוּ בִּשְׁנִיָּה …
הֲיִי שָׁלוֹם, קֶרֶן אוֹר מְתוּקָה שֶׁהִבְזַקְתְּ בְּעֵינַי,
נִיחוֹחַ הַבֹּשֶׂם, עַלְמָה צְעִירָה, הַרְמוֹנְיָה…
הָאֹשֶׁר עָמַד לַחֲלֹף, – הִיא חָמְקָה מֵעֵינַי!

תרגם: ניסן אבדי

אלפרד דה מיסה (1857 – 1810)

אלפרד דה מיסה. מקור תמונה: ויקיפדיה.
אלפרד דה מיסה.

לז'ורז' סאן

אַתְּ, שֶׁאֵלַי הִתְוַדַּעְתְּ, יוֹתֵר אַתְּ לֹא זוֹכֶרֶת זֹאת
מִכָּל מָה שֶׁלִּבִּי יָכֹל לְהָכִיל מִן הָרֹךְ וְהָעֶדְנָה,
בְּשָׁעָה שֶׁבְּעֹמֶק הַלַּיְלָה, הוֹ אֲהוּבָה יְפֵהפִיָה,
הָיִיתִי בָּא לִפֹּל בְּעֵירֹם זְרוֹעוֹתַיִךְ עִם דְּמָעוֹת!

בְּתוֹךְ כָּל זֶה מֵת הַזִּכָּרוֹן, יוֹם אֶחָד חָטַפְתְּ אוֹתוֹ
וְהָאַהֲבָה הַזֹּאת הַמְּתוּקָה בְּלִי דַּי, שֶׁהִתְגַּנְּבָה
אֶל לְבָבֵינוּ הַמְּבֻלְבָּלִים תּוֹךְ נְשִׁיקָה,
אַתְּ, שֶׁאֵלַי הִתְוַדַּעְתְּ, יוֹתֵר אַתְּ לֹא זוֹכֶרֶת זֹאת.

תרגם: ניסן אבדי

שארל בודלר (1821-1867)

שארל בודלר
שארל בודלר

דמדומי ערב

הִנֵּה הָעֶרֶב בָּא, יְדִיד פּוֹשְׁעֵי הָעִיר,
שֻׁתָּף לִדְבַר פִּשְׁעָם, צוֹעֵד זָהִיר זָהִיר,
הַשַּׁחַק נֶאֱטָם כְּתָא, וְהָאָדָם
הוֹפֵךְ, בְּאֵין שָׂבְעָה לוֹ, לְטוֹרֵף צְמֵא דָּם.
הוֹ עֶרֶב, אֲהוּבוֹ שֶׁל מִי שֶׁזְּרוֹעוֹתָיו
תּוּכַלְנָה לְהָעִיד: עָיַפְנוּ, וּמוּטָב
לָנוּחַ מֵעָמָל, הָעֶרֶב מְנַחֵם
בְּרִיּוֹת אֲשֶׁר כְּאֵב טוֹרְפָן לְלֹא רַחֵם,
מֵצֵן אֶת לַהֲטוֹ שֶׁל אִישׁ מַדָּע עַקְשָׁן,
מֵנִיחַ לַפּוֹעֵל, דּוֹחֵק בּוֹ שֶׁיִּישַׁן.
מִנֶּגֶד נֵעוֹרִים דֶּמוֹנִים אַכְזָרִים,
גּוֹדְשִׁים אֶת הַמֶּרְחָב, כְּבֵדִים כְּלַבְלָרִים,
טוֹפְחִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל תְּרִיס וְעַל כַּרְכֹּב;
וְנֹכַח אוֹר סְתוּר רוּחַ שֶׁל פָּנַס רְחוֹב
נִדְלֶקֶת הַפְּרִיצוּת, בּוֹעֶרֶת לְהַכְלִים,
פּוֹעֶרֶת אֶת בָּשְׁתָּהּ כְּתֵל שֶׁל נְמָלִים,
טוֹפֶפֶת, חֲשָׁאִית, בְּדֶרֶךְ עֲקִיפָה,
כִּצְבָא אוֹיֵב לִפְנֵי צֵאתוֹ לְהַתְקָפָה,
רוֹחֶשֶׁת בְּקִרְבּוֹ שֶׁל כְּרַךְ יְדוּעַ בֹּץ
כְּשֵׁם שֶׁבַּמֵּעַיִם הַתּוֹלָע יִרְבֹּץ.
וּמִן הַמִּטְבָּחִים בּוֹקַעַת כְּבָר שְׁרִיקָה,
בִּימוֹת הַתֵּאַטְרוֹן פּוֹצְחוֹת בַּאֲנָקָה,
בָּתֵּי הָעִנּוּגִים לוֹקְטִים אֶת קְהָלָם:
זוֹנוֹת וְסַרְסוּרִים, זִוּוּג עִוְעִים מֻשְׁלָם,
וּשְׁעַת הַגַּנָּבִים יוֹרֶדֶת עַל הָעִיר,
הַלָּלוּ מִתְרַבִּים בַּלַּיְלָה הַצָּעִיר,
בְּנֹעַם מְשַׁדְּלִים דְּלָתוֹת לְהִפָּעֵר –
וּפִילַגְשָׁם לוֹבֶשֶׁת מַחְלְצוֹת פְּאֵר.

בָּעֵת הַזֹּאת, נַפְשִׁי, מוּטָב שֶׁתִּתְכַּנְּסִי,
וְאַל תַּטִּי אָזְנֵךְ לָרַחַשׁ הַמַּשִּׂיא –
בְּעֵת כָּזוֹ חוֹלִים אֵינָם

עוֹמְדִים בַּסֵּבֶל!

סָבִיב לְרָאשֵׁיהֶם נִכְרָךְ הַלֵּיל כְּחֶבֶל,
חוֹרֵץ אֶת גּוֹרָלָם: תְּהוֹמָה לְעוֹלָם,
וְקוֹל חִרְחוּרֵיהֶם מָלֵא אֶת הָאוּלָם,
הֵם לֹא יָשׁוּבוּ עוֹד לִשְׂבֹּעַ מִטּוּבָהּ
שֶׁל פַּת עַרְבִית חַמָּה, מוּל נֶפֶשׁ אֲהוּבָה.

רַבִּים מִקֶּרֶב אֵלֶּה לֹא יֵדְעוּ אֶת טַעַם
מִתְקוֹ שֶׁל בַּיִת חַם: הֵם לֹא חַיוּ אַף פַּעַם.

השמש

לְאֹרֶךְ הַפַּרְוָר הַמָּט לִנְפֹּל, חֻרְבוֹת
רוֹכְסוֹת אֶת תְּרִיסֵיהֶן, מִסְתּוֹר לַתַּאֲווֹת,
וְשֶׁמֶשׁ אַכְזָרִי קוֹפֵחַ אוֹר אַלִּים
עַל עִיר כְּעַל שָׂדוֹת, גַּגּוֹת כְּשִׁבּוֹלִים.
אֲנִי, אֲשֶׁר נִשְׁקִי הוּא סַיִף הֲפַכְפַּךְ,
אָרִיחַ חֲרוּזִים בְּכָל פִּנָּה בַּכְּרַךְ,
אֶמְעַד עַל הַמִּלִּים כְּעַל אַבְנֵי דְּרָכִים,
לֹא פַּעַם אֲגַלֶּה שִׁירֵי חֲלוֹם שְׁכוּחִים.

אוֹיֵב

הַיֵּרָקוֹן, הָאָב הַמְפַרְנֵס,
מָתְנֵי שָׂדוֹת בְּשִׁיר וּבִוְרָדִים שִׁנֵּס;
כַּהֶבֶל דַּאֲגוֹת הַלֵּב בּוֹ מִתְנַדְּפוֹת,
מֹחוֹת וְכַוָּרוֹת גּוֹדֵשׁ דְּבַשׁ תּוֹעָפוֹת;
בְּבַעֲלֵי מוּמִים קוֹרֵם בְּשַׂר עֲלוּמִים –
עוֹשָׂם כַּעֲלָמוֹת – עוֹלְצִים עוּלֵי יָמִים,
וְלַקָּצִיר מוֹרֶה לִסְפֹּחַ, לְשַׂגְשֵׂג
בְּלֵב אַלְמָוֶת זֶה, שֶׁלִּפְרִיחָה עוֹרֵג!

עֵת הוּא, כִּמְשׁוֹרֵר, יוֹרֵד אֶל הֶעָרִים,
נֶאֱצָלִים בּוֹ הַנִּקְלִים שֶׁבַּדְּבָרִים.
כְּמֶלֶךְ הוּא פּוֹקֵד, בְּלִי רַעַשׁ וּמְשָׁרְתִים,
טִירוֹת פְּאֵר כְּמוֹ גַּם בָּתֵּי חוֹלִים פְּשׁוּטִים.

לוּאִי רַטִיסְבּוֹן (1900 – 1827)

לואי רטיסבון. מקור צילום: ויקיפדיה.
לואי רטיסבון. מקור צילום: ויקיפדיה.

משאלת הסיגלית

בְּשָׁעָה שֶׁפְלוֹר, נְגִידַת הַפְּרָחִים,
הֵבִיאָה לָעוֹלָם אֶת הַסִּגָלִית
עִם הַצְּבָעִים הַמַּרְהִיבִים,
שֶׁבְּאַמְתַּחְתָּהּ, הַיָּפִים בְּתַכְלִית,
עִם הַגּוּף שֶׁל פַּרְפָּר
וְהַנִּיחוֹחַ הַזֶּה הֶעָדִין
הַמַּסְגִּיר אוֹתָהּ בֵּין פִּרְחֵי הַבָּר,
עָמְדָה וְשָׁאֲלָה אוֹתָהּ: "יַלְדַּת הַמַּמְלָכָה שֶׁלִּי,
הַצְּנוּעָה, אֵיזוֹ מַתַּת אוּכַל עוֹד
לְהַעֲנִיק לַחִנָּנִיּוּת שֶׁלְּךָ הַשְּׁמֵימִית?"
– "תְּנִי לִי", אָמְרָה בְּעֲנָוָה הַסִּגָלִית,
"מְעַט עֵשֶׂב לְהֵחָבֵא בּוֹ! "

תרגם: ניסן אבדי.

פראנסואה קוֹפֶּה (1908 – 1842)

פרנסואה קופה
פרנסואה קופה

לְעֵינַיִךְ

כְּמוֹ שֶׁעַל פְּנֵי יָם סוֹעֵר, הַפְרִיגָטָה
נוֹשֵׂאת מַלָּחִים טְרוּדִים אֵלֵי צָפוֹן,
כָּךְ נַפְשִׁי, פְּגוּעָה מֵעֵינַיִךְ מֻכּוֹת הַחִוָּרוֹן
שׂוֹחָה בֵּינוֹת הַתָּכֹל וְתוּגַת הָאגָאטָה.
כִּי בְּגוֹנָן הֶעָדִין רָאִיתִי שׁוּב לְעֵת עַתָּה
חֶזְיוֹן תַּעְתּוּעִים מְרֻחָק שֶׁל עֵדֶן וּשְׁחָקִים
מָתוֹק עוֹד מֵהַלַּהַט שֶׁנּוֹסֶכֶת עַל תְּשׁוּקוֹתֵינוּ
דְּמוּתָהּ הָרְעוּלָה וְהַקּוֹדֶרֶת שֶׁל הֵקָאטֶה.

אֲבוֹי! נְכוֹפֵף רָאשֵׁינוּ תַּחַת נֵטֶל הַגָּלוּת!
לַשָּׁוְא נְחַפֵּשׂ אֶת הָאֵינְסוֹף בְּבִרְכַּיִם כּוֹרְעוֹת
שֶׁל מְאַהֲבִים וְתַחַת צֵל רִיסֵיהֶם.

קֶרֶן הָאַהֲבָה לְעוֹלָם לֹא תְּרַצֵּד כֵּנָה וְטָהֳרָה
מִתַּחַת לְגַלִּים חוֹלְמָנִיִּים אֵלֶּה, וּבְנֵי הַקְּלָלָה
לֹא יִמְצְאוּ שׁוּב אֶת גַּן הָעֵדֶן הָאָבוּד.

תרגם: ניסן אבדי.

פול ורלן (1844-1896)

פול וורלן
פול וורלן

שיר סתיו (תרגם זאב ז'בוטינסקי)

בנהִי מַמרוֹר
הוֹמֶה כִנּוֹר
טֵבֵת פָּרוּע,
וְאֶל הַלֵּב
חוֹדֵר כְּאֵב
וְגַעֲגוּעַ.

שָׁעוֹן יִפעַם –
לִבִּי נִדהָם.
פָּנַי יֶחוָרוּ,
וּבִדמָעוֹת
אֶזכֹּר שָׁעוֹת
אֲשֶׁר עָבָרוּ

וְאָז יָטִיל
בְּלֹא שְׁבִיל
אוֹתִי הַסַּעַר –
יִשָּׂא, יַגלֶה
כְּמוֹ עָלֶה
שֶׁמֵּת בַּיַּעַר.

עלה עלי כמו אישה

עֲלֵה עָלַי כְּמוֹ אִשָּׁה:
אֲנִי שׁוֹכֵב לִי – וְחוֹדֵר.
כֵּן, כָּכָה טוֹב. זֶה מִסְתַּדֵּר?
נוֹעֵץ בְּךָ זִקְפָּה נֻקְשָׁה

כְּלַהַב בְּחֶמְאָה; נִתָּן
כָּךְ גַּם עַל פִּיךָ לְנַשֵּׁק,
לִמְצֹץ אֶת לְשׁוֹנְךָ, חוֹשֵׁק
מָתוֹק, פָּרוּעַ, תַּאַוְתָן.

אֶל תּוֹךְ עֵינֶיךָ, עַד לִבְּךָ,
מַעֲמִיקוֹת עֵינַי מִכָּאן,
וּמַגְשִׁימוֹת שָׁם אֶת חִשְׁקָן
בַּהֲזָיַת זִמָּה בְּרוּכָה.

עַכְשָׁו עַל גֵּו נִסְעָר אֶפְרֹט,
עַל שְׁנֵי בָּתֵּי הַשֶּׁחִי, עַל
זוּג יְרֵכַיִם מְחֻשְׁמָל,
עַל עֹרֶף עַז, עַל שְׂעָרוֹת…

מַרְכִּיב אוֹתְךָ עַל אוֹן סוּסִי,
וְיַשְׁבָנְךָ קַלִּיל כָּבֵד;
בְּיָד קַדַּחְתָּנִית עוֹבֵד,
עַד שֶׁתַּגִּיעַ אֶל הַשִּׂיא –

אַתָּה גּוֹמֵר, קָטָן שֶׁלִּי!
הַזַּיִן הַיָּפֶה שֶׁלְּךָ
לוֹקֵחַ חֵלֶק בַּשִּׂמְחָה,
מֵאִיץ, נִמְתָּח, גָּדֵל, מַפְלִיא

לִתְפֹּחַ… אֱלֹהִים! פְּנִינָה
נוֹצֶצֶת, אֵגֶל נַחְשׁוֹנִי
בַּלֹּעַ הַוָּרֹד – אֲנִי
בּוֹלֵעַ וּמִיָּד נִכְנָע

לַשֶּׁטֶף שֶׁאַף בִּי גּוֹאֶה,
שָׁעָה שֶׁפִּי

מָלֵא עַד כְּלוֹת
בְּאֵבֶר הַנָּכוֹן לִפְלֹט
קִלּוּחַ חַם שֶׁל שְׁפִּיךְ גֵּאֶה!

חֲלֵב-אֵלִים! כְּעֵין זַרְחָן
בְּנִיחוֹחוֹת פִּרְחֵי שָׁקֵד –
וְצִמְאוֹנִי אֵלָיו יוֹקֵד
וּמִתְאַוֶּה, צָמָא נַשְׁכָן!

אַךְ אֵין תִּקְרֹבֶת נְדִיבָה
כַּעֲלוּמֶיךָ: בִּסְעוּדַת
הַקֹּדֶשׁ

שֶׁל אוֹנְךָ-כַּדָּת,
כָּל יֵשׁוּתִי תֹּאמַר חֶדְוָה!

מידע נוסף על פול ורלן

אם אהבתם את שיריו של ורלן אני ממליץ בחום לקרוא את המאמר של ד"ר אורנה ליברמן פול ורלן, משורר מקולל.

ארתור רימבו (1854-1891)

ארתור רימבו. מקור צילום: ויקיפדיה
ארתור רימבו. מקור צילום: ויקיפדיה

פולות הכינים

כְּשֶׁמִּצְחוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד לָהוּט בְּאִלּוּחַ סָמוּק וְטָמִיר
וּמְשַׁוֵּעַ לִנְחִיל חֲלוֹמוֹת לַבְנוּנִי וְעָמוּם, אֶל מִפְתַּן
מִטָּתוֹ נִגָּשׁוֹת אֲחָיוֹת – צֶמֶד רַךְ וְעָנֹג וְתָמִיר
הַזּוֹקֵר אֶצְבָּעוֹת דַּקִּיקוֹת שֶׁצִּפֹּרֶן כְּסוּפָה בִּקְצוֹתָן.
מוֹשִׁיבוֹת הֵן אוֹתוֹ אֶל חַלּוֹן אַוְרִירִי וּפָעוּר לִרְוָחָה
שֶׁהָרוּחַ שׂוֹחֶה בּוֹ כָּחֹל וְרוֹחֵץ בְּעֶדְנָה תִּפְרָחוֹת,
וּבִסְבַךְ תַּלְתַּלָּיו הַכְּבֵדִים, הַשְּׁטוּפִים בִּטְלָלִים שֶׁל זְרִיחָה,
נוֹעֲצוֹת בְּחֶמְדָּה נוֹרָאָה אֶצְבָּעוֹת עֲדִינוֹת וּדְרוּכוֹת.

הוּא מַקְשִׁיב בִּדְבֵקוּת לַשִּׁירָה שֶׁמַּשְׁמִיעַ הֶבְלָן הַחוֹשֵׁשׁ
הַקּוֹלֵחַ דְּבָשִׁים אֲרֻכִּים וּוְרֻדִּים כִּפְרִיחָה חֲזָקָה,
וְשׁוֹמֵעַ בְּרֶטֶט

כֵּיצַד לִעֲלוּעַ שֶׁל רֹק מְבוֹשֵׁשׁ
מִסְתַּנֵּן לִשְׂפָתָן בִּשְׁרִיקוֹת וּתְשׁוּקוֹת עֲמֻקּוֹת לִנְשִׁיקָה.

הוּא שׁוֹמֵעַ רִיסִים שְׁחַרְחָרִים נִטְרָקִים תַּחַת אֶשֶׁד דְּמָמוֹת
מְבֻשָּׂם, וּמַטַּח אֶצְבָּעוֹת טְעוּנוֹת בְּחַשְׁמַל וְאוֹנִים
הָאָצוֹת לֶאֱחֹז בְּחֶבְיוֹן קֵהוּתוֹ, לְפַצְפֵּץ וְלִשְׁמֹט
תַּחַת חֹד צִפָּרְנָן הַנִּשְׂגָּב בְּאִבְחָה אֶת חַיֵּי הַכִּנִּים.

זֶה הָרֶגַע שֶׁבּוֹ מְטַפֵּס בּוֹ שֵׁכַר הָעַצְלוּת, כְּאַנְחַת
מַפּוּחִית שֶׁהֵדֶיהָ יוֹדְעִים לְהַזִּיל הֲזָיוֹת אֲרֻכּוֹת,
וְלִצְלִיל הַלִּטּוּף הָאִטִּי חָשׁ הַיֶּלֶד כֵּיצַד בְּאַחַת
מִתְחַשֵּׁר וְגוֹוֵעַ בּוֹ יֵצֶר עָצוּם וּפָרוּעַ לִבְכּוֹת.

ריגוש

בְּעַרְבֵי הַקַּיִץ בְּגוֹן תְּכֵלֶת, אֵלֵךְ לִי בַּשְּׁבִילִים,
מִתְגָּרֵד מֵעִקְצוּץ הַחִטָּה, דּוֹרֵךְ עַל הָעֵשֶׂב הַדָּלִיל:
סַהֲרוּרִי, אָחוּשׁ אֶת טְרִיּוּת הָעֵשֶׂב בָּרַגְלַיִם.
וְאֶתֵּן לָרוּחַ לַחְפֹּף אֶת רֹאשִׁי הַגָּלוּי.

לֹא אֲדַבֵּר, לֹא אֶחֱשֹׁב עַל טוֹב אוֹ עַל רַע:
אַךְ אַהֲבַת אֵין קֵץ תַּעֲלֶה בְּנַפְשִׁי,
וְאַרְחִיק לֶכֶת , כְּמוֹ צוֹעֲנִי בְּחֵיק הַטֶּבַע,
מְאֻשָּׁר כְּמוֹ הָיִיתִי בְּחֶבְרַת אִשָּׁה.

תרגם: ניסן אבדי.

מידע נוסף על ארתור רמבו

במידה ותרצו לקרוא עוד ארתור רמבו אני ממליץ בחום על המאמר הישן בגיא של ד"ר אורנה ליברמן.

אַנָה דֶה נוֹאֵיי (1933- 1876)

אנה הרוזנת דה נואיי. מקור תמונה: ויקיפדיה.
אנה הרוזנת דה נואיי. מקור תמונה: ויקיפדיה.

הִנֵּה בָּא הַקֹּר הַקּוֹרֵן שֶׁל סֶפְּטֶמְבֶּר:
לָרוּחַ מִתְחַשֵּׁק לָבוֹא וּלְשַׂחֵק בַּחֶדֶר;
אַךְ הַבַּיִת מַחֲמִיר לָהּ פָּנִים הַבֹּקֶר,
וּמַשְׁאִיר אוֹתָהּ בַּחוּץ לְיַבֵּב בַּגַּן.

אֵיךְ אוֹתָהּ הֲמֻלָּה שֶׁל צְלִילֵי הַקַּיִץ נָדַמָּה!
מַדּוּעַ לֹא עוֹטְפִים אֶת הַפְּסָלִים בִּגְלִימָה?
הַכֹּל נִמְצָא בְּמַעֲבָר, רוֹעֵד וּפוֹחֵז; חוֹשֶׁשַׁתְּנִי
שֶׁגַּם הָרוּחַ רוֹעֶדֶת, וְהַמַּיִם קְפוּאִים כִּמְדֻמָּנִי.

הֶעָלִים מִתְרוֹצְצִים בָּרוּחַ כַּאֲחוּזֵי טֵרוּף;
רוֹצִים לָלֶכֶת לְאָן שֶׁהַצִּפּוֹרִים מַגְבִּיהוֹת עוֹף,
אַךְ הָרוּחַ אוֹחֶזֶת בָּם וְחוֹסֶמֶת אֶת הַדֶּרֶךְ
מָחָר הֵם יָצוּפוּ עַל הַמַּיִם – מֵתִים חַסְרֵי עֵרֶךְ.

לְרֶגַע קָט הַשֶּׁקֶט נִרְאֶה שָׁלֵו וְקָלִיל;
הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת-חוֹצָה כִּמְנַגֶּנֶת בְּחָלִיל,
וְשׁוּב הַכֹּל חוֹזֵר אֶל הַשֶּׁקֶט וְאֶל הָאַהֲבָה,
שֶׁבְּחָסוּת שָׁמַיִם אֲדִיבִים חוֹמֶדֶת מְשׁוּבָה.

וְשׁוּב בָּאָה לְחַמֵּם, בְּלַהַט הָאֵשׁ הַבּוֹעֶרֶת
יָדַיִם קָרוֹת וְרַגְלַיִם קְפוּאוֹת שֶׁהִיא גּוֹרֶרֶת,
וְהַבַּיִת הַיָּשָׁן שֶׁהִיא רוֹצָה לְעַצֵּב מֵחָדָשׁ
עוֹמֵד בְּחִיל וּרְעָדָה מֵחֲשָׁשׁ בֹּאָהּ הַמְּחֻדָּשׁ.

תרגם: ניסן אבדי

גיום אפולינר (1880-1918)

גיום אפולינר
גיום אפולינר

גשר מירבו

תחת גשר מיראבו מי סיין זורמים
עמם אהבתנו
אך למה אזכירנה
ואחרית כל עצבות – מנעמים

בא הלילה השעון מכה
הימים חולפים אני עוד מחכה

פנים מול פנים נעמוד יד ביד
בעוד תחתנו גואה
גל לאה כל כך
ממבטי עולם ועד

בא הלילה השעון מכה
הימים חולפים אני עוד מחכה

האהבה הולכת כמו המים הזורמים
האהבה הולכת
מה איטיים הימים
מהווינו כמה אלימים

בא הלילה השעון מכה
הימים חולפים אני עוד מחכה

הימים הולכים השבועות הולכים
לא העיתים שבות
ולא האהבות
תחת גשר מיראבו מיי הסיין זורמים

בא הלילה השעון מכה
הימים חולפים אני עוד מחכה

והנה הגרסא המקורית בצרפתית מוקראת על ידי סרז' רג'יאני האחד והיחיד:

אם גם אני אפול חלל במלחמה

אִם גם אני אֶפֹּל חָלָל בַּמלחמה
הוֹ לוּ אַתְּ תִּתאבלי בְּמֶשֶׁך יממה
ואז הזיכרון יַבליח וְיִדְעך
כְּהִתְפּוֹגֵג פָּגז בִּשְׁמֵי המלחמה
פגז יפֶה שֶׁכְּמוֹ מימוֹזה הוא נִפְתָּח

וְזִכְרוֹנִי שֶׁיִּתְנַפֵּץ אל הֶחָלָל
אֶת העוֹלם כולו בדימומו יָצִיף
יַמִּים ועמקים והֲרָרים וּכְלל
הכוכבים המוּפלאים שֶׁבֶּחָלָל
יַבְשילו כְּפֵרוֹת זָהָב על העֵצים

זִכְרִי שֶׁיִּשָּׁכַח יִחְיֶה בְּכָל דָּבָר
הוא יַאדים אֶת קְצוֹת חזךְ הנהדר
אֶת פִּיךְ אֶת שׂערךְ המִשתפך כְּדָם
וְאַתְּ לא תִּזְדַּקְּנִי אף פַּעַם כָּל דָּבָר
יַצְעִיר לְמַענךְ שְׁטוּף-חֶשֶׁק לְעוֹלם

דָּמִי שֶׁיִּנָּתֵז לָעד על התֵּבל
יָשיב צְבעים חמים לַפֶּרַח הנוֹבל
יוסיף זריזוּת לַמַיִם בֹּהַק לַחַמָּה
תשוקה שאֵין מָשְׁלה תִּשְׂרור אז בַּתֵּבל
גוּפךְ מול מְאַהֵב חזק יותר יִכְמַהּ

אִם אֶהָרֵג שָׁם לוּ וְאף אִם אֶבָּלַע
כָּלִיל בַּשִּׁכְחָה זִכְרִי אותי בְּעֵת
החשק היוֹקד בִּשְׁעַת חֶמְדָה גדוֹלה
וּמֵעוֹרְקַי יִקְלַח לָךְ אֹשֶר מִתלהט
וִיהִי אושרךְ לְפֶלֶא כי יופייךְ נִפלא

הוֹ לוּ תשוקת חיַי הוֹ תאווה גדולה!

סתיו חולה

סְתָו שְׁכִיב-מְרַע וְאָהוּב
תִּגְוַע כְּשֶׁהַסַּעַר יָשׁוּב וְיִשֹּׁב עַל גַּנֵּי הַוְּרָדִים וְיָשׁוּב
הַשֶּׁלֶג לִפְרֹט
עַל מַטַּע הַפֵּרוֹת

סְתָו עָצוּב
גְּוַע בְּלָבָן וּבְשֶׁפַע
שְׁלָגִים וּפֵרוֹת אֲפִילִים
בְּעֹמֶק שְׁחָקֶיךָ
נִצִּים צוֹלְלִים
עַל נִימְפוֹת פְּתַיּוֹת נַנָּסוֹת שֶׁל נָהָר שֶׁמּוֹשְׁחוֹת שְׂעָרָן בְּיָרֹק
וְלֹא אָהֲבוּ מֵעוֹלָם

בְּיַעַר רָחוֹק
צְבָאִים נָשְׂאוּ אֶת קוֹלָם

וְאֹהַב הוֹ סְתָו אֹהַב אֶת הֶמְיַת נִשְׁמָתְךָ
פֵּרוֹת נִמְטָרִים אֶל הָאָרֶץ וְשָׁם נוֹתָרִים לְנַפְשָׁם
הַיַּעַר בּוֹכֶה וְהִנֵּה אַף הָרוּחַ בּוֹכָה
עָלֶה עָלֶה דּוֹמְעִים אֶת סְתָוָם אֵי שָׁם
קְמֵלִים
הֶעָלִים
רַכָּבוֹת
גַּלְגַּלִּים
הַחַיִּים
שֶׁאוֹזְלִים

שיר מכתב מספר 10 ללו

הַחֹרֶף עֲדַיִן לֹא תָּם אַךְ כְּבָר רָאִיתִי לִבְלוּב
עַל עַנְפֵי הַתְּאֵנִים בַּמַּטָּע עוֹד מְעַט הָאָבִיב יָשׁוּב
וְעִמּוֹ הַשָּׁלוֹם אֲהוּבָה בִּמְקוֹם הַקְּרָבוֹת הַמָּרִים
אֶצְלֵנוּ הַכֹּל כַּשּׁוּרָה אַךְ שִׁמְעִי אֶת קְרִיאַת הַגְּבָרִים
מַלָּח יָפָּנִי אֵי-שָׁם מִתְגָּרֵד בְּעֵינוֹ הַשְּׂמָאלִית
בֶּן-מֶלֶךְ גּוֹלֶה מֵאַרְצוֹ וְנוֹדֵד בָּעוֹלָם כְּפָלִיט
לִבִּי מְכַרְכֵּר סְבִיבֵךְ כְּמוֹ חֲבוּרַת חַיָּלִים סֶרְבִּים צְעִירִים הַיּוֹצְאִים בִּמְחוֹל קוֹלוֹ סְבִיב בְּתוּלָה שֶׁיְּשֵׁנָה
לָהּ בְּשַׁלְוָה
חַיַּל הַחִי”ר הַבְּלוֹנְדִי צָד בַּגֶּשֶׁם כִּנֵּי עֶרְוָה
בֶּלְגִּי שֶׁעָצוּר בְּהוֹלַנְד קוֹרֵא עִתּוֹן שֶׁאֲנִי מֻזְכָּר בֵּין דַּפָּיו
מֵרֹאשׁ הַסֶּכֶר מַלְכָּה מַבִּיטָה מְבֹעֶתֶת בַּקְּרָב
נַהַג הָאַמְבּוּלַנְס עוֹצֵם אֶת עֵינָיו לֹא לִרְאוֹת אֶת הַפֶּצַע הַמַּצְמִית
הַזָּקִיף רוֹאֶה אֵיךְ מִגְדַּל כְּנֵסִיָּה נוֹפֵל כְּמוֹ אַגָּס שֶׁהָעֵץ הִשְׁמִיט
רַב הַחוֹבֵל הָאַנְגְּלִי מַצִּית מִקְטֶרֶת אוֹפְּיוּם אַחֲרוֹנָה בְּעוֹד סְפִינָתוֹ טוֹבַעַת
כֻּלָּם מְשַׁוְּעִים לְאָבִיב שֶׁל שָׁלוֹם שִׁמְעִי אֵיךְ קְרִיאַת הַגְּבָרִים מְשַׁוַּעַת
שַׁוְעָתִי הִיא אֵלַיִךְ לוּ אֲהוּבָה אַתְּ שְׁלוֹמִי וְאַתְּ אֲבִיבִי
וְאַתְּ הָאֹשֶׁר שֶׁרַק אֵלָיו מִתְאַוֶּה לְבָבִי
בְּשֵׁם אָשְׁרֵנוּ אֲנִי מִתְכּוֹנֵן לְמוֹתִי הַקָּרוֹב
בְּשֵׁם אָשְׁרֵנוּ אֲנִי מְקַוֶּה עוֹד לִחְיוֹת בְּטוֹב
בְּשֵׁם אָשְׁרֵנוּ צְבָאוֹת נִלְחָמִים בְּחֵמָה שְׁפוּכָה
בִּשְׁמוֹ מְכַוְּנִים מַרְאָה אֶל פְּלֻגַּת לוֹחֲמִים טְבוּחָה
בִּשְׁמוֹ נְגוֹזִים פְּגָזִים בַּשְּׁחָקִים כְּכוֹכְבֵי שָׁבִיט
בִּשְׁמוֹ שְׁבוּיִים צוֹעֲדִים בְּטוּרִים אֲחוּזֵי עֲוִית
בִּשְׁמוֹ לְבָבִי הוֹלֵם בִּרְאוֹתוֹ אֲהוּבָה אוֹתָךְ
הוֹ לוּ אַהֲבַת-חַיַּי לַהֲטוּט שֶׁלִּי וְתוֹתָח

ז'אק פרווה (1900-1977)

אֲנִי אוֹהֵב אֶת שְׂפָתַיִךְ יוֹתֵר מִכָּל סְפָרַי

אֲנִי אוֹהֵב אֶת שְׂפָתַיִךְ
יוֹתֵר מִכָּל סְפָרַי.
כִּי עִם שְׂפָתַיִךְ
אֲנִי יוֹדֵעַ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עִם כָּל סְפָרַי.
אֲנִי אוֹהֵב אֶת שְׂפָתַיִךְ
יוֹתֵר מִכָּל הַפְּרָחִים
כִּי שְׂפָתַיִךְ יוֹתֵר מְתוּקוֹת
וְיוֹתֵר עֲדִינוֹת מִכָּל הַפְּרָחִים.
אֲנִי אוֹהֵב אֶת שְׂפָתַיִךְ
יוֹתֵר מִכָּל הַמִּלִּים
כִּי עִם שְׂפָתַיִךְ
אֵין יוֹתֵר צֹרֶךְ בְּמִלִּים…

תרגם: ניסן אבדי

איזה ציון תתנו לכתבה?

ציון ממוצע 0 / 5. דירוג הכתבה: 0

אף אחד עוד לא דירג את הכתבה. רוצה להיות ראשונ/ה?

מצטער לראות שלא אהבת את הכתבה

אשמח מאוד לדעת מה לא אהבת בכתבה הזאת

איך אוכל לשפר את הכתבה?

נושאים בהם עסקה הכתבה:
שיתוף בפייסבוק
שיתוף בווטסאפ
שיתוף באימייל
שיתוף בטלגרם
הרצאה חדשה!

סיפורה של "כרמן", האופרה הפופולארית ביותר בעולם

הרצאת זום מרתקת של שלומי קינן

24.11.2021 בשעה 20:30
26.11.2021 בשעה 10:00

הודעה חשובה לסיום...

פרנקופילים יקרים שלי, אם במקרה אתם באמצע תכנון טיול לצרפת ובא לכם לפרגן, כל מה שצריך לעשות זה להזמין את מקומות הלינה שלכם והכרטיסים לאטרקציות השונות והמופעים דרך הקישורים באתר.

מבטיח לכם שההזמנות הללו לא יעלו לכם יורו אחד נוסף אך כל הזמנה כזאת תספק עמלה קטנה שתעזור להחזיק את האתר באוויר.

הקישורים למלונות ולכרטיסים פזורים בכל האתר (בהתאם לרלוונטיות שלהם), אולם על מנת להקל עליכם ריכזתי את כולם בשני הדפים הללו:

המון תודה מראש והמשך קריאה מהנה באתר!

צבי חזנוב

כבר ביקרתם בקבוצות הפייסבוק שלי?

תמצאו שם לא רק אותי אלא גם פרנקופילים כמוכם שישמחו לענות לכל שאלה שלכם

כתבות הכי פופולריות באתר כרגע

עוד כתבות שיכולות לעניין אותכם

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.

    אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

    צבי חזנוב (הפרנקופיל)
    בואו נשמור על קשר

    הכתבות המעניינות ביותר, מידע על טיולים בצרפת, הרצאות, ערבי שאנסונים ועוד דברים שפרנקופילים אוהבים אצלך במייל פעם (או מקסימום פעמיים) בשבוע.