אחת מהנקודות המופיעות במסלול הטיול בשני האיים על הסיין הוא רחוב des Chantres ממנו נשקפת כנסיית נוטרה דאם במלוא הדרה. אולם רחוב זה מספק לא רק מראה מקסים אלא גם סיפור אהבה מיוחד בין שני אוהבים, אשר בחייהם ובמותם לא נפרדו.
אבלר ואלואיז מתאהבים
בבית מספר 10 ברחוב זה עמד ביתו של הקאנון פולבר (Fulbert), אשר היה אחד מאנשי הדת, אשר ניהלו את כנסיית הנוטרה דאם. בשנת 1118 עברה להתגורר בבית זה קרובת משפחתו אלואיזה (Heloise) בת ה 17 ומכיוון שהייתה אישה מאוד אינטליגנטית, החליט פולבר לשכור את שירותיו של פייר אבלאר (Habelard), אחד המרצים החשובים באוניברסיטת הסורבון, אשר בנוסף לכך היה גם אדם נאה וכריזמתי. כתוצאה מכך התאהבה בו אלואיזה החל מהשיעור הראשון וזאת למרות שהיה בעשרים ושתים שנים מבוגר ממנה.
כך החל סיפור אהבה לוהט בין המורה לתלמידה. מכיוון שפייר לא היה ידוע בדיסקרטיות שלו ו”רץ לספר לחברה” הרי שבסופו של דבר הרומאן התגלה לפולבר, אשר גירש את אבלאר מביתו. אולם, כל זה כבר היה מאוחר מידי מכיוון שהתברר שאלואיזה נושאת ברחמה את בנו של אבלאר. אלואיזה נשלחה לבריטאני שם ילדה את בנם המשותף לו קראה אסטרולאב (Astrolab), על שם מכשיר אשר מאפשר לגלות את מיקומם של גרמי השמיים. בינתיים פולבר המשיך לתכנן את ניקמתו על “חילול כבוד המשפחה”. וכך יום אחד כאשר אבלאר חזר לביתו הוא הותקף על ידי קבוצה של ביריונים, אשר נשכרו על ידי פולבר. בריונים אלו לא הסתפקו במכות, אותם הפליאו באבלאר, אלא החליטו גם לסרס אותו על מנת שלא יוכל יותר לממש את אהבתו הפיזית לאלואיזה.
אבלר ואלואיז עוברים דירה (יותר מפעם אחת)
למרות הנכות הפיזית של אבלאר האהבה שלו לאלואיזה נמשכה עד מותו בשנת 1142 בגיל 63. בשנת 1164 מתה אלואיזה באותו גיל כמו אבלאר ולפני מותה ביקשה לקבור אותה בקברו של אבלאר במנזר פארקלה (Paraclet), אותו ייסד המנוח. גופות שני האוהבים שכבו באותו ארון עד שנת 1497, כאשר הנזירות החליטו שזה לא צנוע וקברו את שני האוהבים בשני קברים נפרדים בקאפלת Petit Moustiers. בשנת 1792 המשיכו אבלאר ואלואיז “לעבור דירה” כאשר החליטו המהפכנים לאחד את שני האוהבים לתוך ארון אחד המכיל מחיצה. אם חשבתם שגופותיהם של האוהבים זכו בכך סוף סוף לקצת שקט, הרי שטעיתם.
בראשית המאה ה-19 הוקם בית הקברות פר לאשז (Pere Lachaise) במזרח פריז. מכיוון שבית הקברות שכן בחלק היותר עני של העיר ומכיוון שהוא מעולם לא קודש על ידי הכנסייה, הדירו הבורגנים העמידים של פריז את רגליהם (או יותר נכון את גופותיהם) מבית הקברות. באקט של גאונות שיווקית הבינו בעלי בית הקברות שכל אחד רוצה לגור ליד אנשים מפורסמים ואם הוא לא יכול להרשות את זה בחייו הרי שהוא ישמח להתגורר בשכנותם במותו. לכן החליטו הם החליטו להעביר לשם את קברי המחזאי מולייר, הסופר לה פונטיין ( La Fontaine) ולבסוף גם את קברם של אבלאר ואלואיזה. והטריק עבד מעבר מעל ומעבר למצופה. בשנת 1817, עת הועבר קברם של האוהבים לפר לאשז היו בו פחות מ 1000 קברים ואילו בשנת 1830 כבר היו בו יותר מ 33,000. כיום קבורים שם כמליון אנשים ורשימת הסלבריטיז הקבורים בפר לאשז ארוכה מאוד.
ואבלאר ואלואיז? הם שוכבים יחד קרוב ל-200 שנה ללא הפרעה לא רחוק מקברו של ג’ים מוריסון מהדלתות. מעניין אם נאים השכנים בעיניהם…
רוצים לקרוא עוד על אבלר ואלואיז?
אל תפספסו את הכתבה הנהדרת של דני אשכנזי אבלר ואלואיז מכתבי האהבה ששרדו כאלף שנה.
