שאטו דה בריסאק (Brissac) – כשפוגשים את הדוכס מטייל בגן הארמון

שאטו דה בריסאק (Brissac) - כשפוגשים את הדוכס מטייל בגן הארמון
זמן קריאה משוער: 5 דקות

עמק הלואר מכיל לא מעט טירות, אשר הפכו למוזיאונים. רובן (לפחות הגדולות שבהן) היו שייכות למלכי צרפת ומכאן שכבר יותר מ 300 שנה שאף אחד מהבעלים המקוריים לא ביקר שם. היום, לעומת זאת, אני רוצה להציג בפניכם טירה שכבר יותר מ 500 שנה שייכת לאותה משפחה ושאת בעליה, הדוכס, ניתן אפילו לפגוש מטייל בגן הגדול שמסביב. היום אספר לכם על טירת בריסאק (Chateau de Brissac) שם נגלה לא רק ארמון מפואר וגנים מקסימים אלא גם את סיפורה של משפחה שבניה עמדו בכל צמתי ההכרעה של צרפת מהמאה ה-16 ועד המהפכה הצרפתית.

אבל קודם בואו נתחיל עם הסרטון המקסים הזה שיראה לנו את טירת בריסאק במלוא הדרה:

כשישישה תהיי עם ערב מול האח…

משפחת קוסה (Cossé) החלה לעלות על במת ההיסטוריה הצרפתית במהלך שלהי המאה ה-15 כאשר רנה דה קוסה (1460-1540) אציל מאנז’ו מצליח להתברג בחצרו את המלך לואי ה-12 בעזרת נישואים אסטרטגיים עם אחת מבנות משפחת גופייה (Gouffier), שהייתה אחת ממשפחות האצולה החשובות בחצר המלך. הוא זה שגם קנה את שאטו דה בריסאק מלואי דה ברזה (Louis de Brézé) בעלה של דיאנה דה פואטייה, שתהפוך מאוחר יותר למאהבת המפורסמת של המלך אנרי ה-2 (1519-1559).

סמל האצולה של משפחת קוסה-בריסאק - צילם: צבי חזנוב
סמל האצולה של משפחת קוסה-בריסאק – צילם: צבי חזנוב

הדור הבא של משפחת קוסה המשיך לטפס עוד יותר גבוה בהיררכיה הצרפתית. שארל דה קוסה (1505-1563) מצליח להתקדם בצבא המלך עד שהוא הופך למרשאל של צרפת. שארל, אשר כונה “בריסאק היפה” הצטיין לא רק בצבא אלא גם בחצר המלך ולזכותו יאמר שהוא זה שהביא את הכינור לצרפת, היישר מאיטליה בה שירת במשך שנים רבות. על כל זה הוענק לו תואר רוזן בשנת 1560 והוא הפך לרוזן מבריסאק.

אילן היוחסין של משפחת קוסה-בריסאק. מתוך האתר של טירת בריסאק.
אילן היוחסין של משפחת קוסה-בריסאק. מתוך האתר של טירת בריסאק.

לרוזן מבריסאק הייתה בת בשם אן, אשר התחתנה עם הברון דה סורז’ר (Surgères) ונולדה להם בת בשם הלן. אותה הלן שירתה בחצר של המלכה קתרין דה מדיצ’י ושם נתקל בה המשורר הצרפתי המפורסם פייר דה רונסאר (Pierre de Ronsard), אשר התאהב בה. רונסאר היה מבוגר ממנה בהרבה ולכן אין זה מפתיע שהיא דחתה את חיזוריו. התוצאה של שיברון הלב של רונסאר הוא אולי הסונטה המפורסמת ביותר של המאה ה-16 “שיר להלן”, אותו תרגם בכישרון רב דורי מנור:

כְּשֶׁיְּשִׁישָׁה תִּהְיִי, עִם עֶרֶב, מוּל הָאָח,
וּלְאוֹר הַנֵּר תֵּשְׁבִי, אוֹרֶגֶת וּפוֹרַעַת,
תָּשִׁירִי אֶת שִׁירַי, וְתִשְׁתָּאִי לָדַעַת:
“בַּעֲלוּמַי רוֹנְסָאר הִלֵּל אוֹתִי כָּל-כָּךְ.”

אֲפִלּוּ אֲמָתֵךְ הָעֲיֵפָה, שֶׁאַךְ
דָּבְקָה בָּהּ תַּרְדֵּמָה, תֵּעוֹר פִּתְאוֹם, נִרְתַּעַת
לְשֵׁמַע שֵׁם רוֹנְסָאר, וְתֵחָפֵז בְּלַהַט
לִקְשֹׁר לִשְׁמֵךְ כִּתְרֵי אַלְמָוֶת מְבֹרָךְ.

אֲנִי אֶשְׁכֹּן דּוּמָה. אֶהְיֶה לְצֵל עָקָר.
אָנוּחַ בֵּין צְלָלִים עוֹטֵי הֲדַס וִיקָר –
וְאַתְּ תִּהְיִי זְקֵנָה וּתְבַכִּי לַשָּׁוְא

אֶת חֹם אַהֲבָתִי שֶׁסֵּרוּבֵךְ עָכַר.
שִׁמְעִי לִי וַחֲיִי הַיּוֹם וְלֹא מָחָר:
אֶת וֶרֶד הַחַיִּים קִטְפִי
כְּבָר מֵעַכְשָׁו.

האיש שפתח את שערי פריז לאנרי הרביעי

בנו שארל ה-2 (1550-1621) היה קתולי אדוק ותמך בדוכס מגיז בזמן מלחמות הדת בצרפת (1559-1598). אולם זמן מה לאחר שמונה לתפקיד מושל פריז הבין הרוזן מבריסאק את חוסר התוחלת במלחמה ואת העובדה שאנרי ה-4 (1559-1610) יהיה שליט טוב בהרבה מראשי הליגה הקתולית.

טירת בריסאק - מבט מהפארק. צילם: צבי חזנוב
טירת בריסאק – מבט מהפארק. צילם: צבי חזנוב

וכך באמצעות מו”מ סודי בינו לבין אנרי ה-4 הוחלט ששארל יפתח את שערי פריז בפני צבא המלך ואילו אנרי ימיר את דתו לקתוליות. ואכן כך היה, אנרי נכנס לפריז בשנת 1593 ובשנת 1598 סיים סופית את מלחמת הדת באמצעות האדיקט מנאנט. בתמורה לשירות החשוב שנתן קיבל שארל מהמלך תואר והפך לדוכס הראשון מבריסאק.

אחד האולמות המרכזיים בטירת בריסאק. צילם: צבי חזנוב
אחד האולמות המרכזיים בטירת בריסאק. צילם: צבי חזנוב

אותו דוכס הוא גם האיש, אשר בנה את טירת בריסאק המוכרת לנו על חורבות טירה קודמת מהמאה ה-15. את הטירה החלו לבנות בשנת 1611 והיא הפכה לטירה הגבוהה ביותר בעמק הלואר (יותר אפילו מארמון שאמבור). רק הסתיימה בניית הטירה וכבר התרחש בה מאורע דיפלומטי חשוב. בנו של אנרי ה-4 לואי ה-13 (1601-1643), אשר הסתכסך עם אימו מארי דה מדיצ’י, בחר בטירת בריסאק בתור שטח נייטרלי על מנת להיפגש עם אימו בשנת 1620. התוצאה של הפגישה הייתה “הפסקת אש” בין האם והבן אך היא לא החזיקה מעמד שנים רבות וסופו של דבר שמארי דה מדיצ’י סולקה מצרפת ומתה בגלות בקלן.

כשהראש של הדוכס עף דרך החלון של מדאם דו בארי

במהלך המאה ה-18 המשיכו דוכסי בריסאק לככב בהיסטוריה הצרפתית. אחד המפורסמים שבהם היה ז’אן פול טימוליאון (Jean Paul Timoléon 1698-1784), אשר אימו מארי לואיז דה בשאמל, הייתה ביתו של לואי בשאמל ( Louis Béchameil) על שמו הרוטב המפורסם. ז’אן פול טיפס כמו אבות אבותיו בסולם הדרגות של הצבא הצרפתי ואף הספיק לשרת אצל אבירי מלטה. בשנת 1759 הוא השתתף בתבוסה הצרפתית בקרב מינדן (Minden) ולמרות זאת זכה בדרגת המארשל בזכות לחימתו העיקשת.

היינות אותם עושים ביקבים של בריסאק. צילם: צבי חזנוב
היינות אותם עושים ביקבים של בריסאק. צילם: צבי חזנוב

בנו לואי הרקול (Louis Hercule 1734-1792) עשה גם הוא קריירה צבאית אך במקביל הצליח לצבור לא מעט נכסים חומריים מה שהפך אותו בימי לואי ה-16 לאחד האנשים העשירים ביותר בצרפת (חלק ניכר מהציורים ההולנדיים שנמצאים היום במוזיאון הלובר והספרים העתיקים בספרייה הלאומית נלקחו מביתו שבפריז בעת המהפכה הצרפתית).

לואי הרקול התפרסם בתור המאהב של הקורטיזנה המפורסמת מדאם דו בארי, אשר קודם לכן הייתה המאהבת של לואי ה-15. הוא אהב אותה עד סוף ימיו למרות שהיא בגדה בו עם האנגלי הנרי סימור. מכיוון שהיה נאמן ללואי ה-16 הוא מונה למפקד המשמר המלכותי בשנת 1791. אולם המשמר פוזר בשנת 1792 על ידי השלטון המהפכני ואילו הדוכס נכלא. ב 9 בספטמבר בעת שהובל למשפט בורסאי  הותקף הדוכס על ידי המון זועם ולאחר שנלחם בכל כוחו הוא נרצח. אותו לילה שמעה הרוזנת דו בארי את חלון חדרה מתנפץ. כשהגיעה ראתה משהו עטוף בבד כשהרימה את החפץ היא גילתה את ראשו של הדוכס מבריסאק והתעלפה.

בריסאק מאז ועד היום

טירת בריסאק נבזזה בעת המהפכה הצרפתית ורק באמצע המאה ה-19 החלו דוכסי בריסאק לשקם אותה ולהחזיר אותה למלוא תפארתה. אולם לא רק הדוכסים היו אחראים לשיפוץ והרחבת הארמון אלא גם נשותיהם. המפורסמת ביותר הייתה ז’אן סאי (Jeanne Say), אשתו של המרקיז דה בריסאק, אשר נהרג בשנת 1871. לז’אן היה כישרון מוזיקלי לא מבוטל ולאחר מות בעלה היא החליטה להקים בארמון תיאטרון בו בין השנים 1890-1914 היא שרה וארחה את המלחינים והמוזיקאים המובילים של דורה.

במת התיאטרון בטירת בריסאק. צילם: צבי חזנוב
במת התיאטרון בטירת בריסאק. צילם: צבי חזנוב

את הטירה מנהל היום שארל אנדרה המרקיז דה בריסאק בנו של הדוכס הנוכחי של בריסאק. מעבר לטירה עצמה בה ניתן למצוא לא מעט שכיות חמדה, תמצאו בטירה גם גן מקסים המתפרס על הקטרים רבים, אורווה וכרם.

אולם מעבר לכל זה אם תטיילו בגנים יש סיכוי טוב מאוד שתתקלו במרקיז או אפילו בדוכס דה בריסאק, אשר להבדיל מבעלי טירות אחרים, אוהבים לפגוש מידי פעם את האורחים שלהם. כל זה הופך את הטירה לאחת מאבני החן הנסתרות של עמק הלואר ולמקום מאוד מומלץ לביקור.

הטירה פתוחה בכל יום להוציא יום שלישי בין השעות 10:00-12:00 ו 14:00-17:00. ניתן למצוא מידע נוסף עליה באתר הטירה.

רוצים להתגורר בטירת בריסאק?

אם תרצו להרגיש כמו דוכסים לכמה ימים אתם בוודאי תשמחו לדעת שניתן להתגורר בטירה. לא רק שתזכו לחדר מפואר אלא תוכלו לבקר בכל חדרי הטירה הפתוחים לתיירים ובפארק הענק בחינם. הטירה ממוקמת לא רחוק מהעיר אנז’ה וככזו יכולה להפוך לבסיס מצויין לטיולי כוכב בעמק הלואר. בעיניי השילוב של יופי הטירה והשטח והמחיר הלא נורא בכלל (בשביל החוויה) הופך את המקום למומלץ מאוד.

למידע נוסף והזמנת חדר בטירת בריסאק

מוזמנים ליצור איתי קשר

מתכננים טיול לצרפת?
מוזמנים להיכנס ל"ארגז הכלים" שלי שמכיל שורה של אתרים אמינים להזמנות מלונות, כרטיסים, רכבים וכל דבר נוסף שתזדקקו לו לבניית טיול מושלם.
רוצים לא לפספס אף כתבה?
הרשמו לעלון שלי ותתחילו לקבל כתבות מרתקות כל שבוע לאימייל. כבונוס אשמח גם לתת לכם בחינם את ההרצאה שלי "טיול בפריז בעקבות מולייר".​
הפרנקופיל
בואו נשמור על קשר

הכתבות המעניינות ביותר, מידע על טיולים בצרפת, הרצאות, ערבי שאנסונים ועוד דברים שפרנקופילים אוהבים אצלך במייל פעם (או מקסימום פעמיים) בשבוע.

ואם זה לא שכנע אותכם…

מי שנרשם כעת יקבל את הרצאה שלי על טיול בפריז בעקבות מולייר בחינם!