רחוב ריבולי – מסלול טיול ברחוב של שני נפוליאונים

4.3
(7)
תאריך עדכון אחרון: 14/01/25
זמן קריאה משוער: 14 דקות
רחוב ריבולי - מסלול טיול ברחוב של שני נפוליאונים. צילום: צבי חזנוב
לפני שנתחיל עם הכתבה, מתכננים חופשה בפריז?

רחוב ריבולי (Rue de Rivoli), שאורכו כ-3 ק”מ, הוא ללא ספק הלב הפועם של פריז ואחד הרחובות האהובים עלי בבירת צרפת. זהו ציר מזרח-מערב המחבר בין רובע המארה לבין כיכר קונקורד ולאורכו תמצאו לא מעט אטרקציות חלקן מוכרות יותר וחלקן מעט פחות. היום אני רוצה לעזור לכם לגלות לכם את הקסם הפזור לאורך הרחוב הזה.

על מנת לעזור לכם לעשות זאת החלטתי ליצור מעין מסלול טיול (זה לא בדיוק מסלול כי כל מה שתצטרכו לעשות זה ללכת ישר 🙂 ) בו תגלו את כל המקומות המעניינים, הפזורים לאורך הרחוב. כמו כן, מכיוון שמדובר באחד האיזורים הכי מומלצים למגורים בפריז, אני גם אתן לכם כמה המלצות לגבי דירות ומלונות בסוף הכתבה. אולם לפני שנתחיל עם כל זה, הרשו לי לספר לכם כמה מילים על ההיסטוריה של הרחוב המקסים הזה.

ההיסטוריה של רחוב ריבולי

הרחוב נקרא על שם קרב ריבולי, שהתרחש בין ה-14 וה-15 בינואר 1797, ובמהלכו הביס נפוליאון צבא אוסטרי בפיקודו של הגנרל יוזף אלבינצי (József Alvinczi 1735-1810) שניסה להסיר את המצור הצרפתי מעל העיר מנטובה (Mantua). קרב זה נחשב לאחד הקרבות המכריעים במהלך מסע המלחמה הנפוליאוני בצפון איטליה וזמן קצר אחריו נחתם שלום קאמפו פורמיו (Campo Formio), שהביא לצרפת הישגים טריטוריאליים משמעותיים.

נפוליאון בקרב ריבולי. ציור מאת אנרי פליקס עמנואל פיליפוטו (Henri Félix Emmanuel Philippoteaux 1815-1884). התמונה בראשות הכלל
נפוליאון בקרב ריבולי. ציור מאת אנרי פליקס עמנואל פיליפוטו (Henri Félix Emmanuel Philippoteaux 1815-1884). התמונה ברשות הכלל.

כשלוש שנים לאחר קרב ריבולי נפוליאון תופס את השלטון בצרפת והופך לקונסול ראשון, ארבע שנים אחר כך הוא מכתיר את עצמו בתור הקיסר נפוליאון ה-1. את שנות שלטונו הראשונות מקדיש נפוליאון, בין השאר, לבנייה של פריז וחידוש המרקם העירוני. אחת התוכניות שאותן מחליט נפוליאון לממש היא זו של האדריכל שארל דה וויי (Charles De Wailly 1730-1798), משנת 1789, לבנות רחוב שיוביל מכיכר הקונקורד ועד רחוב סנט אנטואן (Saint Antoine), עורק התחבורה הראשי של המארה.

נפוליאון פנה לזוג הארכיטקטים המועדפים עליו שארל פרסייה (Charles Percier 1764-1838) ופייר פונטן (Pierre-François-Léonard Fontaine 1762-1853) וביקש מהם לתכנן את החלק המערבי של הרחוב. שני האדריכלים החליטו לאמץ את ההנחיות משנת 1757, שדרשו חזית אחידה לבניינים שנבנו ליד כיכר הקונקורד וכך נוצר לנו רחוב מקורה באורך של כקילומטר, בעל חזית אחידה של קשתות, שהפכו לסימן ההכר של הרחוב.

החזיתות האחידות והקשתות של רחוב ריבולי (צולם מתוך מוזיאון הלובר על ידי צבי חזנוב).
החזיתות האחידות והקשתות של רחוב ריבולי (צולם מתוך מוזיאון הלובר על ידי צבי חזנוב).

לאחר נפילת נפוליאון ה-1 וחזרת המלוכה המשיכו שארל ה-10 (שלט בין השנים 1824-1830) ולואי פיליפ (שלט בין השנים 1830-1848) את הרחבת הרחוב מזרחה, תוך שמירה על החזיתות האחידות. אולם מי שסיים לבנות את הרחוב היה נפוליאון ה-3 (שלט בין השנים 1852-1870) שלא רק המשיך את רחוב ריבולי עד למפגש עם רחוב סנט אנטואן, אלא גם בנה את כיכר הפאלה רויאל (היכן שנמצאת הכניסה למטרו Palais-Royal – Musée du Louvre). אולם להבדיל מקודמיו הוא לא שמר על החזיתות האחידות והקשתות ולכן החלק המזרחי של הרחוב הוא פחות יפה, בעיני, מחלקו המערבי.

עם השנים המשיך רחוב ריבולי להיות עורק תחבורה ראשי ולכן אין זה מפתיע שכאן עובר קו המטרו ה-1, אולם מאז ימי נפוליאון השלישי הרחוב עצמו לא השתנה באופן מהותי.

כעת כאשר אתם מכירים את ההיסטוריה של רחוב ריבולי, הבה נלבש נעליים נוחות ונצא למסע לאורכו.

מסלול טיול ברחוב ריבולי

מפת המסלול

כאן למטה תוכלו למצוא מפה של רחוב ריבולי בה מסומנות האטרקציות המרכזיות וגם מלונות שנמצאים בסביבה (למקרה שתרצו להתגורר שם). אם תרצו המלצות יותר ספציפיות על מלונות ודירות בסביבה, אתם מוזמנים לגלול לסוף הכתבה.

לפתיחת המפה במסך מלא לחצו כאן

את הטיול נתחיל מחוץ לאוטל דה ויל והדרך הקלה ביותר להגיע לשם היא באמצעות קו מטרו מספר 1 (יורדים בתחנה Hôtel de Ville).

הגעתם? בואו נצא לדרך!

בית העיריה המפואר של פריז

אנחנו מתחילים את הטיול שלנו ברחבה של האוטל דה ויל, עיריית העל של פריז (לפריז יש עשרים עיריות, אחת לכל רובע).

בניין האוטל דה ויל, עיריית העל של פריז. צילום: יואל תמנליס
בניין האוטל דה ויל, עיריית העל של פריז. צילום: יואל תמנליס

לצערי לא ניתן לבקר באוטל דה ויל מחוץ לימי המורשת, אולם אם תרצו להכיר טוב יותר את סיפורו המרתק של הבניין שנבנה, נשרף ונבנה שוב ושל הכיכר שלפניו, בה הוצאו להורג אנשים בכל מיני דרכים יצירתיות, אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה הוטל דה ויל (Hôtel de Ville) – כי גם עיריית פריז צריכה ארמון.

לצפות על פריז מלעלה

כתובת: Square de la Tour Saint-Jacques

המשיכו ברחוב ריבולי עד שתגיעו לגינה מקסימה שבמרכזה עומד מגדל עתיק. זהו מגדל סן ז’אק, השריד היחידי שנותר מכנסיית סן ז’אק דה לה בושרי (Église Saint Jacques de la Boucherie) שעמדה כאן עד שלהי המאה ה-18.

פסלו של בלז פסקל שנמצא לרגלי מגדל סן ז'אק. צילום: צבי חזנוב
פסלו של בלז פסקל שנמצא לרגלי מגדל סן ז’אק. צילום: צבי חזנוב

הכנסייה הזאת נבנתה בימי הביניים והייתה שייכת לגילדת הקצבים. אחד מהפטרונים העיקריים של הכנסייה, היה לא פחות ולא יותר מניקולא פלמל (Nicolas Flamel 1330-1418), אחד האנשים העשירים בפריז, שהותיר אחריו את בית ניקולא פלאמל ברחוב Montmorency, בית שנחשב כיום לעתיק ביותר בפריז.

אם יש לכם נטיות מזוכיסטיות או סתם מתחשק לכם לצפות על פריז מלמעלה, אתם תשמחו לדעת שניתן לטפס על המגדל (ניתן לקנות כרטיסים באתר הזה). מדובר ב 300 מדרגות אותן יצא לי לעלות ואני יכול להעיד שהנוף בהחלט שווה את המאמץ (ועל הדרך אולי הצלחתי לשרוף קלוריות של רבע קרואסון שאכלתי קודם).

הפרנקופיל צופה על פריז מפסגת מגדל סן ז'אק
הפרנקופיל צופה על פריז מפסגת מגדל סן ז’אק

דבר אחרון לפני שנמשיך הלאה, במידה ותרצו להכיר יותר לעומק את סיפורו של מגדל סן ז’אק, אני ממליץ לקרוא את כתבתו של עמירם צברי על המגדל.

כשאומנים מודרניים משתלטים על בניין

כתובת: 59 Rue de Rivoli

ועכשיו, כמו שאמרו החברה האלמותיים של מונטי פייטון, משהו שונה לגמרי. המשיכו ללכת מערבה ברחוב ריבולי עד שתגיעו לבניין מספר 59. כשתסתכלו על החזית מיד תבינו, שלמרות שמדובר בבניין הוסמני טיפוסי, אין הוא דומה לאף בניין אחר בפריז.

חזית הבניין ברחוב ריבולי 59. צילום: יואל תמנליס
חזית הבניין ברחוב ריבולי 59. צילום: יואל תמנליס

המקום משמש בתור קומונה של אמנים מאז שנת 1999 והוא מהווה מרכז יצירה תוסס המאכלס כ-30 אמנים מרחבי העולם. הבניין מתפרש על פני שש קומות (זהירות: אין מעלית) ומכיל סדנאות אמנים (אטלייה) הפתוחות לקהל הרחב.

המקום פתוח לציבור ללא תשלום מדי יום בין השעות 13:00 ל-20:00 ואם אתם חובבי אומנות אוונטגרדיט אתם חייבים לבקר שם. הנה סרטון קצר שיראה לכם מה מחכה לכם בפנים:

הפסל לזכר הטבח הגדול של פריז

כתובת: Rue de Rivoli 156

אנחנו ממשיכים הלאה מערבה ועל הדרך חוצים את הכביש. כשתגיעו למספר 156 תמצאו פסל לזכרו של גספאר דה קוליני, שבא לציין את אחד הפרקים האפלים ביותר בהיסטוריה הצרפתית.

פסלו של גספאר דה קוליני. צילום: צבי חזנוב
פסלו של גספאר דה קוליני. צילום: צבי חזנוב

החל משנות ה-60 של המאה ה-16 התחוללה בצרפת מלחמת אזרחים בין הקתולים לפרוטסטנטים, כאשר את הקתולים מנהיג הדוכס מגיז (Duc de Guise) ואילו את הפרוטסטנטים מנהיגים אנרי מנאוורה (לעתיד המלך אנרי ה-4) והאדמירל גספאר דה קוליני (1519-1572 Gaspard de Coligny).

בשנת 1572 מציעה קתרין דה מדיצ’י, המלכה האם של צרפת, שאנרי, מנהיג הפרוטסטנטים, יתחתן עם בתה מרגריט דה ולואה וכך יבוא הקץ על מלחמת האזרחים בין הקתולים לפורטסטנטים. כמעט כל מנהיגי הפרוטסטנטים התאספו בפריז על מנת לחגוג את הנישואים הללו, מבלי לדעת שהם נכנסים למלכודת.

בתחילה רצתה המלכה לרצוח רק את גספאר דה קוליני, בו ראתה אדם מסוכן, שעלול היה לגרום למלחמה עם הספרדים, ולכן שלחה אליו מתנקש. אולם ניסיון הרצח נכשל וגספאר דה קוליני נפצע פצעים קלים. בזמן שכולם חיפשו את המתנקש, והיה ברור למלכה שהעקבות יובילו אליה, היא החליטה לבצע טבח בפרוטסטנטים ולנסות לחסל את הבעיה הזאת אחת ולתמיד.

האות לתחילת הטבח ניתן ב 24 באוגוסט, כאשר הפעמון של כנסיית סן ז’רמן לוקסרואה (Saint Germain l’Auxerois), צילצל 3 פעמים. הקתולים, שקודם לכן סימנו את הבתים בהם התגוררו הפרוטסטנטים, התנפלו עליהם וטבחו בהם באכזריות.

טבח ברתולומיאו הקדוש. ציור מאת פרנסואה דובואה. הציור הוא ברשות הכלל
טבח ברתולומיאו הקדוש. ציור מאת פרנסואה דובואה. הציור הוא ברשות הכלל

אחד מהאנשים שנרצחו ראשונים היה גספאר דה קוליני. הוא נזרק מחלון ביתו ונפל לחצר. בעודו גוסס ראשו נכרת על ידי הדוכס דה גיז. ראשו של קוליני נשלח למלכה קתרין דה מדיצ’י והיא, בתורה, שלחה אותו לאפיפיור, כה גאה הייתה ברצח. הטבח של ברתולומיאו הקדוש נמשך בפריז במשך כ-3 ימים והתפשט לשאר צרפת שם המשיך לגבות קורבנות עד אוקטובר. ישנו ויכוח לגבי כמה פרוטסטנטים נרצחו והמספר נע בין 5000-30,000, אך אין ספק שמדובר באחד הפרקים האפלים ביותר בהיסטוריה של צרפת, לצד תקופת הטרור או השבוע המדמם של 1871.

כנסיית Saint Germain l'Auxerois. צילום: צבי חזנוב
כנסיית Saint Germain l’Auxerois. צילום: צבי חזנוב

הסיבה שהפסל של קוליני נמצא כאן היא שהכנסיה שבחצרה נמצא הפסל (הכניסה אליה היא מרחוב סנט אונורה) היא כנסייה שהפכה לפרוטסטנטית והם אלו שבמאה ה-19 החליטו להקים את הפסל לזכרו של קוליני. לא כל כך קל להיכנס לכנסיה הזאת כי היא סגורה רוב הזמן, אולם אתם יותר ממוזמנים לסטות לרגע מהמסלול ולבקר בכנסיית סן ז’רמן לוקסרואה, אחת הכנסיות היפות בפריז (לטעמי), שנמצאת במרחק הליכה מאוד קצר מהיכן שאתם נמצאים.

אם תבקרו בכנסיה, אולי תשימו לב לגינה קטנה שנמצאת ממש בכניסה. זוהי גינה חדשה לגמרי, עליה סיפרה לי רותי שמעוני, והיא מוקדשת לנטבחי טבח ברתולומיאו הקדוש.

שלט הגינה לזכר הפרוטסטנטים שנרצחו בזמן טבח ברתולומיאו הקדוש. צילום: רותי שמעוני
שלט הגינה לזכר הפרוטסטנטים שנרצחו בזמן טבח ברתולומיאו הקדוש. צילום: רותי שמעוני

ואחרי שסיפרנו לכם טבח ברתולומיאו הקדוש ועל מותו הנוראי של קוליני, אם אתם חושבים שהוא היה קדוש מעונה, הייתי ממליץ לכם לקרוא את הכתבה של יגאל ליברנט עליו ואולי פתאום תראו אותו באור אחר לחלוטין.

פאלה רויאל

כתובת: Place du Palais Royal

המשיכו הלאה עד שתגיעו ל Place du Palais Royal. מדרום תמצאו את מוזיאון הלובר, עליו אכתוב עוד רגע, אך מימינכם תמצאו את הפאלה רויאל.

Place du Palais Royal. צילום צבי חזנוב
Place du Palais Royal. צילום צבי חזנוב

את הפאלה רויאל בנה הקרדינל רישליה ומאוחר יותר הוא הפך למעון הרשמי של הדוכס מאורליאן, אחיו של לואי ה-14, ושל צאציו. לארמון הזה ישנה היסטוריה ארוכה ומרתקת ולכן לא אוכל לכתוב את כולה כאן. אולם אם אתם מעוניינים להכיר אותה ו/או לבקר במקום אתם מוזמנים להיכנס לכתבה פאלה רויאל: מדריך למבקרים וההיסטוריה הססגונית של הארמון והגן.

מוזיאון הלובר

אנחנו נשארים באותה כיכר ומסתכלים דרומה. מה שאתם רואים כאן הוא האגף הצפוני של מוזיאון הלובר, אותו בנה הקיסר נפוליאון ה-3.

חלק מהאגף הצפוני של הלובר אותו ניתן לראות מאחורי שלט של הכניסה למטרו לתחנת Palais-Royal - Musée du Louvre. צילום: צבי חזנוב
חלק מהאגף הצפוני של הלובר אותו ניתן לראות מאחורי שלט של הכניסה למטרו לתחנת Palais-Royal – Musée du Louvre. צילום: צבי חזנוב

בדיוק כמו במקרה של הפאלה רויאל, גם כאן תקצר היריעה מלכתוב על המוזיאון החשוב הזה ולכן אם החלטתם לבקר בו, או אתם סתם מעוניינים להכיר את ההיסטוריה המרתקת שלו, אתם מוזמנים להיכנס לדף מוזיאון הלובר.

כיכר הפירמידות וסיפורה הטראגי של דוגמנית הפסל של ז’אן ד’ארק

כתובת: Place des Pyramides

המשיכו מערבה תוך כדי שאתם מדלגים על חנויות התיירים שינסו למכור לכם דגמים מיניאטוריים של מגדל אייפל ושטויות אחרות, והגיעו ל”כיכר הפירמידות” (Place des Pyramides).

הכיכר הזאת נבנתה על ידי נפוליאון הראשון ונפתחה לציבור בשנת 1801. בתחילה היא נקראה כיכר ריבולי אך בשנת 1932 הוחלט לשנות את שמה לכיכר הפירמידות, על שם קרב הפירמידות שהתרחש ב 21 ביולי 1798. במהלך קרב זה ניצח צבאו של נפוליאון, שמנה בין 20-30 אלף איש, צבא ממלוכי שמנה כ-40,000 חיילים. זהו אחד הנצחונות המכריעים של נפוליאון במהלכו הצבא הצרפתי ספג כ-40 הרוגים בלבד ואילו הממלוכים ספגו כ-10,000 הרוגים. לאחר הקרב הזה נפוליאון נכנס לקהיר ומאוחר יותר יצא למסע בארץ ישראל, אבל זה כבר סיפור אחר.

קרב הפירמידות. ציור מאת אנטואן ז'אן גרו. הציור נמצא בנחלת הכלל
קרב הפירמידות. ציור מאת אנטואן ז’אן גרו. הציור נמצא בנחלת הכלל

לפני שנמשיך חובה לספר לכם שלמען האמת, הקרב הזה לא נערך למרגלות הפירמידות, כפי שאולי ניתן לחשוב, אלא באמבבה (Embabeh) סמוך לנהר הנילוס, אולם “קרב אמבבה” נשמע סקסי פחות מקרב הפירמידות ולכן נפוליאון החליט לקרוא לקרב על שם קברי הפרעונים, שאותן ניתן היה לראות משדה הקרב.

במרכז הכיכר תמצאו את פסלה של ז’אן ד’ארק אותה פיסל עמנואל פרמיה (Emmanuel Frémiet 1824-1910) בשנת 1874.

פיסלה של ז'אן ד'ארק מאת עמנואל פרמייה. צילום: צבי חזנוב
פיסלה של ז’אן ד’ארק מאת עמנואל פרמייה. צילום: צבי חזנוב

הפסל הוצב כאן מכיוון שלא רחוק מכאן נפצעה ז’אן ד’ארק בזמן שצרה על העיר פריז. לפסל הזה ישנו סיפור טראגי-אירוני. שמה של הדוגמנית של הפסל הזה היה אמה ז’ירו (Aimée Girod 1856-1937) וכמו ז’אן ד’ארק היא נולדה בחבל לוריין לא הרחק מדומרמי (Domremy), מקום לידתה של “הבתולה מאורליאן. הדמיון לא הסתיים כאן ובאופן טראגי, גם הדוגמנית של הפסל מצאה את מותה בשריפה (היא כמובן לא הוצאה להורג אלא נשרפה למוות כתוצאה מדליקה שפרצה בביתה).

אולם כאן הסיפור של הפסל לא הסתיים. כאשר הוצג הפסל לקהל הרחב הוא ספג לא מעט ביקורת על כך שהסוס גדול מידי וז’אן ד’ארק קטנה מידי. עמנואל פרמייה החליט לחזור לשולחן השרטוט ולצקת דגם חדש של הפסל, שאותו הציגו בעיר נאנסי (Nancy) שבחבל לוריין. לאחר שהפסל הזה זכה לתגובות חיוביות הוא יצק פסל נוסף והציב אותו בכיכר בשנת 1899, וזהו הפסל שמוצב כאן היום.

דרך אגב, אם תרצו להכיר טוב יותר את סיפורה של ז’אן ד’ארק אתם מוזמנים להקשיב להרצאתו של אלון קליבנוב ז’אן ד’ארק מכשפה או קדושה.

חנות הספרים האהובה עלי בפריז

כתובת: 224 Rue de Rivoli

המשיכו הלאה עד שתגיעו לחנות הספרים האהובה עלי בפריז: גליניאני (Galignani)!

חנות הספרים גליניאני. צילום: צבי חזנוב
חנות הספרים גליניאני. צילום: צבי חזנוב

את החנות הזאת הקים ג’ובאני אנטוניו גליניאני (Giovanni Antonio Galignani 1757-1826), אנגלי ממוצע איטלקי, שהגיע לפריז בשנת 1801 במטרה למכור ספרים באנגלית. לכאורה למכור ספרים באנגלית בבירת צרפת נראה כמו התאבדות עסקית. אולם למזלו הגדול שנה מאוחר יותר פרץ שלום אמיין וגדודי תיירים אנגלים שטפו את רחובות פריז וחיפשו מקום לקרוא ספר או עיתון וגליניאני היה שם לספק את צורכיהם.

גליניאני ובניו המשיכו ללכת מחיל אל חיל לאחר סיום המלחמות הנפוליאוניות והם אף יסדו עיתון מצליח בשפה האנגלית ששרד, בגלגולים שונים, עד 1904. החנות הזאת מנוהלת עד היום על ידי צאצאיו ומציעה שפע של ספרים בצרפתית (בחלק הקדמי של החנות) ובאנגלית (בחלק האחורי).

אין ביקור אחד בפריז שבו אני לא מקדיש לפחות חצי שעה לחנות המקסימה הזאת ואם אתם ביבליופילים לא פחות מזה שאתם פרנקופילים, אני ממליץ לכם בחום לבקר כאן.

החנות פתוחה בין שני-לשבת בשעות 10:00-19:00. המקום סגור ביום ראשון.

בית התה שהפך לקלישאה תיירותית

כתובת: 226 Rue de Rivoli

צמוד לחנות הספרים גליניאני נמצא בית התה המפורסם אנג’לינה (Angelina), או שמה נקרא לו רומפלמאייר (Rumpelmayer)?

כן, כאשר המקום נפתח בשנת 1903 אכן קראו לו כך, על שם הבעלים אנטון רומפלמייר (Anton Rumpelmayer 1832-1914) קונדיטור אוסטרי, שהחליט להגר לפריז ולפתוח שם בית תה. העסק שלו, שקיבל מאוחר יותר את שמה של בתו, הפך מהר מאוד להצלחה מסחררת בקרב שמנה וסלתה של פריז (קוקו שאנל הייתה יושבת שם כמעט כל יום).

בשנת 1963 מכרה משפחת רומפלמייר את המקום ולאט לאט אנג’לינה הלכה וירדה מגדולתה והפכה לסוג של קלישאה תיירותית. תרבות האינסטגרם והטיקטוק גרמו לכך שכמעט בכל רגע שתגיעו לשם תראו תור ארוך של אנשים ותחשבו שאולי מחלקים שם זהב בחינם. אולם לצערי לא זה המצב, המקסימום שתוכלו למצוא שם זה את עוגת המון בלאן המפורסמת שלהם ושוקו בינוני, וכל זאת במחירים מופקעים.

אולם, בדיוק כמו מגדל אייפל, אם אף פעם לא הייתם שם בוודאי תרגישו צורך לבקר במקום ולו פעם אחת. במקרה כזה תשמחו לדעת שהמקום פתוח כל יום מ 08:00 ועד 19:00 (בסופ”ש הוא פתוח עד 19:30).

מלון לה מריס (Le Meurice)

כתובת: 228 Rue de Rivoli

ממש ליד אנג’לינה תמצאו את Le Meurice, אחד המלונות היוקרתיים של פריז. כמו חנות גליניאני, שנמצאת לא הרחק משם, גם המלון הזה נבנה על מנת לספק את התיירות האנגלית בצרפת.

בשנת 1771 פתח שארל אוגוסטן מריס (Charles-Augustin Meurice) פונדק דרכים בקאלה על מנת לדאוג לאנגלים עשירים שנסעו לנפוש בצרפת. לאחר נפילתו הסופית של נפוליאון, בשנת 1815 הקים מריס, שהיה אז בן 77, את בית המלון הפריזאי הראשון שלו.

חדר האוכל של מלון לה מריס. צילום: צבי חזנוב
חדר האוכל של מלון לה מריס. צילום: צבי חזנוב

בתחילה שכן בית המלון ברחוב סנט אונורה ובשנת 1835 הוא עבר למשכנו הנוכחי. במהלך השנים אירח המלון שורה ארוכה של אנשים מפורסמים ובהם המלכה ויקטוריה, ואף אהוד ברק, בהיותו שר ביטחון שכר פה קומה עבורו ועבור פמליתו, במהלך אחד הסלונים האוויריים בפריז (על חשבונכם כמובן).

במהלך הכיבוש הגרמני התגורר כאן המושל הצבאי וכאן, בשנת 1944, התרחשה דרמה אמיתית. המושל, פון שולטיץ (Dietrich von Choltitz 1894-1966) קיבל פקודה מאת היטלר להרוס את פריז והחל בהכנות לכך. איך כל זה נגמר? בשביל זה תצטרכו לקרוא את הכתבה כשפריז כמעט ונשרפה.

אם הפרוטה מצויה בכיסכם אתם יותר ממוזמנים להתגורר כאן ואם תחפשו דרך פחות יקרה לחוות את המקום אתם מוזמנים לנסות את ארוחת הבוקר המפורסמת של המקום, עם פטיסרי של השף פטיסייה המפורסם סדריק גרולה, שעלתה כ-65 יורו לאדם (פעם אחרונה שבדקתי).

אוטל סן פלורנטן

כתובת: 2 Rue Saint Florentin

אומנם הכניסה לארמון הזה נמצאת ברחוב סן פלורנטן, אך החזית של חדרי המגורים שלו יוצאים אל רחוב ריבולי, ושם גם תגלו שלט שאומר שבארמון הזה נחתמה, ב 3 באפריל 1948, תוכנית מרשאל, שאחראית על שיקומה של אירופה אחרי מלחמת העולם השנייה.

אחד מהחדרים של אוטל סן פלורנטן. צילום: רונן סאס
אחד מהחדרים של אוטל סן פלורנטן. צילום: רונן סאס

אולם, עם כל הכבוד לתוכנית מרשאל, הארמון הזה נכנס להיסטוריה בזכות שר חוץ אחר לגמרי. אני מתכוון כמובן לשארל מוריס דה טליראן (Charles-Maurice de Talleyrand-Périgord 1754-1838), אולי הפוליטיקאי המוכשר ביותר בכל ההיסטוריה האנושית, מכיוון שהוא הצליח לשרוד ולשגשג בתקופת שלטונם של לואי ה-16, המהפכה הצרפתית, נפוליאון וכל מלכי צרפת ששלטו לאחר נפילת הקיסרות הראשונה.

מכיוון שברוב המקרים כיהן בתור שר חוץ הפך הארמון הזה למרכז של תככים דיפלומטיים ושם התארחו שמנה וסלתה של אירופה, ובהם הצאר אלכסנדר ה-1. כך כתב על המקום ויקטור הוגו:

בארמון הזה, כעכביש בקוריו, הוא פיתה ולכד בזה אחר זה גיבורים, הוגים, כובשים, נסיכים, קיסרים, בונפרטה, סייז, מאדאם דה סטאל, שאטובריאן, בנימין קונסטנט, אלכסנדר מרוסיה, גיום מפרוסיה, פרנסואה מאוסטריה, לואי ה-18, לואי פיליפ, וכל הזבובים המזהיבים והנוצצים המזמזמים בהיסטוריה של ארבעים השנים האחרונות. כל הנחיל הנוצץ הזה, מהופנט על ידי מבטו החודר של האיש הזה, עבר בתורו מתחת לשער הקודר הזה הנושא על גבי הארכיטקטורה שלו את הכתובת: הוטל טלירן

לצערי ביום יום לא ניתן לבקר שם, מכיוון שהארמון שייך לקונסוליה האמריקאית, אולם אם הגעתם לפריז במהלך ימי המורשת, הרי שיתכן ויתמזל מזלכם, ואם תעמדו מספיק זמן בתור, תוכלו להציץ פנימה.

כיכר קונקורד

כתובת: Place de la Concorde

הגענו לכיכר קונקורד, שם מסתיים הרחוב ושם מסתיים גם הטיול שלנו.

אחת המזרקות של כיכר הקונקורד. צילום: צבי חזנוב
אחת המזרקות של כיכר הקונקורד. צילום: צבי חזנוב

הכיכר הזאת עברה לא מעט תהפוכות מאז שנפתחה בתור כיכר לואי ה-15 בשנת 1757 וראתה לא מעט הרג ודם לפני שהפכה לכיכר היפהפייה אותה כולנו מכירים.

מכיוון שההיסטוריה של הכיכר הזאת ארוכה מכדי להכניס אותה לכתבה הזאת, הרשו לי להמליץ לכם להיכנס לכתבה על כיכר הקונקורד, שם תמצאו לא רק מידע היסטורי אלא גם לא מעט מידע תיירותי, כולל מסלולי טיול שמתחילים שם ויכולים להוות המשך לטיול שלכם היום (אם עוד לא נפלתם מהרגליים אחרי כל הצעידה הזאת).

בונוס 1: אוטל דה לה מרין

כתובת: 2 Place de la Concorde

אם כבר הגעתם לכיכר הקונקורד, ולא ביקרתם במוזיאון הלובר, הרשו לי להמליץ לכם על מה שאני קורא “מוזיאון ביס”, דהיינו מוזיאון קטן אותו ניתן לראות בשעה או אף פחות מכך (להבדיל מהלובר שידרוש מכם ימים ואף שבועות על מנת באמת לראות את כל מה שהוא מציע).

אחד מחדרי השינה המפוארים באוטל דה לה מרין. צילום: רונן סאס.
אחד מחדרי השינה המפוארים באוטל דה לה מרין. צילום: רונן סאס.

אני כמובן מדבר על אוטל דה לה מרין (Hôtel de la Marine), אחד הארמונות המפוארים שצופים אל הקונקורד, שנפתח לקהל הרחב בשלהי תקופת הקורונה. מדובר במוזיאון כיפי מאוד, שמשלב לא רק ריהוט תקופתי וצפיה מהמרפסת אל כיכר הקונקורד אלא גם שימוש באמצעי מולטימדיה מתקדמים, שהופכים את הביקור למהנה במיוחד.

מכיוון שמדובר במוזיאון מאוד פופולרי מומלץ בחום להזמין כרטיס מראש וניתן לעשות זאת באמצעות הקישור הזה.

אם תרצו להכיר טוב יותר את ההיסטוריה של הארמון הזה אתם מוזמנים לקרוא את כתבתו של רונן סאס אוטל דה לה מרין – ספינת הדגל החדשה של המוזיאונים בפריז.

בונוס 2: גני הטווילרי

כתובת: Place de la Concorde (אבל יש כניסות נוספות)

אם כבר הגעתם לכיכר הקונקורד ובא לכם לנוח מעט מכל ההליכה הזאת, מדוע שלא תיכנסו לגני הטווילרי, אותם בוודאי ראיתם בזמן שטיילתם לאורך חלקים מרחוב ריבולי?

רחוב ריבולי מצולם מתוך גני טווילרי. צילום: צבי חזנוב
רחוב ריבולי מצולם מתוך גני טווילרי. צילום: צבי חזנוב

כמו לכיכר הקונקוד, גם לגני הטווילרי, שנטיעתם החלה במאה ה-16, יש היסטוריה ארוכה ומרתקת. אז מה דעתכם למצוא לכם איזה ספסל, להתיישב בניחותא ולקרוא את הכתבה גני טווילרי הגן הציבורי הראשון של פריז?

לינה ברחוב ריבולי ובסביבה הקרובה

כאמור, העובדה שריבולי הוא אחד הרחובות המרכזיים בפריז, הופכת אותו לאיזור מצויין למגורים (במיוחד אם זו הפעם הראשונה שלכם בעיר האורות). במידה והחלטתם להתגורר בסביבה הנה כמה המלצות שלי:

מלונות מומלצים ברחוב ריבולי

ישנם לא מעט מלונות שנמצאים ברחוב ריבולי, או קרובים מאוד אליו, ותוכלו למצוא אותם במפה של המסלול, שנמצאת בתחילת הכתבה. אולם, אם יורשה לי, אשמח להמליץ לכם על שני בתי מלון שאני אוהב במיוחד:

Hôtel De Nice

Hôtel De Nice. צילום: Booking.com
Hôtel De Nice. צילום: Booking.com
לפני שנמשיך עם הכתבה
מי רוצה להיות פרנקופיל?
הצטרפו אלי להרצאה אינטרקטיבית על החלקים הפיקנטיים והסודיים של התרבות הצרפתית.

תאריך: 03.03.2025
שעות: 20:00-21:30
כתובת: מלון לינק, שאול המלך 39, תל אביב

3.3.2025

המלון הזה נמצא לא הרחק מהיכן שהמסלול הזה מתחיל ואני אוהב אותו במיוחד. הסיבות לכך הן המיקום, השירות הנהדר, מראה הוינטג’ המיוחד שלו והמחיר, יחסית למיקום, שהוא יותר מסביר. אז אם יש שם חדרים פנויים ואתם לא מחפשים מלון עם מראה מודרני, אלא אוהבים את התחושה של מסע בזמן, זה לגמרי המלון בשבילכם.

Hôtel Brighton

Hôtel Brighton - Esprit de France

אם אתם מחפשים לכם מלון מפנק יותר, הרשו לי להמליץ על מלון ברייטון שמשקיף על גני הטווילרי, ונמצא בקצה המערבי של רחוב ריבולי. התגוררתי שם בעבר ונהנתי מכל רגע. אני ממליץ על המלון בזכות המיקום המנצח, החדר הגדול יחסית בו הייתי (מומלץ לנסות לקחת חדר עם נוף לטווילרי, כי לרוב אלו החדרים הגדולים יותר) והן בזכות השירות. ארוחת הבוקר, לעומת זאת הייתה די בינונית, אז הייתי שוקל לוותר עליה ולאכול במקום אחר.

דירות מומלצות לא הרחק מרחוב ריבולי

במידה ותרצו להתגורר בדירה לא הרחק מרחוב ריבולי, הרשו לי להמליץ לכם על הדירות של אודי. אלו הן דירות מפנקות ומאובזרות היטב בבעלות ישראלית ועם שירות קונסיירז’ פשוט מצויין. בשנים האחרונות אני נוהג להתאכסן בדירות שלו בכל פעם שאני מגיע לפריז ואף פעם לא מתאכזב.

לאודי ישנן מספר דירות שקרובות מאוד לרחוב ריבולי:

  • 3 דירות ברחוב Simon Le Franc ודירה ברחוב Beaubourg, שנמצאות לא הרחק ממרכז פומפידו אך גם במרחק של מספר דקות הליכה מרחוב ריבולי עצמו.
  • שתי דירות ברחוב Saint Croix de la Bretonnerie, שגם הן נמצאות במרחק קצר מאוד מרחוב ריבולי
  • דירה מפוארת ב Rue Royale, שנמצא במרחק מספר צעדים מכיכר הקונקורד ורחוב ריבולי

תוכלו למצוא מידע על כל אחת מהדירות אותן הזכרתי באתר הדירות של אודי.

איזה ציון תתנו לכתבה?

ציון ממוצע 4.3 / 5. דירוג הכתבה: 7

אף אחד עוד לא דירג את הכתבה. רוצה להיות ראשונ/ה?

מצטער לראות שלא אהבת את הכתבה

אשמח מאוד לדעת מה לא אהבת בכתבה הזאת

איך אוכל לשפר את הכתבה?

כל מה שדרוש לצורך תכנון חופשה מושלמת בפריז

הזמינו כרטיסים לאטרקציות המועדפות עליכם ובעת מעמד הקנייה הכניסו את הקוד FRANCOPHILE5 ותקבלו 5% הנחה

הזמינו כרטיסים למופעים המועדפים עליכם ובעת מעמד הקנייה הכניסו את הקוד FRANCOPHILE5 ותקבלו 5% הנחה

למטה תמצאו כמה מהסיורים הקולינריים הכי פופולריים בפריז

Powered by GetYourGuide
ניווט מהיר

הטבות מיוחדות לפרנקופילים

דירות מעולות בפריז בבעלות ישראלית
אלו הן הדירות בהן אני מתגורר בפריז ואני ממליץ עליהן בחום בזכות השירות, האיבזור והמיקום המעולה של כל אחת מהדירות. אם תזמינו ישירות מהאתר תקבלו מחיר נמוך בעד 30% יחסית לאותן דירות ב AIRBNB.
5% הנחה על הזמנת כרטיסים לאטרקציות ומופעים
ליחצו על הכפתור למטה, הזמינו כרטיסים לאטרקציות ומופעים ובמעמד התשלום הכניסו את הקוד FRANCOPHILE5 ותקבלו את ההנחה
שבועיים של לימודי צרפתית חינם
באמצעות Frantastique תוכלו ללמוד צרפתית בקצב שלכם ואף לתרגל אותה באמצעות AI. השגתי לכם שבועיים חינם אז שווה לכם לנסות.
שבוע חינם ללימודי צרפתית בזום
כאשר תדברו או תתכתבו עם נופר בווטסאפ, ציינו שאתם פרנקופיל אנונימי ותזכו בשבוע שלם של שיעורים אצלה ללא תשלום!
הפרנקופיל צופה על פריז מפסגת מגדל סן ז'אק

מי רוצה להיות פרנקופיל???

הרצאה אינטרקטיבית על תרבות צרפת

זוהי לא סתם עוד הרצאה על היסטוריה, קולינריה וספרות, אלא הרצאה שבה אני ואתם יחד מגלים כמה מהסיפורים הכי פיקנטיים של תרבות צרפת, שכנראה אך אחד לא סיפר לכם

תאריך: 16.02.2025
שעות: 19:00-22:00
כתובת: רחוב החשמונאים 93, תל אביב