הוא היה בשבילה “טוטו”, משורר דגול, סופר ופילנתרופ. היא הייתה בשבילו “ז’וז’ו”, שחקנית ענייה, אשר הפכה לאהבת חייו. מתחילת הקשר הוא אמר לה “תכתבי לי. תכתבי לי כל דבר שבא לראשך, כל דבר שגורם לליבך לפעום”. והיא עשתה זאת. סיפור האהבה בין ויקטור הוגו לז’ולייט דרואה, אשר נמשך כ-50 שנה תועד באמצעות כ-20,000 מכתבי אהבה. בזכותם אפשר ללמוד לא מעט על זוג האוהבים, אשר אהבתם הפכה, ללא ספק ,לאחד הסמלים של המאה ה-19.
תחילת הרומאן עם ויקטור הוגו
ז’ולייט ז’וזפין גובן (1806-1883 Juliette Josephine Gauvin) נולדה בעיירה פוז’ר Fougeres בבריטאן. בגיל שנתיים היא התייתמה מהוריה, אולם בזכות דודה, אשר את שם משפחתו דרואה (Drouet) היא אימצה, היא נשלחה לפריז ושם זכתה ללמוד במנזר.
אחרי שהעבירה שם את רוב ילדותה ונעוריה היא עבדה בתור דוגמנית של ציירים ופסלים ובמקביל גם החלה קריירה של שחקנית תיאטרון. במהלך הקריירה הבימתית שלה היא הכירה את ויקטור הוגו, כאשר הצליחה לקבל את תפקיד הנסיכה נגרוני (Negroni) במחזהו “לוקרציה בורג’יה”. השנה הייתה 1832 ובאותה תקופה היו לז’ולייט כבר ארבעה מאהבים.
גם ויקטור הוגו לא קטל קנים, וזמן מה לפניה לקח לו למאהבת מוכרת שעבדה בבולנז’רי (אם תרצו לדעת כיצד ויקטור הוגו, שהתגורר אז בכיכר ווז’, הצליח לחמוק מאשתו אל המאהבת, אתם מוזמנים לעשות את מסלול הטיול שלי במארה). ואם לרגע אתם מתחילים לרחם על אדל, אשתו של ויקטור הוגו, אל דאגה, בשנת 1831 היא לקחה לה למאהב את המבקר הספרותי הנודע סן בב (Saint Beuve)…
החיים בגרנזי והחזרה לצרפת
אולם נחזור לויקטור הוגו וזו’לייט. ב 16 בפברואר 1832 היא שלחה לו את המכתב הראשון שלה, או יותר פתק שבו הזמינה אותו לפגישה אינטימית איתה. זו הייתה התחלה של קשר שהסתיים רק במותה. על מנת לאפשר לה לחיות לצידו מבלי שאשתו תחשוד יותר מידי העסיק אותה ויקטור בתפקיד המזכירה והיא הלכה אחריו לגלות בבלגיה ומשם לג’רסי ואחר כך לגרנזי.
במהלך תקופתה בגרנזי התגוררה ז’ולייט בתחילה במלון Crown (היום שוכן שם הפאב The Ship and Crown), אולם למרות שמדובר היה במלון ממש על החוף היא רצתה להיות קרובה יותר לאהובה ועברה קרוב ל Hauteville House שם התגורר ויקטור הוגו. שם הבית בו התגוררה היה La Fallue ומחלונות ביתה יכלה לצפות בויקטור הוגו עובד.
כמו כן היו להם סימנים מיוחדים בהם השתמשו על מנת להודיע אחד לשני ש”השטח ריק” ושניתן להיפגש. בשנת 1864 הסכימה ז’ולייט לעבור שוב דירה הפעם אל Hauteville 20 בית אלגנטי יותר שוויקטור הוגו קנה לה במתנה. ב 22 בינואר 1867 נערך בבית הזה אירוע היסטורי, כאשר 35 שנה לאחר שהתחיל הקשר בינהם ניפגשה ז’ולייט בפעם הראשונה עם אשתו של הוגו.
מאז הפכה ז’ולייט למעין בת בית וכאשר אדל יצאה לנסיעות ארוכות מחוץ לגרנזי הביא ויקטור הוגו את ילדיו על מנת שיעבירו את הזמן בביתה של ז’ולייט. בשנת 1870, עם נפילת שלטונו של נפוליון השלישי, חזר ויקטור הוגו לצרפת וז’ולייט חזרה אחריו. היא התגוררה עד מותה בשנת 1883 ברחוב ז’אן דה לה פונטיין ולא הפסיקה להתכתב עם ויקטור הוגו כמעט עד יומה האחרון.
מכתבי האהבה של ויקטור הוגו וז’ולייט דרואה
בעיני, סיפור אהבתם של ויקטור הוגו וז’ולייט דרואה הוא מקסים במיוחד בזכות מכתבי האהבה שלהם שממשיכים לרגש למרות שנכתבו לפני יותר מ-150 שנה. הנה קחו לדוגמא קטע מאחד המכתבים הראשונים שכתבה ז’ולייט דרואה לאהובה בשנת 1833:
לפני שאתחיל להעתיק את המכתב או לספור מילים, אני צריכה לכתוב לך שורה אחת של אהבה, משוגע יקר שלי. אני אוהבת אותך, אתה מבין? אני אוהבת אותך! אני אוהבת אותך, משמע אני נאמנה לך, חושבת רק עליך, מדברת רק אליך, נוגעת רק בך, נושמת אותך, חושקת בך, חולמת עליך. במילה אחת, אני אוהבת אותך! וזה אומר הכל…
אולם, לא עוברת ולו שנה ומתחילות מריבות האוהבים. באחד הימים הם קובע איתה אבל לא מגיע לפגישה והנה התוצאה:
השעה רבע לאחת הגעתי לבית הדפוס ולא מצאתי אותך. רשמתי לך פתק, חזרתי הביתה וגם שם לא מצאתי אותך. תודה רבה על כך שאתה מתייחס אלי כמו אל כלב תועה. הבטחת לי שתהיה בבית הדפוס או בביתי ומיד שכחת זאת. נראה שאהבתנו איננה יקרה ללבך….
ז’ולייט מחליטה לעזוב את ויקטור הוגו ולנסוע לעיר רן (Rennes) אולם זמן קצר אחר כך היא נשברת וכותבת במכתב סודי לויקטור, שצורף למכתב שהיא שלחה לידידה:
…אהובי אני אוהבת אותך יותר מכל. אינני יכולה בלעדיך. אני מוכנה למות למענך…
שלושה חודשים אחר כך הם חוזרים זה אל זו והרומאן ממשיך לפרוח. על מנת שאשתו של ויקטור הוגו לא תרגיש הם השתמשו באמצעים שונים על מנת להעביר את המכתבים אחד לשני. כך לדוגמא, כאשר הם יצאו לחופשה והוגו ומשפחתו התגוררו ב Les Roches ואילו היא התגוררה ב Le Metz, שנמצאת במרחק כמה קילומטרים משם, הם השתמשו בעץ ערמונים באמצע הדרך כמעין תיבת דואר.
המכתבים של ז’ולייט מקסימים את ויקטור הוגו והוא מתחיל ממש להתמכר אליהם. מבין המכתבים שלהם ניתן ממש לראות כיצד הוא גוער בה אם שכחה לכתוב לו במשך כמה ימים או אם כתבה מעט מידי. זו הסיבה שרוב המכתבים הללו שרדו עד ימינו. למען האמת ויקטור הוגו כל כך אהב אותם שיום אחד, כאשר כתוצאה מריב בינהם, היא זרקה ערימת מכתבים לתוך האש, הוא הכריח אותה לכתוב את כולם מחדש…
וכך המשיכה האהבה בינהם לפרוח הן בגלות והן כשחזרו לצרפת. ויחד עם האהבה המשיכו המכתבים ממש עד לרגע האחרון:
ה-1 בינואר 1883.
טוטו היקר, אינני יודעת היכן אהיה בשנה הבאה, אולם אני גאה ושמחה לחתום על “אישור החיים” שלי לשנה זאת באמצעות משפט אחד “אני אוהבת אותך”…
ז’ולייט דרואה מתה מספר חודשים אח”כ ונקברה לצד בתה קלייר בבית הקברות סן מנדה שבפריז. כמה שנים לפני מותה ביקשה ז’ולייט מויקטור להקדיש לה שיר על המצבה, במידה ותמות לפניו, וכך היה:
