פריז בין שתי מלחמות עולם (1914-1945)

שחרור פריז 1944. מקור צילום: ויקיפדיה.

ב 28 ביוני 1914 נורו למוות יורש העצר של הקיסרות האוסטרו-הונגרית ואשתו בעיר סראייבו. כתוצאה מכך החלה אירופה גולשת במהירות לעבר מלחמה עולמית בגלל שרשרת בריתות, אשר הכריחו כל מעצמה להתגייס לטובת בעלת בריתה. צרפת שהייתה בברית עם רוסיה ואנגליה מצאה את עצמה עומדת מול גרמניה, אשר חשה לעזרתה של בעלת בריתה אוסטרו-הונגריה, שניצלה את הרצח על מנת לפלוש לסרביה. נשמע מסובך, אולי השיר הזה יעזור לכם להבין זאת:

כאשר החלה המלחמה פלשה גרמניה לבלגיה ומשם בתנועת איגוף דרומה. הצבא הצרפתי והבריטי הופתעו מהאסטרטגיה הגרמנית וצבאות גרמניה הגיעו קרוב מאוד לפריז במה שנראה כמו חזרה על מלחמת פרוסיה צרפת. אולם אז גנרל גאלייני (Galigani), המפקד הצבאי של פריז, אסף כח צבאי משמעותי ובזכות נהגי המוניות של עיר האורות הצליח להביא את החיילים לנהר המארן (Marne). בזכות המהלך הזה הצליח הצבא הצרפתי לתקוף את האגף הגרמני ובכך להרחיק את צבא האויב מפריז (בעלי המוניות דרך אגב, לא התביישו לגבות תשלום מלא מהחיילים).

התוצאה של הקרב הזה הייתה התחפרות של שני הצדדים לאורך קו שעבר מהאוקינוס האטלנטי ועד לגבול עם שוויץ והפיכת המלחמה ממלחמת תנועה למלחמת חפירות סטטית. במהלך ארבעת השנים הבאות שכלה צרפת מליונים מחייליה ותושביה ובהם כמה מאנשי הרוח הבכירים שלה כגון שארל פגי (Charles Peguy) וגיום אפולינר (Guillaume Appolinaire), אשר נפצע קשה באחד הקרבות ומת משפעת ביום האחרון של המלחמה.

פריז, במהלך רוב המלחמה לא נפגעה מכיוון שהקרבות התרחשו רחוק יחסית ממנה. אולם, בתחילת שנת 1918 פתחו הגרמנים במתקפה ותותחיהם החלו להפגיז את פריז. התוצאה הייתה כמה מאות הרוגים ופגיעה בכמה מהאטרקציות של העיר. הדוגמא הטובה ביותר לכך היא נפילת הפגז לתוך כנסיית סן זן ז'רבה (Saint Gervais) בזמן מיסת יום א', שהרגה לא מעט אנשים והחריב את גג הכנסייה.

אולם, כל זאת לא עזר לגרמנים ותוך מספר חודשים, עם כניסת צבאות ארה"ב למערכה, נאלצו הצבאות שלהם לסגת ומאוחר יותר להיכנע ולבקש הפסקת אש. הפסקת האש הזאת הושגה ב 11.11.1918 בשעה 11:00.

פריז בין שתי מלחמות העולם 1918-1939 – השנים המטורפות

התקופה בין שתי מלחמות העולם בפריז נקראה ובצדק בתור "השנים העליזות" או "השנים המטורפות". לאחר 4 שנים של מלחמה ושכול היה צורך עז בפריז לחזור ולשמוח בכל דרך אפשרית. אליהם הצטרפו לא מעט אמריקאים שהגיעו לצרפת בעקבות מלחמת העולם הראשונה והחליטו להשתקע בפריז  בזכות הדולר החזק שאפשר להם לחיות בעיר האורות ברמת חיים גבוהה ובמחיר נמוך.

הדוגמא הטובה ביותר לכך הוא הסופר ארנסט המינגווי, אשר בילה בפריז את שנותיו היפות ביותר ואף כתב על כך בספרו "חגיגה נודדת". פריז משכה אמריקאים לא רק בזכות העלות הזולה ושמחת החיים הצרפתית אלה גם בגלל הליברליות שלה. כתוצאה מכך אפרו אמריקאים רבים, שסבלו מגזענות כלפיהם בארה"ב, החליטו להשתקע בה והביאו אתם את מוזיקת הג'ז. המוזיקה הזאת הפכה מיד ללהיט בעיר האורות ועד היום ניתן למצוא בה לא מעט מועדונים מעולים בהם ניתן לשמוע ג'ז ובלוז משובחים.

ובכלל בתקופה הזאת הפכה הגדה השמאלית ובמיוחד איזור מונפרנאס למרכז הבוהמה הפריזאית שהתאספו בבתי הקפה שלה שחלקם הגדול כגון לה דום (Le Dome) לה קופול (La Coupole) ולה קלוזרי דה לילה (La Closerie de Lilas) קיימים עד ימנו.

אנשי בוהמה צרפתים יושבים בבית הקפה לה רוטונד בשנת 1924. מקור צילום: ויקיפדיה.
אנשי בוהמה צרפתים יושבים בבית הקפה לה רוטונד בשנת 1924. מקור צילום: ויקיפדיה.

אולם, אסור לשכוח שאותה תקופה שידעה פריחה תרבותית כה רבה ידעה גם לא מעט קיטוב פוליטי, אשר יגרום לקריסת צרפת בזמן מלחמת העולם השנייה. צרפת נחלקה בין השמאל הקיצוני לימין שהיה קיצוני לא פחות. השמאל הקיצוני כלל, בין השאר את הסוציאליסטים והקמוניסטים. אלו יצאו כנגד השיטה הכלכלית של השוק החופשי, אשר לדעתם הביאה לפרוץ המלחמה וגרמה לעוני בלתי נסבל אצל שכבות נרחבות של העם. אליהם הצטרפו אנשי ה"דאדא" שמאוחר יותר הפכו לתנועה הסוריאליסטית שדגלו בפציפיזם והתנגדו לאורך החיים הבורגני שהיה נהוג עד אז.

מולם עמדו אנשי ימין, אשר ראו בתנועה הפאשיטית שקמה באיטליה בשנות ה-20 בתור מקור לחיקוי ורצו להגן על צרפת מהשמאל הקיצוני. כתוצאה מכך סבלה המערכת הפוליטית מחוסר יציבות כרונית ובשנת 1934 אף הייתה תחושה שאוטוטו עומדת להיות הפיכה פאשיסטית בצרפת על פי המודל של "המצעד על רומא" של מוסוליני. התוצאה הייתה איחוד נדיר בין הסוציאליסטים לקומוניסטים שהביא לזכייה בבחירות ולעלייתו לשלטון של לאון בלום.

ממשלתו של בלום לא החזיקה מעמד זמן רב מידי, אולם היא הספיקה לשנות את חוקי העבודה בצרפת. בין השאר צומצמו שעות העבודה היומיות והפועלים קיבלו בפעם הראשונה חופשה שנתית בת שבוע. החופשה הזאת שינתה את מפת התיירות בצרפת באופן טוטאלי ואפשרה תיירות המונים במחוזותיה השונים.

מלחמת העולם השנייה 1939-1944 – כתם בל ימחק על פריז והצרפתים

בעוד הצרפתים המשיכו להתקוטט בינם לבין עצמם הלכה גרמניה הנאצית והתעצמה. בשנת 1939 אחרי שהשתלטה על צ'כוסלובקיה ואוסטריה, פולשת גרמניה לפולי. כתוצאה מכך צרפת יחד עם אנגליה נאלצות להכריז מלחמה על גרמניה.

הצרפתים, מתגייסים ללא שום חשק ומתבצרים להם בקו מאז'ינו (שרשרת ביצורים שנועדו להגן על צרפת מפני פלישה גרמנית). אולם הגרמנים מצליחים להערים על הצרפתים וב 1940 פולשים לצרפת דרך הארדנים ועוקפים את ביצורי קו מאז'ינו. התוצאה הייתה קריסה מוראלית שהפכה במהירות לקריסה צבאית. וכך תוך מספר שבועות מגיעים הגרמנים אל פריז.

הצבא מוכה הדפיטיזם דורש להיכנע וכתוצאה מכך הממשלה מתפטרת ובמקומה מגיע המארשל פטן (Marechal Petain). אולם, למרות התקוות שתלו בו הצרפתים בזכות הצטיינותו בעת מלחמת העולם הראשונה, פטן מעדיף להיכנע לנאצים. כתוצאה מכך הופכת פריז לחלק מאזור הכיבוש הכגרמני (האזור שלא נשלט על ידי הנאצים ישירות הפך לדיקטטורה פאשיסטית בראשות פטן).

שארל דה גול, קצין בכיר יחסית בצבא צרפת מחליט לא להיכנע ובמקום זאת לעבור לאנגליה ולהקים את "צרפת החופשית", ארגון אופוזיציוני שתפקידו להילחם בכיבוש הגרמני. אולם אל תמהרו להתפעל מהמהלך. בפועל עסק דה גול בעיקר בלעצבן את צ'רצ'יל ורוזוולט והתרומה שלו לשחרור צרפת מהגרמנים הייתה זניחה.

האנדרטה לגירוש היהודים ל Vel d'Hiv באי הברבורים ברובע ה-15. מקור צילום ויקיפדיה
האנדרטה לגירוש היהודים ל Vel d'Hiv. אי הברבורים ברובע ה-15. מקור צילום ויקיפדיה

יהדות צרפת מושמדת בשיטתיות

השנים הבאות היו מהקשות ביותר שידעה פריז מכיוון שככל שהלכה מלחמת העולם השנייה והתארכה כך הכבידו הנאצים את ידם על תושביה. אולם, בעוד שלצרפתים נגרמה לרוב אי נוחות, הרי שהיהודים בפריז היו בסכנת מוות.

בהתאם לדוקטרינת הפתרון הסופי הוקם בפריז "המשרד לפתרון הבעיה היהודית" שנמצא באופן פרדוקסלי בכיכר פסטורלית ליד "פלאס דה ויקטואר" (אני לוקח לשם מטיילים בטיול הפסאז'ים שלי כדי להראות להם באיזו אווירה שלווה תכננו את הרצח של יהודי פריז). במשרד הזה תכננו לפרטי פרטים את חיסולם של יהודי פריז.

בשנת 1942 פשטו כוחות המשטרה הצרפתים ועצרו חלק גדול מהם, כולל ילדים והעבירו אותם לאיצטדיון אופניים ברובע ה-15 (האיצטדיון נקרא Velodrome d'Hiver או בקיצור Vel d'Hiv). באצטדיון הזה מתו לא מעט אנשים מתנאים סניטאריים מזעזעים ומי ששרד נשלח לדראנסי ומשם למחנות ההשמדה בפולין.

היום ניתן לראות על קירות לא מעט בתי ספר לוחיות שחורות שמספרות כמה תלמידים יהודים למדו בהם וכמה מהם נשלחו אל מותם למחנות הריכוז. אל תטעו, אין זו יוזמה של הממשלה הצרפתית, אשר עד לנאומו של שיראק ב 1995, אף התכחשה לאחריותה לרצח היהודים. זוהי יוזמה של ארגון שלקח על עצמו לשמור על זיכרון הקהילה היהודית שהתגוררה בפריז מאז המאה ה-19 ושרק מעטים ממנה שרדו את השואה.

ומה לגבי הרזיסטאנס אתם שואלים? אכן לא מעט צרפתים התגייסו למחתרת הצרפתית. הבעיה היא שרובם עשו זאת בשנת 1946….

סרטים על פריז בין 2 מלחמות העולם

פרקים מ"היה היה"

ישנו פרק אחד מ"היה היה" שעוסק בתקופה שבין מלחמת העולם כולל מלחמת העולם השנייה:

https://youtu.be/DP-XOFm9zpE

סרטים על התקופה

הסרט הראשון, בכיכובה של אודרי טוטו, האחת והיחידה נקרא "שנים ארוכות של אירוסין" והוא עוסק באישה שמנסה לפענח מה קרה לאירוסה במהלך קרבות החפירות של מלחמת העולם הראשונה. סרט פשוט נפלא עם עלילה מרתקת ומשחק מצויין (הבמאי הוא ז'אן ז'אנה, אשר ביים גם את אמלי דבר שמתבטא גם בסגנון הצילום המיוחד של הסרט).

הסרט השני, הוא סרטו האלמותי של וודי אלן "חצות בפריז" שחלקים ממנו מתרחשים בפריז של "השנים העליזות" ומפגישים אותנו עם קהילת הסופרים האמריקאיים שגרו באותה עת בעיר האורות ובראשם המינגווי וגרטרוד שטיין.

הסרט השלישי הוא Faubourg 36, סרט מוזיקאלי נהדר שמתאר את סצנת השאנסונים של פריז בשנות ה-30. מה שמקסים בסרט הזה הוא שלמרות שהמוזיקה והשירים נשמעים כאילו נכתבו באותה תקופה בה מתרחש הסרט, הרי שכולם נכבתבו לכבוד הסרט עצמו.

הסרט הבא נקרא "המפתח של שרה", הוא מתרחש בפריז בתקופת השואה ומספר את סיפור גירושם של יהודי פריז ל Vel d'Hiv ומשם למחנות ההשמדה.

ולבסוף, אי אפשר שלא להמליץ על הסרט "דיפלומטיה" שיצא ב 2014 ומתאר את הימים האחרונים של הכיבוש הגרמני ואת הסכנה שריחפה על פריז.

כתבות של "פרנקופילים אנונימיים" על התקופה

מסלול טיול בפריז בעקבות ג'וזפין בייקר

מסלול טיול בפריז בעקבות אדית פיאף

סיפורם הטראגי של בני משפחת קאמונדו

כשפריז כמעט נשרפה

רוצים לקרוא עוד על ההיסטוריה של פריז?

אתם מוזמנים להיכנס לכתבה ההיסטוריה של פריז – כל מה שתצטרכו לדעת בשביל הטיול הבא שלכם וללמוד על תקופות נוספות בהיסטוריה של עיר האורות.

Last Updated on 18/03/2020 by צבי חזנוב

שתף אותי בפייסבוק
צייץ אותי בטוויטר
שלח אותי באימייל
נעץ אותי בפינטרסט

3 תגובות

  1. קראתי את כל הפרקים, אחרי שהגעתי במקרה לאתר המדהים הזה.
    אני ממש לא פרנקופילית, אבל הכתיבה משובחת, התוכן מעניין ועשיר,
    שאפו.
    נהניתי מאד

  2. מקסים! מקסים! מבלה באתר שלך שעות כהכנה לנסיעה קרובה לפריז. נהנית מכל רגע!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

כבר הצטרפתם לקבוצת הפייסבוק
 פריז ואיל דה פראנס?

שם תוכלו לשאול שאלות לגבי פריז ומחוז איל דה פראנס, לקבל טיפים מהקהילה, לספר לנו חוויות מהטיול האחרון שלכם ועוד…

עדכונים מהבלוג ועוד דברים טובים פעם בשבוע

הבטחה של פרנקופיל – מכיוון שאני לא נפוליאון אין לי שום כוונה להפגיז את תיבת הדוא”ל שלכם או להעביר את פרטי הדוא"ל לגורמים אחרים.

האתר משתמש בעוגיות (ולא רק מדלן) על מנת לספק לאורחיו חווית משתמש איכותית. ניתן לקרוא על כך עוד בדף העוסק בפרטיות ותנאי השימוש.