מיסייה: חייו המרתקים של פיליפ ה-1 דוכס אורליאן מאת רונן סאס

את המלך לואי ה-14 כולם מכירים; מהמלכים החזקים בהיסטוריה, מצביא, רקדן, איש אומנות ומוזיקה, בעל תיאבון בלתי נשלט לנשים ואוכל ופטרון הבארוק הצרפתי אשר בנה את הארמון המפורסם בעולם הלא הוא ארמון ורסאי. רבות נכתב עליו אך מעט נכתב על אדם אחד שהעפיל על זוהרו, אם לואי ה-14 היה מלך השמש אז הוא היה שובל שלם של כוכבים מנצנצים.

פיליפ ה-1, דוכס אורליאן אשר כונה מיסייה היה אחיו הצעיר והאקצנטרי של לואי ה-14. הומוסקסואל עם מניירות נשיות אשר זכה לחיבתו של אחיו המלך ולרשותו עמדו עושר ופריבילגיות בלי הגבלה, פיליפ היה חופשי לחיות את חייו כפי שרצה.

פיליפ נולד ב-1640 בשאטו סן ז’רמין אן לה (Saint Germain En Laye). הסמוך לארמון ורסאי, בנו הצעיר של לואי ה-13 הוא היה השני בתור לכתר. ילד יפה, עדין ואינטליגנטי הוא שבה בקסמו את כל מי שפגש אותו, או כפי שתיארה אותו מאדאם דה לפאייט:

יפה ומפותח אך יופיו ומידותיו מתאימות יותר לנסיכה מאשר לנסיך

כמו אחיו גם הוא זכה לליווי צמוד של אימו ושל קרדינל מזראן אך הם הקפידו להרחיקו ממוקדי הכוח כדי שלא יפריע לאחיו בענייני ניהול המדינה. לשם כך הם גם הגבילו את מקורותיו הכספיים, מה שישתנה בבגרותו כאשר הוא יצבור כסף ונכסים רבים.

פיליפ יוצא מהארמוואר (מהארון)

כשפיליפ היה ילד אימו המלכה אן כנתה אותו ‘ילדתי הקטנה’ ועודדה אותו להתלבש בבגדי נשים יחד עם חברו, מי שיהיה לעתיד אב המנזר דה שואזי.  פיליפ היה אולי אוהב שמלות אבל רודף שמלות ממש לא.

בגיל 18 הוא ‘יצא מהארון’ באופן רשמי כאשר הוא התאהב בלא אחר מאשר אחיינו של הקרדינל מזראן – פיליפ ז’ול מנסיני (Philippe Jules Mancini) שאיתו התנסה במה שכונה אז ‘החטא האיטלקי’ שבשפה פשוטה פירושו יחסים אנאלים. אולם את מי שיהיה אהובו למשך רוב חייו הוא יפגוש זמן קצר אחרי.

האביר על הסוס הלבן אכן היה אביר יפה תואר, פיליפ – שבליה דה לוריין (Philippe Chevalier de Lorraine) היה בן אצולה ממשפחת גיז (Guise). הם נפגשו לראשונה ב-1667 בשדה הקרב בהולנד הספרדית שם הדוכס מאורליאן עמד בראש צבא המלך בקרב המנצח נגד ההבסבורגים. מערכת היחסים שלהם היתה מלאה תשוקה, קנאה, תככים ושערוריות.

למרות ש’החטא האיטלקי’ היה אסור ודינו היה מוות בעינויים שונים ומשונים ולמרות שלואי ה-14 תיעב הומוסקסואליות חיבתו הרבה לאחיו והמחשבה שאח נשי לא יעפיל או יאיים על שלטונו גרמו לו ולחצרו לקבל את נטייתו המינית של הדוכס מאורליאן ואת השערוריות הנלוות. אך גם לאהבתו ולסבלנותו של המלך היו גבולות שכמעט עלו לשבליה דה לוריין בחייו.

או סקנדל או קרנבל

למרות חייו וחטאיו מיסייה דאג למלא את חובותיו והוא נשא לאשה את הנסיכה הנרייטה, בתו של מלך אנגליה המודח צ’ארלס הראשון, אחרי שהיא ואמא נמלטו מאנגליה ומצאו מקלט בפלה רויאל. לאחר כשנה נולדה להם בת והנרייטה שהיתה מאוד פופולרית בחצר הצרפתית פלרטטה עם המלך באופן כל כך מופגן עד שטענו שילדתם הראשונה היא בעצם הבת של המלך.

הדוכס מאורליאן שניסה עד נקודה זו להיות בעל למופת גילה שהנרייטה החלה להחזיק כמאהב את הרוזן מגיש שלא רק היה פלייבויי ידוע לשמצה אלה גם מאהבו לשעבר. פיליפ לא נשאר חייב ודאג להגלות את הרוזן מחוץ לצרפת ובמקביל החל להחצין את מיניותו כדי להביך ולהרגיז אותה. אם יחסיהם לא היו רעים דיים ממילא אז שבלייה דה לוריין דאג לדרדר אותם עוד.

בסופו של דבר הדוכס אמר להנרייטה שהוא לא יוכל לאהוב אותה ללא אישורו של השבלייה. כתוצאה מכך שני האוייבים המושבעים לא חדלו מלעמוד זו בדרכו של זה. היחסים הדרדרו עד כדי כך שהנרייטה הצליחה לשכנע את המלך בשנת 1670 לכלוא את השבלייה ואז לגרשו ולהגלותו לרומא. תחינותיו של הדוכס למלך להשיב לחיקו את השבלייה צלחו והוא חזר חיש מהר לחצרו של מאהבו, זה היה המסמר האחרון בארון הקבורה של היחסים בין הדוכס ורעייתו.

זמן קצר לאחר מכן הנרייטה שבה לארמון סן קלו מאנגליה שם שמשה כמתווכת בין החצר של אחיה המלך צ’ארלס השני ולחצר המלוכה הצרפתית כאשר החלה לחוש ברע, היא ביקשה כוס מים קרים שלאחר שתייתם היא חשה כאב חד. היא פצחה בצעקות שהיא הורעלה והזעיקה את כל החצר אליה לארמון – עוד באותו הלילה היא מתה.

למרות שהיא סבלה מבעיות עיכול קשות ולמרות שלא מצאו הוכחה לכך, הטענה היא שהשבלייה דה לוריין הרעיל אותה כנקמה על מעצרו והגלייתו. בעוד חצר המלוכה התאבלה על אובדנה של הנרייטה הדוכס מאורליאן ואהובו גילו אדישות מופגנת. פרשת מותה שפגעה ביחסיהם הקרובים של הדוכס והמלך הביאה לסיום את נישואיהם האומללים של הדוכס ואשתו הראשונה.

הבן היחיד שנולד לזוג לא שרד ומת כתינוק, עובדה זו חייבה את הדוכס להתחתן בשנית למורת רוחו. לאחר חיפושים קדחתניים הם מצאו את אליזבת שרלוט – הנסיכה פלטין. למרות שהחצר חיבבה אותה גם הדוכס וגם מאהבו לא ממש התלהבו ממנה או כפי שהדוכס ניסח זאת ‘איך לעזעזל אוכל לשכב איתה?’

ובאמת ברגע שהיא סיפקה לו את יורש העצר הנכסף הם ללא דיחוי הפסיקו לחלוק מיטה משותפת. למרות זאת יחסיהם היו טובים ונולדו להם מספר ילדים אחד מהם יקרא על שם אביו והוא יהיה בעתיד העוצר של צרפת בתקופת קטינותו של לואי ה-15. אופיה הנוח של הנסיכה פלטין אפשרו חיים משותפים נוחים יותר לדוכס ולמרות שיחסיה עם השבלייה דה לוריין היו מתוחים, בניגוד לקודמתה בתפקיד הם לא הגיעו לכדי עוינות מופגנת.

סקס, סמים וקטינים

לפיליפ ה-1 הדוכס מאורליאן לא היה שום תפקיד רשמי וזה לא היה במקרה. כחלק מהפקת הלקחים מנסיון ההפיכה נגד אביו לואי ה-13 שבו אחיו גסטון הדוכס מאורליאן לקח חלק פעיל, החליטו המלכה אן והקרדינל מזארן שמקרה גסטון לא יחזור עם פיליפ. הם דאגו לסרס אותו מכל כוח והשפעה כך שהוא נותר תלוי לחלוטין בחסדיו של אחיו ועד חתונתו הראשונה הוא חי מקצבה שנתן לו המלך. אפילו את הירושה של דודו גסטון הוא לא קיבל למרות שהוא ירש את התואר שלו – דוכס אורליאן.

היחס הזה ממשפחתו וחייו אשר נידונו לחסות בצילו של אחיו גרמו לפיליפ לנהל אורח חיים פרוע ומוקצן ולא רק שהוא לא ניסה להסתיר את נטיותיו ואורח חייו הוא החצין אותם כדי להרגיז את המלך והחצר, הוא ידע שאיש לא יכול עליו והוא ניצל זאת היטב.

פיליפ נהנה מחופש מיני ומיניות גלויה לכל בתקופה שחייו, מיניותו ומסוריותו של אדם נקבעו על ידי הכנסיה ויחסים בין גברים נחשבו להפקרות מוסרית ברמה החמורה ביותר שדינה מיתה. אך פיליפ שנהג להתלבש בבגדי נשים ומאהביו היו חלק מהפמליה הרשמית שלו התעלם מכל האיסורים וחיי המין הפרועים שלו היו ידועים לכל.

במעונו הרשמי שאטו דה סן קלו (Chateau de Saint Cloud), במעונו הפריזאי הפאלה רויאל או אפילו בארמון התענוגות של אחיו המלך – שאטו דה מארלי (Chateau de Marly). פיליפ נהג לקיים אורגיות ומשתים פרועים לא רק עם אהובו השבלייה דה לוריין אלה עם פרטנרים רבים ומגוונים, אך אורגיה ידועה לשמצה שבה היה מעורב לא אחר מאשר בנו הממזר של המלך היתה כבר שערוריה אחת יותר מידי.

לואי דה בורבון היה בנו הממזר של המלך ופילגשו לואיז דה לה ולייר (Louise de La Vallière ). הוא הוכר על ידי המלך בהיותו בן שנתיים וקיבל את התואר הרוזן דה ורמנדואה (comte de Vermandois). ילד ‘יפה כמו מלאך’ הוא עבר להשתכן בפאלה רויאל אחרי שאימו הפכה לנזירה ושם כשהוא בן 15 בלבד הוא התוודע לאורח חייהם הפרוע של דודו הדוכס מאורליאן ואהובו השבלייה דה לוריין. מהר מאוד הוא נכנס למעגל ההפקרות המינית שכלל גם את הנסיך דה קונטי (Prince de Conti), שכונה ‘האחווה הקדושה של הסדומאים’.

אך חגיגת אורגיית הקטינים לא נמשכה לאורך זמן אחרי שהשמועה על האחווה ומעלליה הגיעו לאוזנו של המלך. את זעמו של לואי ה-14 כנראה חשו היטב בכל החצר כאשר בנו הממזר הולקה בפומבי מול מבטו הזועף של המלך. בנוסף הוא גירש והגלה את השבלייה דה לוריין ועוד מספר בני אצולה בכירים שהיו מעורבים בסקנדל.

בתחילה חשבו לחתן את הנער בחיפזון כדי לנקות את שמו אבל הוא הוגלה לנורמנדי לפני שהספיקו לארגן את הנישואים. מאחר וזה לא צלח החליטו לשלוח אותו לשדה הקרב. הרעיון לשלוח אותו לקרב היה של דודתו הנסיכה פלטין שחיפשה פיתרון למשבר שיצר בעלה, המלך הסכים והנער נשלח לפלנדריה היכן שהתנהל מצור על העיר קורטאי, הנער חלה שם מאוד אך סירב לשוב חזרה לליל כי רצה להוכיח לאביו המלך שהוא ראוי להיות בנו. הוא מת ממחלתו בשדה הקרב בגיל 16 בלבד, המלך קיבל את מותו באדישות ואימו הנזירה העירה שהיא מבכה את הולדתו יותר מאשר את מותו.

הגבר בשמלה הפך להיות ‘הסבא של אירופה’

בגיל מבוגר פיליפ חי חיים רגועים יותר ונהנה בחברת ילדיו ונכדיו הרבים, הוא היה עסוק בהרחבת ארמונותיו שאטו דה סן קלו והפאלה רויאל בפריז. הוא הפך להיות פטרון האומנות, המוזיקה והריקוד, היה מעורב בפרוייקטים הנדסיים וצבר הון רב בכוחות עצמו. כמו כן הוא צבר אוסף אומנות מרשים וחי חיי פאר והדר שרק מעטים יכלו להרשות לעצמם והיה חביב על רבים מבני תקופתו.

יחסיו עם אחיו ידעו עליות ומורדות אך סירובו של המלך לשלוח את בנו הדוכס דה שארטר שהיה גנרל מצטיין למלחמת הירושה הספרדית העלו את חמתו של פיליפ. המלך שלא רצה שבנו של פיליפ יצבור יותר מידי כוח ויאיים על שלטונו ניסה למנוע ממנו לעלות לגדולה אליה שאף. וכך יום אחד באמצע יוני 1701 המלך הגיע לשאטו דה מארלי כדי לסעוד צהריים עם פיליפ, ומה שהחל כארוחה חביבה הסתיים בריב מר על רקע סירובו של המלך לקדם את בנו.

באותו הערב פיליפ חזר נסער לסעוד עם בנו הדוכס דה שארטר בשאטו דה סן קלו וכשפגש אותו קיבל דום לב ומת בזרועותיו. המלך והחצר קיבלו את מותו באופן קשה, ככשמע המלך על מותו הפטיר ‘אני לא מאמין שלא אראה את אחי יותר’ וכנראה כתוצאה מהאשמה שחש הוא אימץ כבנו את בן אחיו המנוח שקיבל את התואר פיליפ ה-2 הדוכס מאורליאן.

פיליפ ה-1 יסד בעצם את בית אורליאן שהפך למתחרה לבית בורבון, פיליפ ה-2 הפך לעוצר צרפת בזמן קטינותו של לואי ה-15 ומאה שנה לאחר מכן לואי פיליפ דה אורליאן הפך להיות המלך האחרון של צרפת במהפכת יולי. צאצאיו של פיליפ ה-1 התערבבו במרבית ממלכות אירופה ועד היום ישנם מלכים ומלכות שהם צאצאיו הישירים ועל כך הוא זכה לתואר ‘הסבא של אירופה’.

כיום הטוען לכתר צרפת הלגיטימי הוא אנרי דה אורליאן רוזן פריז, כך שבמידה ויחליטו להחזיר את המלוכה לצרפת (סיכוי קלוש) המלך יהיה אנרי ה-7 דה אורליאן. ואם שאלתם מה קרה לשבלייה דה לוריין, ובכן הוא מת כשנה אחרי פיליפ בגיל 59 מדימום באיברים הפנימיים לאחר שבילה את הלילה לפני עם אישה.

כמה מילים על רונן סאס

רונן הוא מעצב גרפי המתגורר בתל אביב. במהלך השנים פיתח רונן תשוקה עזה לעיצוב פנים צרפתי של המאה ה-18 ובסופו של דבר לעצב את דירתו בסגנון לואי ה-15. רונן מציע את שירותיו כמעצב פנים לאלו שמעוניינים להפוך את ביתם למעין Hotel Particulier מהמאה ה-18.