נהר הסיין והגשרים – ה”בולבאר” היפה ביותר של פריז

נהר הסיין הוא עורק תחבורתי חשוב ביותר עבור פריז. הוא מכונה “עורק החיים של פריז” והוא גם “השדרה” היפה ביותר בעיר. הרבה מן הקסם הרומנטי המיוחד של פריז נזקף לזכותו של הנהר החוצה את העיר לשניים.

ההיסטוריה של פריז קשורה קשר אמיץ עם הסיין החל מימיה הראשונים ככפר גאלי. בעבר הנהר שימש למגוון מטרות: הוא היה חלק ממערכת הביוב, אך גם מקור עיקרי למי שתיה, הוא שימש כנתיב מסחר חשוב, הכובסות עשו בו את מלאכתן, והמלך אנרי ה-4 שחה בו בעירום בקיץ החם של 1609.

מי שמגיע היום לעיר אינו יכול להתעלם מהנהר המעניק לפריז את אופייה המיוחד. הנהר מתפתל בעצלתיים לאורך 13 ק”מ בתוך העיר. הוא נכנס לפריז בדרום מזרח, קרוב ליער ונסן, זורם לצידם של שלושה איים: איל דה לה סיטה, איל סן לואי ואי הברבורים. מקורו מבורגונדי והוא נמשך לאורך מסלול בן 776 ק”מ עד לשפכו לים בלה הבר.

לאורך גדות הסיין נשקפים נופים עוצרי נשימה וממוקמים מרבית המבנים והאטרקציות החשובים והראויים לציון של עיר האורות, כמו: מגדל אייפל, מוזיאון הלובר, מוזיאון ד’אורסיי, כנסיית נוטרדאם, הקונקורד, גני הטווילרי, הקונסיירז’רי ועוד. לא בכדי ספינות התיור (הבאטו מוש) השטות בנהר מצוידות בתאורה חזקה ההופכת בשעות החשיכה את המבנים לעוצמתיים ובלתי נשכחים. זוהי, ללא ספק, אחת הדרכים הטובות ביותר לערוך היכרות ראשונית עם העיר.

גדות הנהר מוכרזים כאתר מורשת עולמית של אונסקו. בשיאו של הקיץ, חלקים לא מבוטלים של רציפי הסיין הופכים לחופים עירוניים בהם ניתן למצוא משחקים, ריקודים, חול, עצי דקל, מיטות שיזוף, כסאות נוח, בקתות חוף, ערסלים, בתי קפה ואווירה של ריוויירה.

ל-37 הגשרים של פריז, הפרוסים לאורך הנהר ומחברים את הגדה הימנית לגדה השמאלית, יש תפקיד מכריע במורשת האדריכלית הכול כך מיוחדת של העיר. חלק מהגשרים זכו לפרסום עולמי, אחרים נותרו עלומים. אך כולם מהווים סיבה מצוינת לסיור לאורך הנהר. ניתן להתענג על הנוף הפריזאי המרהיב מכל גשר הן בשעות היום והן בלילה.

לא פחות מ-12 גשרים משרתים את איל דה לה סיטה ואיל סן לואי. הסיבה העיקרית לכך היא שסביב שני האיים הללו הסיין מתפצל לשתי זרועות, כך שדרושים חיבורים נפרדים מהאיים אל הגדה הימנית ומהאיים אל הגדה השמאלית. הגשר הזקן ביותר הוא הפון נף שנחנך בשנת 1607 ואילו הגשר הצעיר ביותר הוא גשר סימון דה בובואר שנחנך ב-13 ביולי 2006 ומאפשר מעבר להולכי רגל ולרוכבי אופניים בין הרובע ה-12 לרובע ה-13.

עשרת הגשרים האהובים ביותר של פריז

מבין מגוון הגשרים, בחרתי עבור כתבה זו את 10 הגדולים לטעמי. אנחנו יוצאים אם כן עכשיו לסיור רגלי מרתק לאורך גדות הנהר. נטייל למעשה לרוחבה של פריז, ממערב למזרח, ונתעכב בגשרים הנבחרים שלי.

גשר מיראבו (Pont Mirabeau)

נקודת המוצא שלנו היא בגשר מיראבו. גשר מיראבו, אינו ממוקם בלב פריז ולכן הוא מוכר פחות בציבור. הגשר שאורכו 173 מ’ נחנך בשנת 1897. הוא מחבר בין הרובע ה-15 לרובע ה-16. מהגשר נשקף נוף מרהיב לכיוון פסל החירות ומגדל אייפל. המשורר גיום אפולינר כתב עליו את השיר המפורסם “גשר מיראבו”: “תחת גשר מיראבו מי הסיין זורמים, עמם אהבתנו”.

הנה הגרסא האלמותית של סרז’ רז’יאני לשיר הזה:

גשר דה גרנל (Pont de Grenelle)

פון דה גרנל מחבר בין הרובע ה-15 לרובע ה-16 על יד בית רדיו צרפת. הוא גשר קשתי ואורכו 220 מטר. נחנך במתכונתו הנוכחית בשנת 1966. בסמוך לגשר שנמצא בקצהו הדרום מערבי של אי הברבורים נמצא פסל החירות הגדול ביותר בפריז. במרחק של כקילומטר אחד – מגדל אייפל.

גשר ביר חכים (Pont de Bir-Hakeim)

גשר ביר חכים מחבר בין הרובע ה-15 לרובע ה-16 ונושק לרובע ה-7 קרוב מאוד למגדל אייפל. על הגשר נוסע קו 6 של המטרו, בחלקו המסלול עילי, ומאפשר להציץ אל תוך הדירות הפרטיות שלצידו. המראה נפלא: הגשר על 2 מפלסיו, הנוף ממנו, האווירה הכללית, ו”צרפת המתעוררת” – פיסלו של Holger Wederkinch שהוענק לצרפת ב-1930 ע”י הקהילה הדֶנית.

גשר דה ל’אלמה (Pont de l’Alma)

בדרכנו מזרחה, נחלוף על פני גשר ינה המחבר בין מגדל אייפל לטרוקדרו ועל פאסרל דבי (Debilly) ונגיע אל הגשר הנבחר הבא – גשר דה ל’אלמה (Pont de l’Alma) אשר נחנך בשנת 1856 וחודש בשיפוץ גדול בין השנים 1971-1974. אורכו של הגשר 153 מ’ והוא מחבר בין הרובע ה-7 לרובע ה-8.

לצד הגשר מצוי פסל ‘אש החירות’ ובמנהרה שמתחת לגשר נהרגה בתאונה הנסיכה דיאנה. מתחת ל Pont de l’Alma ממוקם פסל ה- Zouave (בתמונה) המשמש כסמן לגובה המים בסיין. בשנת 1910 הגיעו המים באופן חריג מאוד עד לסנטרו של הפסל המוצף והמבוהל. ניתן לקרוא עוד על ההצפה הזאת בכתבה מתנדנדת אך לא שוקעת.

גשר אלכסנדר השלישי (Pont Alexandre III)

חלפנו על פני גשר האינווליד ואנו מוצאים את עצמנו במקום מרהיב. גשר אלכסנדר, המחבר בין הרובע ה-8 וה-7 הוא ללא ספק הגשר היפה ביותר בפריז וללא מתחרים. אבן הפינה לגשר הונחה באוקטובר 1896 על ידי הצאר ניקולאי השני והוא קרוי על שם אביו אלכסנדר השלישי. הבנייה הושלמה בשנת 1900 ערב התערוכה העולמית. הגשר ממוקם בין מתחם האינווליד לבין הגראנד והפטי פאלה.

הוא גדוש עיטורי אר נובו, פנסי רחוב מיוחדים, פסלים, נימפות וסוסים מכונפים מצופים בזהב המוצבים בכל אחת מפינות הגשר. זה אחד המקומות המתאימים ביותר בפריז כדי לחדש את האוויר בריאותיכם, תוך כדי התפעלות מהנוף שמסביב. הן בגלל קישוטי הנחושת הנוצצים וציפויי הזהב של הקופידונים, והן בגלל המראות הנפלאים הנשקפים מהגשר מכל עבר כולל נוף מרהיב במיוחד על האינווליד הסמוך.

גשר הקונקורד (Pont de la Concorde)

גשר הקונקורד נחנך בשנת 1791. הוא מחבר את הרובע ה-7 עם כיכר הקונקורד היוקרתית שברובע ה-8. מיקומו המרכזי של הגשר מאפשר לצפות בנופים מרהיבים מכל עבר. התמונה המצורפת לכתבה זו צולמה מתחת לגשר. כולם מצלמים אותו מלמעלה, אני החלטתי לגוון, להנציח זווית ראייה שונה, לא שגרתית ומקורית. חלק מאבני הגשר הן אבנים שהובאו מהבסטיליה אחרי הריסתה. המטרה המוצהרת הייתה “לאפשר לאנשים לדרוך לנצח על הריסות המצודה העתיקה”.

גשר האומניות (Pont des Arts)

אנו ממשיכים עם הפנים לכיוון מזרח. כשגני הטווילרי ומוזיאון הלובר לשמאלנו נחלוף על פני פאסרל סולפרינו שמול מוזיאון ד’אורסיי, נעבור את גשר רויאל ואת פון דו קרוסל עד שננחת באחד הגשרים המפורסמים והמיוחדים ביותר בפריז – גשר האומנויות.

גשר האומנויות העכשווי הוא העתק משנת 1984 של גשר הברזל היצוק הראשון בפריז. הוא עשוי פלדה ומחבר בין מוזיאון הלובר ברובע ה-1 לבין הרובע ה-6. גשר האומנויות נחנך בשנת 1803 והיה הגשר הראשון שיועד להולכי רגל בלבד. בתחילת דרכו ניתן היה לעבור על הגשר בתשלום בלבד.

ביום חנוכתו 65 אלף פריזאים שילמו כדי להלך עליו. עד לפני כמה שנים היו תלויים על מעקותיו אלפי מנעולי אוהבים והוא כונה גשר המנעולים. המנעולים הוסרו על ידי עיריית פריז מסיבות בטיחותיות. בקצהו הדרומי של גשר האומנויות נמצא מבנה בולט ומרשים בעמודיו ובכיפתו הגדולה. זהו ‘מכון צרפת’ אשר נבנה בשנת 1688. המכון מכיל בקרבו חמש אקדמיות. ‘האקדמי פראנסז’ שהוקמה ע”י הקרדינל רישלייה היא הידועה מבין החמש ואחת האקדמיות החשובות בעולם בתחום הבלשנות.

ניתן לקרוא עוד הן על הגשר והן על האקדמיה בכתבה סיפורם של פון דז אר והקולז’ דה פראנס.

הפון נף (Pont Neuf)

שמו “הגשר החדש” (פון נף) אך בפועל הוא הגשר העתיק ביותר בפריז. ב-31 במאי 1578 המלך אנרי ה-3 הניח את אבן הפינה שלו. במרכזו ניצב פסלו של המלך אנרי ה-4 אשר חנך את הגשר בשנת 1607 כשהוא רכוב על סוסו. האדריכלות של הגשר היא דוגמה של הרנסאנס האיטלקי. הוא מחבר בין הרובע ה-1 לרובע ה-6.

הוא אחד הגשרים המוכרים והיפים ביותר בפריז. אורכו של הגשר 275 מטר והוא נתמך על ידי 12 קשתות כשבראש כל אחת מהן מגולפים עיטורים גרוטסקיים. הגשר משקיף לעבר נופים נהדרים סביב נהר הסיין, כמו: מוזיאון הלובר, המכון הצרפתי, גשר האומנויות ועוד.

אנו נמצאים למעשה בקצה המערבי של איל דה לה סיטה. כאן ב”שפיץ” של גינת ור-גאלאן, שמתחת לגשר החדש, מתפצל נהר הסיין לשתי זרועות.

בגדה השמאלית נמצא את גשר סן מישל, הגשר הקטן, פון או דובל (Double), ואת Pont de Archeveche. ואילו בגדה הימנית נמצא את גשר החלפנות, גשר נוטרדאם וגשר D’arcole. את איל דה לה סיטה ואיל סן לואי מחבר גשר סן לואי, גשר רומנטי מאוד בשעות השקיעה.

גשר החלפנות (Pont au Change)

מתוך מבחר הגשרים המחברים את איל דה לה סיטה בחרתי את גשר החלפנות. הגשר ניצב על הסיין בין הרובע ה-1 לרובע ה-4 סמוך לבניין הקונסיירז’רי המפואר שנראה כאן ברקע. הגשר הוקם במאה ה-9. החל מהמאה ה-12 התיישבו על הגשר חלפנים (בנקאים) ומכאן שמו (“גשר החלפנות”). ליתר דיוק, בשנת 1141 המלך לואי ה-7 ייסד במקום משרד להמרת כספים.

מייד אחר כך הורה המלך לכל החלפנים להתיישב על הגשר ומאז הוא נקרא כך (קודם “גשר החלפנים” ולאחר מכן ועד היום “גשר החלפנות”). במרוצת הזמן חנויות החלפנים וחנויות הצורפים והתכשיטנים שהוקמו על הגשר התרבו כל כך עד שלא ניתן היה לראות ממנו את הסיין שלרגליו. בשנת 1788 הרסו את הבתים והחנויות שהיו על הגשר והנוף הוחזר לתושבים ולמבקרים.

גם באי סן לואי נמצאים כמה גשרים חשובים. בחיבור האי אל הגדה הימנית נראה את גשר לואי פיליפ ואת גשר מארי. גשר סולי משתרע בקצהו המזרחי של האי בסמוך ל- SQUARE BARYE. מעט לפניו נמצא גשר דה לה טורנל בו נסיים את סיורנו.

גשר דה לה טורנל (Pont de la Tournelle)

גשר דה לה טורנל  המקורי נבנה מעץ בשנת 1370. הגשר הנוכחי הורחב ושופץ בין השנים 1923-1928. הוא מחבר בין הרובע ה-5 לאי סן לואי. מהגשר נשקף מראה נפלא על כנסיית נוטרדאם. אני אוהב מאוד את השילוב המיוחד בין הגשר, הנהר, הספינות והפסל הגבוה. פסלה של סנט-ז’נבייב, הפטרונית הקדושה של פריז, ניצב על גשר דה לה טורנל ומפקח על תנועת הספינות בנהר. הפסל הוא פרי עבודתו של פול לנדובסקי, אומן צרפתי פולני, שזכה מאוחר יותר לפרסום עולמי כשיצר את הפסל הענק “ישוע הגואל” המתנשא בריו דה ז’נרו בברזיל.