קתדרלת נוטרדאם של פריז – האם מה שאתם רואים באמת נבנה בימי הביניים?

נוטרדאם דה פריז. מקור צילום ויקיפדיה.

תיירים מתחילים שמחפשים אטרקציות בפריז מגיעים מהר מאוד אל קתדרלת נוטרדאם, אשר מאז שנבנתה במהלך ימי הביניים הפכה לאחד מהסמלים של העיר. רובם של התיירים, אשר מסתכלים על נוטרדאם בטוחים שהם צופים במבנה עתיק מבלי לדעת שהקתטדרלה המפוארת העומדת מולם היא פרי דימיונו של אדריכל מהמאה ה-19…

הבנייה וההרס של נוטרדאם

אולם בואו נתחיל מההתחלה. איל דה לה סיטה שימש כמקום פולחן עוד מהתקופה הרומאית, כאשר עמד שם מקדשו של יופיטר. בשנת 1163 החליט בישוף פריז מוריס דה סולי (Maurice de Sully), אחד מאבות אבותיו של שר האוצר של הנרי ה-4, שהכנסייה הרומנסקית שעמדה במקום איננה גדולה ומפוארת מספיק. וכך החלה תקופה של קרוב ל-200 שנות בנייה, אשר הולידה את אחת מהכנסיות הגותיות היפות והמרשימות ביותר בפריז, בפרט ובעולם בכלל.אולם החל מהמאה ה-17 החלה הכנסייה להיהרס, לא על ידי ברברים או שיני הזמן אלא דווקא על ידי האדריכלים המפורסמים ביותר, והכל בשם האופנה! ראשונים להרוס היו אלה מנסאר ( 1646-1708 Jules Hardouin Mansart), אשר ידוע בתור בונה ארמון וורסאי ורובר דה קוט (1656-1735 Robert de Cotte). שניהם החליטו להוריד את המסך האבן המבדיל בין הספינה הראשית לבית המקהלה בגלל שהסגנון הגותי יצא מהאופנה. בהמשך הוחלט לפרק חלק גדול מחלונות הוויטראז’ של הכנסייה, על מנת שיותר אור יוכל להיכנס ועל הדרך לסלק כמה מהמצבות היותר יפות שעמדו שם.החלון היחיד ששרד בשלמותו נמצא בחזית הצפונית וכך גם חלק מהוויטראז’ים בחזית הדרומית. לצערנו הרב החזית המערבית נהרסה לגמרי ולנו רק נותר לדמיין את הקירות הצבועים בכחול ומקושטים בכוכבי זהב, אשר היו שם. גם השער המקורי בחזית המערבית נהרס במהלך המאה ה-18 על מנת לאפשר לתהלוכות דתיות גדולות יותר להכנס פנימה. על ההרס הזה חתום, לא פחות ולא יותר מאדריכל הפנתיאון ז’רמיין סופלו (Jacques Germain Sufflot 1713-1780). בשלהי המאה ה-18 הצליחה כנסיית הנוטרה דאם להימלט מהרס בזכות רובספייר, אשר החליט להפוך אותה למקדש לתבונה, אולם על הדרך החליטו המהפכנים להרוס את פסלי מלכי יהודה בחזית המערבית של הכנסייה, מכיוון שחשבו שאלו פסלי מלכי צרפת (חלק מהפסלים הללו ניתן למצוא היום במוזיאון קלוני).

הרוזטה של החזית הצפונית. הוויטראז' היחידי ששרד בשלמותו.
הרוזטה של החזית הצפונית. הוויטראז’ היחידי ששרד בשלמותו. מקור צילום ויקיפדיה.

לה דוק בונה את נוטרדאם מחדש

וכך הגיעה קתדרלת הנוטרדאם אל המאה ה-19 שבורה ורצוצה. כתוצאה מכך, כאשר נפוליאון החליט להכתיר את עצמו שם נאלצו להזמין שטיחי קיר לכסות את הקירות הריקים. עצם העובדה שהקירות הללו עמדו על תילם הייתה סוג של נס מכיוון שהקתדרלה כבר עמדה למכירה ואף נמצא קונה פוטנציאלי, אשר תכנן להקים על הריסותיה שכונת מגורים. היה זה לא פחות מאשר קלוד הנרי רוברואה הדוכס מסן סימון (1760-1825 Claude-Henri Ruvrois de Saint Simon) הוגה הדעות המפורסם, אבי הסוציאליזם המודרני. כאמור, למזלנו הטוב, העסקה לא יצא אל הפועל והקתדרלה המשיכה לעמוד על תילה. אולם, מצבה הפיזי הלך והתדרדר. מי שהציל את נוטרדאם מהרס הפעם היה הסופר המפורסם וויקטור הוגו, אשר פרסם בשנת 1831 את “הגיבן מנוטרדאם“. ספרו גרם לפרץ נוסטלגיה פריזאי לעבר התקופה הגותית ובעקבות זאת הוקמה וועדה שתפקידה הייתה מניעת הרס הקתדרלה ושיחזורה. בשנת 1844 נערכה תחרות בין האדריכלים המובילים של התקופה על הזכות להיות אחראי על שחזור הקתדרלה. מי שזכו היו ויולה לה דוק (1814-1879 Eugène Emmanuel Viollet-le-Duc) וז’אן בפטיסט לאסוס (1807-1857 Jean-Baptiste-Antoine Lassus) אולם זמן קצר אחרי תחילת העבודות מת לאסוס ממחלת כבד ולה דוק הפך לאחראי ראשי על הפרוייקט.

ההכתרה של נפוליאון ה-1 בקתדרלת הנוטרדאם
ההכתרה של נפוליאון ה-1 בקתדרלת הנוטרדאם. מקור צילום ויקיפדיה.

הפילוסופיה של לה דוק כשזה הגיע לשחזור הנוטרדאם היא לא לנסות לבנות מחדש את המבנים האורגינליים של הקתדרלה שנהרסו עם הזמן. במקום זאת החליט האדריכל לבנות מחדש את נוטרדאם ולהפוך אותו, לטעמו, ליפה יותר וגותית יותר מהמקור. וכך החלק הדרומי של הכנסייה ובניין השומר נבנו כולם במאה ה-19. אליהם הצטרפו הפסלים שמעטרים את החזית המערבית של נוטרה דאם, במקום אלו שנהרסו בזמן המהפכה הצרפתית ואם תסתכלו היטב תוכלו בין השאר למצוא שם פסל המייצג את הכנסייה המנצחת ולידה אישה עם עיניים קשורות שמייצגת את בית הכנסת (מעט אירוני בהתחשב בעיוורון שמפגינים השלטון והכנסייה בצרפת בשנים האחרונות). לכל אלו, הצטרפו להם גם פסלי כימרות וגרגויילים, כולם מעשי ידיו של לה דוק. כן, גבירותיי ורבותיי, אחד הסמלים הגדולים של האריטקטורה הימי ביניימית, נולדה לה במאה ה-19!

פסל של גרגוייל מביט על פריז מעל גג הנוטרדאם
פסל של גרגוייל מביט על פריז מעל גג הנוטרדאם. מקור צילום ויקיפדיה.

הנוטרדאם ממשיכה לשרוד למרות הכל…

הקתדרלה החדשה-ישנה נפתחה מחדש בשנת 1864 אולם כבר בשנת 1871 עמדה שוב בפני הרס מוחלט, כאשר אנשי הקומונה, ערמו בתוכה ספסלי עץ וחביות אבק שריפה במטרה לשרוף אותה, כפי ששרפו את ארמון הטיולרי ועיריית פריז.למזלה של העיר פריז, החיילים הספיקו להגיע לשם רגע אחרי שהציטו את הספסלים וכיבו את השריפה מבלי שנגרם נזק לכנסייה. כ-70 שנה עמדה נוטרה דאם שוב בפני הרס, הפעם על פי פקודתו של היטלר, אשר ציווה להרוס אותה יחד עם העיר פריז. ושוב, היא ניצלה כמעט בנס וזכתה לארח את שארל דה גול בתפילת הודיה לאחר שיחרור העיר. נכון לעכשיו, חלפה סכנת ההרס מעל הנוטרדאם (להוציא הסכנה שהיא תהפוך למסגד) ואנו יכולים להמשיך ולהנות מהיופי המדהים שלה ומהמוזיקה המקסימה המופקת מפעמוניה.

Cathédrale Notre-Dame de Paris – Sonnerie du Grand Solennel – Plenum – HD

 

  •  
  •  
  •  
  •  
  •  

מה דעתכם על הכתבה?

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.