המארה המערבי: מסלול טיול בחלק הפחות מוכר של הרובע הפריזאי האהוב עליי

5
(3)
תאריך עדכון אחרון: 03/01/25
זמן קריאה משוער: 10 דקות
המארה המערבי - מסלול טיול בחלק המוכר פחות של המארה. צילום: צבי חזנוב

המארה היא שכונה גדולה המתפרסת על שני רובעים (הרובע השלישי וחלק מהרובע הרביעי), לכן קשה מאוד להכיל את כל השכונה הזאת במסלול אחד. אם מעולם לא ביקרתם במארה, קראו את הכתבה רובע המארה – מסלול טיול ברובע הכי מקסים של פריז, שם תמצאו את רוב האטרקציות המרכזיות.

אם אתם מחפשים מסלול למתקדמים, הרשו לי לספק לכם מסלול שנמצא בחלקו המערבי של המארה, זה שגובל ברחוב Beaubourg. במהלך המסלול, תגלו מספר מקומות מקסימים שנמצאים מערבית לרחוב הזה, או מזרחית אליו. רובם, כך אני מאמין, לא יהיו מוכרים לכם (להוציא אולי מרכז פומפידו ועיריית פריז) וכולי תקווה שהמסלול הזה יספק, במיוחד לפרנקופילים המתקדמים שבכם, תענוג היסטורי, ארכיטקטוני וקולינרי.

מפת מסלול הטיול

מסלול הטיול במארה המערבי

את המסלול הזה יצרתי בעת שהתגוררתי בדירה של אודי ברחוב Simon Le Franc 12. זוהי דירה סופר מומלצת הן בגלל המיקום המרכזי שלה והן בגלל האבזור (מזגנים, מיטות סופר נוחות ועוד). לכן, זוהי נקודת התחלה מצוינת. אם במקרה אתם מתגוררים בה, כל מה שעליכם לעשות אחרי שיצאתם הוא ללכת לרחוב Beaubourg עד ליציאה מתחנת המטרו Rambuteau. כל השאר מוזמנים להגיע לשם באמצעות קו 11.

הגעתם? בואו נתחיל את הטיול שלנו!

מגן הזמן

בין אם אתם מתגוררים בדירה עליה המלצתי ובין אם הגעתם לתחנת המטרו Rambuteau, לכו לרחוב בעל אותו שם וחצו את רחוב Beaubourg. המשיכו מעט קדימה עד שתגיעו ל-Rue Brantôme, שנקרא על שם סופר והרפתקן, שקיבל את שמו מהעיירה המקסימה ברנטום. התעלמו מהבתים המכוערים, היכנסו אל הרחוב ולכו מעט קדימה עד שתראו את השעון המוזר הזה, שנקרא “מגן הזמן”.

מגן הזמן. צילום: יואל תמנליס.
מגן הזמן. צילום: יואל תמנליס.

זהו פסל מכני עשוי נחושת ופלדה. שלוש פעמים ביום השעון מופעל ומתרחשת שם במשך כדקה אחת מלחמה בין הסרטן, הדרקון והציפור המרכיבים את השעון, והמסמלים את הים האדמה והשמים. אם תרצו, הפסל עוסק במאבקו של המגן הנלחם נגד האוויר, האדמה והמים המיוצגים על ידי חיות פרא.

אם אתם מעוניינים לקרוא עוד על השעון המעניין הזה, אתם מוזמנים להיכנס לכתבתו המצויינת של עמירם צברי מגן הזמן – אטרקציה מפתיעה ברובע מכוער במרכז פריז.

מרכז פומפידו

חיזרו על עקבותיכם, וכשתצאו לרחוב Rambuteau, תראו מולכם את מרכז פומפידו במלוא הדרו (או כיעורו). אין ספק שמדובר באחד מהבניינים הכי שנויים במחלקות שיש בפריז, אולם אם אתם אוהבים אמנות מודרנית, אתם פשוט חייבים לבקר בו.

מרכז פומפידו. צילום מאת יואל תמנליס.
מרכז פומפידו. צילום מאת יואל תמנליס.

במידה שאתם פחות מתחברים לז’אנר האמנות המודרנית, אני ממליץ לכם להיכנס בכל זאת לתוך המוזיאון ולעלות למסעדה שבקומה האחרונה (אין צורך לקנות כרטיס לשם כך).

שקיעה בפריז. צולם על גג מרכז פומפידו על ידי צבי חזנוב
שקיעה בפריז. צולם על גג מרכז פומפידו על ידי צבי חזנוב

מה שיתגלה בפניכם הוא נוף מרהיב של עיר האורות. אני מבטיח לכם שהצלמים מביניכם יוכלו לעשות מטעמים מהנוף שנשקף משם. הנה דוגמא לצילום של שקיעה פריזאית, אותה צילמתי בספטמבר 2022.

אם אתם רוצים לקרוא עוד על מרכז פומפידו, אני ממליץ לכם בחום לקרוא את הכתבה של יואל תמנליס ושלי: מרכז פומפידו – המדריך השלם לכל מי שאוהב את המקום (ולמי שלא).

כדי לקנות כרטיס כניסה לתערוכות המוצגות במרכז פומפידו, היכנסו לדף המוזיאונים.

המזרקה הכי עתיקה בפריז

ממש ממול לכניסה למרכז פומפידו במקום שבו Rue Saint Martin מצטלב עם Rue de Venise נמצאת מזרקה ששמה Fontaine Maubuée (מזרקת הכביסה הגרועה) וזוהי המזרקה העתיקה ביותר בפריז ששרדה עד ימינו.

Fontaine Maubuée, המזרקה הכי עתיקה בפריז. צילום: צבי חזנוב
Fontaine Maubuée, המזרקה הכי עתיקה בפריז. צילום: צבי חזנוב

המזרקה הזאת נבנתה בשנת 1392 על ידי המלך שארל ה-6 (שלט בין השנים 1380-1422) והיא קיבלה את שמה בגלל המים הלא כל כך טובים שזרמו שם, שלא התאימו לכביסה.

במהלך המאה ה-18 שיפץ האדריכל המפורסם ז’אן בוסיר (Jean Beausire 1651-1743) את המזרקה העתיקה והוסיף לה אלמנטים בסגנון רוקוקו. במהלך המאה ה-20 נוסף למזרקה גם פסל של יונה שלובשת משקפי שמש :-).

המזרקה הזאת הפכה למיתולוגית במאה ה-15 כאשר הוזכרה בשירו של המשורר פרנסואה ויון (François Villon 1431-1465) “הצוואה הגדולה”.

כנסיית סן מרי (Saint Merri)

אחרי שצפיתם במזרקה העתיקה (אם יהיה לכם מזל היא גם תפעל), לכו אל רחוב Saint Martin, אחד מהרחובות העתיקים של פריז, שקיים עוד מהתקופה הרומית, ולכו אל מספר 78.

ברוכים הבאים לכנסיית Saint Merri, אחת הכנסיות היפות והלא מוכרות של פריז. למרות המבנה הגותי, לא מדובר בכנסייה מימי הביניים אלא דווקא מהמאה ה-16, וחלקים נרחבים שלה, כגון הכניסה המפוארת שלה, הם מהמאה ה-19.

פנים כנסיית סן מרי. צילום: צבי חזנוב
פנים כנסיית סן מרי. צילום: צבי חזנוב

השם Merri איננו שיבוש של המילה Marie אלא שם של קדוש בשם Mederic, שהיה הבישוף של העיר אוטון (Autun) שבחבל בורגונדי ושמת בעת ביקורו בפריז בשנת 700 בדיוק.

אני ממליץ בחום להיכנס לכנסיה ולהנות מהוויטראז’ים היפים, מהתמונות והפסלים שלה. לאחר שסיימתם לבקר בה, צאו חזרה לרחוב Saint Martin והמשיכו הלאה לעבר Rue de la Verrerie.

Rue de la Verrerie

עוד רחוב עתיק מאוד שקיבל את שמו (רחוב כלי הזכוכית) מכיוון שכאן התגוררו ועבדו אומני הזכוכית שיצרו את חלונות הוויטראז’ המרהיבים של כנסיות פריז (כולל אלו של סנט שאפל וכנסיית הנוטרדאם). ברחוב הזה התגורר האדם שהמציא במאה ה-14 את משחק הקלפים, ואם תרצו לקרוא עוד עליו, אתם מוזמנים להיכנס לכתבה בין ויטראז’ים, קלפים, מכתבי אהבה ותיסלם.

שני קופידונים מקסימים מעל החלון ברחוב Verrerie. צילום צבי חזנוב
שני קופידונים מקסימים מעל החלון ברחוב Verrerie. צילום צבי חזנוב

אחרי שתעשו זאת אתם מוזמנים ללכת ל-Rue de la Verrerie 76, שם תמצאו את הכניסה לפרסביטריה (המקום שבו התגוררו הכמרים ששירתו בכנסיה). שימו לב לשני הקופידונים המקסימים הללו מעל החלון.

מגדל סן ז’אק (Tour Saint Jacques)

לכו ברחוב La Verrerie, עד שתגיעו לרחוב Nicolas Flamel. הרחוב נקרא על שם ניקולא פלאמל (1330-1418), שעשה את הונו ממכירת ספרים והפך לאחד האנשים העשירים ביותר של פריז. את העושר הזה הוא השקיע בעיסוק אינטנסיבי באלכימיה וניסיון למצוא את אבן החכמים, אך גם בצדקה ותרומות.

רחוב ניקולא פלאמל ומגדל סן ז'אק. צילום: צבי חזנוב
רחוב ניקולא פלאמל ומגדל סן ז’אק. צילום: צבי חזנוב

אם תסתכלו קדימה, תוכלו לראות שריד של אחד מהפרויקטים שאותם מימן ניקולא פלאמל, הלא הוא מגדל סן ז’אק, המבנה היחידי ששרד מכנסיית סן ז’אק דה לה בושרי (Église Saint-Jacques-la-Boucherie). אם תרצו לקרוא מעט יותר על המגדל הזה, אתם מוזמנים להיכנס לכתבה של עמירם צברי, מגדל סן ז’אק.

לפני שנמשיך בטיול שלנו, אם תרצו למצוא עוד שריד לפעילותו של אותו ניקולא פלאמל, תוכל לעשות זאת ב-49 Rue de Montmorency, שם נמצא “בית ניקולא פלאמל”. למרות שמו, אין מדובר בבית שבו הוא התגורר (הבית הזה עמד, כנראה, ברחוב הקרוי על שמו), אלא בית מחסה בו התגוררו עניים. כיום נחשב הבית הזה לבית העתיק ביותר בפריז.

Rue Saint Bon – הרובע היהודי העתיק

חזרו על עקבותכם ל-Rue de la Verrerie והמשיכו מזרחה עד שתגיעו לרחוב Saint Bon.

רחוב Saint Bon. צילום: צבי חזנוב
רחוב Saint Bon. צילום: צבי חזנוב

רחוב זה נחשב לאחד מהרחובות הכי “יהודיים”, בזכות לא מעט יהודים שהתגוררו בו. חלק ניכר מאלו שהתגוררו כאן עסקו הגדול עסק בהלוואה ומישכון חפצים.

הרחוב הזה נכנס להיסטוריה כאשר בשנת 1377 הגיעו לכאן משרתיו של הדוכס מברי (Jean de Berry 1340-1416), המוכר לנו בזכות “ספר השעות” היפהפה שלו. הדוכס, שלא ממש הצליח לשמור על תקציב מאוזן, נאלץ למשכן חלק מכלי הכסף שלו אצל היהודים שהתגוררו כאן וקיבל בתמורה הלוואה.

היהודים גורשו מצרפת כ-15 שנה מאוחר יותר. האם הם זכו לראות את הכסף שהלוו לדוכס? את זה אין לדעת…

Hôtel de Ville ו-BHV

לכו עד סוף רחוב סן בון ותגיעו לרחוב ריבולי. פנו שמאלה ותוך זמן קצר תראו את בית העירייה של פריז, הלא הוא ההוטל דה וויל המפורסם.

הוטל דה ויל - כי גם עיריית פריז צריכה ארמון. צילם: יואל תמנליס
הוטל דה ויל – כי גם עיריית פריז צריכה ארמון. צילם: יואל תמנליס

הבניין שאתם רואים נבנה במאה ה-19, לאחר שהבניין הקודם נשרף על ידי הקומונה בשנת 1871. הן לבניין והן לכיכר שנמצאת לידו, ישנה היסטוריה ארוכה ומרתקת, לכן אני ממליץ לכם לעצור כרגע ולקרוא את הכתבה הוטל דה ויל (HÔTEL DE VILLE) – כי גם עיריית פריז צריכה ארמון.

המשיכו ברחוב ריבולי ותגיעו אל ה-BHV, אחד מבתי הכלבו החשובים ביותר בפריז. הנה סרטון קצר שיציג לכם את מה שתוכלו למצוא שם.

YouTube video

האמת, מעבר לשופינג ולעובדה שיש שם גם רופטופ מצויין, לבית הכלבו הזה ישנו גם סיפור מעניין. הכל מתחיל בשנת 1856, כאשר הקיסרית אז’ני (Eugénie de Montijo 1826-1920), אישתו של נפוליאון השלישי נוסעת לה בכרכרתה המפאורת בחלקו המזרחי של רחוב ריבולי, אותו סלל בעלה.

לפתע פתאום אחד הסוסים החל להשתולל והייתה סכנה שהקיסרית תיפול מהכרכרה. הייתה זו ממש סכנת נפשות מכיוון שכ-14 שנה מוקדם יותר קרה דבר דומה לבנו הבכור של המלך לואי פיליפ (שלט בין השנים 1830-1848) וכתוצאה מכך ראשו נחבט במדרכה והוא מת.

למזלה הרב, רוכל סידקית בשם קזביה רואל (Xavier Ruel 1822-1900), שעבר בסביבה, זינק לעבר הסוס של הקיסרית והצליח להרגיע אותו. הקיסרית, שחייה ניצלו, רצתה להודות לרוכל האמיץ והצהירה שמעתה היא וחברותיה יקנו רק אצלו.

כתוצאה מכך הפך קזביה לאדם מאוד עשיר, ועם הכסף שהרוויח פתח חנות כלבו לה קרה בזאר נפוליאון (כדי להודות לקיסרית על תמיכתה הנדיבה בעסקיו). לאחר שהקיסרות השנייה נפלה בשנת 1870 הוא שינה את שמה של החנות ל-BHV (ראשי תיבות של Bazar de l’Hôtel de Ville), וכך אנו מכירים אותה עד היום.

L’église des Billettes

מרחוב Rivoli פנו ל-Rue des Archives והמשיכו עד למספר 22. שם עמד בשנת 1290 ביתו של יהודי בשם יונתן, שכמו היהודים ברחוב Saint Bon, עסק גם הוא בהלוואות בריבית ומשכון. אחת הנשים, שמישכנה אצלו חלק מבגדיה, טענה שהוא דרש ממנה בתמורה לבגדים שתביא לו את לחם הקודש שקיבלה בכנסיית סן מרי.

לטענתה, יונתן דקר את לחם הקודש בסכין, עד שפרץ ממנו דם ואז זרק אותו לסיר של מים רותחים. כתוצאה מכך לחם הקודש החל להתרומם באוויר והאישה ברחה לה מהבית בצעקות אימה. נתן היהודי הובל לבית דין של הכנסיה ונגזר עליו למות על המוקד. את ביתו הרסו ובנו במקומו הקימו קאפלה קטנה שכונתה “קאפלת הניסים” (La Chapelle des Miracles).

הקלויסטר שליד כנסיית Les Billets. צילום: צבי חזנוב
הקלויסטר שליד כנסיית Les Billets. צילום: צבי חזנוב

הקאפלה הפכה לכנסייה, שעברה בין מספר מסדרי נזירים עד שהפכה לכנסייתם של בני מסדר Les Billets, וכך הכנסייה קיבלה את שמה. הכנסייה הימי ביניימית נהרסה והוחלפה במאה ה-17 בכנסיה בארוקית, אולם הקלויסטר המקסים שלה קיים עד ימינו ומשמש בתור אולם תצוגה לתערוכות (הערה חשובה: נכון לנובמבר 2023, הקלויסטר סגור לשיפוצים).

הכנסייה נסגרה בזמן המהפכה הצרפתית ומאוחר יותר, כשנפתחה מחדש, היא הועברה לפרוטסטנטים ולכן כיום מדובר בכנסייה אנגליקנית. כשתעברו בסביבה הציצו פנימה וחפשו פוסטרים של קונצרטים. אם יש לכם מזל אולי יתקיים קונצרט באחד הימים הקרובים ואם כן, אני ממליץ בחום לקנות כרטיס, מכיוון שהאקוסטיקה שם לא רעה בכלל.

YouTube video

Hôtel de Soubise

המשיכו צפונה ברחוב Des Archives עד שתגיעו לצומת רחובות Des Archives, Ramuteau ו-Francs Bourgeois.

אוטל דה קליסון, כפי שנראה מרחוב Des Archives. צילום: צבי חזנוב
אוטל דה קליסון, כפי שנראה מרחוב Des Archives. צילום: צבי חזנוב

ממש ממולכם תראו מגדל של ארמון מימי הביניים. זהו שריד מאוטל דה קליסון (Hôtel de Clisson), שנבנה במאה ה-14 עבור שר המלחמה של שארל ה-6. כדי לקרוא עוד על אותו שר מלחמה, אתם מוזמנים להיכנס לכתבה קליסון (CLISSON) – הקצב, יין המוסקדט וטירופו של המלך שארל.

אם תפנו ימינה לרחוב Francs Bourgeois ותפנו מיד שמאלה, על מנת לעבור את השער שבתוך החומה, תגיעו לאוטל דה סוביז (Hôtel de Soubise), הארמון המפואר ביותר במארה, שנבנה בראשית המאה ה-18 על חורבותיו של אוטל דה קליסון.

גם לארמון המפואר הזה יש סיפור מרתק, שממש כדאי לכם להכיר ולכן אני ממליץ לכם לקרוא את הכתבה אוטל דה סוביז – כאשר מאהבים החלו לעוף.

לאחר שביקרתם בארמון ובגנים שלו, צאו חזרה לרחוב Francs Bourgeois ולכו אל רחוב Rambuteau.

Rue Rambuteau

רחוב זה נקרא על שם קלוד-פיליבר דה רמבוטו (Claude-Philibert Barthelot de Rambuteau 1781-1869), שהיה מנהל מחוז הסיין (דהיינו ראש עיריית פריז והסביבה) בתקופת המלך לואי פיליפ. הרחוב הוא באורך של קילומטר, והיה זה הרחוב הראשון שנחצב בתוך סמטאות פריז הישנה (עוד לפני שנפוליאון ה-3 והברון הוסמן “רשמו על זה פטנט”).

אנחנו לא נטייל לכל אורך הרחוב, אלא רק בחלק שבין Rue des Archives ל-Rue Beaubourg, מכיוון ששם תוכלו למצוא לא מעט אטרקציות קולינריות מעניינות. הנה כמה דוגמאות:

Le P’tit Mousse

Le p'tit mousse. צילום: צבי חזנוב
Le p’tit mousse. צילום: צבי חזנוב

מסעדת פירות ים מצוינת שנראית מבפנים כמו בקתת דייגים וגורמת לכם להרגיש כאילו אתם על שפת הים. תמצאו שם פלטות של פירות ים טריים טריים מלווים ביינות שבעלי המסעדה בחרו.

כתובת: 9 Rue Rambuteau

ימי ושעות עבודה: שלישי עד שישי מ-17:00 ועד חצות. שבת וראשון מ-12:00 ועד חצות. סגור ביום שני.

Pain de Sucre

Pain du Sucre. צילום: צבי חזנוב
Pain de Sucre. צילום: צבי חזנוב

פטיסרי ותיקה ונחשבת, שקיימת מאז 2004 ומפיקה עוגות נהדרות, אך גם קישים מצוינים, למי שמחפש משהו מלוח דווקא. אם אתם מחפשים גם לחמים ומאפים, תשמחו לדעת שממש ליד פתח הבעלים של Pain de Sucre מאפייה בה תוכלו למצוא בגטים, Pain Au Chocolat ועוד.

אין ספק שמדובר במקום מאוד נחשב ומאוד איקוני, ובהחלט שווה לנסות את אחת העוגות בוויטרינה, אולם בהמשך הרחוב תמצאו בולנז’רי/פטיסרי נוסף, שאני אישית מאוד אוהב. לכן אשאיר לכם את ההחלטה אם להתאפק ולהמשיך הלאה, או לא :-).

כתובת: 14 Rue Rambuteau

ימי ושעות פתיחה: חמישי-שני 10:00-20:00. סגור בימי שלישי ורביעי.

Artisan de la Truffe Marais

מרק קרם הערמונים עם כמהין של Artisan de la Truffe Marais. צילום: צבי חזנוב
מרק קרם הערמונים עם כמהין של Artisan de la Truffe Marais. צילום: צבי חזנוב

זוהי מסעדה שמתמחה במאכלים המכילים כמהין, אותה פטריה אלוהית שמסוגלת לשדרג כל מנה. אכלתי שם מרק קרם ערמונים עם כמהין שהיה לא פחות מאלוהי, אך דווקא מנת הפסטה שבאה אחריו הייתה בינונית.

המסקנה? לוותר על הפסטה ופשוט ליהנות מהמרק, ומכיוון שמדובר בתענוג לא הכי זול, אני ממליץ בחום להשתמש באפליקציית The Fork בעת הזמנת מקום, מכיוון שלעיתים ניתן לקבל שם בצהריים עד 50% הנחה על התפריט.

כתובת: 19 Rue Rambuteau

ימי ושעות פתיחה: ראשון-חמישי 11:00-15:00 ו 18:00-22:30. שישי -שבת 11:00-23:00.

Chez Meunier

מאפים ממולאי קצפת ב Meunier. צילום: צבי חזנוב
מריטוצו – מאפים ממולאי קצפת ב-Meunier. צילום: צבי חזנוב

זוהי הפטיסרי/בולנז’רי בה היינו קונים את הלחם כל בוקר ולטעמי האישי היא אחת הטובות ביותר בפריז (למרות שלהפתעתי היא קיבלה ציון של 3 מתוך 5 בגוגל). מעבר לבגטים נפלאים תמצאו כאן שורה של מאפים, כולל מאפה מושחת במיוחד של קרואסון אותו טבלו בשוקולד נוזלי ואגוזים, ואז נתנו לזה להתקרר על מנת שיווצר קרום טעים להפליא.

בקיצור: אחת ההמלצות הכי חמות שלי.

לפני שנמשיך עם הכתבה
מי רוצה להיות פרנקופיל?
הצטרפו אלי להרצאה אינטרקטיבית על החלקים הפיקנטיים והסודיים של התרבות הצרפתית.

תאריך: 03.03.2025
שעות: 20:00-21:30
כתובת: מלון לינק, שאול המלך 39, תל אביב

3.3.2025

כתובת: 18 Rue Rambuteau

שעות פתיחה: כל יום מ 07:00-22:00.

Jardin Anna Franck

סיימתם לטייל ברחוב רמבוטו ואף לא עמדתם בפיתוי וקניתם מספר עוגות וכעת אתם מחפשים מקום פסטורלי לאכול אותן? המשיכו ברחוב Rambuteau עד לרחוב Beaubourg (היכן שהטיול החל) ופנו צפונה. מספר צעדים משם תמצאו לימינכם את הכניסה לגינה ע”ש אנה פראנק, אותה ילדה יהודיה ממוצא הולנדי, שיומנה הפך לאחד מהסמלים של שואת יהודי אירופה.

אחד הפסלים בגינת אנה-פראנק. צילום: יואל תמנליס.
אחד הפסלים בגינת אנה-פראנק. צילום: יואל תמנליס.

שם, לצד מטע קטן של תפוחים, מספר עצי דובדבן ויופי אינטימי של פריז, אשאיר אתכם לבדכם (עם העוגות או בלעדיהן).

מחפשים מידע נוסף על המארה?

אם מסלול הטיול הזה גורם לכם לרצות לטייל עוד במארה או אולי להתגורר בו, אני ממליץ לכם בחום להיכנס לכתבה לה מארה (MARAIS) – המדריך המלא למטייל. מעבר למידע על ההיסטוריה המרתקת של הרובע תמצאו שם עוד מסלולי טיול לצד מלונות ודירות במארה. בקיצור, כל מה שיעזור לכם להכיר טוב יותר את הרובע המקסים הזה.

איזה ציון תתנו לכתבה?

ציון ממוצע 5 / 5. דירוג הכתבה: 3

אף אחד עוד לא דירג את הכתבה. רוצה להיות ראשונ/ה?

מצטער לראות שלא אהבת את הכתבה

אשמח מאוד לדעת מה לא אהבת בכתבה הזאת

איך אוכל לשפר את הכתבה?

הכתבות שהפרנקופילים הכי אהבו

ניווט מהיר

הטבות מיוחדות לפרנקופילים

דירות מעולות בפריז בבעלות ישראלית
אלו הן הדירות בהן אני מתגורר בפריז ואני ממליץ עליהן בחום בזכות השירות, האיבזור והמיקום המעולה של כל אחת מהדירות. אם תזמינו ישירות מהאתר תקבלו מחיר נמוך בעד 30% יחסית לאותן דירות ב AIRBNB.
5% הנחה על הזמנת כרטיסים לאטרקציות ומופעים
ליחצו על הכפתור למטה, הזמינו כרטיסים לאטרקציות ומופעים ובמעמד התשלום הכניסו את הקוד FRANCOPHILE5 ותקבלו את ההנחה
שבועיים של לימודי צרפתית חינם
באמצעות Frantastique תוכלו ללמוד צרפתית בקצב שלכם ואף לתרגל אותה באמצעות AI. השגתי לכם שבועיים חינם אז שווה לכם לנסות.
שבוע חינם ללימודי צרפתית בזום
כאשר תדברו או תתכתבו עם נופר בווטסאפ, ציינו שאתם פרנקופיל אנונימי ותזכו בשבוע שלם של שיעורים אצלה ללא תשלום!
הפרנקופיל יושב עם כוס יין ביד

טעימות יין מלכותי מעמק הלואר

מפגש פרנקופילים שני בסדרה

הצטרפו אלי ולעוד לא מעט פרנקופילים לטעימת יינות משובחים מיקבים משובחים כגון פטיט קלושה אנז’ו, פטיט קרמו דה לואר ועוד

תאריך: 16.02.2025
שעות: 19:00-22:00
כתובת: רחוב החשמונאים 93, תל אביב