השעון של מוזיאון ד'אורסה. צילום: יואל תמנליס
זמן קריאה משוער: 6 דקות

מוזיאון ד’אורסה (יש גם כאלו שקוראים לו אורסיי) הוא המוזיאון האהוב עלי מבין כל המוזיאונים המפורסמים של פריז דוגמת מוזיאון הלובר ומרכז פומפידו. מדוע? מכיוון שלהבדיל ממוזיאון הלובר, מוזיאון ד’אורסה הוא מוזיאון קל לעיכול שניתן לראות את כולו בתוך שעתיים עד שלוש. כמו כן להבדיל ממרכז פומפידו אני מתחבר הרבה יותר לאומנות המוצגת בו (במיוחד היצירות הפרה אימפרסיוניסטיות).

אז אחרי שהסברתי לכם מדוע אני כל כך אוהב את המוזיאון הזה, הרשו לי לספר לכם את סיפורו ולא לשכוח כמובן לצייד אותכם בכל המידע הנחוץ לצורך הביקור שלכם בו.

פעם עברה פה רכבת או ההיסטוריה של מוזיאון אורסיי

בשלהי המאה ה-19, עת הוחלט שבשנת 1900 תארח פריז את התערוכה העולמית, החלו עבודות תשתית מקיפות שמטרתן הייתה לאפשר לעיר האורות לארח מליוני מבקרים. מי שחי כיום לא תמיד מבין עד כמה היו התערוכות העולמיות, אשר כל פעם התקיימו בבירה אירופית אחרת, חשובות לצרפתים. רק אומר שבזכות אותן תערוכות פריז קיבלה כמה מהסמלים הכי גדולים שלה החל מהבאטו מוש (נוצרו לכבוד התערוכה של 1867) ועד מגדל אייפל (נוצר לכבוד התערוכה של 1889).

אז מה עשו הצרפתים על מנת להפוך את התערוכה של 1900 לעוד יותר מדהימה מהקודמות? השקיעו בתשתיות. וכך בזכות התערוכה הזאת יש לנו את המטרו של פריז (הקו ה-1 נוצר במיוחד בשביל התערוכה הזאת), גשר אלכסנדר ה-3 ושני המוזיאונים Grands Palais ו ה Petit Palais. אולם כל זה לא הספיק והוחלט לבנות עוד תחנת רכבת על מנת להוריד את הלחץ מתחנות הרכבת האחרות שהיו צפויות לקלוט מליוני מבקרים. את התחנה הזאת הקימו בגדה השמאלית ממש ממול לגני טווילרי.

לתחנת הרכבת קראו Gare d’Orleans והארכיטקטורה שלה היא כולה שיר הלל לימי הזוהר של הרכבות. אולם נוסעים מרשים, מסעדה בעיצוב בסגנון בל אפוק, מלון יוקרתי ושעון ענק שדאג שלא תפספסו את הרכבת וכמובן פסלים בחזית המבנה (בדומה לאלו של גאר דו נור). היא הושקה בתאריך החגיגי 14 ביולי 1900 (יום הבסטיליה) והייתה כל כך יפה שהצייר אדואר דטאיי (Édouard Detaille) הציע בו במקום להפוך אותה לגלריה או מוזיאון. אדואר הקדים את זמנו מכיוון שלקח יותר מ-80 שנה עד שהחזון שלו יצא אל הפועל.

השעון של מוזיאון ד'אורסה. צילום: יואל תמנליס
השעון של מוזיאון ד’אורסה. צילום: יואל תמנליס

עד סוף שנות ה-30 המשיכה תחנת הרכבת לשרת את הבאים מעמק הלואר אך כשתחנת מונפרנאס החלה לעשות זאת הוחלט להסב את התחנה לתחנת רכבת פרברים. אולם מאוחר יותר שאון הרכבות נדם לחלוטין והמקום הפסיק לתפקד בתור תחנת רכבת. בתחילה השתמשו בו כסט לסרטים (המשפט של קפקא צולם כאן). מאוחר יותר עבר לכאן התיאטרון של ז’אן לואי בארו (Jean-Louis Barrault), לאחר שהנ”ל סולק מתיאטרון האודיאון בעקבות תמיכתו במרד הסטודנטים.

במהלך שנות ה-70 היה המבנה בסכנת הריסה אולם למזלנו החליטה הממשלה לרשום אותו ברשימת המבנים ההיסטוריים ולהפכו למוזיאון. הסיבה לכך הייתה שמשרד התרבות הצרפתי הרגיש שלמאה ה-19 אין באמת בית אומנותי בפריז מכיוון שהלובר עסק באומנות שהסתיימה בראשית המאה ה-19 ואילו מוזיאון פומפידו עסק באומנות של המאה ה-20. אחרי שהוחלט שהמוזיאון החדש יעסוק באומנות שנוצרה בין השנים 1848-1914 נבחרו שלושה אדריכלים (פייר קולבוק, רנו ברדון וז’אן-פול פיליפון), אשר החלו להפוך את תחנת הרכבת למוזיאון בן 5 קומות.

בשנת 1986 נפתח המוזיאון לקהל הרחב ומיד הפך לסיפור הצלחה ובשלוש השנים שלאחר פתיחתו ביקרו בו כ-11.5 מליון אנשים. מאז ועד היום מושך אליו מוזיאון אורסיי מליוני מבקרים מכל העולם ובצדק רב לטעמי. בפרק הבא נבין מדוע.

מה אסור לדעתי לפספס?

מוזיאון ד’אורסה מורכב כאמור מ 5 קומות שבן מתואר סיפורה של המאה ה-19. נכון, כרנולוגית ניתן למצוא גם יצירות אומנות שנוצרו עד 1914, אולם אין זה דבר לא נכון לטעמי מכיוון שרוחה של המאה ה-19 הסתיימה באמת רק עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. באופן טבעי תמצאו במוזיאון לא מעט יצירות אומנות ומכיוון שקשה מאוד לתת לכל אחת את תשומת הלב שהיא ראויה לו הרי שיש צורך להחליט מראש במה מתקמקדים ובמה לו. המוזיאון מסודר באופן כזה שכל קומה עוסקת בתקופה אחרת, כאשר הקומה התחתונה עוסקת ביצירות המוקדמות יותר ואילו הקומות העליונות עוסקות ביצירות המאוחרות יותר.

כמובן שיהיה זה יומרני מבחינתי לומר לכם מה לראות ועל מה לדלג מכיוון שטעם זה דבר מאוד אישי. אולם אם תרצו לדעת מה הן יצירות האומנות האהובות עלי אתם מוזמנים להמשיך לקרוא.

קומת הקרקע

בקומה הזאת תמצאו יצירות אומנות שנוצרו בין 1848-1870 ואישית זאת הקומה האהובה עלי מכולן. בחלק הימני תמצאו ציורים של אחד הציירים האהובים עלי ביותר אנגר (Ingres) יחד עם דלקרואה (Delacroix). אולם היצירות המרגשות ביותר נמצאות בעיני דווקא בצד השמאלי של האולם. שם תמצאו את גוסטב קורבה (Gustave Courbet) הריאליסט חסר הרחמים שאת ציורו “הסדנה של הצייר” (1855) אני מאוד אוהב.

הסטודיו של הצייר מאת גוסטב קורבה. מקור ציור: ויקיפדיה.
הסטודיו של הצייר מאת גוסטב קורבה. מקור ציור: ויקיפדיה.

תוסיפו אליו את תפילת האנגלוס המרגשת של מילה (Millet) עם התיאור המדויק של השמש השוקעת בשדה.

תפילת האנגלוס מאת מילה. מקור תמונה ויקיפדיה.
תפילת האנגלוס מאת מילה. מקור תמונה ויקיפדיה.

ואז נחזור אל “מקור העולם” של גוסטב קורבה על מנת לצקצק בלשוננו ולצחקק.

מקור העולם. ציור מאת גוסטב קורבה. מקור ציור: ויקיפדיה.
מקור העולם. ציור מאת גוסטב קורבה. מקור ציור: ויקיפדיה.

ואם דיברנו על “מקור העולם” של קורבה אז אי אפשר לוותר גם על הציור שמסמל את הסוף שמחכה לכולנו. אני כמובן מדבר על הציור המרגש והריאליסטי “ההלוויה באורנן” (Un enterrement à Ornans).

ההלוויה באורנן מאת גוסט קורבה. מקור תמונה: ויקיפדיה.
ההלוויה באורנן מאת גוסט קורבה. מקור תמונה: ויקיפדיה.

ולבסוף, אי אפשר לוותר על הציור “ארוחת צהריים על הדשא“, של אדואר מאנה, אשר חולל שערוריה עצומה, כאשר הוצג לקהל הרחב בשנת 1863.

ארוחת צהריים על הדשא מאת אדוארה מאנה. מקור ציור: ויקיפדיה.
ארוחת צהריים על הדשא מאת אדוארה מאנה. מקור ציור: ויקיפדיה.

וכל אלו הן רק יצירות אחדות בין מאות יצירות נפלאות שמסתתרות שם. ועוד לא דיברנו אפילו על הפסלים שניתן למצוא אותם באותה קומה גם כן. הנה אחד האהובים עלי.

הפסל של סאפפו מאת ג'ימס פראדייה. מקור צילום: ויקיפדיה.
הפסל של סאפפו מאת ג’ימס פראדייה. מקור צילום: ויקיפדיה.

ורק רגע, אנחנו רק בקומה התחתונה. אז הגיע הזמן לעלות למעלה.

הקומה השנייה (או האמצעית)

הקומה הזאת מוקדשת יותר לעיצוב פנים מהמאה ה-19 (עם דגש על אר נובו) יחד עם ציירים סימבוליסטיים שונים כולל כמה ציירים לא צרפתים כגון קלימט (Klimt) ומונש (Munch). הנה דוגמא לאחד מציוריו של קלימט שאהבתי מאוד.

גוסטב קלימט, שיחק ורדים (1905). מקור צילום: ויקיפדיה.
גוסטב קלימט, שיחק ורדים (1905). מקור צילום: ויקיפדיה.

הקומות העליונות

כאן תמצאו את היצירות המפורסמות ביותר במוזיאון ואיתן נחילי תיירים. לשמחתי הרבה דווקא היצירות הללו הן היצירות שפחות מעניינות אותי כך שמעבר לביקור נימוסין קצרצר אני לרוב לא מגיע לשם. אולם אין זה אומר שעליכם לוותר על הקומות הללו שם תמצאו יצירות רבות טולוז לוטרק, מונה, וואן גוך ועוד ציירים אימפרסיוניסטים רבים אחרים

וינסנט ואן גוך - דיוקן עצמי. מקור תמונה: ויקיפדיה.
וינסנט ואן גוך – דיוקן עצמי. מקור תמונה: ויקיפדיה.

בעיני ידידי יואל תמנליס, זאת היא הקומה החשובה ביותר של המוזיאון ואסור לפספס אותה. במידה ואינכם מסכימים לקביעה הזאת, את מוזמנים לקרוא את כתבתו מוזיאון ד’אורסיי: הקומה החמישית – קומת החלומות ורוב הסיכויים שתשתכנעו להתחיל את הביקור במוזיאון דווקא בקומה הזאת 🙂

המסעדה של מוזיאון ד’אורסה

אומנם מדובר במקום “פרקטי” אך בשום פנים ואופן אסור לכם לפספס את המסעדה שהיא פשוט יצירת מופת מתקופת הבל אפוק. תמצאו שם בין השאר גם תמונות שמהוות אלגוריה על תקופות שונות בזמן וכמובן נוף נפלא אל הסיין.

כרטיסים למוזיאון ד’אורסה

כמו לכל מוזיאון פופולארי גם למוזיאון ד’אורסה מומלץ בחום לקנות את הכרטיסים מראש על מנת לחסוך לכם זמן רב של עמידה בקופות.

כמה עולה כרטיס למוזיאון אורסיי?

נכון למרץ 2023 כרטיס עולה 17 יורו. ילדים בני פחות מ 18 נכנסים חינם.

היכן מומלץ לקנות כרטיסים?

הנה כמה אופציות לקנייה מראש של הכרטיסים:

כיצד מגיעים?

הדרך הנוחה ביותר היא באמצעות RER C שעוצרת בתחנת Musée d’Orsay. אופציה לא רעה אחרת היא קו 12 שעוצר בתחנת Solferino שממש לא רחוקה מהמוזיאון.

שעות פתיחה

  • ראשון, שלישי רביעי, שישי ושבת: 09:30-18:00
  • חמישי: 09:30-21:30 (מומלץ להגיע בשעות הערב מכיוון שאז יש פחות מבקרים).
  • שני: סגור

ודבר אחרון, אל תפספסו את המוזיאון “הסודי” שממול

לא רבים כל כך יודעים את זה אבל ממש ממול למוזיאון ד’אורסה ישנו עוד מוזיאון קטן ומקסים. שמו של המוזיאון הוא מוזיאון לגיון הכבוד ומעטים מאוד מאלו שביקרו באורסיי באים גם אליו וחבל. מעבר לכך שמדובר במוזיאון חינמי, הרי שמדובר במוזיאון עם סיפור יחודי ומרתק עליו ניתן לקרוא בכתבה מוזיאון לגיון הכבוד הצרפתי בפאריז – הסיפורים שלא הכרתם.

רוצים להתגורר לא רחוק ממוזיאון ד’אורסיי?

מוזיאון אורסיי ממוקם ברובע ה-7 של פריז, אחד הרובעים היוקרתיים ביותר של עיר האורות. הרובע הזה פחות אהוב על הישראלים שמעדיפים את הרובע הלטיני או המארה וחבל כי יש לו כמה יתרונות. ראשית, אם תוכלו להתגורר לא רחוק ממוזיאון האורסיי הרי שתתגוררו ממש לא רחוק מהסיין וזה נפלא כי תוכלו לעבור ברגל מהגדה השמאלית לגדה הימנית. תוסיפו לזה שהרובע ה-7 הוא גם הרובע הבטוח ביותר בפריז בגלל כמות המשרדים הממשלתיים שנמצאת שם. ולבסוף, אם חשקתם ללכת למגדל אייפל או לראות אותו מחלון המלון שלכם, אז תשמחו לדעת שברובע ה-7 זה בהחלט אפשרי.

אז אם החלטתם להתגורר באזור הזה אתם מוזמנים למצוא מלונות מומלצים ודירות נופש בשני הקישורים הללו:

מוזמנים ליצור איתי קשר

מתכננים טיול לצרפת?
מוזמנים להיכנס ל"ארגז הכלים" שלי שמכיל שורה של אתרים אמינים להזמנות מלונות, כרטיסים, רכבים וכל דבר נוסף שתזדקקו לו לבניית טיול מושלם.
רוצים לא לפספס אף כתבה?
הרשמו לעלון שלי ותתחילו לקבל כתבות מרתקות כל שבוע לאימייל. כבונוס אשמח גם לתת לכם בחינם את ההרצאה שלי "טיול בפריז בעקבות מולייר".​
הפרנקופיל
בואו נשמור על קשר

הכתבות המעניינות ביותר, מידע על טיולים בצרפת, הרצאות, ערבי שאנסונים ועוד דברים שפרנקופילים אוהבים אצלך במייל פעם (או מקסימום פעמיים) בשבוע.

ואם זה לא שכנע אותכם…

מי שנרשם כעת יקבל את הרצאה שלי על טיול בפריז בעקבות מולייר בחינם!