בעקבות ההצלחה הגדולה של מפגש הזום שעסק במוזיקה הצרפתית יצאה מרים אדרי (באופן וירטואלי כמובן) לעבר טירת שאנטיי בה הומצאה הקצפת. מלווה בחברתה סבין יעקובוביץ’, מרצה ומומחית לתרבות צרפת הן באו לפגוש את מיכאל, מומחה לקצפת שנטיי וחבר בConfrérie des Chevaliers Fouetteurs de Chantilly והבעלים של מסעדה לא רחוק מהטירה.
מיכאל עבר לשאנטיי לפני שלוש שנים מפריז גם בגלל שמדובר במקום שקט ומקסים וגם בגלל שהתאהב בטירה. והיום אתם מוזמנים לראות בסרטון למטה כיצד שף אמיתי מכין קצפת בשידור חי ועל הדרך ללמוד קצת על ההיסטוריה של הקצפת.
כיצד עושים קצפת צרפתית אמיתית?
מצרכים:
- שמנת בעלת לפחות 40% שומן.
- אבקת סוכר
- וניל (לפי הטעם)
שופכים את השמנת לקערת הקצפה, מוסיפים סוכר ווניל ומתחילים להקציף במהירות נמוכה ואחרי כ-15 שניות מגבירים את הקצב. ממשיכים להקציף כחמש דקות עד שהקצפת במרקם יציב ואוורירי ולא נוזלת מהמטרפה. כפי שראיתם בסרטון הקצפת צריכה להיות מספיק כבדה כדי שהיא לא תנזול גם אם הופכים את הקערה מעל הראש :).
ודרך אגב, קצפת לא חייבת להיות קינוח. אתם מוזמנים להכין קצפת ללא וניל ולימון ולהגיש את זה על סלמון מעושן. פשוט מעדן!
ההיסטוריה של הקצפת
האמת היא שכבר במאה ה-16 ישנן עדויות ראשונות לגבי מאכלים הדומים מאוד לקצפת של ימינו ועדויות אלו מגיעות דווקא מאיטליה (שממנה המטבח הצרפתי קיבל לא מעט השראה). אולם לא מעט היסטוריונים של האוכל מאמינים שאת הקצפת המציא פרנסואה ואטל (1631-1671 François Vatel).
פרנסואה היה השף של הנסיך של קונדה (Louis, Grand Condé 1621-1686). מכיוון שהדוכס והשף התגוררו בטירת שאנטיי הרי שהמאכל הזה בצרפתית נקרא על שם הטירה בה הוא הוכן בפעם הראשונה. אולם השם “קרם שאנטיי” מופיע בכתובים רק במאה ה-18.
באותה תקופה הברונית ד’אוברקירש (Henriette Louise de Waldner de Freundstein, Baronne d’Oberkirch 1754-1803) התארחה בחווה קטנה שנמצאת בשטחי הפארק של הטירה. בחווה הזאת היא טעמה את הקרם המפורסם וכתבה עליו לחבריה. ודרך אגב, החווה הקטנה הזאת היוותה השראה לחווה שבנתה מאוחר יותר מארי אנטואנט בארמון ורסאי.
החל משנת 1820 הפך קרם שאנטיי לשם הרשמי של הקצפת במטבח הצרפתי והחל להפיע בלא מעט ספרי מתכונים עד עצם היום הזה.
ואם תרצו להכיר מעט יותר את הטירה בה הומצאה הקצפת אתם מוזמנים להיכנס לכתבה שאטו דה שנטילי (Chantilly) – טירת הקצפת אחת הכתבות היפות ביותר של רונן סאס.