כששאלו את דעתו של השגריר הרוסי יקוב דולגורוקוב על מלך השמש היא הסתכמה במשפט: “מסריח כמו חיה”. לא נורא דיפלומטי מצדו, אבל רוסי בן זמנו, שרגיל לסאונה לפחות פעם בשבוע, אכן התקשה לעמוד לצד סמל היופי והזהר הצרפת. ואכן, עדויות רבות תומכות בקביעה זו – חרף גאלונים של בושם, ועשרות צרורות של פרחים ועשבים שהוסתרו בגלימותיו, נוכחותו של לואי הארבעה-עשר הורחה עד לפני שנצפתה בעיניים. זה בגלל שהוא התקלח פעמיים בחייו.
הפרדוקס של מצב בריאותו של לואי ה-14
זהו, לפחות, המשפט המפורסם לגביו, אבל כהיסטוריונים, אנו יודעים לבטח שבין 1647 לבין 1711 (היינו בפרק זמן של 64 שנים), המלך נטל אמבטיה חמה אחת (1!). כיצד אנו יודעים זאת? ובכן, לרשותנו עומד “ירחון בריאותו של המלך” (Journal de Santé du Roi) שנוהל בידי צוות רופאיו: אנטואן ואלו, אנטואן דה אקווין וגי-כרסן פאגון, והירחון הזה חושף פרדוקס מרתק – חרף העובדה שלואי הארבעה-עשר היה אחד מן המלכים הכי מאריכי-חיים (נפטר בגיל 77, אחרי 72 שנים על כס המלוכה הצרפתי), בריאותו, שירש משורה ארוכה של מלכים חולים, הייתה על הפנים.
המלך סבל מהתעלפויות, סכרת, מיגרנות, שגרון, חצבת – וזה עוד היה החלק הנסבל יחסית. יתר הצרות עם בריאותו הביאה לו תשוקתו למזון והרפואה בת-זמנו. הכול התחיל בתיאבון הבריא הרבה יותר מדי של המלך – הדוכסית מאורליאן כותבת בזיכרונותיה
פעמים רבות ראיתי את המלך אוכל ארבע צלחות של מרק מסוגים שונים; שכווי שלם; חוגלה, צלחת גדולה של סלט, כבש צלוי ברוטב ושום, כמה פיסות הגונות של מותן-חזיר, צלחת מאפים, ולאחר-מכן קצת פירות וריבות.
תיאבון בריא נחשב בצרפת לסגולה מבורכת, בייחוד כשהדבר נגע למלך, ואנשי החצר התמוגגו למראה המלך הזולל בלי הפסקה. המנהג הזה השתמר עד לזקנתו. פאגון מתאר בירחון, בשנת 1679:
מגוון הדברים שהמלך מערבב בארוחת הערב, כמו כמה סוגי מרקים ובשרים, סלטי מלפפונים, חסות ועשבים, מתובלים בהמון מלח ופלפל וחומץ חזק מאוד, בכמויות גדולות ועם המון גבינה מעל הכול, אלה מייצרים בבטנו פרמנטציה שקשה מאוד להתמודד עמה.
על-פי כל העדויות, אפשר להסיק שלמלך השמש היו תולעים, אבל הרופאים לא טיפלו בהן, אלה הסתפקו בהתקנת חוקנים. הרבה חוקנים. כשלוש-מאות בשנה ממוצעת, היינו כמעט מדי יום ביומו.
התפישות הרפואיות של התקופה גרסו שמרבית הזוהמה והרקב מקורן בשאריות המזון התקועות בין השיניים, ולכן, אחרי שכנועים ארוכים, עקרו ללואי בן ה-47 כמעט את כל שיניו. אגב כך, דוקטור דאקה עקום הידיים הצליח לקרוע לו חתיכה מן החך העליון ולשבור את הלסת התחתונה. הלסת התאחתה בסופו של דבר, אבל החור בחך – לא ממש, ולעתים קרובות אפשר היה לחזות ביין שהמלך לגם נשפך מנחיריו. החור צבר בתוכו מזון נרקב וחייב טיפולים כואבים, חוזרים ונשנים, לשם שליפתו. יש שטוענים שהחיבה היתרה של הצרפתים למזון הרך, החל בפטה וכלה בפירה – מגיעה מן ההכרח להגיש אל שולחן המלך מזונות שלא יתקשה ללעוס במצבו הדנטלי המדורדר.
ניתוח הטחורים של לואי ה-14 הופך את הכירורגיה למקצוע מכובד
אבל הצרות עם המזון והבריאות הביאו גם לתוצאות חיוביות – אחת מהן היא הפיכת הכירורגיה למקצוע רפואי לכל דבר – הרי עד אז, היה זה עיסוקם של גלבים, ורופאים אמיתיים זלזלו בו עד אין קץ.
העניין הוא שאחרי השתוללות חריגה של התולעים, קצב החוקנים המלכותיים התגבר, ובתוך חצי שנה בלבד, בין 1685-86, זכה לואי לקבל אלפיים(!) חוקנים, מה שהביא להופעת פיסטולה ענקית בפי הטבעת שלו. לא היה מנוס מהתערבות כירורגית, אבל הרופאים המלכותיים לא היו ערוכים לעניין, ומי הגלב המטומטם שיעז לנתח תחת מלכותי, ועוד בימים שבהם טרם שמעו על הרדמה או אלחוש?!
https://youtu.be/YJ8qbxyFm1c
אחד הסכים – שארל-פרנסואה פליקס, אבל הוא דרש זמן וחומר להתאמן כראוי. הוא קיבל את שניהם: במשך חצי שנה הוא ניתח 75 אסירים עם פיסטולות דומות, שהובאו אליו מכל רחבי הממלכה. את הגופות קברו בבקרים המוקדמים, כשפריז עוד נמה את שנתה. לבסוף, פליקס הרגיש מיומן דיו, והניתוח נקבע ל-18 בנובמבר 1686.
בשעה 7 בבוקר, בנוכחות הפילגש המלכותית מדאם דה מונטנון, הדופאן, ראש הממשלה, רופאי המלך והמוודה שלו, פליקס התחיל את הניתוח, שאחסוך מכם את פרטיוו, די אם רק תציצו במכשיר ההרחבה ובאזמל המיוחד שנבנה במיוחד לניתוח הספציפי הזה, והמוצגים כיום בוורסאי.
לזכותו של לואי יאמר שהוא עמד בכל זה בגבורה, עודד את המנתח תוך כדי, וכעבור חודשיים שב לאיתנו (מה שזה לא יהיה). פליקס זכה בהמון כסף, נחלות ותואר אצולה, והכירורגיה זכתה בהכרה רשמית בתור ענף רפואה שווה-זכויות. אגב, כ-30 אנשי חצר פנו אל הגלב לשעבר בבקשה לערוך להם ניתוח דומה – הפיסטולות נכנסו לאופנה.
אהבת את מה שקראת? רוצה לקרוא עוד?
- לניתוח הטחורים של לואי ה-14 הייתה עוד השפעה לא צפוייה והפעם על ההמנון של אנגליה. ניתן לקרוא על זה כאן.
- איך נראה יום רגיל אצל לואי ה-14? את התשובה ניתן לקרוא כאן.
- רוצים לקרוא עוד על ארמון וורסאי אותו בנה לואי ה-14? רונן סאס עבד שם במשך חודש ומביא לנו את כל הסודות שרוב התיירים לא מכירים.
