רבים המכנים את מחלת הסיפיליס (עגבת) בתור ה”מחלה הצרפתית” (דרך אגב, אותו כינוי בדיוק הודבק גם לפוסט מודרניזם). אולם המחלה הצרפתית האמיתית בכלל קשורה לתחום הנפשי והיא ההיפוכונדריה. אם אי פעם שאלתם את עצמכם מדוע את “החולה המדומה” כתב מולייר ולא שייקספיר או סרוונטס, כל שעליכם לעשות הוא לטייל ברחובות פריז.
כמעט בכל פינת רחוב תמצאו שלט נאון בצורת צלב ירוק, סמלם של בתי המרקחת ואם תספרו טוב טוב תגלו שיש יותר בתי מרקחת בפריז מבולנז’רי. מכיוון שהרומאן של הצרפתים עם הרוקחות והרפואה עתיק ימים הוא, תוכלו, במהלך סיורכם בפריז לגלות כמה בתי מרקחת, עתיקים ורוקחים, אשר שיחקו תפקיד חשוב בהיסטוריה הצרפתית.
היכן נמצא בית המרקחת העתיק ביותר בפריז?
בית המרקחת הכי עתיק בפריז, אשר קיים עד היום, עומד ברחוב St. Honoré 115 וככל הידוע, נפתח בסביבות שנת 1715 ואולי אף קודם לכן. כאן קנה המרשאל השוודי פרסן (Fersen), חברה הטוב של מארי אנטואנט, דיו בלתי נראית על מנת שיוכל להתכתב איתה בסתר בעת שהייתה כלואה בקונסיירז’י (Conciergerie). הוא גם ניסה לעזור למלכה להמלט מכלאה אך לשווא. ב16 באוקטובר 1793 עברה כאן עגלת הנידונים למוות, אשר הובילה אותה ל “כיכר המהפכה” אותה אנו מכירים בתור כיכר קונקורד.
במספר 93 של אותו רחוב עמד בית מרקחת אחר בשם Au Bourdon d’Or, אשר סגר את שעריו בתור סימן לאבל באותו יום. המקום הזה כבר היה קיים בשנת 1610 ולכאן הובא המלך הנרי ה-4, כאשר נדקר למוות על ידי רוואייק ברחוב la Ferronerie הסמוך. ואפרופו בתי מרקחת והיפוכונדרים, אם כבר הגעתם לאזור לכו כמה מטרים לכתובת rue Sauval 2 ותגלו את המקום בו עמד הבית בו נולד מולייר, אשר כאמור כתב את החולה המדומה.
בית המרקחת שרקח שוקולדים
המסע שלנו בעקבות הרוקחים לוקח אותנו כעת לגדה השמאלית אל עבר רובע סן ז’רמן. כאן ב 30 Rue des Saints-Pères תגלו את המקום בו הרוקחות פגשה את השוקולד. בכתובת זאת עומדת עד היום החנות Debauve et Gallais, שהיא במקרה חנות השוקולד העתיקה בפריז.
את החנות פתח הרוקח המלכותי סולפיס דבוב (Sulpice Debauve 1757-1836) בשנת 1800, אולם הוא התפרסם קודם לכן בזכות המצאות מטבעות השוקולד. האגדה מספרת שהכל התחיל, כאשר מארי אנטואנט התלוננה בפניו על כך שטעם התרופות שהיא צריכה לקחת איננו מוצא חן בעיניה. בתגובה החליט דבוב לקחת את התרופה ולערבב אותה עם קקאו וסוכר ואת העיסה הזאת ליצוק לתבנית בצורת מטבע.
מטבעות השוקולד זכו להצלחה רבה בחצר המלך אך לאחר המהפכה הצרפתית בה איבד את הפטרונים המלכותיים שלו נאלץ דבוב לצאת לדרך עצמאית ופתח את חנות השוקולד שלו בשנת 1800. החנות הצליחה מאוד וקיבלה הזמנות מנפוליאון, לואי ה-18 ושארל ה-10. מבנה החנות הנוכחית ברחוב Saint-Père נבנה על ידי Percier ו Fontaine, בסגנון יווני רומי, אשר היה מאוד פופולרי בתקופתו של נפוליאון.
בחנות זו המשיך דבוב למכור את מטבעות השוקולד ועל הדרך המציא את “שוקולד הדיאטטי”, בעיני סוג של אוקסימורון, אשר היה עשוי מחלב שקדים, וניל ומים בהם שהו פרחי תפוז. בשנת 1823 הצטרף לדבוב אחיינו שארל גאלה (Charles Gallais 1787-1838), גם הוא רוקח במקצועו והחנות קיבלה את שמה הנוכחי. החנות קיימת עד היום ומוכרת שוקולדים מצויינים שעליהם ניתן לקרוא עוד בבלוג המצויין של שרון היינריך
ולבסוף נסיים את מסענו הקצר בנבכי ההיפוכונדריה ובתי המרקחת הפריזאיים בשיר העוסק בנושא. את השיר “היפוכונדר” מבצע הזמר אלדבר (Aldebert), אחד מהזמרים היותר אהובים עלי והפחות מוכרים. בנתיים אתם מוזמנים לשמוע את השיר, אשר מספר על היפוכונדר, אשר אף אחד לא מאמין לו שהוא באמת חולה…
