נאנט (Nantes): עיר הדוכסים – המדריך המלא למטיילים

מאת דני אשכנזי

יום שישי, 23 בנובמבר 2018. התחזית מבטיחה יום גשום, קר, רוח, סערה, ברקים ורעמים. לא ממש יום לטיול. אבל אני בשליחות הפרנקופיל הראשי, במשימה: נאנט. שלוחי מצווה, כידוע, נרטבים רק קצת, ומתייבשים מהר. ואיך ציטטתי בכתבה הקודמת, על נורמנדי, בעומדי בחוף אומהה, את סיסמת הדיוויזיה “הראשונה, הגדולה, האדומה”? “שום משימה איננה קשה מדי, שום קרבן אינו גדול מדי. בראש – החובה!”. Vive la France!

קארן ואני יוצאים מפורט-דה-רוש, שם אנחנו גרים. כ-60 ק”מ צפונית לנאנט.

איך להגיע לעיר נאנט מישראל

מכיוון שאינכם גרים בברטאן, אלא מגיעים מהארץ הנה כמה דרכים לעשות זאת.

טיסות לנאנט

עד שנת 2019 היו טיסות ישירות של Transavia ו EasyJet מישראל לנאנט, אולם מגיפת הקורונה גרם להפסקת הטיסות הללו. כאשר הטיסות הללו יחזרו אני מבטיח לעדכן את הכתבה אולם עד אז, במידה ותחליטו לטוס מישראל ישר לנאנט, תצטרכו לעשות קונקשן.

אם החלטתם לעשות זאת, אני ממליץ להיכנס לארגז הכלים של הפרנקופיל שם תוכלו למצוא מספר אתרים מומלצים להזמנת טיסות.

רכבת לנאנט

דרך נוספת להגיע לנאנט היא לטוס ישירות לפריז ומשם לקחת רכבת לנאנט. מכיוון שמדובר בעיר מרכזית ישנן לא מעט רכבות שמגיעות לשם ואני ממליץ להזמין כרטיסים מאחד מהאתרים הללו:

• OMIO
• TRAIN LINE
• RAIL EUROPE

רכב שכור

דרך מצויינת להגיע לנאנט היא באמצעות רכב, אך כל זה בתנאי שאתם מתכוונים לצאת מהעיר (אחרת תצטרכו להתעסק עם נסיעה בתוך העיר וחניות וזה לא שווה את הכאב ראש).

אם אתם מתכננים להפוך את נאנט לבסיס לטיולי כוכב אז תשמחו לדעת שהחוף המערבי של האוקיינוס האטלנטי מרוחק כ-60 ק”מ בלבד, טירות עמק הלואר מרוחקות קצת יותר, ועדיין Angers נגישה לטיול יום. ברור שלצורך טיול כזה כדאי לשכור רכב, ועדיף לקחת ולהחזיר בשדה, כי הוא יהיה עדיין שימושי גם בנאנט, באזורים הרחוקים ממרכז העיר.

ישנם מספר אתרים מומלצים להשכרת רכב, אולם נכון לעכשיו האתר המועדף על הפרנקופיל הוא זה של אוטו שי, שמספק שירות בעברית ומחירים מאוד תחרותיים (כולל הנחה בלעדית לחברי האתר).

לינה בנאנט

נאנט היא כאמור מקום מעולה ללון בו, הן על מנת לגלות את העיר עצמה והן על מנת להפוך אותה לבסיס לטיולי כוכב בברטאן. אספתי בשבילכם בפינצטה מלונות ודירות מומלצים, ותוכלו למצוא אותם בכתבות הללו:

• מלונות בנאנט – המלצות שלי ושל פרנקופילים אחרים
• דירות בנאנט – המלצות על דירות נופש במרכז העיר

אטרקציות בנאנט

אם אתם מחפשים אטרקציות בעיר נאנט ובסביבתה מומלץ לבדוק את האתר Get Your Guide שמכיל לא מעט אופציות מעניינות. הנה כמה מהפעילויות והאטרקציות הכי פופולריות:

Puy du Fou

האטרקציה הזאת לא נמצאת בתוך נאנט, אולם אם אתם מבקרים בעיר אתם פשוט חייבים להגיע לשם (קיימות הסעות מנאנט לשם ובחזרה). מדובר בפארק שעשועים העוסק כולו בהיסטוריה של צרפת ומציג מופעים פשוט מדהימים (כפי שראיתם בסרטון למעלה). מומלץ לא רק לילדים אלא גם למבוגרים.

ניתן למצוא מידע נוסף על המקום ולקנות כרטיסים בקישור הזה.

מסעדות מומלצות בנאנט

יש אינסוף מסעדות בנאנט, ואני מניח שרובן מצוינות. בצרפת מתייחסים לאוכל ברצינות. אפילו מסעדה מזרחית, כמו בישראל, מגישה כאן אוכל ברמה אחרת. הנה כמה מסעדות מומלצות:

La Souris d’Agneau

מסעדה המתמחה ב-Souris d’Ageneau (אשמח לקבל את התרגום העברי למאכל הזה, המבוסס על בשר טלה). כמו כן מגישה המסעדה לא מעט סוגים של דגים טריים.

LES PIEDS DANS LE PLAT

לא ניסיתי בעצמי, כי התמלאתי בקרואסונים, אבל המקום קיבל ביקורות מצוינות. אשמח לקבל המלצות ממי שינסה.

The Red & Luna

אם נמאס לכם מאוכל צרפתי, ואתם מחפשים דווקא מסעדה יפנית, אז תשמעו לשמוע שמדובר באחת מהמסעדות הטובות בנאנט.

La Vacherie

מסעדת בשרים מצוינת שמגישה סוגים שונים של סטייקים. מומלצת גם למשפחות.

תחבורה בנאנט

לפני שנמשיך, עצה שכבר ציינתי: גם אם שכרתם רכב, לא מומלץ להשתמש בו בעיר, לפחות לא במרכז. מעט חניה, הרבה פקקים. יש חשמלית מצוינת – הנה מפת הקוים. נכון, זה לא המטרו, אבל נאנט אינה פריז, אז זה מספיק.

תוכלו לזהות בקלות את הקרונות הלבנים-ירוקים:

היינו במלונות ובאוכל, ונגיע גם לקינוחים, והם לא בסוף!

כרטיס נאנט: דרך מצוינת להכיר את העיר ולחסוך כסף

לפני שנעבור למסלולי הטיול, אני רוצה להמליץ לכם לקנות את כרטיס נאנט שיתן לכם את הדברים הבאים:

• תחבורה ציבורית חינם
• כניסה חינם לכל האטרקציות המרכזיות בעיר והמוזיאונים כולל ארמון הדוכסים.
• השכרת אופניים חינם לאלו שרוצים לגלות את העיר על שני גלגלים.
• הנחות בחלק מהחנויות.

אם אתם מתכוונים להישאר מספר ימים בנאנט ולגלות את כל מה שהעיר הזאת יכולה להציע לכם, הכרטיס הזה מאוד מאוד ישתלם לכם.

מסלול טיול בעיר נאנט

בהנחה שאתם מתאכסנים במרכז העיר, או מגיעים אליו ממלון מרוחק יותר (ותמיד זול וטוב יותר), הנה נקודות העניין במסלול הסיור שאני מציע:

אתר מס’ 1: פארק Jardin des Plantes

הגעה: בווייז, הקלידו את שם האתר, או כתובת: Rue Stanislas Baudry.
בחשמלית: קו מס’ 1, תחנת SNFC NORD

בסתיו ובחורף הגן לא במיטבו, אבל עדיין יש לו יופי מסוג שונה. צבעי השלכת מעציבים קצת ומרגיעים הרבה. יש בגן שלטים המפרטים את סוגי הצמחים, יש עופות מים ויש פסלים. שווה להקדיש לזה כחצי שעה.

תמונות שצילמתי:

אתר מס’ 2: מוזיאון האמנויות היפות – Musée d’arts de Nantes

הגעה: בהליכה קצרה ונינוחה מהיציאה הצפונית של הפארק:

המוזיאון הוא מציג אוסף קבוע של גדולי הציירים, בעיקר צרפתיים, אבל לא רק. אפשר לבלות כאן שעתיים, יומיים, שבועיים. אני הגעתי הפעם רק כדי לראות ציור שמן אחד ומיוחד:

קצת היסטוריה: בניגוד למה שלמדנו, או לפחות מה שאני למדתי, כאילו המהפכה הצרפתית היתה התקוממות כללית של העם הצרפתי נגד המלך והאצולה, שהחלה בהריסת הבסטיליה והסתיימה בהוצאתם להורג של הרבה אצילים ואצילות (“אם אין לחם, שיאכלו עוגות”), הדברים היו סבוכים הרבה יותר.

ניסיתי לפשט את הדברים בעבור כתבה זו, והתייאשתי. מסתבר כי פרט לחלוקה הפשטנית בין אצילים להמון העם, פעלו, נלחמו והרגו אלה את אלה ז’ירונדיסטים, בריסוסטינים, סנקילוטים, יעקובינים, מונטניארדים, קורדיליירים, אבריסטים, אינדולגנטים, מוסקרדינים, ומן הסתם השמטתי כמה וכמה קבוצות. כל אחת בתורה, כשעלתה לשלטון, הגדירה את כל האחרים כאויבי צרפת, והוציאה אותם להורג.

מצבי מזכיר לי את ייאושו של עורך הלילה בעיתון “דבר”, שזרמו אליו ידיעות על שיטפון בסין, מגפה בהודו, מהומות בסקוטלנד ושביתה בחיפה, ובייאושו פנה לחברו ושאל “איזו כותרת לשים בגיליון מחר בבוקר”? ענה לו החבר: “העולם כמרקחה”…

אז צרפת היתה כמרקחה, והמרקחה לא פסחה על נאנט. כאן, אצלנו, התבלט לשימצה Jean-Baptiste Carrier, שליח ה-Convention nationale, הממשלה המהפכנית, שהגיע אלינו לנאנט באוקטובר 1793. הגיליוטינות עבדו במלוא התפוקה, אבל זה לא הספיק לרוקן את בתי הכלא מהחשודים באנטי-מהפכנות, בקצב בו הגיעו אליהם חשודים חדשים. FIFO כמובן.

מבטו של קארייה נפל על נהר הלואר. בו ברגע הבין מדוע הוא שם. סירות מיוחדות נבנו, בתחתיתן דלתות נפתחות. אסירים כבולים הושטו למרכז הנהר, והוטבעו במאותיהם. ה”הטבעות של נאנט”, Noyades de Nantes נכנסו להיסטוריה המכוערת של העיר היפה הזו.

שנואי נפשו של קארייה היו בפרט אנשי הכנסיה, שסרבו לקבל את עליונות רצון העם על רצון אלוהים. תחביבו המיוחד של קארייה היה לכבול זה לזו כומר ונזירה, עירומים, ולהשליכם ללואר, כדי שיתאחדו שם במותם, כמאמר התנ”ך “והיו לבשר אחד”. קארייה קרא לזה “חתונה רפובליקאית”.

את זה צייר Joseph Aubert בציור ענק, ואת זה רציתי לראות. פורנוגרפיה לגיטימית, לא ? דא עקא, העיר נאנט, חרף פתיחותה הרבה לפרקים אפלים בתולדותיה, כמו היותה מרכז כלל אירופאי לסחר עבדים, סברה כנראה שהציור הזה הולך קצת רחוק, ולכן הוא הוגלה לעמק הלואר, ומוצג שם ב-Musée d’art et d’histoire de Cholet. עוד אגיע לשם ואדווח אם הוא שמור שם באמת.

אתר מס’ 3: הקתדרלה של סנט-פייר וסנט-פול – Chathedrale Saint-Pierre-et-Sain-Paul

אני יודע. עייפנו מקתדרלות. אבל אתם עוברים שם ממילא, בדרך לשאטו דוכסי ברטאן. אז לפחות תסתכלו מבחוץ. אני צילמתי ביום סגריר, מתוך הרכב, בזווית לא טובה, אז קבלו במקום תמונה מויקיפדיה.

הערת הפרנקופיל: אל תקשיבו לדני. אתם חייבים להיכנס לקתדרלה הזאת, אחת היפות בצרפת, ולגלות שם את קברם המפואר של דוכס ברטאן פרנסואה ה-2 ואישתו. תוכלו ללמוד על הסיפור של הקבר הזה בכתבה אן דה ברטאן – הדוכסית שהפכה למלכת צרפת פעמיים.

אתר מס’ 4: שאטו דוכסי ברטאן – Chateau des Ducs de Bretagne

שוב, הגעה בהליכה נינוחה. הטירה מרהיבה ביופיה ומרשימה מאד בממדיה. מוקפת גם היום בחפיר מלא מים.

אני מציע להיכנס דרך השער הדרומי, ב-4 Place Marc Elder, כי הוא קרוב למוזיאון ההיסטוריה של העיר, ובו מוצגים מעניינים מעברה המפואר והמפואר פחות. דומני כי זה ראוי להערכה.

אתר מס’ 5: La Tour LU

אם נכנסתם בשער הדרומי לטירה, ודאי הבחנתם מאחוריכם, דרומית-מזרחית לשער, במגדל צבעוני מוזר. זה אחד משני מגדלים שפיארו מפעל ביסקוויטים. שניהם נפגעו קשה במלחמת העולם השנייה, אחד נהרס לחלוטין, השני, זה שרואים היום, שוחזר בשנת 1997. הבנתי שבמקום יש פעילות אמנותית, אבל מעולם לא נכנסתי. יש להם אתר אינטרנט שמביא אירועים עתידיים

אתר מס’ 6: כנסיית הצלב הקדוש – Eglise Sainte-Croix

נמצאת מערבית לטירה. גם לכאן לא חייבים להיכנס, אבל שווה להתקרב ולראות את החצוצרנים על המגדל.

אתר מס’ 7: המזרקה ב-Place Royal

עדיין מרחק הליכה. מזרקה מעניינת בפרטיה האלגוריים:

דמות השיש למעלה מסמלת את העיר נאנט, בדמות אמפיטריט, אשתו של פוסידון. מדגישה את היותה של נאנט עיר נמל שפניה לאוקיינוס, למרות שלמעשה היא שוכנת על הלואר, לא ממש על החוף. כל הדמויות האחרות הן מברונזה. הלואר מיוצג על ידי אשה יושבת כשפניה לכיוון זהה לזה של פסל נאנט. היא יוצקת מים משתי אמפורות, שכנראה מייצגות את שתי זרועות הנהר שמקיפות את האי שבמרכז נאנט. יובלי הלואר מיוצגים על ידי 4 פסלים, שני פסלי גברים ושני פסלי נשים: ארדרה, סבר, שר ולוארט. פסלים אחרים מייצגים מקצועות מסחר ותעשיה מסורתיים בעיר.

כשאני הייתי כאן היה שוק חג מולד יפהפה סביב המזרקה.

אתר מס’ 8: Passage Pommeraye

מרכז קניות, בסגנון גאלרי לאפייט. מפואר מאוד. לא בשבילי.

אם אתם חייבים קניון, אביא אחד בסוף הכתבה.

אתר מס’ 9 הפטיסרי של Vincent Guerlais

הבטחתי מתוקים? יש. הכירו את Vincent Guerlais, פטיסייר ושוקולטייר. האיש המסוכן ביותר בנאנט של היום.

מוצר הדגל שלו, אגב, הוא משהו ששמו ביסקוויט “פתי-בר”, רק מורכב מהמון דברים טובים. טובים מאד.

כתובת: 11 Rue Franklin, 44000 Nantes.

אתר מס’ 10 – פסלו של הגנרל קמברון

פסלו של גנרל פייר קמברון. ההוא מ “Merde!” עליו ניתן לקרוא בכתבה הזאת.
אני שמח לחזור הנה. אדם כלבבי. הכתובת: 3 Cours Cambronne

מסלול טיול בפרברי נאנט

שלושת האתרים הבאים אחרי אתר ה-Merde הם מחוץ למפה שהבאתי בתחילת הכתבה. לכן אביא מפה מיוחדת להם, שמתחילה ב-Merde ונגמרת בפיל.

אני יודע. הליכה ארוכה בנוף חדגוני היא הזדמנות מצוינת למדיטציה. ואם גם יורד גשם, זה יהיה פשוט מושלם. אז קדימה לדרך. רק 2 קילומטרים. אבל אפשר גם בחשמלית. רדו מהגנרל דרומה, אל שפת הלואר, עלו על חשמלית קו מס’ 1 הנוסעת מערבה. לאתר מס’ 11 רדו בתחנה המסומנת במפה שאביא מיד. המשיכו לאתר מס’ 12. אחר כך חזרו מזרחה לתחנה בה מצטלב קו מס’ עם קו מס’ 3 (commerce), ורדו לאתר מס’ 13.

הנה:

אתר מס’ 11: יד זיכרון לביטול העבדות בצרפת

לא שהיו בצרפת עבדים רבים, אבל נמלי צרפת בכלל, ונמל נאנט בפרט, היו נקודות מוצא לספינות סחר בעבדים, ולזכותה של נאנט ייאמר שאינה מתכחשת לפרק אפל זה בהיסטוריה שלה.

לצערי המקום היה סגור לרגל שיפוצים בעת שהגעתי. אין טעם שאביא דברים מהאינטרנט, ראו בעצמכם. אם מישהו מכם יבקר שם – אשמח לקרוא התרשמות.

ועכשיו לביקור אצל הגברת הזקנה, שגילמה שתי חתיכות בריטיות!

אתר מס’ 12: ספינת התותחים שהופיעה בסרט דנקרק

נא להכיר:

מדאם Maille-Breze. נולדה בלורן, ב-1953. ב-1988 פרשה לגימלאות, ומתגוררת על גדת הלואר. כתובתה: Quai de la fosse BP 68721 44187 NANTES. מקבלת אורחים בשמחה. תמורת תשלום, כמובן.

הנה היא:

זו משחתת של צי המלחמה הצרפתי, נקראת על שם האדמירל (Jean Armand de Maille-breze 1612-1646). בינינו: עברה הקרבי של הגברת בנעוריה קצת מפוקפק. המקסימום שעשתה היה להנחית לוחמים באלג’יר, כדי שיילחמו שם במורדי מחתרת ה-OAS. אמנם אחר כך קיבלה פקודה להפגיז את מעוז המורדים ב-באב-אל-עוד, וסומק עז עלה בלחייה הילדותיות (זה היה כנראה ב-1962, היא היתה בת שתים עשרה), והוסיף לה חן רב. למרבה הצער, הפקודה בוטלה בטרם נורה פגז ראשון. כאן הסתיימה הקריירה הקרבית של בת המצווה.

היא המשיכה לשכשך במים עוד 26 שנה, ואז הפכו את גופה העייף למוזיאון צף.

מכירים את הפתגם old soldiers never die (חיילים ותיקים אינם מתים. יש גם המשך: הם פשוט נמוגים)? מסתבר שזה נכון גם לגביה. ב-2016, בהיות הגברת בת 63 שנה, גוייסה מחדש, והפעם, הו! הפעם! הפעם המטירו תותחיה אש תופת.

מסתבר שהבמאי כריסטופר נולאן, בתכננו את הסרט “דנקרק”, נזקק לשתי ספינות מלחמה שיגלמו את המשחתות הבריטיות HMS Vanquisher ו-HMS Vivacious, שהגיעו לחוף דנקרק כדי לחפות על פינוי צבא המשלוח הבריטי שנדחק לשם ועמד בפני השמדה.

אני משער שהצי הבריטי כבר לא החזיק בגרוטאות כאלו, ולכן נאלץ נולאן לפנות לצרפתים. אלה מן הסתם חיככו ידיים בהנאה. בצבא צרפת לא שכחו כיצד אסרו הבריטים על חיילים צרפתים לעלות על ספינות הפינוי בחוף דנקרק, עד שלא יסתיים פינוי החיילים שלהם. אבל כבוד זה עניין של מחיר, והצרפתים נקבו בסכום עתק תמורת השכרת שתי משחתות.

אלא שאת נולאן לא עשו באצבע. אמנם נזקק לשתי ספינות, שעל כל אחת מהן יש לצבוע בספרות ענק את מספרה: D36 ו -D54 בהתאמה לשמות שהבאתי למעלה. אבל לכל משחתת יש כידוע שני צדדים. שכר את מדאם Maille-Berze, צבע על צד ימין שלה D36, צבע על צדה השמאלי D54, ושלום על צרפת. הצרפתים נזעקו. טענו שזו רמאות, איימו לפרסם את הדבר וגם פירסמו, באתר המזמין אותנו להתארח אצל מדאם Maille-Berze.

לסרט, מכל מקום, זה לא הזיק. סרט מצוין, אגב. בימוי מבריק, בעיקר חיתוכי הסצנות.

אתר מס’ 13: הפיל של נאנט

בעצם, לא רק הפיל, עוד חיות מכאניות שונות ומשונות, אבל הפיל הוא הכי מרשים, אותי לפחות.

מדובר במעין פארק שעשועים, שמו Machine of the isle of Nantes, נמצא ב-Boulevard Léon Bureau

הפיל ענק ממש, גבהו כ- 12 מטר. נושא על גבו כחמישים איש. יוצא לסיבוב בכיכר הצמודה, נושף עשן מהחדק, מריע, ובקיץ משפריץ מים על הקהל המוקסם.

כדאי להתעניין באתר מה שעות הפעילות שלו.

הבעיה העיקרית היא, שאמנם המבוגרים נהנים לא פחות, אבל התירוץ להם לעלות על החיה הנפלאה הוא הילדים שלהם. לנו לא היו ילדים איתנו. אני עלול להיחשד כאיזה פדופיל אם אדחק לעלות עם זקני הפרוע. הצעתי לקארן שנברר בקופה אם ניתן לשכור איזה ילד לשעה-שעתיים, אבל כמו כל הרעיונות הטובים שלי, גם זה נפסל, אז הסתכלתי מהצד.

יש שם לא רק פיל.

ולבסוף, קניון מומלץ בנאנט ומתכון לחצילים ממולאים

הבטחתי אחד טוב יותר מההוא בפסאז’. אני ממליץ על זה שבסנט הרבליין, פרבר של נאנט, לא רחוק משדה התעופה.

ATLANTIS
ATLANTIS Pôle commercial Atlantis
44807 SAINT HERBLAIN CEDEX

חניה בשפע, מסעדה איטלקית מצוינת. משמאל למדרגות הנעות. חוזר לשם שוב ושוב. יין הבית, מחבית, זול ומוצלח.

טוב, חברים. זהו להפעם.

תודה על הקריאה,

אני הולך למלא חצילים:

מתכון מנצח:

חוצים כל חציל לשניים, לאורכו. מברישים בשמן זית את הצד החתוך. לתנור חם, 180 מעלות, למשך חצי שעה או עד שמשחים. אחר כך מוציאים את רוב התוכן. קוצצים את מה שהוצאתם (נשמע לי נורא, אבל הכוונה לחציל). מטגנים בצל ושם קצוצים. מתבלים. אני השתמשתי בהרבה קארי, כורכום ופפריקה מתוקה. אבל אפשר בכל תבלין. ממלאים את הסירות. אפשר לערום לגובה. מחזירים לתנור לחום נמוך, לחצי שעה – שעה. מוציאים, מפזרים גבינה מגוררת, מחזירים אל מתחת לגריל.

למזלי השאירו לי כמה למחרת, אחרת לא היה לי מה להראות:

זהו. בצער אני חותך, יען יש לי עבודה.

דן אשכנזי

0505-211079 (גם בצרפת וגם בישראל)

dan@aos-law.com