בזיליקת סן דני – מקום קבורתם של מלכי צרפת (או לפחות של רובם)

למרות שלא היה זה יום חם במיוחד באוגוסט 2019, הרי שאגלי זעה קרים שטפו את מצחי. ישבתי לי באחד הקרונות של קו 13 וחיכיתי שהרכבת התחתית תגיע אל תחנת היעד: הבזיליקה של סן דני.

בסופו של דבר עצרה הרכבת בתחנה ואני יצאתי החוצה אל הרחוב. המתח הלך וגבר, הרי לא בכל יום מטיילים באחד מהפרברים הכי ידועים לשמצה של פריז, אולם הייתי נחוש לא לוותר ולהגיע אל היעד. הלכתי כמה שיותר מהר ולשמחתי הרבה הגעתי אל הרחבה שלפני הבזיליקה. ציפיתי לראות שם מעין העתק צרפתי של הקסבה של שכם או הרחוב הראשי של רמאללה, אולם להפתעתי פגשתי מבנה עירייה די מרשים וביסטרו צרפתי.

אם כך הרשו לי לנפץ מיתוס כבר על ההתחלה: סן דני איננו מקום מפחיד ומסוכן כפי שעשו ממנו (לכל הפחות לא אזור הבזיליקה) ולכן ממש לא מומלץ לוותר על הבזיליקה היפהפייה הזאת. נכון, בפריז ישנן לא מעט כנסיות מקסימות אולם בבזיליקת סן דני קבורים רוב מלכי צרפת ולכן תמצאו כאן לא מעט קברים יפהפיים והיסטוריה מרתקת.

אז היום אנחנו נבקר, לפחות באופן וירטואלי בכנסייה היפהפייה הזאת, נלמד על הקדוש שעל שמו היא נקראת ונגלה כמה מהקברים היפים ביותר שניתן למצוא שם. ואל דאגה, כמובן לא שכחתי לצרף מספר פרטים פרקטיים כגון דרכי הגעה, שעות פתיחה ואופציות לקניית כרטיסים. כל אלו יחכו לכם בסוף הכתבה.

אז בואו נצא לדרך ונלך לבקר במקום מנוחתם האחרונה של רוב מלכי צרפת.

ההיסטוריה של בזיליקת סן דני

פתאום קם קדוש, מרים את הראש ומתחיל ללכת

סיפורנו מתחיל עם אדם בשם דיוניסוס, אשר נולד ביוון וחי במאה השלישית לספירה. אותו דיוניסוס הגיע ללוטציה (כך נקראה פריז בתקופה הגלו-רומית), במטרה לנצר את תושבי העיר, ומכיוון שהצליח מאוד במלאכתו הוא הפך לאיום על הממסד הדתי-פגני בעיר.

לאחר שדיוניסוס (או בצרפתית דני) לא שעה לאזהרות על כך שעליו להפסיק עם ההטפות לנצרות, החליט השליט המקומי לעצור אותו יחד עם שותפיו אלוטריוס ורוסטיקוס ולהשליכם לכלא. במשפט שנערך להם הואשמו שלושתם בכישוף ונגזר עליהם עונש מוות.

גזר הדין אמור היה להתבצע על פסגת גבעה בצפון העיר, אשר עליה עמד מקדש לאל מרס. שלושת הנידונים למוות הובלו על ידי מספר חיילים היכן שהיום עובר rue des Martyres (רחוב הקדושים המעונים, אשר נקרא על שמם), אולם הם מעולם לא הגיעו לפסגה.

החיילים התעייפו בדרך והחליטו להתיז את ראשם של דניוניסוס וחבריו היכן שהיום נפגשים הרחובות des Martyres ו Yvone le Tac (היום ניתן למצוא שם קאפלה שהוקמה לזכרם על ידי חברי מסדר הישועים).

אולם, לאחר שהמעשה נעשה קם דני הרים את ראשו והחל ללכת. הוא הלך מספר קילומטרים צפונה, בעודו ממשיך להטיף לעוברים ולשבים, עד אשר פגש אצילה רומאית בשם קטולה. הוא נעצר, הפקיד את ראשו בידה והתמוטט. במקום שבו הוא נפל יקום המנזר סן דני ואילו הגבעה עליה נכרת ראשו תהפוך למונמארטר שפירושה “ההר של הקדושים המעונים”.

ולפני שנמשיך, האם אני היחיד שהסיפור על אדם שקם ומתחיל ללכת (עם ראשו בידיו), מזכיר לו את השיר הבא של שלמה ארצי?

מקום קבורתם של מלכי צרפת

כאמור שמו של דני יצא למרחוק ומהר מאוד הוא הפך לקדוש. כתוצאה מכך המקום בו הוא נקבר הפך למקום עליה לרגל פופולארי מאוד. במהלך המאה ה-7 החליט מלך צרפת דגובר ה-1 (603-639) להקים במקום מנזר וסן דני עצמו זכה לקבר מפואר, מעשה ידי סן אלואה (Saint Eloi 588-660).

דגובר ה-1 נחשב לאחד מהמלכים החזקים של השושלת המרובינגית אך הוא לא זכה למלוך זמן רב ומת בגיל 36. לפני מותו ציווה שיקברו אותו במנזר הבנדיקטיני שבסן דני, אותו הוא הקים, ובכך יצר מסורת, אשר תחזיק מעמד (להוציא מספר יוצאים מן הכלל) עד המאה ה-19.

ושלא תטעו, מלכי צרפת לא הלכו לסן דני רק כדי להיקבר. הם נהגו לשלוח לשם את בניהם על מנת שילמדו אצל הנזירים ובכל פעם כשהם נכנסו לפריז הם עשו זאת לאחר ביקור ותפילה במקום. זאת הסיבה לכך שרחוב Saint Denis הפך לרחוב כה חשוב בפריז, הרי דרכו עברו מלכים חיים (דרומה לכיוון ארמון הלובר) ומלכים מתים (צפונה לכיוון המנזר בו הם עתידים להיקבר). מעבר לזה הסמל של סן דני הפך לנס הרשמי של מלכי צרפת, איתו הם היו יוצאים לקרב בעודם צועקים Montjoie Saint Denis!

הכנסיה הגותית הראשונה

אולם בואו נחזור מעט אחורה. כפי שכתבתי במקום בו נקבר סן דני עמדה קפלה קטנה ששמשה את עולי הרגל. הקפלה הפכה למנזר צנוע יחסית ובמהלך המאה ה-8 נבנתה הכנסייה הראשונה המוכרת לנו (הגרסא הקרולינגית של סן דני, ע”ש השושלת אשר שלטה אז בצרפת).

במהלך המאה ה-12 החליט האב סוז’ה ( Abbé Suger 1080-1151), אב מנזר סן דני יועצם הקרוב של המלכים לואי ה-6 ולואי ה-7, לבנות מחדש את הכנסיה של המנזר. הוא החליט להשתמש בטכניקות החדשות ביותר של תקופתו (לדוגמא ויטראז’ בצורת שושנה אותו ניתן למצוא בחזית המערבית של הכנסיה) ובכך יצר סגנון חדש, אשר בתחילה היה מוכר בתור “הסגנון הצרפתי” ומאוחר יותר (בתקופת הרנסאנס) קיבל את שם הגנאי “הסגנון הגותי”.

תהליך הבנייה מחדש של הכנסייה החל בשנת 1135 והסתיים בשנת 1264 ובמהלכו בנו מצבות חדשות לכמה מהמלכים הקרולינגים והקפטינגים, אשר נקברו שם.

במקביל המשיכו מלכי צרפת להיקבר בסן דני והמצבות שלהם הפכו ליותר ויותר מפוארות ככל שעבר הזמן. קחו לדוגמא את המצבה של אן דה ברטאן ולואי ה-12.

המצבה המפוארת אותה אתם רואים בתמונה היא לא המצבה המקורית, אשר הושחתה בזמן המהפכה הצרפתית, אלה מצבה משנת 1830 בסגנון שהיה רווח מאוד במאות ה-15 וה-16. על פי הסגנון הזה ניתן לראות למעלה את בני הזוג קוראים בתפילה ואילו למטה ניתן לראות את גופותיהן מפוסלות באופן מאוד ריאליסטי (כדי להראות לכל בני התמותה מה יהיה סופם).

ודרך אגב, לא רק מלכי צרפת נקברו בסן דני. תוכלו למצוא שם גם כמה מהמפקדים החשובים ביותר של הצבא הצרפתי ובראשם ברטראן די גקלן, אשר הצליח לשנות את מהלך מלחמת מאה השנים ולסלק את האנגלים מחלק גדול מהשטחים שהם כבשו.

המהפכנים מחללים את סן דני

כאשר פורצת המהפכה הצרפתית מתחילים המהפכנים לחלל את הכנסיות של צרפת. הסיבה לכך הייתה הצורך שלהם להשיג כסף, על מנת למלא את הקופה הריקה של הרפובליקה שזה עתה נוצרה, והשנאה שלהם לדת, בה הם ראו מנגנון משעבד.

מבחינתם סן דני היה סמל כפול, הן של הדת השנואה עליהם והן של המלוכה ולכן אין זה מפתיע שהמהפכנים יצאו לשם במסע של הרס וונדליזם. ראשית הם פתחו את הקברים וזרקו את העצמות אל בור סיד. שנית הם שדדו חפצי אומנות מזהב והרסו חלק גדול מהקברים והפסלים. הם הריחקו לכת ואף הרסו קבוצת פסלים, אשר במקור תיארו את מלכי ישראל, מכיוון שחשבו שמדובר במלכי צרפת (אותו דבר קרה גם בכנסיית הנוטרדאם).

ואם כל זה לא הספיק הרי שהמהפכנים שברו את רוב הויטראז’ים של סן דני על מנת להשתמש בעופרת, שהחזיקה את הזכוכית בתוך החלון, לצורך הפקת כדורים. כתוצאה מכך כיום רק 5 מהויטראז’ים של הבזיליקה הם ויטראז’ים מקוריים וכל השאר נוצרו מחדש במהלך המאה ה-19.

כמובן שבתקופת המהפכה הפסיק המקום לשמש בתור מקברה מלכותית וכאשר נערפו ראשיהם של לואי ה-16 (ינואר 1793) ושל מארי אנטואנט (אוקטובר 1793) גופותיהם הושלכו אחר כבוד אל בית הקברות של המדלן (תוכלו לקרוא על ההיסטוריה המרתקת של קבורתם ועל הקאפלה שהוקמה שם בכתבה Chapelle Expiatoire – הקאפלה המסתורית בלב פריז). רק אחרי חזרת הבורבונים זכו הזוג המלכותי לקבורה ההולמת את מעמדם ולמצבה יפהפייה.

גם עצמותיו של בנם של לואי ה-16 ומארי אנטואנט, הלא הוא לואי ה-17 (1785-1795) האומלל, הועברו לכאן. אולם זה קרה בשנת 2004, לאחר שבדיקות גנטיות הוכיחו באופן ודאי שהגופה שנמצאה בכנסיית סנט מרגריט, שייכת לו.

למזלנו הרב המהפכנים לא פגעו בקירות הכנסייה כך שהמבנה נשאר, פחות או יותר כפי שהוא. נפוליאון החל לשפץ את הכנסייה ואף יצר שם קריפטה שיועדה לו ולמשפחתו. אולם כפי שכולנו יודעים, לא זכה נפוליאון להיקבר בסן דני ו”נאלץ להסתפק” בארמון האינוולידים.

לאחר חזרתם של הבורבונים המשיכו השיפוצים הן של הכנסייה והן של הקברים, אולם אז החליט הטבע להתערב ולנסות להרוס את מה שאפילו המהפכנים לא הצליחו. בשנת 1837 ספג המגדל הצפוני מכת ברק חזקה ותשע שנים אחר כך השתוללה במקום סופה, שפגעה בו אנושות.

העירייה החליטה להוריד את המגדל באופן זמני, מטעמי בטיחות, וה”זמני” הזה הפך כמעט לקבוע. בשנת 2016 החליט מיניסטריון התרבות הצרפתי להחזיר עטרה ליושנה ולבנות את המגדל מחדש, אולם הוא לא טרח לספק תקציב ראוי לפרויקט. רק לאחר שהוקמה אגודה מיוחדת, אשר גייסה את הכספים הדרושים, החלו לדבר ברצינות על בניית המגדל מחדש ואף ניתן תאריך לתחילת העבודות: מאי 2020.

אין לי מושג עם העבודות החלו או שהקורונה הצטרפה גם היא לאותם כוחות טבע, אשר משום מה, שונאים את המגדל הצפוני. בכל מקרה אני אמשיך לעקוב ולראות אם ישנה התפתחות בנושא ובנתיים החזית נשארה עם מגדל אחד.

סן דני – מידע למטייל

כולי תקווה שההיסטוריה המרתקת של הכנסייה, ושל אלו הקבורים בה, שיכנעה אותכם לא לפחד ולהגיע לבקר שם בעת הטיול הבא שלכם לעיר האורות. אם החלטתם לקבל את עצתי תוכלו למצוא בהמשך את כל הפרטים הדרושים על מנת לתכנן את הטיול שלכם במקום.

כיצד מגיעים?

הדרך הפשוטה ביותר היא לקחת את קו 13 של המטרו. שימו לב שהקו הזה מתפצל בתחנה La Fourche ועליכם לקחת את הקו, אשר מסתיים בתחנה Saint-Denis – Université, אחרת תגיעו לאנייר (ואם זה יקרה בטעות אתם מוזמנים לבקר בבית הקברות לחיות שנמצא שם).

שעות פתיחה

הבזיליקה פתוחה כל יום בין השעות 10:00-18:15 להוציא ימי ראשון, בהם ישנה מיסה ואז הכנסייה נפתחת לציבור הרחב רק בשעה 12:00.

היכן קונים כרטיסים?

מכיוון שמדובר לא בכנסייה פשוטה אלא במוזיאון מרתק העוסק בקבורתם של מלכי צרפת, הרי שכניסה למקום עולה כסף. אומנם לא תמיד ישנם תורים אך, כמו בכל אטרקציה, מומלץ בחום לקנות כרטיסים מראש על מנת להיכנס ישר פנימה ולא לחכות בתור.

אם תרצו לקנות כרטיס און ליין תוכלו למצוא אותו בדף המונומנטים באתר שלי.

האם כל מלכי צרפת קבורים בסן דני?

התשובה היא שכמעט כולם קבורים שם. חלקם נקברו שם במקור וגופותיהם של האחרים הועברו לשם מאוחר יותר (לדוגמא: גופותיהם של המלכים המרובינגיים, אשר הועברו לשם מהמנזרים סן ז’נבייב וסן ז’רמן דה פרה). המלכים היחידים, אשר לא נקברו בסן דני הם:

לואי ה-11 (1423-1483)

אשר קבור בבזיליקת נוטרה דאם דה קלרי (Notre-Dame de Cléry) בעיירה Cléry Saint André, אשר נמצאת לא רחוק מאורליאן.

שארל ה-10 (1757-1836)

ברח מצרפת בזמן המהפכה של 1830 ומת במגפת הכולרה של 1836 בעיירה גוריצה (Goriza) שכיום נמצאת בסלובניה. הוא קבור שם במנזר ביחד עם בנו הרוזן מאנגולם, אשר למשך כ-20 דקות שלט בצרפת בתור לואי ה-19.

לואי פיליפ (1773-1850)

כמו שארל ה-10 גם לואי פיליפ ברח מצרפת (הפעם בעקבות המהפכה של 1848) ומת באנגליה. אולם, להבדיל משארל ה-10, גופתו לא נשארה באנגליה והיא הועברה למקברה המלכותית של בני שושלת אורליאן שבעיירה דרה (Dreux). תוכלו לקרוא עליה בכתבה  Dreux – אחוזת הקבר של מלך צרפת האחרון.

רוצים לבקר בעוד בתי קברות מעניינים בפריז?

בתי הקברות של פריז מכילים לא מעט קברים יפהפיים וסיפורים היסטוריים מרתקים. לכן אין זה מפתיע שהם הפכו לאחת האטרקציות העיקריות בפריז. אם תרצו לקבל עוד מידע על בתי הקברות השונים בפריז תוכלו למצוא אותו בכתבה בתי הקברות של פריז לו רק יכלו הקברים לדבר.