מסלול טיול זיגזג לאורך בולבאר סן ז’רמן – חלק ב’: הרובע השישי

מסלול טיול זיגזג לאורך בולבאר סן ז’רמן – חלק ב: הרובע השישי. צילום: צבי חזנוב

מתכננים טיול לפריז? הנה כמה קישורים סופר חשובים:

רוצים עוד? כנסו למדריך פריז המלא שלי.

זמן קריאה משוער: 8 דקות

בולבאר סן ז’רמן חוצה את הגדה השמאלית של הסיין ועובר דרך הרובע הלטיני, הרובע השישי והרובע השביעי. בעוד שהבולבאר עצמה, ברובה, אינה מעניינת במיוחד (לפחות בעיני), הרי שאם תסטו מעט צפונה או דרומה ותלכו בזיגזג לאורכה, תוכלו לגלות מקומות מאוד מעניינים.

מכיוון שהבולבאר ארוכה למדי, הרי שאין די במסלול טיול אחד, על מנת לעזור לכם לגלות את כל הסודות המסתתרים לאורך השדרה הזאת. לכן יצרתי בעבר מסלול שעובר לאורך המקטע של בולבאר סן ז’רמן שברובע הלטיני וכיום אני רוצה להמשיך את הטיול והפעם בחלק שעובר ברובע השישי (בעתיד אסיים את הטרילוגיה באמצעות מסלול טיול שעובר לאורך החלק של בולבאר סן ז’רמן, שנמצא ברובע ה-7).

מפת המסלול ונקודת ההתחלה

תוכלו למצוא למטה את כל המקומות בהם נבקר. מכיוון שמדובר בטיול בלב ליבה של פריז, החלטתי להציג כאן גם כמה מלונות, למקרה ותרצו להתגורר באיזור. אם אינכם רואים את כל האטרקציות אתם מוזמנים לעשות Zoom Out או ללחוץ על הקישור מתחת למפה ולפתוח אותה בחלון חדש.

פתיחת המפה בחלון חדש

המסלול מתחיל ליד מזרקת סן מישל. אם עשיתם את המסלול ברובע הלטיני, הרי שהוא מסתיים ממש לא רחוק משם (בחלק שמחבר את Rue de la Huchette ובולבאר סן מישל) ואתם מוזמנים לחצות את הכביש ולהגיע למזרקה.

כל השאר מוזמנים לקחת את קו 4, RER B או RER C ולרדת בתחנה Saint-Michel Notre-Dame. אם אתם נוסעים באוטובוס תוכלו להגיע לשם באמצעות הקווים: 21,27, 38, 96, N14, N13, N12, N21, N122, N123.

הגעתם ואתם מול המזרקה? מצוין, בואו נתחיל לטייל!

מסלול הטיול ברובע ה-6

הייתם אמורים לראות עכשיו פסל של נפוליאון

במאה ה-12 נבנתה כאן כנסייה שהקודשה למיכאל הקדוש, שהרג את הדרקון, והיא היוותה מעין כנסיה תאומה (אם כי פחות מרשימה) של הסנט שאפל.

מזרקת סן מישל. צילום: צבי חזנוב
מזרקת סן מישל. צילום: צבי חזנוב

הכנסיה הזאת נהרסה עוד ב-1781, שמונה שנים לפני המהפכה הצרפתית וכשבעים שנה לפני שהברון הוסמן ונפוליאון השלישי החלו לשנות את פני פריז, כך שלא ניתן להאשים את ה”חשודים הרגילים” בהרס הזה.

כאשר הוחלט על סלילת בולבאר סן מישל, כחלק מתוכניתו של הוסמן לבנייה מחדש של פריז, רצה נפוליאון ה-3 להעמיד כאן פסל של דודו נפוליאון ה-1. אולם דעת הקהל לא כל כך אהבה את הרעיון הזה ולבסוף נפוליאון החליט להעמיד כאן מזרקה עם פסל מיכאל הקדוש מניף את חרבו מעל הדרקון.

מעבר לכך שמדובר במזרקה יפה מאוד, תשמחו לשמוע שמדי פעם מתקיים כאן שוק קטן בו נתקלתי מספר פעמים, אולם לצערי לא הצלחתי להשיג לכם את הימים והשעות שבהם הוא מתקיים, כך שתצטרכו לסמוך על מזלכם.

המזכרת של פרנסואה ה-1

חצו את הכביש לכיוון מערב והיכנסו אל Rue de l’Hirondelle. רדו במדרגות ולכו למספר 20. הציצו למעלה, ומה אתם רואים? נכון! סלמנדרה.

הסלמנדרה ב Rue de l'Hirondelle. צילום: צבי חזנוב
הסלמנדרה ב-Rue de l’Hirondelle. צילום: צבי חזנוב

מי שמכיר את ההיסטוריה של צרפת, יודע שמדובר בסמלו של פרנסואה ה-1 (שלט בין השנים 1515-1547) וכאן מגיעה השאלה, מדוע דווקא כאן אנחנו פוגשים בסמל הזה, כאשר ברוב הזמן פוגשים אותו בכל מיני טירות שהוא בנה בעמק הלואר.

הסיבה לכך היא שכאן עמד “קן אוהבים”, שבנה פרנסואה ה-1 עבור המאהבת המיתולוגית השנייה שלו, הלא היא אן דה פיסלה, דוכסית אטן (Anne de Pisseleu d’Heilly Duchess of Étampes 1508-1580).

אן דה פיסלה, דוכסית אטן. התמונה נמצאת בנחלת הכלל
אן דה פיסלה, דוכסית אטן. התמונה נמצאת בנחלת הכלל

אן דה פיסלו נחשבה לאחת הנשים היפות של תקופתה וגם אחת החכמות שבהן, ובזכות שתי תכונות אלו היא הצליחה לסלק את המאהבת הקודמת של המלך, הברונית דה שאטובריאן (תוכלו לקרוא עליה בכתבה הנשים האומללות של טירת שאטובריאן).

המלך בנה עבורה בית, עיטר אותו עם סמל הסלמנדרה ושם נפגש איתה באופן דיסקרטי, עד שהפכה למאהבת הרשמית שלו. אולם לכל שבת יש מוצאי שבת, וכמו שאן הצליחה לסלק את המאהבת הקודמת של פרנסואה ה-1 מחצר המלך, הרי שהיא עשתה טעות פטאלית ונכנסה לעימות עם דיאנה דה פואטייה, המאהבת של יורש העצר, לעתיד אנרי השני (שלט בין השנים 1547-1559).

כאשר פרנסואה ה-1 מת, אן דה פיסלה סולקה מחצר המלך – אך אין צורך לרחם עליה. השנים בהם הייתה המאהבת של המלך הפכו אותה לאדם עשיר והיא חיה ברווחה כלכלית בפריז עד מותה בגיל 72 (גיל שנחשב מאוד מבוגר בימים הללו).

במהלך השנים נהרס הבניין בו התגוררה הדוכסית ד’אטן, ובמאה ה-18 נבנה הבניין שאתם רואים כעת. כאן נשאלת השאלה, האם הסלמנדרה נלקחה מהבניין הישן והודבקה על חזית הבניין החדש או שמא מדובר בסלמנדרה חדשה, שנבנתה יחד עם הבניין החדש, כמחווה לפרנסואה הראשון והמאהבת שלו? לצערי לא הצלחתי למצוא תשובה לשאלה הזאת.

קרפ חביב, בולנז’רי מצוין ומסעדה מיתולוגית (ויקרה)

המשיכו הלאה אל Rue Gît-le-Cœur, שקיים בפריז עוד מהמאה ה-13 ונקרא על שם טבח מלכותי. אם תרצו להתגורר ברחוב החמוד הזה, שממוקם פשוט נפלא ברובע סן ז’רמן, אתם מוזמנים להתאכסן ב-Villa d’Estrées, שם התאכסנו חברים טובים שלי בעבר ומאוד נהנו.

החזית ברחוב Saint-André-des-Arts 27. צילום: צבי חזנוב
החזית ברחוב Saint-André-des-Arts 27. צילום: צבי חזנוב

המשיכו אל Rue Saint-André-des-Arts וממש ממולכם תראו את Crêperie des Pêcheurs (במספר 27), שם אכלתי לפני כמה שנים קרפ לא רע בכלל. כל השאר מוזמנים ליהנות מהחזית היפה הזאת, שנבנתה במאה ה-18.

המשיכו אל מספר 40 ותגלו שם את הפטיסרי של פרדריק בנישו (האם הוא “משלנו”?), בשם המחייב LIBERTÉ. מסתבר שהמקום זכה במקום הראשון בתחרות הקרואסון של שנת 2022 ולכן הייתי חייב כמובן לטעום את אחד מהקרואסונים שלו.

הקרואסונים של פרדריק בנישו. צילום: צבי חזנוב
הקרואסונים של פרדריק בנישו. צילום: צבי חזנוב

אז איך היה? טעים כמובן, אפילו טעים מאוד. מצד שני, אולי אין לי חיך מספיק עדין כדי להבדיל בין קרואסון שזכה בפרס לבין “סתם” קרואסון של פטיסרי שכונתית בפריז. לכן לא תראו אותי נוסע במיוחד כדי לאכול בגט או קרואסון שזכו בתחרות, וכפי שאתם רואים, אפשר למצוא מקומות מעולים גם “על הדרך”.

דרך אגב, אם קרפים וקרואסונים לא מספיקים לכם ואתם רוצים לאכול ארוחה רצינית, הרי שבמספר 41 תמצאו את מסעדת Allard, שקיימת כאן משנת 1932 ומנוהלת בשנים האחרונות על ידי השף המפורסם אלן דוקאס (Alain Ducasse).

מסעדת Allard. צילום: צבי חזנוב
מסעדת Allard. צילום: צבי חזנוב

כאן תמצאו אוכל צרפתי מסורתי, מוקפד ו…יקר. אם חשקה נפשכם ברגלי צפרדע נוסח Allard אז זה המקום בשבילכם (דרך אגב, בצהריים יש תפריט מוגבל מאוד, אך במחיר סביר של 34 יורו).

בית הכנסת של לואי ה-15

מרחוב Rue Saint-André-des-Arts פנו אל Rue de l’Éperon המשיכו ישר ופנו אל Rue Suger. לכו אל מספר 5 ותגלו שם שלט של רופא שיניים יהודי בשם בן חמו. זו לא הנקודה היהודית היחידה כאן, ומה שתקראו מיד יכול בהחלט להפתיע אותכם.

Rue Suger 3. צילום: צבי חזנוב
Rue Suger 5. צילום: צבי חזנוב

כאן בעבר עמד קולז’ דה בואסי (Collège de Boissy), שנבנה בשנת 1358 והיה אחד ממוסדות הלימוד של הסורבון. במאה ה-16 נבנתה כאן כנסייה ואז בשנת 1772 התרחשה הפתעה רבתי. המלך לואי ה-15 (שלט בין השנים 1715-1774) החליט לתת את הכנסייה הזאת ליהודים ולהפוך אותה לבית כנסת!

כאן יש לנו הפתעה כפולה: מלך שהופך כנסייה לבית כנסת, ומעבר לזה, מה עשו יהודים בצרפת אם הם גורשו בשנת 1394 וקיבלו אישור להתגורר בה רק 400 שנה אחר כך? אז מסתבר שיש יהודים ויש יהודים, וכשהמלך זקוק לאנשי כספים ומסחר הוא יכול גם להעלים עין מהחוק. כך הגיעו יהודי פורטוגל לצרפת ב”טפטופים” קטנים החל מהמאה ה-17 והתיישבו בעיקר בבורדו, אך כפי שראיתם, גם בפריז.

לא יכולתי להיכנס פנימה לראות אם בית הכנסת קיים מאחורי החזית (משער שלא), אולם אל דאגה, אם תחזרו ל-Rue de l’Éperon ולכו למספר 8, תגלו שם בית כנסת שפתוח בשבתות וחגים.

החצר בה נבנתה הגיליוטינה הראשונה של צרפת

המשיכו ב-Rue de l’Éperon עד שתראו מימינכם את Rue de Jardinet, שם נולד המלחין הידוע קאמי סן סנס (Camille Saint Saëns 1835-1921). אם במקרה התמזל מזלכם והשער בקצה הרחוב פתוח, אני ממליץ לכם להיכנס פנימה ולגלות סדרה של 3 חצרות מקסימות, המחוברות זו לזו, ונקראות Cour de Rohan.

אחד הבתים היפים ב Rue de Jardinet. צילום: צבי חזנוב
אחד הבתים היפים ב Rue de Jardinet. צילום: צבי חזנוב

רוב הסיכויים שלא תצליחו להיכנס פנימה, ולכן לא נותר לכם אלא להמשיך ב-Rue de l’Éperon לעבר בולבאר סן ז’רמן ולפנות ימינה. לכו עד מספר 130 ותראו מעין פסאז’ מקסים אליו ניכנס בעוד מספר שניות, אולם קודם אתם מוזמנים להציץ לכיוון ההפוך, דהיינו לצד השני של הרחוב.

ממולכם תראו את פסלו של דנטון (Georges Jacques Danton 1759-1794), אחד ממנהיגי המהפכה הצרפתית, ששלח לא מעט אנשים לגיליוטינה, עד שנשלח אליה בעצמו על ידי רובספייר.

פסלו של דנטון. צילום: צבי חזנוב
פסלו של דנטון. צילום: צבי חזנוב

ממש לא רחוק מהפסל ישנו בית קפה חביב מאוד בשם קפה Danton, שם יצא לי לאכול ארוחת בוקר נחמדה ואני בהחלט ממליץ עליו למקרה, שבא לכם להתיישב ולשתות קפה באמצע הטיול (או סתם לעשות פיפי).

במספר 87, לעומת זאת, בבניין אוסמני מקסים שוכנת לה בקומה החמישית רופאת שיניים יפהפייה. איך אני יודע זאת? מכיוון שב-2016, בזמן שהייתי בפריז, נוצר לי חור בשן שהלך והזדהם וגרם לי לכאבי תופת. ידיד פריזאי הצליח להשיג לי תור מהיום להיום והיא עשתה לי טיפול שורש. עיניה היו כה כחולות ויפות שלא היה צורך בהרדמה, כל מה שהייתי צריך זה רק להסתכל עליהן, בזמן שהיא קודחת לי בשן, והכאבים נעלמו כלא היו.

רגע אחרי טיפול השורש שעברתי. אם כבר לעבור טיפול שורש בפריז אז ככה. צילום: צבי חזנוב
רגע אחרי טיפול השורש שעברתי. אם כבר לעבור טיפול שורש בפריז אז ככה. צילום: צבי חזנוב

אולם בואו נחזור לסיבה שלכבודה התכנסנו. היכנסו אל הפסאז’ ותגיעו ל-Cour du Commerce Saint André. הפסאז’ תחת כיפת השמיים הזה קיים מאז שנות השלושים של המאה ה-18 ויש לו היסטוריה מרתקת, שכוללת את העובדה שכאן נבנתה ונוסתה הגיליוטינה הראשונה בפריז. אם תרצו לקרוא על המקום אני ממליץ לכם בחום להיכנס לכתבה Cour du Commerce Saint André – הפסאז’ המקסים של הגדה השמאלית.

Cour du Commerce Saint André - הפסאז' המקסים של הגדה השמאלית
Cour du Commerce Saint André. צילום: יואל תמנליס

הכיכר הרומנטית ביותר בפריז

לאחר שיצאתם מהצד השני של Cour du Commerce Saint André, פנו שמאלה והמשיכו עד שתגיעו ל-Rue de Buci. כאן בעבר עמד אחד השערים (Porte de Buci), של החומה של פיליפ אוגוסט, והיום זהו רחוב תוסס והומה אדם, עם לא מעט מסעדות, שלצערי רובן ככולן די בינוניות.

המשיכו ברחוב הזה ופנו ימינה אל Rue de Bourbon le Château, שהופך ל-Rue de l’Abbaye, על שם מנזר סן ז’רמן, שרק חלקים מעטים ממנו שרדו. פנו ימינה ותגיעו לכיכר פירסטנברג, שבעיני היא הכיכר הכי רומנטית בפריז.

צייר מצייר את כיכר פירסנטברג. צילום: צבי חזנוב
צייר מצייר את כיכר פירסנטברג. צילום: צבי חזנוב

הכיכר הזאת היוותה בעבר את האורווה של ראש מנזר סן ז’רמן דה פרה. כיום יש שם מספר חנויות בוטיק ומוזיאון אז’ן דלקרואה (Ferdinand Victor Eugène Delacroix 1798-1863). תוכלו לקרוא עוד על הכיכר והמוזיאון בכתבה מהנהר ועד המנזר ולכן אני לא אחזור כאן על כל מה שכתבתי שם.

במקום זאת’ הרשו לי להמליץ לכם לחזור ל-Rue de l’Abbaye ולהמשיך עד שתגיעו לכנסיית סן ז’רמן דה פרה, אחת הכנסיות העתיקות של פריז. אני ממליץ בחום רב להיכנס לכנסייה הזאת, שעברה שיפוץ מסיבי בשנים האחרונות והתוצאה…יפהפיה!

העוגב של כנסיית סן ז'רמן דה פרה. צילום: צבי חזנוב
העוגב של כנסיית סן ז’רמן דה פרה. צילום: צבי חזנוב

אם תרצו להכיר את ההיסטוריה של הכנסייה העתיקה הזאת, אתם מוזמנים להיכנס לכתבה ההיסטוריה של סן ז’רמן דה פרה – ממנזר עתיק לכנסיית השכל. אם בא לכם לשמוע קונצרט בכנסיה, אתם מוזמנים להיכנס לקישור הזה ולראות אם במקרה ישנם קונצרטים בימים שבהם אתם בפריז.

כאן בכנסיית סן ז’רמן דה פרה אנחנו מסיימים את מסלול הטיול הזה. אם תרצו להמשיך לטייל, הרשו לי להמליץ לכם על המסלול בין סן ז’רמן לסן סולפיס, שמתחיל ממש כאן ומהווה המשך טבעי של המסלול הזה.

רוצים לקבל מידע נוסף על הרובע השישי?

אם המסלול הזה “פתח לכם את התיאבון” ואתם רוצים לגלות עוד מהסודות של הרובע ה-6, הידוע בתור רובע סן ז’רמן, הרשו לי להמליץ לכם להיכנס לדף רובע סן ז’רמן למטייל. תמצאו שם מקומות לינה מומלצים (מלונות ודירות נופש), מסלולי טיול וכמובן עוד ועוד מסלולים שיעזרו לכם לגלות את סודותיו של הרובע המקסים הזה.

מוזמנים ליצור איתי קשר

ארגז הכלים של הפרנקופיל
כל אתרי ההזמנות הכי אמינים ומומלצים במקום אחד. ככה תוכלו להשוות מחירים בקלות, לחסוך כסף ולדעת שקניתם באתר איכותי וידידותי למשתמש.
הפרנקופיל יושב עם כוס יין ביד

בואו נשמור על קשר!

הכתבות המעניינות ביותר, מידע על טיולים בצרפת, הרצאות, ערבי שאנסונים ועוד דברים שפרנקופילים אוהבים אצלך במייל .

ואם זה לא שכנע אותכם…

מי שנרשם כעת יקבל את מדריך הפרנקופיל לפריז בחינם! תמצאו שם את כל המידע הדרוש לצורך תכנון הטיול לעיר האורות יחד עם טיפים שלי ואפילו הנחה מיוחדת להזמנת כרטיסים לאטרקציות.

אז למה אתם מחכים? לחצו על הכפתור למטה :-)