שירים שכתב הפרנקופיל על פריז ומקומות אחרים

אתם אולי מכירים אותי בתור בלוגר שכותב פרוזה, אולם מידי פעם חטאתי גם בכתיבת שירה. לאחרונה החלטתי לרכז את כל השירים שכתבתי בעמוד אחד ואתם מוזמנים לקרוא ולומר לי את דעתכם. שימו לב שאומנם חלק מהשירים עם על פריז אבל חלק גדול מהם הוא לא אך כולי תקווה שתאהבו אותם בכל מקרה.

שירים על פריז

אלו הם שירים שעוסקים בפריז או שפריז מופיעה בהן בצורה כזאת או אחרת.

שיר השירים לפריז – שלושה שירים קצרים

א. שְּׁיָרִים

פֵּרוּרֵי הַבָּגֶט מְפֻזָּרִים כְּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם,
כֶּתֶם יַיִן מַסְמִיק עַל הַמַּפָּה,
מִשְׁתַּלְּבִים הֵם בְּהַרְמוֹנְיָה עִם עַצְמוֹת הָעוֹף וּשְׁאֵרִיּוֹת עוּגַת הַשּׁוֹקוֹלָד,
עַל מְנַת לִיצֹר תְּמוּנַת טֶבַע דּוֹמֵם.
בְּיַחַד כֻּלָּם כְּאֶחָד מַזְכִּירִים שֶׁלֶּאֱכֹל הֵיטֵב בְּפָּרִיז זֶה קְצָת כְּמוֹ לְדַבֵּר עִם אֱלֹהִים.

ב. פוּגָה קְטַנָּה
יֶשְׁנָם לֹא מְעַט שִׁירֵי אַהֲבָה לְפָּרִיז
אַהֲבָה לִרְחוֹבוֹתֶיהָ, בִּנְיָנֶיהָ וְרוּחָהּ הַמְּיֻחֶדֶת.
אוּלָם, אַף אֶחָד מֵהֶם לֹא מְסֻגָּל לְהַעֲבִיר אֶת הַהִתְפַּעֲמוּת וְהַהִתְרַגְּשׁוּת
כְּפִי שֶׁמְּסֻגָּלוֹת לְהַבִּיעַ אֶלֶף מַצְלֵמוֹת יָפָּנִיּוֹת בִּידֵי אֶלֶף תַּיָּרִים סִינִיִּים,
אֲשֶׁר תְּרִיסֵיהֶם מְנַגְּנִים פוּגָה שֶׁל צְלִילֵי צִלּוּם בָּרְחָבָה מוּל כְּנֵסִיַּת נוֹטֵר־דָּם.

ג. שִׁיר פְּרֵדָה מִפָּרִיז
פָּרִיז הַיְּקָרָה,
נָעַמְתְּ לִי מְאוֹד.
נִפְלָאָה לִי אַהֲבָתֵךְ מֵאַהֲבַת נָשִׁים.
טוֹב, אוּלַי לֹא,
בּוֹאוּ לֹא נַגְזִים.

בין שתי ערים

עיר הקודש,
כמו אישה סבלנית, את כאן 3000 שנה
ואני נשוי לך כבר שלושים מתוכם.
שאבתי ממך שלווה וביטחון,
הרי תמיד את נוכחת.
נופייך מאכלייך כולם מענגים באופן שגרתי.
כמו כל יהודי טוב העלתי אותך על ראש שמחתי הפשוטה.
והריגוש ?לא מצאתי.

ירושלים אשתי ופריז היא המאהבת שלי.
עיר האורות רחוקה ממך וקרובה אלי.
כמו אישה יפהפייה המודעת לקסמה היא מתעללת בי ,
לוקחת אותי אליה פעם אחר פעם במעין מסע צלב.
מסע הצלב של האוהבים.
בלי הלחם של ירושלים אינני יכול לחיות.
בלי החמאה של פריז אינני רוצה לחיות.
ובתווך, בין שתי ערים, נמצאת תל אביב.
חו”ל לעניים.
רחובותיה ואנשיה הם לא יותר מתפאורת קרטון של תיאטרון אבסורד.
ואף על פי כן אני כותב את השיר,
ואני – יושב בתוכה.

פריז בלעדייך

פריז נפלאה, מקסימה ויותר
אך על פריז, בלעדייך, אוכל לוותר.

ארמונות המארה איזה חן יש להם?
איזה קסם נמצא בשיטוט בבולבאר?
איך אוכל להביט על יופיו של הסיין?
בלעדיך הרי הוא פשוט סתם נהר.

ולמרות זאת אלך אל עיר האורות,
על מנת לטייל וברחובותיה לרקוד.
לתפוס את הטעם, הצבע, האור
כדי שאוכל להעניק לך כל זאת,
כשאחזור.

מוקדש לאלמה שטרן

התבלין הסודי

אחרי עוד ארוחת שחיתות
כאשר הצרבת עולה לאיטה השמימה
והכרס קופצת,
לוחצת,
מזכירה קיומה,
אז פניתי לאלוהיי בתחינה:
“אלי היקר, מה רבו מעשיך!
בראת בשר, שוקולד ושרצים
אז מדוע הללו כל כך לא בריאים?”

ובת קול מן השמים יצאה
ואמרה בתרועת חצוצרות ובקול מלאכים:
“בכל העולם נודעו מעשיך הטובים
וכולנו יודעים שאתה צדיק ותמים.
לפיכך מעתה יתהפכו היוצרות
על מרבד הקסמים של לאפות וסטיקים תגיע,
לגיל מאה ועשרים לפחות.
ואילו קינואה, גזר ושאר ירקות
יובילוך בוואלס קליל ישירות
למקום טוב באמצע
בבית הקברות”

התעוררתי בבוקר לקול צעקות,
הייתה זו השכנה מלמטה אסתר,
שאיימה על בנה בן הארבע חגי
“אם לא תגמור את השוקולד אקרא לשוטר”.
עם חיוך על שפתי וחיוך בבטני
אל דוכן השווארמה שמתי פעמי
“אנא תן לי את מנת הבריאות היומית
מלאה בשומן כדבאי”
מהביס הראשון השווארמה טפלה
אלוהי, שוד ושבר, איזה תעלול!
האם באמת הייתה זו שווארמה?
או שמא אכלתי חתול?

“אין דבר” לי אמרתי”,אם באזובי הקיר השלהבת נפלה
אלך לי אל הארזים”.
חיש מהר הזמנתי שולחן,
במסעדת יוקרה, אשר שמה “לה ליסטים”.
אך גם שם למזון היה טעם טפל
כמו נאום בחירות למועצת העיר
הפריט היחיד, שהיה מפולפל
היה, כמו תמיד, המחיר.
עם קיבה רגיזה וזעם בעיניים
לסיור במסעדות ארצנו יצאתי,
כמו פיראט עם סכין בין השיניים,
נחמה קולינארית לצערי לא מצאתי.

והלכתי בעקבות טעמי האבוד
ולבסוף הגעתי לנהר הסיין
יען, כי בירושלים אין נהר.
שם ישבתי וגם בכיתי לאלוהיי
(שם גם איבדתי את אחרון חרוזיי)
ולפתע בת קול מן השמיים יצאה
ובפיה משפט קצר אך חכם:

“אף מאכל לא יערב לחיכך
אם לא יתובל במעט רגשות אשם”.

שם בין האבנים

מוקדש לבית הקברות פר לשז.

בביקורך הבא בבית קברות
אל נא תלך ישר למטרה
שוטט לך בנחת דלג מעל בורות
הצץ במצבות אולי תמצא שירה.

כי שם בין אבנים ומצבות
קבורים האנשים אבל המוזה חיה
היא בסלע כתובה בשורות עצובות
על קברו של ז”ל-מן או קברה של רעיה.

ואם המצבות אינן אומרות דבר
דבר אל המתים אותך הם לא יכזיבו
הקשב לסיפורים כאילו אין מחר
למרות שעל אושרך הם בוודאי יעיבו

בסוף היום אמור יפה תודה,
הסר את האבק מן הבגדים
חזור אל השירה ואל העבודה
אמור “תודה לאל שיש מתים”.

אהבה ספונטנית

הבהרה: השיר הקצר והאירוני שתקראו עוד שנייה מדבר על אנשים, אשר תכננו את הזוגיות שלהם עד הפרטים הקטנים ביותר עוד לפני שמצאו בן/בת זוג. השיר אומנם מכיל מעט אמירות אוטוביוגרפיות אולם הוא לחלוטין לא מייצג אותי.

ניפגש כנראה באתר
אשלח לה פנייה מבוישת,
היא תכתוב לי תוך זמן די קצר
כך תתחיל אהבה מרגשת.

הפגישה הראשונה תתקיים
בבית הקפה כמו בסרט,
היא תזרום ותקלח ולבסוף תסתיים
בנשיקה צרפתית די סוערת.

לאחר הפגישה אתקשר
אתרגש במקצת, לא נורא
את הטקסט כבר הגיתי מזמן
ואותו אדקלם בגבורה.

הפגישה השנייה במוזיאון שעווה
השלישית במסעדת “אדום”
ברביעית, בתכנון, נעשה אהבה
כבר בחרתי את סוג הקונדום.

כך תתחיל זוגיות לדוגמא
נשכור ביחד דירה
יודע אני גם מתי ועל מה
נריב כדי לשבור תשיגרה.

את ידה בפריז אבקש כמובן
הכל כבר נמצא בתכנון
שם הרחוב, היום והזמן
על כך עוד יבוא העדכון.

ויודע אני גם כיצד
יקראו לילדנו (שלושה)
ועכשיו לא נותר אלא רק
למצוא לעצמי כבר אישה.

שירים על נושאים אחרים

כאן תמצאו אוסף של שירים שכתבתי בעבר ואשר אינם קשורים לפריז.

אל הקורא

כשהשורות יעופו באוויר
עיניים זגוגיות יביטו נכוחה
אשב ליד שולחן ואמלמל לקיר
היום אני אדון והשירה שפחה

אולם מחר אחזור אל הצינוק
עשוי מילים שורות וחרוזים
ואם המוזה תרשה, משדיה לינוק
אמלמל שוב שירה מול אסלות וברזים.

מונולוג של קזנובה

“יקירתי, בערב כה נוגה,
הרשי נא לי להתוודות,
היו לי לפנייך נערה או שתיים,
אבל אותך אני אוהב.
אוהב אותך כפליים.
אוהב אותך.
אבל כמו אחות.”

“וכי לנישואים עמי הנך עורגת?
אל תתפתי לשטות הזאת.
כי את אהבתנו את הורגת.
וזה כל כך חבל כיוון ש –
אני אוהב אותך.
אבל כמו אחות”

“נכון, באהבים כבר התעלסנו,
וזה היה לפני חמש דקות.
על כך כבר אתוודה בפני הכומר
חטאתי בחטא גילוי העריות
מפני שאני אוהב אותך.
אבל כמו אחות.”

והיא,
מבלי לומר דבר
אספה את מלבושיה
חזרה אל אחיותיה
למנזר.

שיר אהבה באנגלית המוקדש לנערה ג’ינג’ית

Once in an ancient book I read
That beauty, like a perfect sapphire is blue
But now I see the writer didn’t have a clue
‘Cause beauty isn’t blue It’s red

And how to that conclusion have I came?
By looking at a ruby? By looking at a flame?
No.
The answer to this riddle with only you I share
I came to this conclusion by…looking at your hair!

שירה היא בשבילי סוג של נחמה

שירה היא בשבילי סוג של נחמה,
על דיכאון בדידות וסבל,
על מלחמות וגם על אבל,
כי אלו הם חיינו על פני האדמה.

וכאשר חרוז מוצלח נמצא
ועוד שורה אחת יוצאת לה מהעט
אז האופוריה גדולה אותי ממלאת
ליבי עולץ מלא דיצה.

ברם, הנה סוף השיר והעצבות חזרה,
אתה חזרו גם דיכאון וסבל
אך תתעודד כי זו היא ערימת הזבל
המדשנת את פרח השירה.

שיר לחג שבועות

אין דבר יותר מתאים לחג שבועות מאשר,
עוגות,
גבינה
ודלקת ריאות.

הלבן בחלב,
בחיוך ילדות,
הלבן הבוהק במדי האחות,
הלבן שבדף,
שקוראים,
אחרי מות.

שיר אהבה

אני אוהב אותך
כמו אביר במאה ה – 12
כמו קנאי דתי של המאה ה – 16
כמו משורר מהמאה ה – 19
כאילו אינני חי במאה ה – 21
אוהב אותך
ללא פחדים
ללא ציניות
ללא שיקולים
ללא חומרים משמרים
פשוט אוהב אותך
אוהב אותך
אוהב אותך
אהבה ראשונה
ואחרונה.

שיר ללינור (סקיצה)

חיוכך גורם לי לשמוע ציפורים
שיערותיך אש דולקת
ועל עיניך לא הספקתי לדבר
הן מזכירות לי זוג אבני ברקת

פנייך פני מלאך
אני עומד נפעם מול מבטך
ליבי מפשיר מקול צחוקך הרך
אביב חיי הגיע עם קולך.

כמה מילים על מי שכתב את השירים הללו

נעים מאוד. שמי צבי ואני פרנקופיל (אוהב תרבות צרפת). התאהבתי בפאריז מהיום הראשון שביקרתי בה (בגיל 3) ומאז למרות שביקרתי שם עשרות פעמים, אני חוזר לעיר האורות פעם אחר פעם. המדריך שקראתם נוצר מתוך האהבה הזאת והרצון לשתף אותכם בכל הידע שצברתי. כולי תקווה שתפיקו ממנו כמה שיותר תועלת.

אם תרצו להכיר אותי קצת יותר לעומק אתם מוזמנים להיכנס לדף מי אני.