מסלול טיול ברובע ה-1 בפריז בעקבות מולייר

איפה כדאי להתגורר בפריז?

מתלבטים היכן הכי כדאי לישון בפריז? הכתבה הזאת תעשה לכם סדר.

מלונות מומלצים

תמצאו כאן שורה של מלונות מומלצים בכל רובע (כולל דיסנילנד פריז), לכל צורך ולכל תקציב.

דירות נופש

תמצאו כאן דירות מעולות לזוגות, משפחות קטנות וגדולות.

אטרקציות בפריז

מידע נרחב על כל האטרקציות של פריז (מוזיאונים, פארקים כנסיות וכו').

מוזיאונים

רכישת כרטיסים לכל המוזיאונים המובילים של פריז (לובר, פומפידו, אורסיי וכו').

מונומנטים

רכישת כרטיסים למגדל אייפל, שער הניצחון ומונומנטים נוספיים בפריז.

אטרקציות לילדים

רכישת כרטיסים לדיסני לנד פריז ועוד לא מעט אטרקציות שילדים אוהבים.

קברטים

תוכלו לקנות כאן כרטיסים למולן רוז', קרייזי הורס ועוד לא מעט מופעים שאסור לפספס.

כרטיסים למשחקי כדורגל

במידה ואתם אוהדים של קבוצת פריז סן ז'רמן תוכלו לקנות כרטיסים למשחקים באתר הזה.

מוזיקה קלאסית

תמצאו כאן כרטיסים לקונצרטים בכנסיות, אופרות וקונצרטים באולמות.

תחבורה ציבורית

כל מה שרציתם לדעת על המטרו, אוטובוסים, מוניות וכמובן כיצד קונים כרטיסים.

שייט על הסיין

מידע על כל סוגי השייט על הסיין (עם ארוחת ערב וללא).

אוטובוס תיירים

כל מה שאתם צריכים לדעת על מנת לגלות את פריז באמצעות 4 גלגלים.

השכרת רכב בפריז

באיזה אתר כדאי להזמין רכב? היכן כדאי לקחת ולהחזיר? טיפים לנסיעה בפריז ועוד.

סיורים מודרכים

תמצאו כאן את המדריכים דוברי עברית הטובים בפריז וגם סיורים מעולים בשפות אחרות.

סיורים מחוץ לפריז

מחפשים סיור יום למון סן מישל, ארמון ורסאי, עמק הלואר ועוד? תמצאו את הסיורים הכי שווים כאן.

מסלולי טיול בפריז

רוצים לגלות את עיר האורות בקצב שלכם? תמצאו כאן לא מעט מסלולי טיול בשכונות השונות של העיר ובעקבות אנשים מפורסמים.

סיורים קולינאריים

רוצים לגלות את המקומות הכי טעימים בפריז? תמצאו כאן מבחר של סיורים קולינאריים, שיגלו לכם את חנויות האוכל והשווקים הכי שווים ברובעים השונים של העיר.

מסעדות מומלצות

תמצאו כאן את המסעדות האהובות עלי בפריז. הרשימה מתעדכנת בכל פעם שאני מגיע לשם.

מסעדות כשרות

כאן תמצאו רשימה של מסעדות כשרות מכיוון שגם שומרי כשרות צריכים להנות מאוכל טוב בפריז.

שווקים

בכתבה הזאת תמצאו את השווקים שאני הכי אוהב בפריז.

איל דה פראנס

המחוז שנמצא מסביב לפריז ומכיל את ארמון ורסאי, יורודיסני, טירות ועיירות עתיקות.

אלזס

ממוקם במזרח צרפת ומכיל בתוכו את שטרסבורג, קולמר ועשרות כפרים ועיירות ציוריות.

בורגונדי

אחד ממחוזות היין החשובים ביותר בצרפת. תמצאו שם יקבים מפורסמים, ערים היסטוריות והמון ירוק.

בורדו והסביבה

בורדו היא עיר תוססת ויפהפייה ואילו הכפרים בסביבה, כגון סנט אמיליון, הם חגיגה לאוהבי היין.

ברטאן

אם אתם אוהבים נוף פראי, חופי ים וצוקים, וכמובן פירות ים וקרפים, הגעתם למקום הנכון.

דורדון

גן עדן לחובבי הקולינריה הצרפתית וההיסטוריה עם שפע של טירות, כפרים קסומים וכמובן פואה גרא.

האלפים הצרפתיים

לכאן מגיעים לא רק בשביל סקי בחורף. כפי שתגלו יש לאלפים לא מעט מה להציע גם בשאר השנה.

לוריין

הרבה יותר ממקום הולדתה של ז'אן ד'ארק, של קרב ורדן ושל קיש לוריין.

ליון והסביבה

בירת הקולינריה הצרפתית שמציעה למבקריה גם היסטוריה מרתקת, ארכיטקטורה ועוד.

נורמנדי

אחד המחוזות הפופולריים ביותר בצרפת. כשתקראו תבינו למה.

עמק הלואר

כאן תמצאו כמה מהטירות המפורסמות ביותר של צרפת.

פרובאנס

ים, כפרים ציוריים, שמש חמימה ומורשת קולינארית הפכו אותו לאחד המחוזות הפופולריים בצרפת.

הרצאות

תמצאו כאן שורה של הרצאות על ההיסטוריה, האומנות ואפילו האופנה של צרפת.

לימודי צרפתית

רוצים ללמוד צרפתית ולא יודעים היכן הכי כדאי? כאן תמצאו המלצות על שיעורים פרונטליים, שיעורים בזום ואפילו אפליקציות.

אומנות

כאן תמצאו כתבות מרתקות על התרומה האדירה של צרפת לציור, פיסול, ארכיטקטורה ולאומנות הפלסטית באופן כללי.

אופנה

צרפת היא מולדת האופנה וכאן תמצאו כתבות מעמיקות על כמה מהאנשים שאחראים לך, החל מרוז ברטאן ועד איב סן לורן ומעצבי האופנה של ימינו.

היסטוריה

ההיסטוריה של צרפת היא בעיני היסטוריה מרתקת בזכות האנשים הגדולי מהחיים שפעלו שם. אחרי שתקראו את עשרות הכתבות ההיסטוריות באתר גם אתם תסכימו איתי.

המטבח הצרפתי

מי היו השפים הכי חשובים בתולדות צרפת? כיצד נוצרו בצרפת כמה מהמהאכלים המפורסמים ביותר בעולם? את כל זאת ועוד תלמדו בחלק הזה של האתר.

מוזיקה צרפתית

מז'אן בטיסט לולי ועד אדית פיאף, ברברה, ז'אק ברל ואזנבור. אם אתם אוהבים מוזיקה צרפתית תמצאו כאן כתבות מרתקות ושעות של מוזיקה נפלאה.

קולנוע

בצרפת יצרו האחים לומייר את הקולנוע ומאז לא הפסיקו הצרפתים לספק לנו סרטים נפלאים. תוכלו לקרוא עליהם כאן.

מלטה

התגוררתי במלטה בין השנים 2018-2019 והיום אני שמח לחלוק אתכם מידע תיירותי חשוב, שישדרג את הביקור שלכם שם.

גרנזי

אי קטן וקסום שנמצא בין אנגליה לצרפת ובו התגוררתי בין 2016-2018. מומלץ בחום לאנשים שמעוניינים לנסוע למקומות בהם כמעט אף ישראלי לא ביקר.

ישראל

כאן תמצאו את כל מה שקורה בישראל וקשור לצרפת (מסעדות צרפתיות, מופעי שנסונים ועוד).

גילוי נאות לפני שנתחיל: כשאתם מזמינים מלון, כרטיסים לאטרקציות ורכבות או שוכרים רכב דרך הקישורים באתר, אני מקבל עמלה קטנה, אותה אני משקיע בשיפור מתמיד של התוכן וחווית השימוש. אשמח אם תוכלו לפרגן לי על ידי רכישת כל אלה דרכי. תוכלו לעשות זאת בקלות באמצעות הקישורים לכל אתרי ההזמנות המומלצים, אותם ניתן למצוא בדף הזה.

זמן קריאה משוער: 9 דקות

ז’אן בטיסט פוקלן (Jean Baptiste Poquelin 1622-1673), המוכר לנו יותר בזכות שם הבמה שלו מולייר (Molière), הוא ללא ספק אחד מגדולי המחזאים שידעה האנושות. הסיבה לכך, לפחות לטעמי, היא היכולת שלו להסתכל פנימה לתוך נפש האדם ולתאר במחזותיו תכונות אנושיות, שלא השתנו עד ימינו, כגון היפוכונדריה, קמצנות, צביעות ועוד. זאת הסיבה שלמרות שחלפו כ-350 שנים מאז מותו, מחזותיו מוצגים תדיר בכל העולם וזוכים להצלחה רבה.

להבדיל מרוב אנשי הרוח של “המאה הגדולה” (Le Grand Siècle), הלא היא המאה ה-17, שנולדו מחוץ לפריז, מולייר נולד ומת בעיר האורות. לכן, אין זה מפתיע שלמרות העובדה, שמולייר לא נכח בבירת צרפת במשך כ-15 שנה, הרי שפריז היא חלק בלתי נפרד ממולייר ומולייר הוא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה של פריז.

במידה ותרצו להכיר את פריז של מולייר באמצעות רגליכם תתקלו בבעיה. ישנם לא מעט מקומות שקשורים למולייר ולמחזותיו והם פרוסים ברובעים 1-6 ואף ברובע ה-16. לכן לא ניתן לייצר מסלול טיול אחד, שיכיל את כל המקומות הללו, מבלי לדרוש מכם לגמוע קילומטרים על גבי קילומטרים או להיכנס ולצאת כל הזמן מהמטרו.

לכן היום הרשו לי להציע לכם מסלול טיול קצר בעקבות מולייר, שיתרכז אך ורק ברובע ה-1 של פריז, ובמהלכו תגלו את המקומות בהם נולד, הוטבל, התחתן, הציג ומת. על שאר המקומות הקשורים למולייר ולמחזותיו אני מבטיח לספר לכם בהרצאה המיוחדת שלי לרגל 400 שנה להולדתו של המחזאי הדגול (עוד על כך, בהמשך).

סיפור חייו של מולייר

לפני שנתחיל את הטיול בפריז בעקבות מולייר, חשוב להכיר מעט את תולדות חייו ששזורים, כפי שתראו, בתולדותיה של העיר.

ז’אן בטיסט פוקלן נולד בפריז ב-15 בינואר 1622 (היכן בדיוק הוא נולד? על כך נדבר בהמשך) למשפחה בורגנית אמידה. האב היה הרפד המלכותי של לואי ה-13 ויכול היה להעניק לבנו השכלה מצויינת, כולל לימודים ב Collège de Clermont (כיום בית הספר היוקרתי Louis Le Grand), שם למד בין השאר פילוסופיה.

כמו כן חשוב לציין שככל הנראה היה זה המקום בו החל את הקריירה התיאטרלית שלו, באמצעות השתתפות הצגות, שהועלו על ידי הסטודנטים של המוסד הלימודי. חיידק הבמה בו נדבק ז’אן בטיסט הצעיר באותה מכללה (או אולי אף קודם לכן), גרם לו לוותר על קריירה בתור רפד מלכותי או עורך דין, ולהקים תיאטרון יחד עם משפחת בז’אר (Bejart) בשנת 1643.

התיאטרון הראשון שהקים מולייר (Illustre Théâtre) נמצא ברובע ה-6 של פריז ובו הציג המחזאי הצעיר טרגדיות. תיאטרון זה לא הצליח להתמודד עם התחרות מצד תיאטראות אוטל דה בורגון (Hôtel de Bourgogne) ותיאטרון המארה (Théâtre du Marais), וכעבור כשנה התיאטרון של מולייר פשט את הרגל והוא עצמו הושלך לכלא בעקבות חוב לסוחר נרות.

מדלן בז'אר, שחקנית חשובה בלהקתו של מולייר וככל הנראה גם המאהבת שלו
מדלן בז’אר, שחקנית חשובה בלהקתו של מולייר וככל הנראה גם המאהבת שלו

כך החל מסע ארוך בן כ-15 שנה, שבמהלכו הציגה להקתו של מולייר בכל רחבי צרפת. ככל הנראה זו התקופה בה אימץ לעצמו ז’אן בטיסט פוקלן את שם הבמה מולייר, על מנת לא לפגוע במשפחתו שלו, מכיוון שבאותה תקופה שחקני תיאטרון נחשבו למוקצים על ידי הכנסייה.

במהלך המסע הזה החל מולייר לזנוח את ז’אנר הטרגדיה ולעסוק בקומדיה. בתחילה הוא חיקה את סגנון הקומדיה דל ארטה ומאוחר יותר החל לבנות סגנון יחודי משלו. למרות הזמן הרב אותו בילה מחוץ לפריז, מעטים הם המחזות ששרדו מהתקופה הזאת (המפורסם מאלו שכן שרדו הוא “הרופא המאוהב).

וכאן הרשו לי לעשות הפסקה קצרה ולהמליץ לכם בחום רב לצפות בסרט “מולייר”, משנת 2007. מדובר בסרט משעשע ועשוי היטב, שעוסק באותה תקופת נדודים ומציג הסבר (מומצא לחלוטין ולא נכון היסטורית), כיצד נוצרו הקומדיות הגדולות של מולייר ובהם “גם הוא באצילים”, “טרטיף” ואחרים. הנה סרטון ה”בקרוב” שיכניס אותכם מיד לעלילת הסרט:

בשנת 1659 חזר מולייר לפריז וזכה לתמיכתו של פיליפ ה-1 דוכס אורליאן, אחיו של לואי ה-14. החסות של משפחת המלוכה אפשרה לו להציג את הקומדייה “האהובות הנלעגות” (Les Précieuses Ridicules) בארמון הפטי בורבון (Petit Bourbon), אותו הזכרתי בכתבה על האופרה של פריז. הייתה זו הפעם הראשונה שבה מולייר הציג סאטירה חברתית והצלחתה של ההצגה גרמה לו לאמץ את הז’אנר ולהפוך אותו לכרטיס הביקור שלו.

בינואר 1661 עוברת הלהקה של מולייר אל בניין התיאטרון שבפאלה רויאל (נא לא להתבלבל בין תיאטרון זה לבין בניין הקומדי פרנסז שהוקם שנים רבות מאוחר יותר). מולייר המשיך לכתוב מספר מחזות כל שנה, שהוצגו לרוב שם או בארמונות השונים של המלך (במיוחד בארמון ורסאי, שתהליך הפיכתו מביקתת ציד לארמון מפואר התרחש בשנים הללו). זוהי גם השנה שבה הופך המלך לפטרון הראשי של מולייר ובין שניהם נוצר קשר ידידות שימשך כמעט עד למותו של מולייר.

ציור של ז'אן לאון ז'רום מהמהאה ה-19, המתאר מאורע (שלא באמת התרחש), בו לואי ה-14 מזמין את מולייר לסעוד בחברתו
ציור של ז’אן לאון ז’רום מהמהאה ה-19, המתאר מאורע (שלא באמת התרחש), בו לואי ה-14 מזמין את מולייר לסעוד בחברתו

במהלך 12 השנים הבאות יצר מולייר את המחזות המפורסמים ביותר שלו ושיתף פעולה עם שני המוזיקאים הגדולים ביותר של תקופתו, ז’אן בטיסט לולי (Jean Baptiste Lully 1632-1687) ומאוחר יותר, עם מארק אנטואן שארפנטייה (Marc Antoine Charpentier). במידה ותרצו להקשיב לכמה מהיצירות המוזיקליות, שנוצרו לכבוד המחזות הקומיים של מולייר, אתם מוזמנים להיכנס לכתבה מוזיקת בארוק צרפתית שתגרום לכם לחשוב שיוצריה השתגעו.

הצורך לכתוב כל הזמן מחזות חדשים, לביים, לשחק וכמובן לשמור על הבריאות הפיננסית של הלהקה, גבו מבריאותו של מולייר מחיר כבד והיא החלה להתדרדר במהלך ראשית שנות השבעים של המאה ה-17.

בפברואר 1673 הציג מולייר את הקומדייה האחרונה שלו “החולה המדומה” בתיאטרון הפאלה רויאל. על פי המיתוס המפורסם מת מולייר על הבמה, בעודו משחק את ארגן ההיפוכונדר. אולם, אם נדייק, הרי שמולייר, שכבר שנים רבות היה חולה בשחפת, החל להשתעל על הבמה, איבד את הכרתו, פונה לביתו ושם הוא מת ב 17 בפברואר 1673.

מכיוון שהממסד הכנסייתי לא הסכים לקבור שחקנים בבתי קברות “רגילים” (דהיינו כאלה שהוקדשו על ידי הכנסייה), נאלצה אישתו של מולייר, להתחנן בפני לואי ה-14, על מנת שיפעיל את השפעתו ויאפשר לבעלה קבורה נורמלית. בסופו של דבר הושגה פשרה ומולייר נקבר בבית קברות ליד כנסיית סן אוסטאש, אך בחלקה לא מקודשת שיועדה לתינוקות שנולדו מתים ולא הוטבלו.

אולם אם חשבתם שמולייר מצא שם את מנוחתו האחרונה, הרי שטעיתם. בראשית המאה ה-19 הוקם במזרח פריז בית הקברות פר לשז ומכיוון שאף בורגני, שמכבד את עצמו, לא הסכים להיקבר שם, החליטה הנהלת בית העלמין להעביר לשם את עצמותיהם של כמה “סלבריטיז”, דוגמת אבלר ואלואיז, במטרה להפוך את המקום ליותר אטרקטיבי. מולייר היה אחד מאותם “סלבריטיז”, שמנוחתם הופרעה, ועצמותיו הועברו לפר לשז, שם ניתן למצוא את קברו עד היום.

מסלול טיול בפריז בעקבות מולייר

כעת, כשאתם מכירים את סיפור חייו של מולייר, הגיע הזמן להתחיל את הסיור שלנו. אנא קחו לכם את קו 4 של המטרו ורדו בתחנה Étienne Marcel. לא הרחק מהיציאה של המטרו תמצאו את התחנה הראשונה שלנו.

מפת מסלול הטיול בפריז בעקבות מולייר. נא ללחוץ על התמונה כדי לפתוח את המפה
מפת מסלול הטיול בפריז בעקבות מולייר. נא ללחוץ על התמונה כדי לפתוח את המפה

אוטל דה בורגון (Hôtel de Bourgogne)

ברחוב אטיין מרסל, של ימינו, עמד הארמון של דוכסי בורגונדי, ממנו נותר המגדל של ז’אן ללא פחד, עליו ניתן לקרוא בכתבה הסודות של פריז. מאוחר יותר, במהלך המאה ה-16 החלה להציג כאן להקת התיאטרון הפריזאית הראשונה מחזות דתיים ומאוחר יותר גם מחזות קומיים.

אולם, עם השנים, בעקבות קשיים כלכליים החלה הנהלת התיאטרון להשכיר את המבנה גם ללהקות קומדיה דל ארטה, שהגיעו מאיטליה החל מזמן שלטונה של קתרין דה מדיצ’י.

תחריט של אברהם בוס (Abrham Bosse) שמציג כמה מהשחקנים המפורסמים ביותר של אוטל דה בורגון
תחריט של אברהם בוס (Abrham Bosse) שמציג כמה מהשחקנים המפורסמים ביותר של אוטל דה בורגון

מולייר הצעיר, שהתגורר לא כל כך רחוק משם (כפי שתראו עוד מעט), ביקר בתיאטרון לא מעט פעמים עם משפחתו ויתכן מאוד שבמקום הזה הוא נדבק ב”חיידק המשחק” לראשונה (עוד לפני הלימודים שלו בקולז’ דה קלרמון).

הלהקה של אוטל דה בורגון הפכה עם השנים לאחת המתחרות הגדולות של מולייר, בעיקר לאחר חזרתו לפריז, אולם בעקבות מותו בשנת 1673 עזבו חלק משחקני הלהקה של מולייר והצטרפו לאוטל דה בורגון. בשנת 1680 החליט לואי ה-14, לאחד בין הלהקה של מולייר לזו של אוטל דה בורגון ושל תיאטרון המארה ויחד הם הפכו ללהקת הקומדיה המלכותית, שמאוחר יותר תהפוך לקומדי פרנסז המפורסם.

כנסיית סנט אוסטאש (Saint Eustache)

מרחוב אטיין מרסל לכו דרומה לעבר רחוב מונטרגיי (Rue Montorgueil), עד שתגיעו לכנסיית סנט אוסטאש. למרות שכנסייה זו נבנתה בלב השוק הסיטונאי של פריז (לה האל) הרי שמהר מאוד היא הפכה לפופולרית מאוד דווקא בקרב שמנה וסלתה של פריז.

כנסיית סנט אוסטאש. צילם: צבי חזנוב
כנסיית סנט אוסטאש. צילם: צבי חזנוב

מכיוון שמולייר נולד לא הרחק משם, הוא הוטבל בכנסייה הזאת, ומכיוון שהבית בו הוא מת נמצא גם הוא לא כל כך רחוק, הרי שאין זה מפתיע שכאן התקיימה תפילת ההשכבה שלו ושבבית הקברות של הכנסייה הוא נקבר בשנת 1673.

ממליץ לכם בחום רב לא רק להסתכל על הכנסייה מבחוץ אלא להיכנס פנימה ולהינות מההוד וההדר. אם יתמזל מזלכם בזמן ביקורכם מישהו יתאמן על העוגב ותוכלו להנות ממוזיקה שמימית (אם אתם פחות סומכים על המזל אתם מוזמנים להיכנס לכתבה מוזיקה קלאסית בפריז ולבדוק אילו קונצרטים מתקיימים שם בזמן שתבקרו בעיר האורות).

הבית בו נולד מולייר

לאחר שסיימתם לבקר בכנסיית סנט אוסטאש, אתם מוזמנים להמשיך דרומה לעבר rue Pont Neuf 31. שם תמצאו שלט בו נטען שמולייר נולד כאן, ומעליו אף תמצאו פרוטומה יפה שלו. אולם אל תטעו. אין זה נכון כלל וכלל! מולייר לא נולד כאן.

כיצד אני יודע? שימו לב לשנת הלידה המצויינת בשלט (1620). זוהי שנה לא נכונה, מכיוון שמולייר נולד שנתיים מאוחר יותר!

הבית ברחוב פון נף 31. צילום: רותי שמעוני
הבית ברחוב פון נף 31. צילום: רותי שמעוני

על מנת לגלות היכן עמד הבית בו נולד מולייר, עליכם לפנות מערבה ברחוב Saint-Honoré מספר 96. שם תמצאו שלט צנוע יותר שמציין את המקום שבו עמד בית העץ בו נולד מולייר.

שלט המציין את המקום בו נולד מולייר. צילום: רותי שמעוני
שלט המציין את המקום בו נולד מולייר. צילום: רותי שמעוני

שימו לב שאין זה הבניין בו נולד מולייר, אלא בניין מאוחר יותר שנבנה בשנת 1802. הבית של מולייר, כמו כמעט כל בתי העץ של פריז, נהרס מזמן, אך העתק שלו נבנה מחדש לכבוד התערוכה העולמית של 1889 (זאת שהביאה לנו, בין השאר, את מגדל אייפל). לצערי הרב אינני יודע מה עלה בגורלו של אותו העתק והאם הוא נהרס, כמו חלק גדול של המבנים, שנוצרו לכבוד התערוכה, או שמא הוא נמכר למישהו.

כנסיית סן ז’רמן לוקסרואה (Saint Germain l’Auxerois)

המשיכו ברחוב סנט אונורה ופנו דרומה אל rue de Louvre, שיהפוך בהמשך ל Rue de l’Admiral Coligny. שם תמצאו את כנסיית סן ז’רמן לוקסרואה.

זוהי כנסייה עתיקה מאוד, ששימשה בתור הקאפלה המלכותית, עת משפחת המלוכה התגוררה בארמון הלובר. בהמשך נכנסה הכנסייה להיסטוריה מכיוון שכאן, ב-24 באוגוסט 1572, ניתן האות לפרוץ הטבח של ברתולומיאו הקדוש, במהלכו נטבחו אלפי פרוטסטנטים בפריז.

כנסיית סן ז'רמן לוקסרואה. צילם: צבי חזנוב
כנסיית סן ז’רמן לוקסרואה. צילם: צבי חזנוב

הבאתי אותכם לכנסייה הזאת, לא רק על מנת שתהנו מיופיה, אלא מכיוון שכאן התחתן מולייר בשנת 1662 עם ארמנד בז’אר (Armande Béjart). מי הייתה ארמנד בז’אר? זוהי אחת השאלות הגדולות של ההיסטוריה הצרפתית. “נשמות טובות” טענו שזוהי בתה של מדלן בז’אר ( Armande Béjart), שחקנית קומית חברת להקתו של מולייר והמאהבת שלו, ולכן גם ביתו של מולייר.

זהו ככל הנראה שקר שנועד להבאיש את ריחו של מולייר, לו היו לא מעט אויבים (החל מלהקות מתחרות וכלה באנשי הכנסייה שכעסו עליו בעקבות המחזה טרטוף). הגיוני יותר שהייתו זו אחותה הצעירה של מדלן ולכן היא לא הייתה בתו של מולייר. כך או כך ארמנד הפכה לשחקנית מצליחה בזכות עצמה והשתתפה בלא מעט מחזות עד מותה בשנת 1700.

אחרי שסיימתם לבקר בכנסייה, אתם מוזמנים להסתכל מערבה ולראות את הקולונדה של הלובר. שם בעבר עמד אוטל דה פטי בורבון (Hôtel du Petit-Bourbon), בו הציג מולייר את ההצגה הראשונה שלו מאז שחזר לפריז בשנת 1659.

הפאלה רויאל

חזרו על עקבותיכם אל רחוב Rivoli ולכו מערבה עד אשר תראו מימינכם את ארמון הפאלה רויאל. כאן, בחלק המזרחי, עמד תיאטרון הפאלה רויאל בו הציג מולייר את מחזותיו החל משנת 1661 ועד מותו בשנת 1673.

הכניסה לפאלה רויאל ותיאטרון הקומדי פרנסז. צילום: צבי חזנוב
הכניסה לפאלה רויאל ותיאטרון הקומדי פרנסז. צילום: צבי חזנוב

לאחר מותו של מולייר עבר המקום לשליטתו של ז’אן בטיסט לולי, שותפו של מולייר בעבר, שהסתכסך איתו כמה שנים לפני מותו וניצל את ההזדמנות על מנת לגרש משם את להקתו לטובת בית האופרה שהוא עצמו הקים. בית האופרה הזה נשרף בשנת 1781 והדוכס מאורליאן, החליט לנצל זאת על מנת לשנות את מבנה הארמון ולבנות תיאטרון, בחלקו המערבי.

כיום זהו תיאטרון הבית של להקת הקומדי פרנסז, השם שניתן ללהקתו של מולייר בשנת 1680, כך שבסופו של דבר, לאחר יותר ממאה וחמישים שנים של נדודים, ניתן לומר שהיא חזרה הביתה.

הבית בו מת מולייר

לאחר שסיימתם לטייל בפאלה רויאל ולהציץ בתוך הקומדי פרנסז (ישנם מידי פעם סיורים מודרכים במקום) פנו לרחוב Richelieu ולכו עד למספר 40. שם תמצאו את הבית בו חי מולייר משנת 1672 ועד מותו.

המזרקה לזכרו של מולייר. צילום: צבי חזנוב
המזרקה לזכרו של מולייר. צילום: צבי חזנוב

הבית עדיין עומד על תילו וזהו בית מידות היאה לשחקן ויוצר כה מצליח. מולייר שכר שם שתי קומות, כאשר בקומה אחת התגוררו משרתיו ואילו בקומה השנייה התגוררו הוא, אישתו ובני ביתם. כאן עבד מולייר על מחזותיו האחרונים וכאן עמדה הספרייה שלו שהכילו לא מעט מחזות שלו ושל מחזאים מפורסמים אחרים של תקופתו. כאן הוא מת ב 17 בפברואר בין השעה 21:00-22:00 בערב.

על מנת לציין את המקום בו חי מולייר את שנותיו האחרונות הוחלט לקרוא לרחוב ליד רחוב רישלייה על שם המחזאי ובמספר 40 של אותו רחוב, תוכלו למצוא מזרקה מפוארת, שנבנתה בשנת 1844 ועליה פסלו של המחזאי הדגול.

רוצים לא לפספס אף כתבה או אירוע פרנקופילי?
מחפשים אתרים מומלצים להזמנת מלונות וכרטיסים?
לא מצאתם את מה שחיפשתם?

מוזמנים לספר לחברים שלכם

ההיסטוריה של מגדל אייפל - ממונומנט שנוא לסמל של פריז
הצעה מיוחדת לקוראים של פרנקופילים אנונימיים

5% הנחה

על כרטיסים לאטרקציות ומופעים באתר TIQETS

כל מה שעליכם לעשות זה ללחוץ על הכפתור למטה ובעת מעמד הקנייה להכניס את הקוד FRANCOPHILE5

צבי חזנוב (הפרנקופיל)
בואו נשמור על קשר

הכתבות המעניינות ביותר, מידע על טיולים בצרפת, הרצאות, ערבי שאנסונים ועוד דברים שפרנקופילים אוהבים אצלך במייל פעם (או מקסימום פעמיים) בשבוע.

ואם זה לא שכנע אותכם…

מי שנרשם כעת יקבל את הרצאה שלי על טיול בפריז בעקבות מולייר בחינם!

דילוג לתוכן