מסע נוסטלגי בין הבראסרי הכי שוות של פריז מאת מרים אדרי

מסע נוסטלגי בין הבראסרי הכי שוות של פריז מאת מרים אדרי
שיתוף בפייסבוק
שיתוף בווטסאפ
שיתוף באימייל
שיתוף בטלגרם

ובכן גבירותי ורבותי, בראסרי היא מילה ממין נקבה בצרפתית! לשם כך, אם לא יפריע לכם, אני אשתמש במין נקבה כל פעם שאזכיר את המילה הזו בכתבה פה ושם כי כך זה נשמע ומצלצל בצרפתית 🙂

כשהייתי צעירה וגרתי בישראל (מ-1985 עד 1996 עם נתק של שנתיים באמצע באמריקה), הדבר הראשון שהייתי עושה, כאשר הייתי מגיעה לפריז כדי לבקר את משפחתי, היה לרוץ לאיזה בראסרי טוב.

אהבתי במיוחד את מסעדות הבראסרי שדודתי, אותה הערצתי, הייתה לוקחת אותי אליהן. יש לדעת, דודתי לא התגוררה בפריז אלא בכפר מקסים בפרובאנס אבל הייתה "עולה לפריז" לעיתים קרובות, יחד עם דודי, ושם היינו נפגשות לסעודה.

קחו לדוגמא את הבראסרי המפורסם לה בף סר לה טואה (Boeuf sur le Toit או בעברית: "פרה על הגג") שליד השאנז אליזה למשל. זה היה המקום המועדף עליה בפריז, ואין זה פלא, מכיוון שגם היא וגם בעלה היו היו מוזיקאים (את הקשר בין הבראסרי הזאת למוזיקה אסביר מאוחר יותר).

ואם כבר מדברים על נוסטלגיה, כמובן אסור לשכוח את הבראסרי, שאליהם היינו הולכים עם חברים לחגוג אירוע מיוחד או לצאת לארוחת ערב רומנטית: לה גרן קולבר (Le Grand Colbert) ,לה וודוויל (Le Vaudeville) או או פיה דה קושון (Pied De Cochon) בשכונת לה האל, כאשר תקף אותנו הרעב באמצע הלילה, לאחר ערב מטורף בברים אופנתיים באזור, בהם היינו רוקדים ומבלים עד אור הבוקר.

ביקור באחת ממסעדות הבראסרי המסורתיות הגדולות הללו בפריז, פירושו הבטחה שתוגש לכם ארוחה 100% צרפתית ובאיכות גבוהה. מעבר לזה, בבראסרי טוב אתם עתידים גם ליהנות משירות אולטרה מקצועי, וכפי שאומר הביטוי הצרפתי "או פטיז אוניון" (Aux petits Oignons) זאת אומרת : שירות מפנק ומקצועי במיוחד.

ולבסוף, הסיבה האחרונה ללכת לאכול בבראסרי קלאסית, הוא עיצוב הפנים של המסעדות הללו. כאן תוכלו לאכול באווירה יוצאת דופן ובתפאורה מושפעת אר נובו או ארט דקו. הסיבה לכך היא שהבראסרי הגדולות הללו נפתחו ברובן בשלהי המאה ה- 19 או תחילת המאה ה-20 (התקופה הידועה לנו בתור הבל אפוק), בדיוק בזמן שהאסכולות הללו באומנות היו מאוד פופולריות.

חזרתי להתגורר בצרפת החל מ-1996 וכפי שבוודאי כבר הבנתם, אני ספוגה בנוסטלגיה למסעדות הפריזאיות המסורתיות הטובות הללו. לכן אם יבקשו ממני להמליץ על מסעדה טובה בפריז, סביר מאוד מאוד להניח שאמליץ לכם על איזה בראסרי פריזאי טוב כמו אלו שתמצאו בכתבה הזאת.

בראסרי מומלצות בפריז

לה גראן קולבר (Le Grand Colbert)

זהו מוסד קולינארי חשוב קודם כל בגלל מיקומו: מרחק נגיעה מהפאלה רויאל ולא רחוק מהקומדי פרנסז ומהתיאטרון דו פאלה רויאל. הקירבה לתאטראות החשובים הפכה את לה גרן קולבר למקום שבו סועדים כל המי ומי של עולם התיאטרון הפריזאי בסיום כל הצגה (או לפעמים לפניה).

לכן, במידה ותלכו לאכול שם באופן קבוע, מובטח לכם להיתקל, לא פעם ולא פעמיים, בשחקנים, מפיקים, עיתונאים וסלבריטאים מקומיים אחרים (אחרי כמה ארוחות במסעדה רוב הסיכויים שתוכלו להתחיל ללמוד לזהות אותם). מכאן שאין זה מפתיע שהמסעדה כיכבה בסדרה המפורסמת "10% אחוז" בפרק בו השתתפה איזבל אדג'ני.

הכניסה למסעדת הגרן קולבר. צילום: מרים אדרי
הכניסה למסעדת הגרן קולבר. צילום: מרים אדרי

הבראסרי גם קרובה מאוד לספריית רישליה העתיקה והמפוארת (הספרייה הלאומית הועברה בחלקה הגדול לרובע ה-13 של פריז, על גדות הסיין, בארבעת מגדלי הזכוכית הללו המוצבים אחד מול השני כמו ספרים פתוחים. אבל האתר הישן, רישלייה, עדיין קיים ועובר כעת שיפוצים עם פתיחה מחדש מתוכננת לשנת 2022).

ההמקום קיים למעשה מאז המאה ה-17 ובו בעבר עמד ארמונו של ז'אן בטיסט קולבר (Jean Baptiste Colbert) שר האוצר המפורסם של לואי ה-14. במהלך המאה ה-19 הפך המקום לחנות כלבו ובשנת 1900 הפך המקום לבראסרי, שלא ממש השתנתה מאז.

בגראן קולבר תמצאו עיצוב אר דקו מרשים ביותר ותקרה בגובה של 6 מטרים. התפריט הוא צרפתי קלאסי עם דגש על מוצרים טריים, שמקורם מצרפת, עם דגש על מוצרים של יצרנים קטנים.

כמו בכמה בראסרי גדולות, תמצאו כאן תפריט נדיב של צדפות ופירות ים, כולל לובסטר. מומלץ להזמין מגש פירות ים ל-2,3,4 ואז אפשר להתחיל להנות מכל המאכלים הללו בעזרת הכלים הרבים המיועדים לכך.

אם אתם פחות אוהבים פירות ים, אל דאגה! האנטריקוט, צלי העגל הידוע לנו בתור הבלנקט דה וו (Blanquette de veau) או קונפי הברווז, של המקום פשוט נהדרים!

ולבסוף, הקינוחים והמאפים במקום מסופקים ע"י שפים פטיסיירים (קונדיטורים) צעירים, שמתחלפים כל כמה חודשים, ואל תשכחו להזמין גבינה לפני הקינוח.

כתובת:
Le Grand Colbert
2, rue Vivienne 75002 Paris
Tel : +33 1 42 86 87 88

אתר המסעדה

לה קלוזרי דה לילה (La closerie des Lilas)

המקום המקסים הזה הוא קונספט בפני עצמו. הוא מורכב מ-2 קטגוריות של מסעדות: בראסרי ומסעדה, כאשר הכניסה לפינת הבראסרי היא משמאלכם ולפינת המסעדה מימינכם.

הרשו לי להרגיע אתכם, אתם תאכלו היטב בשני המקומות, אולם פינת ה"בראסרי" תהיה קצת יותר זולה והכי חשוב, אין צורך להזמין מקום. לעומת זאת ארוחת הערב ב"מסעדה" של הקלוזרי תהיה מעט יותר מפוארת ומומלץ מאוד להזמין שולחן מראש לשם.

קוויאר שחור בלה קלוזרי דה לילה. צילום: מרים אדרי
קוויאר שחור בלה קלוזרי דה לילה. צילום: מרים אדרי

מדובר באחת המסעדות האגדתיות במונפרנאס, ובה התכנסו כל האינטליקטואלים וכל האומנים של הגדה השמאלית במהלך הבל אפוק (1871-1914) וגם בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20. כאן ישבו, לדוגמא כמה מגדולי הציירים האימפרסיוניסטיים (רנואר, סיסלי, פיסארו, מונה, סזאן ועוד), שאת יצירותיהם תוכלו למצוא במוזיאון האורסה.

כמו כן לא נשכח את אנשי הרוח הגדולים דוגמת פול ורלן, ארתור מילר, סקוט פיצג'רלד, סמאול בקט ואוסקר ווילד. ולבסוף לא ניתן להזכיר את הקלוזרי דה לילא מבלי לדבר ולו מעט על ארנסט המינגווי שנהג לשבת כאן כמעט כל יום, ויש האומרים שכאן הוא קרא בפעם הראשונה את "גטסבי הגדול" אותו כתב חברו סקוט פיטסג'רלד.

תארו לעצמכם שכל אלה באו לשם לשתות ולאכול, לדסקס ולמצוא השראה, להתמסטל ולהנות יחד כמעט באופן יום יומי (כשהם לא בילו בבראסרי מפורסמות אחרות במונפרנאס, עליהן אכתוב בעתיד). מכיוון שכולם בילו את חייהם בשכונה הזו הם קיבלו את השם "המונפרנוס".

הכנת הלובסטר בבראסרי לה קלוזרי דה לילה. צילום: מרים אדרי
הכנת הלובסטר בבראסרי לה קלוזרי דה לילה. צילום: מרים אדרי

התמזל מזלי שהוזמנתי ליום ההולדת האחרון שלי לארוחת ערב מפנקת ביותר עם שמפניה, כבד אווז, קוויאר וכל השאר. כל זה נאכל ונשתה לצלילים שהפיק פסנתרן מעולה שניגן במקום ויצר אווירה מושלמת. לכן אם אתם מחפשים מקום פריזאי טיפוסי לאכול בו לצלילי פסנתר עם רפרטואר ג'אזי, שירים צרפתיים: זה המקום לבוא!

מיותר לציין שהשירות כאן הוא מעולה ותואם את כל כללי המסעדנות הפריזאית הקלאסית : מטר דוטל (Maître d'hôtel), סומלייה, מלצרים סופר מקצועיים ומפרגנים. בקיצור, רגע אמיתי של אושר עם תפריט משובח, יוקרתי אך אותנטי. חוויה קולינארית ללא רבב!

כתובת :
La Closerie des Lilas
171 boulevard du Montparnasse 75006 Paris
Tel : +33 1 40 51 34 50

אתר המסעדה

בופנז'ה Bofinger

זוהי אחת מהבראסרי הכי מפורסמות בפריז, הן בזכות עיצוב האר דקו שלה (כולל ווילון כפול של קטיפה כבדה, המפריד בין העולם החיצוני לבין מה שמחכה בפנים) והן בזכות האוכל שלה.

הכניסה לבראסרי בופנז'ה. צילום: מרים אדרי
הכניסה לבראסרי בופנז'ה. צילום: מרים אדרי

ההתמחות של בופנז'ה היא המטבח של חבל אלזס. ברור שאנחנו אוכלים שם פירות ים וצדפות, אבל גם שוקרוט (כרוב כבוש עם נקניקיות או לחלופין, שוקרוט "של הים" המכיל דגים ופירות ים), אותו מאוד מומלץ להזמין כאן מכיוון שלא מעט פריזאים נשבעים שזה השוקרוט הטוב ביותר בפריז.

ואם כל זה לא מספיק לכם ואתם מעוניינים לאכול עוד מעדנים מהמטבח האלזסי הרי שתמצאו כאן גם פלאמקוש (Flammekueche), מעין "פיצה אלזסית" וקוגלהוף (Gugelhupf), עוגת שמרים בחושה, שפופולרית מאוד בחבל אלזס ובארצות דוברות גרמנית.

מכיוון שהמקום קרוב מאוד לאופרה בסטיליה (בצד השני של כיכר הבסטיליה), לא נדיר לראות קבוצות קטנות של צופים מורעבים מתפרצים לתוך המסעדה מאוחר בלילה אחרי האופרה או הבלט !

העיצוב מפואר, השירות מקצועי כרגיל והמטבח איכותי.
לא ממש צריך להזמין, אבל כמו תמיד בפריז: בסביבות השעה 20:00 המקום לרוב די מלא.

כתובת:
Bofinger
5-7 rue de la Bastille 75004 Paris
Tel : +33 1 42 72 87 82

אתר המסעדה

לה ביסטרו דה ווז' סוור דה לאברון Le Bistrot des Vosges saveurs de l’Aveyron

למרות שמו, המקום הזה הוא יותר מסעדה, מיני בראסרי מאשר ביסטרו.

המקום נמצא בבולבאר בומרשה, ציר מרכזי המוביל מכיכר הבסטיליה לפלאס דה לה רפובליק, בפינת רחוב קטן המוביל לפלאס דה ווז' ולמארה. תמצאו שם "אוכל מנחם" אבל מעל הכל, לטעמי, אחד ממרקי הבצל הטובים בפריז!

מרק בצל בבראסרי אווירון דה ווז'. צילום: מרים אדרי
מרק בצל בבראסרי אווירון דה ווז'. צילום: מרים אדרי

זהו מקום פשוט ולא פלצני ותוכלו לאכול בו היטב. מומלץ להגיע לשם בסביבות 19:00 בערב, כשאתם רעבים לאחר שטיילתם כל היום ברובע המארה. אם החלטתם להגיע בשמונה בערב מומלץ להזמין מקום מראש מכיוון שזאת השעה שרוב הפריזאים אוכלים ארוחת ערב.

אם אתם מצוננים (כמו שהייתי בפעם האחרונה שהלכתי לשם), הזמינו גרוג (משקה עשוי מתה חם מאוד, ג'ינג'ר, לימון, דבש ורום כהה מאיי הקריבים הצרפתים : גאודלפ או מרטיניק) אתם תראו שבסוף השתייה כבר תרגישו הרבה יותר טוב !

כתובת:
Saveurs de l’Aveyron
Le Bistrot des Vosges
31 Bd Beaumarchais, 75004 Paris
Tel : +33 1 42 72 94 85

אתר המסעדה

לה בף סר לה טואה (Le Bœuf sur le Toit)

דיברתי על המקום בהקדמה כתבה הזאת. זהו מקום אגדי והוא קרוב לליבי במיוחד, כי כמו שאמרתי לכם, הייתי מבקרת בו לעיתים קרובות עם דודה שלי האהובה ויש לי משם זיכרונות נהדרים.

לה בף סר לה טאוה (בתרגום ליטרלי : שור על הגג) היה בית המקדש של המיוזיק הול הפריזאי במהלך "השנים המטורפות" (השנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה ועד לשנייה). הכינוי הבף סר לה טואה היה במקור הפרטיטורה של בלט מפורסם שנכתב על ידי המלחין (היהודי) דריהוס מילו (Darius Milaud) בשנת 1921.

היצירה המוזיקלית הזו היא שהעניקה השראה ללואי מוזס האמריקאי לייסד את הקברט ב שנת 1922 וכך הפך המקום לפופולרי בקרב האומנים, הזמרים, הרקדנים, מנהיגי הרביו המוזיקאים של התקופה, שהיו מופעים או נפגשים שם. ביניהם היו מוזיקאי הג'אז האמריקאים (רובם שחורים), שבאו למצוא מקלט בפריז בפני הגזענות שספגו במולדתם וכך הפכו את פריז לבירת ג'אז בינלאומית (תוכלו לקרוא על כך עוד בכתבה על מועדוני הג'אז בפריז).

מסעדת Le Boeuf sur le Toit, מבט מבפנים. צילום: מרים אדרי
מסעדת Le Boeuf sur le Toit, מבט מבפנים. צילום: מרים אדרי

וכך הפך הבף סר לה טואה למקום האהוב על צ'רלי צ'פלין, ג'וזפין בייקר, מוריס שבלייה, מוריס ראוול (האיש שכתב את הבולרו המפורסם) פול קלודל, ז'אק פרוור, המינגווי, קוקטו ומרסל איימה, שסיפורו "האיש שבקיר" היווה השראה לפסל המפורסם במונמארטר, אליו אני אוהבת להביא מטיילים במהלך הסיורים שלי.

תוכלו לזהות את המקום בקלות באמצעו חזית הארט דקו שלו.

הכניסה למסעדת
הכניסה למסעדת "לה בף סר לה טואה". צילום: מרים אדרי

התפריט הוא של בראסרי טוב והמוצרים הם מקומיים, אבל מה שמיוחד במקום הזה הוא הקברט!

בכל ערב, מיום שני עד שבת עד 2:00 לפנות בוקר, בהזמנה מראש, תוכלו לבוא ולסעוד שם ולהנות ממוזיקה, ברפרטואר איכותי מאוד (ג'אז, מוזיקת עולם, טריפ הופ, שירה צרפתית…) ותפאורה קסומה , סגנון ארט דקו עם פייטים,(נצנוצים) מראות ואפקטים דקורטיביים שונים, שיגרמו לכם להרגיש, לכמה שעות, שאתם במקום אחר!

כתובת:
Le Bœuf sur le Toit
34 rue du Colisée 75008 Paris
Tel : +33 1 53 93 65 50

אתר המסעדה

כמה מילים על מרים אדרי

מרים נולדה וגדלה בצרפת להורים ממוצע רוסי/קובני ומרוקאי (שילוב מעניין מאוד). במהלך חייה היא התגוררה לא רק בצרפת אלא גם בישראל, ונצואלה, ארה"ב והאיים הקאריביים. החל משנת 1996 מרים מתגוררת בפריז.

במהלך חייה עסקה מרים בתחום התיירות והשיווק והיום היא עוסקת בלהנגיש את התרבות הצרפתית לתייר הישראלי. מטרתה העיקרית של מרים היא לעזור לתייר הישראלי לגלות את פריז דרך עיניים צרפתיות והיא עושה זאת באמצעות סדרה של סיורים בנושאי קולינריה, אופנה, תיאטרון ועוד. ניתן להזמין סיורים איתה דרך האתר שלה.

שיתוף בפייסבוק
שיתוף בווטסאפ
שיתוף באימייל
שיתוף בטלגרם

עוד כתבות שיכולות לעניין אותך

הודעה חשובה לסיום...

פרנקופילים יקרים, אם במקרה אתם באמצע תכנון טיול לצרפת ובא לכם לפרגן, כל מה שצריך לעשות זה להזמין את מקומות הלינה שלכם והכרטיסים לאטרקציות השונות והמופעים דרך הקישורים באתר.

מבטיח לכם שההזמנות הללו לא יעלו לכם יורו אחד נוסף אך כל הזמנה כזאת תספק עמלה קטנה שתעזור להחזיק את האתר באוויר.

הקישורים למלונות ולכרטיסים פזורים בכל האתר (בהתאם לרלוונטיות שלהם), אולם על מנת להקל עליכם ריכזתי את כולם בשני הדפים הללו:

המון תודה מראש והמשך קריאה מהנה באתר!

צבי חזנוב

הרצאות על תרבות צרפת שיכולות לעניין אתכם

כבר ביקרתם בקבוצות הפייסבוק שלי?

תמצאו שם לא רק אותי אלא גם פרנקופילים כמוכם שישמחו לענות לכל שאלה שלכם

3 תגובות

  1. כתבה שלמה בלי מחירים ? כמה עולה מנה עיקרית בממוצע כמה עולה קינוח, כוס יין או שמפניה. כמה עולה ארוחת שחיתות עם קוויאר ושמפניה. מה הבעיה לרשום מחיר ממוצע לאדם לארוחה ?

    1. שלום דוד,

      אני לא מוסיף מחירים מכיוון שאלו משתנים מידי פעם לפעם. אולם הוספתי קישורים לאתרים של כל אחת מהמסעדות שבכתבה כך שתוכל להיכנס ולראות את התפריט.

      צבי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

צבי חזנוב (הפרנקופיל)
בואו נשמור על קשר

הכתבות המעניינות ביותר, מידע על טיולים בצרפת, הרצאות, ערבי שאנסונים ועוד דברים שפרנקופילים אוהבים אצלך במייל פעם (או מקסימום פעמיים) בשבוע.

דילוג לתוכן