דף הבית » תרבות צרפת » היסטוריה » המדריך המלא להיסטוריה של פריז חלק 1: מימי האימפריה הרומית ועד ימי הביניים

המדריך המלא להיסטוריה של פריז חלק 1: מימי האימפריה הרומית ועד ימי הביניים

פריז היא אחת הערים העתיקות באירופה ויש לה היסטוריה של כמה אלפי שנים. זו הסיבה, כפי שכתבתי פעם, שכשמטיילים בפריז העבר מדבר אליכם מכל קיר, קרן רחוב או אפילו גן. לכן על מנת באמת להנות מבירת צרפת כדאי להכיר את ההיסטוריה שלה, גם אם אתם מצטרפים למישהו כמוני שמכיר לא מעט מהסודות ההיסטוריים של עיר האורות. לכן, בתור שירות לקהילת הפרנקופילים המתחילים אנסה לסכם ולסדר לכם את ההיסטוריה של פריז, כך שלכל הפחות תוכלו למקם את המקומות, האירועים והאנשים שהפכו את פריז למה שהיא על ציר זמן היסטורי. לשם כך אנסה לתמצת כמה שיותר את ההיסטוריה הצרפתית ואשתמש בכמה עזרים שיאפשרו לכם ללמוד מקסימום היסטוריה במינימום זמן.

העזר הראשון בו אשתמש הוא התוכנית האלמותית “היה היה”. התוכנית הזאת הייתה אחת הסיבות העיקריות לכך שאני ועוד רבים אחרים התחלנו להתעניין בהיסטוריה ולמרות שעברו עשרות שנים מאז, לא נס ליחה של הסדרה הזאת. מכיוון שמדובר בסדרה צרפתית, הרי שניתן ללמוד לא מעט על ההיסטוריה של פריז וצרפת דרכה. זו הסיבה ששיבצתי פרקים רלוונטיים ממנה במהלך הפרקים השונים. כמו כן לטובת מי שמעוניין להעמיק עוד יותר הוספתי לכל פרק גם המלצות לסרטים היסטוריים וכתבות באתר שקשורות לתקופה הנסקרת. תוכלו להשתמש בהם בתור “שיעורי בית” על מנת להרחיב את הידע שלכם לפני שתגיעו לפריז כך שיהיה לכם קל יותר לגלות את הסודות של עיר האורות. ולבסוף מכיוון שגם אם מנסים לתמצת את ההיסטוריה של פריז למינימום ההכרחי עדיין מדובר בלא מעט טקסט, לכן החלטתי לחלק את הנושא הזאת למספר כתבות. אני מאמין שזה ימנע מכם הצפה של מידע ויאפשר לכם לקרוא על כל תקופה בניחותא ובקצב שלכם. אז התיישבו לכם בנחת על הכסא או הכורסא, קחו לכם איזה נשנוש קטן או כוס יין (צרפתי כמובן). אנחנו יוצאים לדרך…

התקופה הגאלו-רומאית: 52 לפנה”ס ועד 486 אחרי הספירה

מפה של לוטציה. מקור תמונה: ויקיפדיה.
מפה של לוטציה. מקור תמונה: ויקיפדיה.

במשך שנים רבות האמינו החוקרים שפריז נוצרה על האי המרכזי בתוך נהר הסיין, אותו אנו מכירים בתור Île de la Cité. אולם, בראשית שנות האלפיים התברר שהישוב הראשון, היכן שנמצאת היום פריז המודרנית, היה כפר דייגים קטן שנמצא באיזור Bercy (הרובע ה-12) והוא התקיים לפני כ – 4000 שנה. בשנת 52 לפנה”ס התקיים באיל דה לה סיטה ישוב קטן של בני שבט הפריזיאים (Parisii) אותו כבש יוליוס קיסר. הרומאים הקימו את העיר לוטציה באיל דה לה סיטה, היכן שהיה ארמון הקיסר (היום נמצא שם הקונסיירז’רי). בהמשך התפרסה העיר על הגדה השמאלית של הסיין ומרכזה היה היכן שנמצא היום הפנתיאון. היום ניתן למצוא שרידים לתקופה הזאת בדמות המרחצאות הרומיות שנמצאות בהצטלבות הבולברים סן ז’רמן וסן מישל וזירות השעשועים (Les Arènes) שהתגלו מחדש במהלך המאה ה-19 ברחוב Monge. 

זירות השעשועים של לוטציה שברחוב מונז'. צילם Shadowgate. מקור צילום ויקיפדיה
זירות השעשועים של לוטציה שברחוב מונז’. צילם Shadowgate. מקור צילום ויקיפדיה

בין שני קדושים

במהלך המאה השלישית לספירה החלה הנצרות להגיע לפריז ואחד מהנוצרים המפורסמים ביותר היה אדם בשם דיוניסוס, אשר ניסה להפיץ אותה בקרב תושבי המקום שהאמינו בדתות פגאניות. הרומאים לא אהבו זאת והחליטו לכרות את ראשו על פסגת הר שנמצא צפונית ללוטציה. בסופו של דבר כרתו את ראשו של דיוניסוס לא על פסגת ההר אלא באמצע הדרך והוא הפך לקדוש מעונה ונתן את השם לרחוב הקדושים המעונים  (rue des Martyres) שידוע היום בזכות חנויות האוכל שלו דווקא. כמו כן יצר דיוניסוס, בעקיפין את שמה של הגבעה שעליה היה אמור להיות מוצא להורג – מונמארטר (Montmartre), שבתרגום לעברית פירושו “הר הקדושים המעונים. חשוב לציין שדיוניסוס, אשר מוכר לנו היום בתור סן דני, איבד את ראשו ליד המונמארטר, אולם זה לא הפריע לו לקום, לקחת את הראש בידיו ולהתחיל ללכת תוך כדי זה שהוא ממשיך להטיף. סן דני החליט בסופו של דבר למות מספר קילומטרים מהמקום בו נכרת ראשו ועל קברו הוקמה מאוחר יותר כנסיית סן דני המפוארת בה נקברו במהלך ההיסטוריה כמעט כל מלכי צרפת.

במהלך המאות הרביעית והחמישית הלכה האימפריה הרומית והתפוררה ועמים רבים החלו לפלוש לתוך שטחיה. אחד הפולשים המסוכנים ביותר באותה תקופה היו ההונים, אשר פלשו במאה החמישית לגאליה והתקדמו לכיוון לוטציה. בתושבי העיר אחז פחד, אולם אז קמה אישה בשם ז’נבייב וטענה שהאל לא יאפשר להונים לכבוש את עירם. ואכן, קרה נס וההונים החליטו לוותר על לוטציה ולפנות לכיוון ערים אחרות. האם הייתה זו התערבות אלוהית או שמה השמועה שפשטה במחנה ההוני שנשות לוטציה מכוערות מידי ולכן לא שווה להתאמץ ולאנוס אותן? כנראה שאת התשובה הזאת לא נדע לעולם, אולם בעקבות זאת הפכה ז’נבייב לאחת הדמויות המשפיעות בפריז ולאחר מותה תהפוך לקדושה הראשית של עיר האורות ותתן את שמה לגבעה עליה ניצב הפנתיאון.

פרקים מ”היה היה” שיכולים ללמד אותנו משהו על התקופה

הפרק הזה עוסק באופן כללי באימפריה הרומית אבל מכיוון ש”היה היה” היא סדרה צרפתית יש כאן לא מעט מידע גם על הכיבוש הרומי של מה שלעתיד תהיה צרפת.

סרטים מומלצים על התקופה

אין הרבה סרטים על התקופה הזאת שאני אישית מכיר ולכן הייתי ממליץ לכם לראות את סדרת הסרטים של אסטריקס (גם המצויירים וגם אלו בכיכובו של ז’ראר דפרדייה), שאומנם לא מתרחשים כולם בלוטציה אך הם יכולים, באופן משעשע לתת לכם טעימה מאיך החיים נראו אז.

כתבות שעוסקות בתקופה

אלסיה הקרב הגאלי האחרון

ימי הביניים המוקדמים 486-987

במהלך המאה החמישית קרסה סופית האימפריה הרומית ואת גליה כבש שבט הפרנקים שהעניק לצרפת את שמה (France). שמו של המלך הראשון של ממלכת צרפת היה כלוביס (Clovis) והוא יסד את השושלת המירובינגית, אשר שלטה באזורים שלמים של צרפת המודרנית עד שנת 752. במהלך שלטון המירובינגים ממלכת צרפת חולקה פעמים רבות למספר ממלכות, אשר מלכיהם נלחמו באופן בלתי פוסק זה כנגד זה. המלכים מהשושלת המרובינגית חיו להם בארמון המלך שבאיל דה לה סיטה אך מהארמון הזה לא נשארו שרידים רבים. וכלל מתקופה זו לא נשאר בפריז כמעט דבר להוציא כנסיית סן ז’רמן דה פרה שבה נקברו כמה מהמלכים של שושלת זאת וגם הגרסא הראשונה לכנסיית סן דני בה נקבר המלך דגובר (Dagobert I 629-639) שהחל בכך את המסורת של קבורת מלכי צרפת שם (מסורת שהסתיימה בשנת 1824 עת נקבר בסן דני מלך צרפת לואי ה-18).

המלך כלוביס מוביל את צבאו בקרב טולביאק. ציור מאת ארי שפר. מקור תמונה: ויקיפדיה.
המלך כלוביס מוביל את צבאו בקרב טולביאק. ציור מאת ארי שפר. מקור תמונה: ויקיפדיה.

אולם החל משנת 639 הלכו המלכים המרובינגים והתנוונו. מלכים אלו, אשר כונו “המלכים העצלים” (les rois fainéants) עסקו בעיקר בסקס ושתייה ומתו לרוב בגיל צעיר מאוד. לצידם שלטו מנהלי הארמון שמהר מאוד הפכו למלכים בפועל. בשנת 752 מחליט פפין, מנהל הארמון של המלך שילדבר ה-3 שהגיע הזמן להיות מלך לא רק בפועל אלא גם בשם. תוך כדי שיתוף פעולה עם האפפיור הוא מדיח את שילבר ה-3, גוזז את שיערותיו ושולח אותו לסיים את חייו במנזר. השושלת אותה ייסד נקראת “השושלת הקרולינגית” על שם שם בנו קארל הגדול (768-814) והיא שלטה בצרפת בין השנים 752-987.

בתקופת הקרולינגים פריז ידעה ירידה במעמדה, כאשר הבירה עברה לאקס לה שאפל (Aix La Chapelle). פריז המשיכה להתדרדר במהלך המאה התשיעית עת הפכה ליעד מועדף על הפולשים הויקינגים, אשר נהגו להרוס ולבזוז כל מה שעמד בדרכם, בעוד שהמלכים הקרולינגים עמדו חסרי אונים. בשנים 885-886 התרחש המצור הגדול על פריז ואוד (Eudes) רוזן פריז מצליח להציל את העיר מפניהם ובזכות זה הופך אף למלך צרפת בין השנים 888-898. הקרולינגים חוזרים לשלוט אחר כך בצרפת אולם בשנת 987 מת לואי ה-5, המלך הקרולינגי האחרון וצאצאו של אוד רוזן פריז, אדם בשם אוג קאפה (Hugh Capet) נבחר לתפקיד מלך צרפת. ענפיה של השושלת הקפטינגית, אשר קרויה על שמו, ישלטו מעתה בצרפת כמעט ללא הפסקה עד שנת 1848.

פרקים ב”היה היה” שעוסקים בימי הביניים המוקדמים

פרק מצויין שעוסק במירובנגים ובקרולינגים:

ופרק שעוסק בפלישות הויקינגיות:

עוד סרטים מומלצים על התקופה

לא מצאתי סרט שאיננו תיעודי שמתאר את התקופה אבל הפרק על הקרולינגים בסדרה Barbarians, יכול לספק לכם רקע היסטורי סביר.

ימי הביניים המאוחרים 987-1483

פריז של שנת 987 הייתה עיר קטנה עם חשיבות בינונית מכיוון שהפלישות של הויקינגים גרמו לנטישת הגדה השמאלית והתרכזות באיל דה לה סיטה. אולם, מכיוון שפריז הייתה בירתו של רוזן פריז שכעת הפך גם למלך צרפת, הרי שמעמדה הלך והתחזק ותוך כמאה שנים הפכה לבירה לא רק בשם אלא בפועל. המלכים הקפטינגיים הראשונים היו חלשים יחסית, שלטו על שטח מצומצם והיו מוקפים בבארונים חזקים שעשו להם לא מעט צרות בתחילת הדרך. אולם החל מתקופת שלטונו של לואי ה-6 (1108-1137) מעמדם של מלכי צרפת מתחיל להשתנות…

המלכים הראשונים אשר בנו את פריז שאנו מכירים

מפת פריז בשנת 1180. מקור תמונה: ויקיפדיה.
מפת פריז בשנת 1180. מקור תמונה: ויקיפדיה.

כאמור, המלך הקפטינגי המשמעותי הראשון היה לואי ה-6, אשר בתקופתו החלה החלוקה של פריז לגדה ימנית, שעוסקת במסחר (בתקופתו החל להיווצר השוק הסיטונאי Les Halles, שיתקיים עד 1969) והגדה השמאלית בה הוקמו הקולאז’ים הראשונים שיהפכו מאוחר יותר לסורבון האוניברסיטה של פריז. בתקופת שלטונו של בנו לואי ה-7 (1137-1180) המשיך איל דה לה סיטה להתפתח והחלה בניית כנסיית נוטרדאם. בנו פיליפ ה-2 המכונה “אוגוסט”  (1180-1223) בנה את החומות הראשונות של פריז שהקיפו הן את הגדה הימנית והן את הגדה השמאלית וניתן עדיין למצוא שרידים שלהם כאשר מטיילים במארה הדרומי ומאחורי הפנתיאון. נכדו של פיליפ אוגוסט, לואי ה-9 המכונה “הקדוש” (1226-1270) אחראי לסן שאפל הכנסייה עם הויטראז’ים הכי יפים בפריז, אותה יצר על מנת לאכסן בה את כתר הקוצים אותה קנה במהלך מסע צלב בו השתתף.

פריז בזמן מלחמת מאה השנים

נכדו של לואי ה-9 היה פיליפ ה-4 (1285-1314), אשר כינויו היה “היפה” . בתקופתו נבנה מחדש ארמון המלך באיל דה לה סיטה ויחד איתו הקונסיירז’רי שישמש בהמשך בתור בית כלא מפורסם. כמו כן היה פיליפ אחראי לחיסולו של מסדר הטמפליירים, אחד המסדרים העשירים והחזקים ביותר בצרפת, אשר שלט על חלקים נרחבים במארה (לכן ניתן למצוא שם רחובות דוגמת rue de Temple או Vieille du Temple). מכיוון שחמד את כספם הוא החליט לאסור את ראש המסדר ואנשיו ביום שישי ה-13 באוקטובר 1307 ולאחר שהם הואשמו בשורה של אישומים מופרכים הם הועלו על המוקד ב 1314. אגדה עממית מספרת שז’אק דה מולה קילל את פיליפ היפה ואת זרעו ברגעיו האחרונים וכתוצאה מכך בבאותה שנה מת המלך ואחריו מתו שלושת בניו לואי ה-10 (1314-1316), פיליפ ה-5 (1316-1322) ושארל ה-4 (1322-1328) ללא יורש זכר. הדבר הוביל למעין ואקום שילטוני מכיוון שהיו שני טוענים לכתר. הראשון היה פיליפ דוכס ולואה, בן דודו של שארל ה-4 ומצד שני אדווארד ה-3 מלך אנגליה, אשר היה בן אחותו של המלך האחרון. מכיוון שלפי החוק הסאלי לנשים לא הייתה זכות לשלוט או להוריש את כתר צרפת, הפך דוכס ולואה למלך צרפת בשם פיליפ ה-6 (1328-1350), אולם מלך אנגליה לא הסכים לקבל זאת ופלש לצרפת בשנת 1337. כך החלה מלחמת מאה השנים שנמשכה יותר מ 100 שנה (1337-1453) ובמהלכה פריז געשה, נכבשה ובעיקר סבלה.

מפת פריז משנת 1223. שימו לב לחומה של פיליפ אוגוסט. מקור תמונה: ויקיפדיה.
מפת פריז משנת 1223. שימו לב לחומה של פיליפ אוגוסט. מקור תמונה: ויקיפדיה.

באותה תקופה מרדה פריז בפעם הראשונה במלך. השנה הייתה1357 וראש סוחרי פריז אטיין מרסל (Etienne Marcel)  נכנס לארמון דה לה סיטה ושחט את יועצי המלך שארל ה-5 (1364-1380) מול עיניו במטרה להשיג לפריז אוטונומיה. המרידה הזאת דוכאה כמה שנים מאוחר יותר אולם היו לה שתי השלכות חשובות. הראשונה הייתה המעבר של המלך שארל ה-5 מארמון לה סיטה אל ארמון סן פול שבמארה, מה שהפיך רוח חיים במארה הדרומי (כיום הארמון איננו קיים עוד ובמקומו ישנו ווילז’ סן פול בו ניתן למצוא בוטיקים של ענתיקות). ההשלכה השניה הייתה העובדה שמרידה זו פתחה מסורת של מרידות שלא נפסקה עד ימינו אנו (מרד הסטודנטים בשנת 1968 והמרידות בפרבריי פריז בראשית שנות ה-2000 היו התזכורות האחרונות בנתיים של מסורת זאת). שארל החמישי זכור, לא רק בתור מלך נבון, שניצח את האנגלים בלא מעט קרבות, אלא גם בתור אחד מגדולי בוניה של פריז. ככזה הוא אחראי על בניית טירת וונסן, הבסטיליה, הרחבת הלובר ובניית חומותיה של פריז שיעמדו על תילן עד ימי לואי ה-14.

מפת פריז משנת 1383 כמה שנים לאחר סיום בניית החומה של שארל ה-5. מקור תמונה: ויקיפדיה.
מפת פריז משנת 1383 כמה שנים לאחר סיום בניית החומה של שארל ה-5. מקור תמונה: ויקיפדיה.

לאחר שנות שלטונו של שארל ה-5, בהן ידעה צרפת לא מעט הצלחות, החל הגלגל להסתובב שוב כנגדה. את שארל ה-5 החליף בנו שארל ה-6 (1380-1422), אשר איבד את שפיותו ולא יכל לשלוט במשך חלק גדול מתקופת שלטונו. כתוצאה מכך נוצר וואקום פוליטי והחלה תחרות בין אחיו לואי הדוכס מאורליאן, לבין דוכס בורגונדי הן על חסדי המלכה והן על השליטה בפועל. בשנת 1407 נרצח דוכס אורליאן ברחוב ברבט והחלה מלחמת אזרחים שבמהלכה פריז צידדה בדוכס בורגונדי, אשר מארמונו נשאר כיום רק מגדל אחד שנמצא ברחוב Etienne Marcel. מי שניצלו את מלחמת האזרחים לטובתם היו האנגלים שלאחר קרב אז’ינקור (1415) אף הצליחו להשתלט על פריז ושם הכתירו את מלכם הצעיר הנרי ה-6. באותה תקופה היה נראה שצרפת הופכת לפרובינציה אנגלית ובנו של שארל ה-6, שארל ה-7 (1422-1461) שלט רק בשטח מצומצם בעמק הלואר. אולם אז מגיעה ז’אן ד’ארק ומצליחה להכות את האנגלים בזמן המצור על אורליאן. היא מנסה גם לכבוש את פריז, ללא הצלחה, נופלת בשבי ולבסוף מועלית על המוקד. למרות זאת התערבותה משנה את מהלך המלחמה ובמהלך השנים הבאות מצליח שארל ה-7 לסלק את האנגלים כמעט מכל צרפת, להוציא העיר קאלה (Calais). בנו, לואי ה-11 (1461-1483) ממשיך לחזק את הכתר הצרפתי ואיתו את העיר פריז. בעיני ויקטור הוגו, פריז של לואי ה-11, שבמהלכה התרחשה עלילת הספר “הגיבן מנוטרדאם”, הייתה היפה ביותר אי פעם. אולם, לצערנו מעט מאוד בניינים בפריז נשארו מתקופת שלטונו (בעיקר אוטל דה קלוני ואוטל דה סנס, אשר נבנו כמה שנים לאחר מותו של לואי ה-11).

פרקים של “היה היה” שעוסקים בימי הביניים המאוחרים

פרק עוסק בבניית הקתדרלות ובינהן הנוטרדאם:

וגם פרק שעוסק במלחמת מאה השנים:

סרטים נוספים שעוסקים בימי הביניים המאוחרים

הסרט הראשון עליו אני ממליץ הוא לא סרט אלא מיני סדרה בשם “המלכים המקוללים”, אשר עוסקים בפיליפ ה-4 ובבניו. הסדרה הזאת תלמד אותכם לא רק היסטוריה אלא גם תוכיח לכם כיצד הסיפור הזה השפיע על “משחקי הכס”. הנה הפרק הראשון (את השאר ניתן למצוא ביוטיוב).

https://youtu.be/hyXLIJhoP2w

הסרט הבא הוא “ז’אן דארק” בכיכובה של מילה גובוביץ’ שמספר לנו את סיפורה של האישה שבחייה הקצרים הצליחה לשנות את ההיסטוריה ולמנוע מצרפת להפוך לפרובינציה אנגלית:

הסרט האחרון שאני ממליץ לראות הוא “הגיבן מנוטרדאם” שיאפשר לכם לראות כיצד פריז נראתה במהלך המאה ה-15. יש כל מיני גרסאות לסרט הזה וקצת קשה לי להמליץ על אחת מהן. לכן החלטתי לבחור את הגרסא המצויירת שתמצא חן גם בעיני הילדים שלכם, במידה ואתם הולכים לטייל איתם בפריז.

כתבות מומלצות בפרנקופילים אנונימיים שעוסקות בימי הביניים

סיפור אהבתם של אבלר ואלואיז

סיפורה של כנסיית הנוטראדם

המלכים המקוללים – ההשראה של משחקי הכס

פרקים נוספים

המדריך המלא להיסטוריה של פריז חלק 2: מהרנסאנס ועד למהפכה הצרפתית

המדריך המלא להיסטוריה של פריז חלק 3: מהמהפכה הצרפתית ועד 1914

המדריך המלא להיסטוריה של פריז חלק 4: ממלחמת העולם הראשונה ועד ימנו

עוד משהו שיכול לעניין אותך

הרשמה לעלון שלי

הכתבות המעניינות ביותר, מידע על טיולים בצרפת, הרצאות, ערבי שאנסונים ועוד דברים שפרנקופילים אוהבים אצלך במייל פעם בשבוע.

הבטחה של פרנקופיל – מכיוון שאני לא נפוליון אין לי שום כוונה להפגיז את תיבת הדוא”ל שלך.

אהבתם את הכתבה?

אני משקיע באתר אינסוף שעות בחודש (בכיף גדול) על מנת להביא לכם את הכתבות האיכותיות ביותר שיהפכו את תכנון הטיול שלכם לצרפת לקל ומהנה. רוצים לעזור לי לפתח את האתר ולהמשיך לספק תוכן איכותי ובחינם?

האמת שאין דבר פשוט מזה. אם במקרה אתם נוסעים לצרפת תוכלו לתמוך באתר על ידי הזמנת מלונות, דירות, כרטיסים למוזיאונים ואטרקציות בפריז או מחוצה לה, מופעים ומסעדות או בקיצור כל מה שאתם צריכים בשביל הטיול שלכם.  ההזמנות הללו לא יעלו לכם שקל אחד נוסף (חלקן אפילו יחסכו לכם כסף) אבל לי הם יתנו עמלה קטנה שתאפשר לי להמשיך ולהשקיע באתר על מנת להפוך אותו לטוב עוד יותר.

ואם לא יוצא לכם לנסוע לצרפת בקרוב ובכל זאת בא לכם לעזור אשמח אם תשתפו את הכתבה כדי שגם החברים שלכם יהנו.

המון תודה מראש.

צבי חזנוב (הפרנקופיל)

4 תגובות על “המדריך המלא להיסטוריה של פריז חלק 1: מימי האימפריה הרומית ועד ימי הביניים”

  1. רננה חסיד

    כתבה מענינת ביותר…עכשיו נשמח להחכים יותר לגבי כבוש הבסטיליה .
    .תודה מקרב

מה דעתכם על הכתבה?

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.