קתרין דה מדיצ’י – המלכה חסרת המזל

קתרינה דה מדיצ'י - אשת הנאחס הגדולה בהיסטוריה
זמן קריאה משוער: 6 דקות

הכותבים ההוגנוטים, ובעקבותיהם גם דיומא-האב, הציגו את קתרין דה מדיצ’י כשטן בהתגלמותו, מה שגורם להיסטוריונים הרוויזיוניסטיים המודרניים לחפש בנרות צדדים חיוביים באופייה ובפעלה, אבל מבחינתי מדובר פשוט בגלגול מוקדם למדי של ג’ון קרי – אדם חסר-כישורים ולא מודע לכך, אשר בכוח הנסיבות הונחת בצמרת הפוליטית, ורוצה לעשות רק טוב – כשפעם אחר פעם יוצא איום ונורא.

בשני המקרים, מדובר באדם שאפשר בנקל להזדהות עמו אישית ולהעריך את מאמציו, אבל אופי המאמצים הללו והתוצאות שלהם – מחסלים כל חיבה שיכולת לרחוש כלפיו.

סיפורה הטראגי של קתרינה דה מדיצ’י

מבחינה אישית, מדובר, כמובן, בדמות טראגית – ילדה אומללה שהוריה הצעירים מתו ימים ספורים אחרי לידתה. בתו של לורנזו השני, לו הקדיש מקיאוולי את “הנסיך”, היא גדלה, שלא באשמתה, תחת איום מתמיד של רחשי השנאה לשושלת שלה, שרווחו מאוד בפירצנה של שנות ילדותה.

אמנם בזכות שני אפיפיורים מן המשפחה, המדיצ’י הצליחו, לרוב, להחזיק במושכות השלטון בעיר, אבל האחיזה הזאת הייתה רופפת למדי. הילדה המסכנה הייתה כלי משחק בידי קרובי משפחתה וסמל לשנאה הרפובליקנית בעת ובעונה אחת: ברגעים הטובים, הניחו לה לחיות, תקועה במנזר בסיינה, וברגעים הטובים פחות – ההמונים איימו לתלות אותה בשערי העיר או למסור לבית-זונות, סתם – כדי להעביר מסר למשפחתה.

בשנת 1531, כשהייתה בת 14, דודה, האפיפיור קלמנס השביעי, חיפש לה שידוך פוליטי מתאים, ובבחירתו בין הקיסרות הרומית הקדושה לממלכת צרפת, בחר להשיא אותה לאנרי, הדוכס מאורליאן. הנער היה בן גילה של קתרינה ונראה כחתן פוטנציאלי מצוין.

האפיפיור קלמנס ה-7
האפיפיור קלמנס ה-7

הנישואין הללו אמורים היו להפוך את הצרפתים לבני-ברית, ולהביא להם בתמורה נדוניה רצינית ביותר, שכללה 130 אלף דוקטים ונחלות כגון פארמה, פיזה וליבורנו. חגיגות החתונה נערכו במרסיי ונמשכו 34 ימים רצופים – כשקתרינה מדהימה את הצרפתים בשני חידושים איטלקיים מרשימים – נעלי עקב וגלידה. אלא שהצרות התחילו מהר מאוד.

צרות באות בצרורות

תחילה, היא גילתה שבעלה הצעיר כבר, איך לומר זאת, “תפוס”.

העניין הוא שבחצר הצרפתית, בירת הניאוף העולמית, רווח מנהג ללמד נסיכי כתר את רזי אמנות האהבה בידי גבירות חצר נבחרות, וזאת – בגיל צעיר להחריד.

במקרה של אנרי, הייתה זו דיאן דה פואטייה, מבוגרת ממנו בעשרים שנים ואחת הנשים היפות ביותר של זמנה, אשר גאלה אותו מבתוליו כשהיה בן 11. קתרינה, שלא יכלה להתחרות אתה בשום רובד שהוא, גילתה שבעלה מעריץ את האדמה שעליה דיאן דורכת, מבלה בחברתה את כל זמנו החופשי, ומתעלם כמעט לחלוטין מקיומה שלה. בהערת אגב – מצב זה ימשיך עד למותו, כשהוא בן 40 ודיאן בת 60 – הוא לא חדל לאהוב אותה באורח מופגן ופומבי אף לא לרגע.

דיאנה דה פואטייה המאהבת המיתולוגית של אנרי השני. בתמונה הזאת היא מצויירת בתור דיאנה אלת הצייד.
דיאנה דה פואטייה המאהבת המיתולוגית של אנרי השני. בתמונה הזאת היא מצויירת בתור דיאנה אלת הצייד.

שנית, התברר שבחצר הצרפתית היהירה, לא מוכנים לשכוח את מוצאם הפלבאי של אבותיה. אמנם אמה הייתה בת לשושלת צרפתית עתיקת-יומין, אולם אביה היה נצר למשפחת בנקאים. “חנוונית” היה כינויה השגור של קתרינה בחצר הצרפתית. הם צחקו על חזותה, על המבטא שלה, על מצבה המשפחתי הדו-משמעי…

שלישית, אחרי שנה מת דודה האפיפיור, ויורשו, פאולוס השלישי, בחר לבוא בברית עם הקיסר וסירב למסור לצרפתים את הנדוניה של קתרינה, מבטל בכך לחלוטין את ערכה בעיניהם. “הילדה באה אלי ערומה לגמרי” – התלונן המלך פרנסואה הראשון, ושקל במלוא הרצינות לבטל את הנישואין של האיטלקייה הקטנה לבנו.

רביעית, מותו הפתאומי של יורש העצר הצעיר והבריא, מהתקררות קטלנית שתקפה אותו אחרי ששתה כוס מים קרים במהלך משחק בכדור, הפכה אמנם את קתרין (שצרפתה כעת את שמה האיטלקי) לרעיית הדופאן החדש, אבל בגלל שמגיש הכוס היה רוזן איטלקי (שהוצא חיש מהר להורג) התחילה חרושת שמועות שהדביקה לה לנצח את תווית ה”מרעילה”.

אז מה קיבלנו, בינתיים? ילדה אומללה, הדרה בחצר מלוכה מנוכרת ועוינת, נטושה בידי בעלה, וחיה תחת איום מתמיד של גירוש מביש חזרה לארצה.

קתרין דה מדיצ'י מלכת צרפת. פורטרט משנת 1550
קתרין דה מדיצ’י מלכת צרפת. פורטרט משנת 1550

העובדה שטרם התעברה גם היא לא הוסיפה לה נחת – לאנרי, בעלה, כבר היתה ילדה לא-חוקית מפיליפה דוצ’י, כך שהוא כבר הוכיח את כישוריו לייצר יורשים. כעת, הגיע תורה – והיא ניסתה הכול, את כל התרופות האיומות, הכואבות והמשפילות, החל בשתיית שתן פרדים וכלה במריחת צואת פרות על הבטן.

מן הסתם, אלה לא ממש הואילו, אבל נוסטרדמוס, רופאה האישי, עלה על משהו בסופו של דבר, ואחרי עשור של נישואין היא סוף כל סוף נכנסה להריון (גרסא אחרת אומרת שהייתה זו דיאנה דה פואטייה, אשר הראתה לזוג המלכותי איך עושים את זה כמו שצריך וזה מה שגרם לקתרין להתחיל להביא ילדים לעולם).

הנאחס הכה בקתרין דה מדיצ’י גם שם, מן הסתם: מתוך עשרה ילדים שנשאה, שלושה מתו בינקותם, כשצמד התאומות – ויקטוריה וז’ואן סתמו את הגולל על הלידות ועל הביקורים של בעלה בחדר השינה שלה: הלידה הייתה איומה, וכדי להציל את האם, הרופאים הרגו את ז’ואן ברחמה. ויקטוריה שרדה אך שבועות ספורים.

אף אחד מילדיה, זולת מרגריט (“המלכה מרגו“) לא שרד מעבר לגיל 40, והיא חזתה במותם של כמעט כולם.

היא לא הייתה אמורה לשלוט, לא התחנכה לכך והייתה נעדרת את הכישורים. אנרי לא שיתף אותה כלל בהחלטות ממלכתיות – זאת הוא השאיר לדיאן, ורק מותו הפתאומי של בעלה, בתאונה אגב טורניר אבירים שערך במקום שיהפוך בעתיד לפלאס דה ווז’, ועלייתו של בנה בן ה-15, פרנסואה השני, לכס המלוכה הצרפתי, דחפו אותה לקדמת הבמה.

היוזמות של קתרין דה מדיצ’י הביאו אסון אחר אסון על צרפת

“המלכה השחורה” (היא שינתה את צבעי האבל הלבנים, הנהוגים בחצר המלוכה הצרפתית, למלבוש שחור, שנשאר דומיננטי עד עצם היום הזה) התבררה כאסון מדיני מוחלט.

קתרין דה מדיצ'י לבוש שחר לאות אבל. פורטרט מאת פרנסואה קלואה
קתרין דה מדיצ’י לבוש שחר לאות אבל. פורטרט מאת פרנסואה קלואה

בימי מלכותו של פרנסואה השני, בנה, היא הספיקה רק לטעום קלות את השררה – מרבית הכוח הייתה מרוכזת בידי קרובי משפחתה של רעיית המלך הצעיר – אנשי משפחת דה גיז העשירה, המקושרת והתקיפה. אבל פרנסואה מת מזיהום באוזנו בתוך שנה וחצי, וירש אותו בנה השני, שארל בן ה-10, נתון כולו להשפעת האם.

הגיעה שעתה למלוך באמת ובתמים. אמנם הצרפתים היהירים סירבו להעניק לה את התואר “עוצרת”, אלא המציאו בשבילה את “אומנת” המזלזל, היא קיוותה להוכיח לכולם שגם היא יכולה.

וכבר פעולתה הראשונה הגדולה יצרה דפוס שיחזור על עצמו – היא פשוט לא הבינה מצבים מורכבים, ותמיד חיפשה פתרונות רציונליים פשוטים. אני קורא בימים אלה את “קיץ עם מונטיין” מאת אנטואן קומפניון, והוא סבור שגישתו של מקיאוולי, אותה הוא מגדיר כהתאמה פשוטה של אמצעים למטרה, משלה אז בסדר היום המדיני וקתרין הייתה התגלמותה.

אישית, אני נוטה להטיל ספק שבהקבלה הזאת, מכיוון שמקיאוולי, על כל המשגים שלו, הבין והעריך את המורכבות האנושית. קתרין – לא. אמצעיה להשיג את מטרותיה לעולם התבררו כאסון.

היוזמה הראשונה שלה, לפייס את נתיניה הקתוליים וההוגנוטיים באמצעות ועידה משותפת בפואסי (1561) – הסתיימה בפיצוץ רבתי ובהסלמה חדה במלחמת האזרחים והדת. היא הניחה מראש שעם קצת רצון טוב, אפשר להתגבר על המחלקות הדתיות הזניחות הללו, ואמנם הייתה קתולית – היא פשוט לא הבינה דת – מה היא, ונטתה לזלזל ולהמעיט בערכו של הרגש הדתי. הוועידה פיזרה את עצמה בזעם, מבלי לקבל לכך את אישורה של המלכה האם.

המהלך המתמשך של בריתות עם מעצמות באמצעות נישואי ילדיה לשליטים זרים, גם הוא לא הביא לשום תוצאה רצויה – כל הזיווגים התבררו כאסון, בני-זוג ששנאו והתעלמו זה מזה, ולא הביאו לשום התקרבות בין מדינות. ניסיונה לשדך את צעיר בניה, ארקול-פרנסואה, לאליזבת מלכת אנגליה, זכה לגיחוך מופגן מצד המלכה הבתולה. זו פלירטטה מעט עם החתן המיועד, ואז שלחה אותו בבושת פנים הביתה, אל אימא.

כאשר ראתה שניסיונותיה לפייס את ההוגנוטים מעוררים זעם בקרב הקתוליים, שנישואי בתה למנהיג הפרוטסטנטי הצעיר, אנרי מנאוורה, שוב לא הביאו לשום תוצאה מיוחלת, שהמנהיג ההוגנוטי, האדמירל קוליניי, קיבל השפעה אדירה על בנה המלך, ומוביל את צרפת להתנגשות חזיתית עם ספרד, המעצמה החזקה של זמנה, קתרין בחרה בפתרון פשוט נוסף, ואישרה את טבח ליל ברתולומאוס הקדוש.

רחובות צרפת נשטפו בדם, אבל מלחמת האזרחית לא תמה, אלא רק בערה ביתר שאת. כל מה קתרין קיבלה כתוצאה מן ההחלטה האיומה הזאת הוא התחזקות עצומה של מתחרים קתוליים לשלטון (מצד בני משפחת דה גיז) ושנאת עולם מצד הפרוטסטנטים השורדים, ובראשם – החתן הצעיר אנרי.

קברם של קתרין דה מדיצ'י ואנרי ה-2 בבזיליקת סן דני. צילם: צבי חזנוב
קברם של קתרין דה מדיצ’י ואנרי ה-2 בבזיליקת סן דני. צילם: צבי חזנוב

והרי אי-אפשר היה להאשים אותה בחוסר-אכפתיות או בעצלנות: היא עבדה ללא לאות, כתבה עשרים מכתבים מדי יום, לא הפסיקה לנסוע ברחבי המדינה, בניסיון לפשר, לשאת ולתת. היא הקדישה את כל-כולה לשימור שושלת ולואה ולהשכנת השלום בממלכתה. כמו שהראה ליל ברתולומאוס הקדוש וסדרת הרעלות המיוחסות אליה – גם אם לא עשתה זאת בשמחה ובקלות ראש, היא אכן הייתה מוכנה לכל צעד שיידרש על-מנת להשיג זאת.

אבל כל מה שהשיגה הוא ליבוי המלחמה וקצה ההולך והקרב של השושלת. כל ילדיה, זולת אנרי (אנרי השלישי, מלך צרפת אחרון משושלת ולואה) האהוב עליה, ומרגריט השנואה, – מתו עוד בחייה, בטרם מלאו להם 30. אנרי נדקר למוות בידי קנאי קתולי שבעה חודשים לאחר מותה.

השושלת שלה נפלה ואת השלום השכין חתנה הפרוטסטנטי, אנרי הרביעי, שהבין את ערכם של צעדים מורכבים ולא מובנים מאליהם.

מוזמנים ליצור איתי קשר

מתכננים טיול לצרפת?
מוזמנים להיכנס ל"ארגז הכלים" שלי שמכיל שורה של אתרים אמינים להזמנות מלונות, כרטיסים, רכבים וכל דבר נוסף שתזדקקו לו לבניית טיול מושלם.
רוצים לא לפספס אף כתבה?
הרשמו לעלון שלי ותתחילו לקבל כתבות מרתקות כל שבוע לאימייל. כבונוס אשמח גם לתת לכם בחינם את ההרצאה שלי "טיול בפריז בעקבות מולייר".​
הפרנקופיל
בואו נשמור על קשר

הכתבות המעניינות ביותר, מידע על טיולים בצרפת, הרצאות, ערבי שאנסונים ועוד דברים שפרנקופילים אוהבים אצלך במייל פעם (או מקסימום פעמיים) בשבוע.

ואם זה לא שכנע אותכם…

מי שנרשם כעת יקבל את הרצאה שלי על טיול בפריז בעקבות מולייר בחינם!