רחוב ריבולי (Rue de Rivoli), שאורכו כ-3 ק”מ, הוא ללא ספק הלב הפועם של פריז ואחד הרחובות האהובים עלי בבירת צרפת. זהו ציר מזרח-מערב המחבר בין רובע המארה לבין כיכר קונקורד ולאורכו תמצאו לא מעט אטרקציות חלקן מוכרות יותר וחלקן מעט פחות. היום אני רוצה לעזור לכם לגלות לכם את הקסם הפזור לאורך הרחוב הזה.
על מנת לעזור לכם לעשות זאת החלטתי ליצור מעין מסלול טיול (זה לא בדיוק מסלול כי כל מה שתצטרכו לעשות זה ללכת ישר 🙂 ) בו תגלו את כל המקומות המעניינים, הפזורים לאורך הרחוב. כמו כן, מכיוון שמדובר באחד האיזורים הכי מומלצים למגורים בפריז, אני גם אתן לכם כמה המלצות לגבי דירות ומלונות בסוף הכתבה. אולם לפני שנתחיל עם כל זה, הרשו לי לספר לכם כמה מילים על ההיסטוריה של הרחוב המקסים הזה.
ההיסטוריה של רחוב ריבולי
הרחוב נקרא על שם קרב ריבולי, שהתרחש בין ה-14 וה-15 בינואר 1797, ובמהלכו הביס נפוליאון צבא אוסטרי בפיקודו של הגנרל יוזף אלבינצי (József Alvinczi 1735-1810) שניסה להסיר את המצור הצרפתי מעל העיר מנטובה (Mantua). קרב זה נחשב לאחד הקרבות המכריעים במהלך מסע המלחמה הנפוליאוני בצפון איטליה וזמן קצר אחריו נחתם שלום קאמפו פורמיו (Campo Formio), שהביא לצרפת הישגים טריטוריאליים משמעותיים.
כשלוש שנים לאחר קרב ריבולי נפוליאון תופס את השלטון בצרפת והופך לקונסול ראשון, ארבע שנים אחר כך הוא מכתיר את עצמו בתור הקיסר נפוליאון ה-1. את שנות שלטונו הראשונות מקדיש נפוליאון, בין השאר, לבנייה של פריז וחידוש המרקם העירוני. אחת התוכניות שאותן מחליט נפוליאון לממש היא זו של האדריכל שארל דה וויי (Charles De Wailly 1730-1798), משנת 1789, לבנות רחוב שיוביל מכיכר הקונקורד ועד רחוב סנט אנטואן (Saint Antoine), עורק התחבורה הראשי של המארה.
נפוליאון פנה לזוג הארכיטקטים המועדפים עליו שארל פרסייה (Charles Percier 1764-1838) ופייר פונטן (Pierre-François-Léonard Fontaine 1762-1853) וביקש מהם לתכנן את החלק המערבי של הרחוב. שני האדריכלים החליטו לאמץ את ההנחיות משנת 1757, שדרשו חזית אחידה לבניינים שנבנו ליד כיכר הקונקורד וכך נוצר לנו רחוב מקורה באורך של כקילומטר, בעל חזית אחידה של קשתות, שהפכו לסימן ההכר של הרחוב.
לאחר נפילת נפוליאון ה-1 וחזרת המלוכה המשיכו שארל ה-10 (שלט בין השנים 1824-1830) ולואי פיליפ (שלט בין השנים 1830-1848) את הרחבת הרחוב מזרחה, תוך שמירה על החזיתות האחידות. אולם מי שסיים לבנות את הרחוב היה נפוליאון ה-3 (שלט בין השנים 1852-1870) שלא רק המשיך את רחוב ריבולי עד למפגש עם רחוב סנט אנטואן, אלא גם בנה את כיכר הפאלה רויאל (היכן שנמצאת הכניסה למטרו Palais-Royal – Musée du Louvre). אולם להבדיל מקודמיו הוא לא שמר על החזיתות האחידות והקשתות ולכן החלק המזרחי של הרחוב הוא פחות יפה, בעיני, מחלקו המערבי.
עם השנים המשיך רחוב ריבולי להיות עורק תחבורה ראשי ולכן אין זה מפתיע שכאן עובר קו המטרו ה-1, אולם מאז ימי נפוליאון השלישי הרחוב עצמו לא השתנה באופן מהותי.
כעת כאשר אתם מכירים את ההיסטוריה של רחוב ריבולי, הבה נלבש נעליים נוחות ונצא למסע לאורכו.
מסלול טיול ברחוב ריבולי
מפת המסלול
כאן למטה תוכלו למצוא מפה של רחוב ריבולי בה מסומנות האטרקציות המרכזיות וגם מלונות שנמצאים בסביבה (למקרה שתרצו להתגורר שם). אם תרצו המלצות יותר ספציפיות על מלונות ודירות בסביבה, אתם מוזמנים לגלול לסוף הכתבה.